## Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah Chapter 50

###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:1:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:1:1)

**רצין לעשות שליחותן.** מזה נראה כי רז"ל מפרשי והחיות על המלאכים ולא כדעת הרב בס' המורה שהם גלגלי השמים ומייתי ליה הכא לומר שדרך המלאכים למהר בשליחותם ולמה התאחרו לבוא בשש שעות כדמסיק:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:1:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:1:2)

**שהוא בוזק גפת בכירה.** וקרוב לזה אמרו באין דורשין כאור היוצא מפי הכבשן ופירש"י ז"ל כריצה ושיבה של להב. ועוד שם כאור היוצא מבין החרסים ופירש"י שהלהב יוצא ונכנס דרך הנקבים ומפרש כמראה הבזק כמראה הנעשה ע"י הבזק:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:1:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:1:3)

**כרוחא לזיקא.** קרוב לפרש זיקא מלשון ובזיקות בערתם ופי' כרוח שמוליך שביב האש במהירות. ויתכן שיקרא אור הברק היוצא מהרעם זיקא. פי' רצוא ושוב שיציץ ומיד יעלם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:1:4
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:1:4)

**ובאין סדומה בערב.** ואע"ג דאחר ו' שעות נקרא ערב. לא נוכל לפרש פה בערב אחר ו' שעות דא"כ בערב למ"ל כיון שנפטרו מאברהם אחר ו' שעות. וע"כ מדפריש בערב הוא בערב ממש:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:2:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:2:1)

**והוא באחד** וגו' עיקר הדרש מהכתוב הוא שאין שני מלאכים עושים שליחות אחת וכדכתיב בקרא והוא באחד כי יעשה מעשהו ע"י מלאך אחד. ומשברא יליף שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות כיון שהוא פשוט ופועל שלא ברצונו לכן הוא מן הנמנע שיהיו בו רבוי ענינים:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:2:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:2:2)

**גבריאל נשתלח** להפוך את סדום. ואע"ג דכתיב התם כי משחיתים אנחנו וכן ויחזיקו הכל בל"ר אפשר דדרך כבוד מדבר על היחיד בל"ר:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:2:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:2:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:2:3)

**ולהלן קורא** אותם אנשים. פי' גבי אברהם ואע"ג דגם בלוט קורא אותם פעמים רבות אנשים היינו משום דנדמה להם כאנשים אבל בראש הפרשה קוראם מלאכים להודיע קושטא דמלתא. ומ"ש אבל לוט ע"י שהיה כחו רע נדמו לו כדמות מלאכים אין פירושו מלאכים ממש רק אנשים של צורה וכדכתיב ומראהו כמראה האלהים נורא מאד:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:3:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:3:1)

**כל דבר שהוא** צריך למ"ד בתחלתו כו'. כן הוא בפ"ק דיבמות בלשון יותר מדוקדק ע"ש. ואע"ג דשם מסקינן בין לב"ש ובין לב"ה מתפרש לא תהיה אשת המת החוצה כמו החיצונה ולא מפרשי במקום למ"ד בתחלתה. שם הוא הטעם מדכתיב בה"א הידיעה בראשו יתפרש יותר כמו החיצונה אבל בכלל הזה דכל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה כו' הכל מודים וע"ש עוד בסוגיא:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:3:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:3:2)

**לביטי התחתונה** שבשאול. ומה דמצינו שחט ברבלתה (ירמיה נ"ב י') ושם העיר היה רבלה. ושמא נקראת בין רבלה ובין רבלתה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:3:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:3:3)

**בערב בא** ערבה כו'. בא לתרץ למה כתיב בערב בקרא אשר הוא למותר וחולק על דרשא דלעיל שהתאחרו בשביל שמלאכי רחמים היו אבל בערב יתפרש אחר ו' שעות וכמו"ש לעיל. ור"ל דורש בערב בשביל הערב שאז הוא זמן דינם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:4:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:4:1)

**סורו נא אפילו** איני כדאי. משום דק"ל למה אמר סורו ולא גשו נא. ולכן מפרש סורו נא מכבודכם הראוי שלא תבוא אלי כי אנכי איני כדאי. אבל אתם תשנו ותסורו מהדרך הראוי לכבודכם ובואו אלי. ור"ה מפרש סורו מהדרך המולכת אל ביתי פן יראו אתכם ארשי סדום ויזיקו אתכם אבל בדרך עקומה תבואו אלי. ואע"ג דמצינו לפעמים הסרה להוראת הגשה אבל זה הוא רק אם הוא לא התכוון לקרב פה והלך לו לדרכו והשני יבקשהו לסור מהאורח אשר חשב ללכת ולבוא אליו. אבל אלה הלא באו לעיר למצוא מקום לנוח לא תקרא ביאתם אל הבית הסרה ממחשבתם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:4:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:4:2)

**אברהם מקפיד** כו' שהיו משתחוים לאבק רגליהם ואלו נדמו לו כערביים כדלעיל פמ"ח. והנה הרא"ם ז"ל בקש לתת טעם לעבודה גרועה כזו. ובאמת אין לנו לבקש טעם ודעת במעשה הכסילים. אבל אפשר לומר שהמה חשבו אשר הצלחיות הזמניות אינן אלא מהשתדלות האנושי ע"ד כחי ועוצם ידי וגו'. ולפי שעיקר ההשתדלות ברגלים ללכת בימים ומדברות ממוצא וממערב לכן היו משתחוים לאבק שברגליהם שהיו מיחסים כל הצלחתם לאבק העולה ברגליהם ממרוצתם ומהשתדלותם אבל באמת זה כפירה גמורה כי הכל בידי שמים. ומה' מצעדי גבר כוננו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:4:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:4:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:4:3)

**הכניס בהם אף** וצרה. אולי דריש מדכתיב מאד. כי הראה להם אשר חמתו בוערה בו למה מאנו לסור אליו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:5:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:5:1)

**ברם הכא** סוגייה בישין. ואע"ג דאמרינן לקמן שלא היה גם אחד טוב בהם אבל לוט טעה בזה וחשב שברוב עם אי אפשר שלא יהיה ביניהם צדיקים מעט. או שאמר להם בלשון הזה כדי שלא יתפשו אותו. למה אוה למושב לו מקום אשר גם צדיק אחד אין בו:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:5:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:5:2)

**אין אחד מהם** מעכב. כדכתיב כל העם מקצה משמע כלם נסבו על הבית אי נקי. ויען דזה אי אפשר שכמה אלפים אנשים יסובבו בית אחד לכן אמר שאין אחד בהם אשר מיחה אותם וחפץ לעכבם:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:5:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:5:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:5:3)

**אין לך רשות** כו' שעל הכל מאריך ה' אפו חוץ מן הזנות כדלעיל פכ"ו וכ"ש בענין רע כזה ובפרהסיא כלם כאחד:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:6:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:6:1)

**אלו חזקים.** פי' בין לפי לשון הראשון האל הקשות ובין לפי לשון הב' אלהות הם יתפרש מלשון חזקים וגדולה. ופי' שהיו בעלי צורה וחזקים במעלה ע"ד כהררי אל:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:6:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:6:2)

**לא בזכותי** כו'. פי' שאמר להם כי המה נכבדים וחשובים כ"כ עד שאני איני כדאי שיתאכסנו בביתי רק בזכות דודי אברהם באו אלי אשר הוא הקורה המגין עלינו וכדאמר בפי"ד לקורה שופעת כו':


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:8:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:8:1)

**דכוותה ביום** הכותי כל בכור בארץ מצרים. והחטאת בבהמה היתה ששעבדו המצריים במרעה מקניהם וכדאיתא בתד"א במכת הדבר. ומתו הבהמות בעון הבעלים. במכילתא מייתי עוד ואכבדה בפרעה פרעה שהתחיל בעבירה כו'. ובשמ"ר פ"א איתא פרעה התחיל בעצה תחלה לפיכך לקה תחלה. וי"ל דהמדרש לא מנה אותו משום דנוכל לומר דאורחיה דקרא להזכיר הראש תחלה. ובמ"ר מונה עוד מרגלים ושכיני א"י ונביאי א"י. ופה לא נמנו משום דשם היו הנענשים תחלה העיקר בעבירה ולכן ראוי ללקות תחלה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:8:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:8:2)

**אילאון.** משום דכתיב וילאו לשנא דמשתמע לתלתא אנפי לכן מפרשינן לכל הוראתם. [למאי דדריש ישתטון ע"כ יהי' שרשו יאל ובא הל' לפני הא' כאשר יקרה פעמים רבות בעברית]:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:11:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:11:1)

**ר' יהושע בן לוי** אמר זה לוט כו'. אף שיש לנו למצוא טעם למה בחר כל אחד בדרש חדש ובמקום אחר. ולא נהיר לו במה שלפניו מ"מ קרוב לומר כי כל אחד בא ללמד לנו הרעות המתרגשות לבוא על האדם בשביל עשרו. כי בכללן שש הנה. הא' הדאגה בשמירתו וכמו"ש רז"ל מרבה נכסים מרבה דאגה וע"ז מביא את לוט שהשיגו התמהון והדאגה באבדן את עשרו. הב' כי יבעט בה' ובתורתו ע"ד וישמן ישורון ויבעט וכן כתיב ורם לבבך וגו' וע"ז מביא את קרח שבשביל עשרו רם לבבו ופרק ממנו עול תורה. הג' שיאבד גם חייו בסבת עשרו וע"ז מביא את נבות. הד' שיבזה את כל בני אדם בגובה לבו ולכן ישנאו גם אותו בני אדם ואף כי יקנאו בו. וע"ז מביא את המן שבז למרדכי וחפץ לשלוח יד בכל עמו וישנאוהו ויקנאו בו השרים וכמו"ש רז"ל ויאמר חרבונה משנאת המן. הה' כי ברב תשוקתו אל הכסף לא ינום ולא יישן ע"ד והשובע לעשיר איננו מניח לו לישון. וגם בטנו תחסר כי יפחד פן יחסר כספו ומכ"ש שלא ישים לבו לתת אוכל הרוחני לנפשו בתורה ובמצות וכמ"ש לא מעבר לים היא לא תמצא בסוחרים וע"ז מביא זה שבט ראובן וגד שבתשוקתם לקנינם עשו עיקר ממנו ולא חשו לנפשם וכדאיתא במ"ר פכ"ב שעשו את הטפל עיקר ע"ש. הו' מה שלפעמים יאכל עולמו בחייו ע"ד ומשלם לשונאיו אל פניו. וע"ז מביא את איוב וכדאיתא בפ"ק דב"ב שנתן לו ה' שכרו בעוה"ז וטרדו מעוה"ב:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:11:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:11:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:11:2)

**מי היה זה.** לא קאי אקרא דבקרא כתיב בל"ר אך שואל מי היה המציל. ומייתי לה הכא משום דמהאי קרא מותבינן עליה דמתרץ והרא"ם מביא הגירסא מי היה המציל:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:11:3
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:11:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:11:3)

**אינו יכול** לעמוד בנחלתו. ואע"ג דמתחילה גר עם אברהם ואברהם הוא שהפרידו ממנו. י"ל כי בשבתו בסדום החמיץ מעט:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:11:4
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:11:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:11:4)

**ה"ג ר' לוי** בש"ר חמא בר חנינא והכי איתא בירושלמי. ולעיל גרסינן ר' ברכיה ור"ל בש"ר חמא בר חנינא ר"ב אמר שני בני אדם כו' ור"ל בש"ר חמא בר חנינא כו':


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:12:1
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:12:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:12:1)

**משל לשני** פטרונין כו'. מהמשל הזה נראה כי גם אנשי סדום האמינו בסבה הראשונה אך הלכו בטעות דור אנוש שרצון ה' לחלוק כבוד לכוכבים ומזלות אחר שהם שמשים לפניו וזה דוגמת ב' פטרונים הממונים מהמלך ומדמה את השמש לעירוני ואת הירח הקטן ממנו לבן המדינה:


###### Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:12:2
[Yefeh To'ar on Bereshit Rabbah 50:12:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/50:12:2)

**בשעה שהחמה** והלבנה כו'. ומה דאיתא בשמ"ר פי"ח ויהי בחצי הלילה כשם שהפך סדום בלילה כו' פי' מה שנגמר דינן בלילה: