## Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah Chapter 7

###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:1:1
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:1:1)

**זש"ה שנאה תעורר מדנים.** דק"ל למה לא נזכר שם אהרן עד כה במעשה הקרבנות וכתיב רק בני אהרן או הכהן. ופה מתחיל צו את אהרן. וע"ז מביא את הכתוב וכמו דמסיים בסוף הסימן כי השנאה אשר היה על אהרן הרחיקתהו עד שבא משה בתפלתו וקרבהו:


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:1:2
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:1:2)

**שאוהב המקום** ואהבה זו כסתה עליהם שלא השמידם וכמ"ש שם ותחם עיני עליהם משחתם וגו':


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:1:3
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:1:3)

**היא עוררה עליהם דיני דינים.** פי' על ישראל ועל אהרן גם על ימים הבאים וכאשר מביא את הפסוק ובאהרן התאנף ה':


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:1:4
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:1:4)

**ואל ידונו מזידים.** דייק מדכתיב בקרא כי הבאת עליו חטאה גדולה במה שנעשו מזידים:


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:2:1
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:2:1)

**חד אמר אמר דוד כו'.** הנה קשה להשלמים האלה מאי שייך התפלה הטיבה ד' ברצונך את ציון וגו' לתפלתו על חטאת בת שבע. ולכן אמר האחד כי אחרי אשר התודה על עונו אמר לה' אם תשא לפשעי אז אבטח כי תטיב ברצונך את ציון לבנות את חומות ירושלים ע"י בני שלמה והשני אמר כי אחרי אשר שב לה' אמר עתה הנני כאשר בנית את חומות ירושלים ואנכי העליתי על המזבח עולה וכליל ורבנן אמרי כיון שהמתפלל צריך להזכיר עבודה וקרבנות לכן סיים דוד בתפלתו בהכתובים המדברים מזבחי צדק עולה וכליל:


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:2:2
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:2:2)

**כלי תשמישו שבורים.** פי' במה שמקשיב את דכא ושפל רוח ורופא לשבורי לב בזה הוא מראה לכל בני תבל כי השגחתו מתפשטת גם בעולם השפל וזה הוא כלי תשמישו להראות את השגחתו בכל ולאפוקי מדעת התועים האומרים כי אין כבוד לשוכן מרום להשגיח בעולם השפל:


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:3:1
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:3:1)

**מהו להתעסק בהם.** פי' כיון שאין תועלת מעשה בהם אולי טוב להתעסק בדינים הנוהגים למעשה לכן אמר כי תורת העולה נחשבת כמקריב עולה עצמה והטעם בזה כי הקרבת הקרבן היא התכלית להכניע את החומר הבהמית תחת הנפש. וכן בלמוד התורה יחלש החומר ויתגבר השכל ומדביקתו עם השכל העליון:


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:3:2
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:3:2)

**כאלו אתם בונים אותו.** כי שכר הלומד שוה לשכר המעשה:


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:4:1
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:4:1)

**שהיו לו ב' מגירסין.** להבין את משלי השלמים האלה אשר נראה לכאורה כחסרי טעם וגם באמת למה ערבה לה' מנחת יהודה מקרבן נח. הטעם בזה כי שני אופנים יש לדעת את ה' האופן האחד הוא מאור השכל והתבונה ואופן השני הוא מאור התורה והאמונה והנה בשלש אלה טובה היא התורה מהשכל והתבונה: (א) כי תכבד מאד להכיר את ה' בדעת ותבונה ורק אחד מני רבבה אחרי רב עמל יזכה לזה לא כן אור תורה זורח בקל על כל מין אנושי: (ב) כי הדעת תשגה לפעמים. והתורה נאמנה היא לעדי עד. (ג) כי קרובה השכחה לידיעות הלקוחות מן הדעת אבל מוסדות התורה לא ימוטו לעולם. והנה נח עבד את ה' רק מצד הדעת כי לא זרח עליו עדינה אור התורה ולא כן בני ישראל עשאו הכל על פי התורה אשר צוה ה' להם. ולזה אמר ר' עזריה כי תערב לה' מנחת יהודה במה שהובאה על פי התורה באשר ה' צוה לבני ישראל לעשותם יום יום. כי התורה תאיר בקל לכל איש. אבל לנח לא צוה ה' להביא עוד הפעם כי מעשהו היה בהכרת הדעת ולא תצלח לכלל בני אדם. ור' אבין במשל הראשון בא להוקיר את התורה על הדעת מצד הב' כי בתבשיל הראשון וזה הקרבן המובא מן הדעת היה רק דרך עראי כי יש לפעמים משגה וזיוף בו אבל מנחת יהודה הבאה מן הקבלה באה פעם אחר פעם והתחיל ממחה בה כי עריבה ונאמנה היא בתמידות מתחלתו ועד סופו. ובמשל השני מבורגין שלן רק במקום השני מורה כי התורה היא קיימת ומוצקה לעדי עד ולכן התנה פעם אחר פעם על העולה זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר. אבל הדעת קרובה היא אל השכחה ואיננה תמידית:


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:6:1
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:6:1)

**זריבתן להלוטין היתה.** כי תחלת ירידת המים היתה להשמידם ולא כדעת האומרים שהמבול היה בתחלה בגשמים ואם ישובו יהפכו הגשמים לגשמי ברכה. ולכן ירדו הטפות ברותחין:


###### Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:6:2
[Yefeh To'ar on Vayikra Rabbah 7:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/7:6:2)

**פרעה הרשע כו'.** פי' על גאותו נידון באש ושאר המכות באו לו על שאר פשעיו: