## Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah Parasha 7

###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:1:2:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:1:2:1)

**לך ומנה לי כ"ג וכו'.** נראה דמעיקרא א"ל שהוא יהיה הבוחר והמקרב שע"י שסבור משה שהוא יהיה כהן אולי ירע בעיניו בחירת אחר לכ"א שהוא יהיה המקריבו כי בזה נמצא הוא מתעלם ממנו שהוא הממנה אותו והממנה גדול מהממונה ולפי שמשה בענותנותו לא רצה למנות מדעתו שאל את פי ה' וא"ל משבט לוי לכ"א אליך כלומר מהשבט הקרוב לך ולכן לא אמר ברישא אהרן כדי שיראה שמשה הוא הממנה אותו:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:1:2:2
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:1:2:2)

**עצמך פדית.** שהשכינה היה עמהם בגלות ואף שפדה גם אותנו לא כיון לפדותנו והוא מ"ש בש"ר ולא פדה אותנו וכי עמנו היה עסוק לומר שאע"פ שפדאנו לא נתעסק אלא בעבורו וה"ל כאלו לא פדה אותנו א"ק כי מי חייב היות השכינה עמהם בגלות אלא שהוא עשה לטובתם שלא יאבדו וא"כ הפדיון אינו אלא בעבורם כי היה יכול להציל שכינתו ולהניחם אלו לא היה מקפיד גם בעבורם וי"ל שכוונתם שלכבודו הוא דעבד שאחר שנקרא שמו באבותיהם כאלו היה חילול כבודו בשעבודם כאלו הוא בגלות שאינו יכול להתיר את עצמו:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:2:3:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:2:3:1)

**שקשטה בכ"ד מיני תכשיטין.** שמקשטין בהן הכלות וכדאי' בש"ר פ' מ"א ויתן אל משה ככלותו מה כלה זו מקושטת בכ"ד מיני תכשיטים וכו' והמה הנזכרים בישעיה כ"ד מינים ובספר הזוהר דרש לה ויבא"ה דהוי כ"ד בגימטריא:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:2:3:2
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:2:3:2)

**באתה לו שמועת רבקה אמו.** ק' דתניא בספרי שלשה שנותיהם שוות רבקה קהת ובן עזאי וקהת חי קל"ג שנה וא"כ גם רבקה חיתה קל"ג שנה ואם בפרשה זה נתבשר יעקב במיתתה צ"ל שהיתה ל"ד שנה וחצי כשילדה אותו שהרי יעקב היה באותו פרק שנתבשר במיתתה בן צ"ח שנה וחצי שהרי בן ס"ג היה כשפירש מאביו וי"ד שנה נטמן בבית עבר וכ' בבית לבן ושנה וחצי עד שבא לבית אל הוציאם מקל"ג נשאר ל"ד וחצי תוציא מהם כ' שנה שהמתין לה יצחק משנשאה עד שילדה נמצא שהיתה בת י"ד וחצי כשנשאת והיכי אמר בסדר עולם שבזמן העקידה נולדה רבקה ונשאת ליצחק בת שלש שנים וצ"ל שאגדה של ספרי חולקת עם זו דהכא ואגדה דהכא ס"ל ששנות רבקה לא היו קל"ג וכ"ע סברי כסד"ע דבת ג' נשאת כדתירץ הרא"ם א"נ אגדה זו דספרי לא פליגי אהדדי ותרווייהו פליגי אסדר עולם:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:3:1:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:3:1:1)

**זרעם נכון לפניתם.** דאיוב לפרש מעשה דור המבול בא המקרא זה בדור המבול משתעי שהם הצליחו כ"כ אעפ"כ אמרו לאל סור ממנו:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:4:1:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:4:1:1)

**שם חפץ טוב והוא בית אבל.** וע"ד שאמרו בב"ר והנה טוב זה מות ואע"פ שהמות העדר החיים כלל אותו במאמר עשה ע"ד העברה במה שעשה האדם ע"ז התאר שיקבל המיתה ואין לפרש שר"ל דטעם והנה טוב מות שבבחינת המות אמר טוב מאד לומר שרוב העולם ומאדו טוב לאפוקי המות שהוא מעט מעניני העולם שהיא רעה שלפ"ז אין פירוש טוב מאד מות אדרבה לאפוקי ממות ועוד דבהדיא אמרינן וכי יצה"ר טוב וכו' אלמא דמפרשינן טוב על מות ויצה"ר ואין להקשות לר"מ דאמר זה בב"ר דה"ל לדרוש טוב מאד על רוב עניני העולם שזולת המות ולימא דאתא לאפוקי מות דדעתיה וודאי דמיתה טוב מהטעמים הנזכרים שם שהם ברורים:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:7:2:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:7:2:1)

**ווי דמובדין ולא משתכחין.** בש"ר הגירסא חבל על דאבדין וכו' ופירש"י בחומש כתוב יש לי להתאונן על מיתת האבות נראה שפי' חבל לשון צער תאניה ואניה אבל בפרק חלק פי' הפסד גדול יש על חסידים שנאבדו ואיני יכול למצוא חסידים אחרים כמותם שאין אתה כאברהם יצחק ויעקב:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:7:2:2
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:7:2:2)

**שלא הרהרו אחרי.** אע"פ שלא מצינו שנגלה על אברהם באל שדי אלא פעם אחת במילה דכתיב אני אל שדי וגו' וליעקב פעם אחת דכתיב אני אל שדי פרה ורבה וליצחק לא מצינו בשום מקום שנגלה לו באל שדי ואף לפי מה שפירש רש"י בחומש דכיון דקא"ל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך ה"ל כאלו נגלה אליו באל שדי שאותה השבועה באל שדי היתה מ"מ י"ל שאעפ"כ היה הרבה פעמים אף שלא נכתבו בתורה כנ"ל:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:7:2:3
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:7:2:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:7:2:3)

**א"ל את ב"ו לא יכולת וכו'.** עי' כנגד מה שהקפיד משה קא"ל שמשה שהוא הקפיד כמדת בשר ודם ראיי לו לדעת כי ה' שאינו ב"ו יהיה רחמן כמדותיו וע"כ יציל את ישראל ואין להרהר אחריו לאמר והצל לא הצלת:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:8:1:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:8:1:1)

**כמה טוסין יש לי כו'.** דעקילס עשיר היה שהיה בן אחיו של אדריאנוס ולה"ק דמאי רבותא בלחם ושמלה כי כמה תענוגים יש לי בלא"ה דאפי' עבדיו אין משגיחין עליהם שמרוב שובע אין התענוגים נחשבין אצלם כלום:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:8:1:2
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:8:1:2)

**שנתחבט בו הזקן.** שנצטער בשאלה זו שאפי' אחרי השאלה לא השיבו ה' עליה ואפי' למ"ד שהשיבו לא היה אלא ברמז א"נ שחבוטו היה שהיה הולך מבית אביו בלי לחם ושמלה וע"כ הוצרך לבקש עלויו:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:8:1:3
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:8:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:8:1:3)

**ובגד זה הכבוד.** בב"ר הגי' שמלה זו טלית ופי' סודר כמ"ש בערוך ערך טלית גבי היוצא בטלית מקופל וסודר זה היה לסימן לסמוכין להיות מורי הוראה לרבים לז"א זכה לתורה זכה לטלית כי יזכה להיות נוהג שררה על הצבור ולהיות הטלית זה סימן לדבר אמר בפ"ג דבכורים בירושלמי על המתמנים ע"י שוחד טלית עליו כמרדעת לחמור:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:11:1:1)

**תת"ק קורבנין.** שכל א' חייב ג' קרבנות ביום מלאת ימי נזרו כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשנמים:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:2
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:11:1:2)

**וכעס על שמעון בן שטח וערק כו'.** ה"נ איתא בירושלמי בפ' ג' שאכלו אבל בגמרא דילן קאמר שכשהרג ינאי מלכאכל החכמים על שפסלוהו מן הכהונה הוא שברח שמעון בן שטח:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:3
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:11:1:3)

**למה ערקת כו'.** בתר שאלת למה אפלית בי גרסי' לה וכן איתא בירושלמי דהא ודאי ברח מפניו שכעס עליו אבל מאחר שהשיב שלא התל בו בעי שפיר א"כ למה הוצרך לברוח אם לא חטא והשיב דע"כ פחד שמא לא יקבל התנצלותו עד ששפך חמתו.


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:4
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:11:1:4)

**אנא מן אוריתא.** שבחכמתי מצאתי פתח לחציים ופטרתים מהקרבן:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:5
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:11:1:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:11:1:5)

**למה יתבת בין מלכא למלכתא.** לפי גירסא זו הוא מעצמו ישב בין מלכא למלכתא ותפס עליו למה עשה כן והשיב כי במקומו ישב ע"פ המקרא אבל בגמרא דילן הגיר' אותביה בין דידיה לדידה א"ל חזית כמה יקרא עבדינא לך א"ל לאו את קא מוקרא לי אלא אורייתא הוא דמוקרא לי דכתיב סלסלה ותרוממך:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:14:1:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:14:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:14:1:1)

**ג' דברים מבטלין כו'.** בב"ר הביא זה על פסוק ויוצא אותו החוצה ופירושו שלא יירא מהמזל ויתכן משום די"א אף שינוי מקום בא לומר דהא דהוציאו למעלה מכיפת הרקיע לרמוז לו שאז בטלו כח מזלו וה"ל כאילו יצא מחוץ לעולם שאין יד המערכה עליו כלל ואע"ג דגזירות רעות דהכא היינו גזירות ה' על האנשים על חטאתיהם כדאיתא בפ"ק דר"ה ועוד איתא כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי עד כמאן כר' יוסי וא"א לעולם כרבנן וכדר"י דאמר ר"י יפה צעקה בין קודם ג"ד וכו' והיינו בג"ד דר"ה מכ"ש לגזירת המערכה שיבטלו מפני הזכיות:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:14:1:2
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:14:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:14:1:2)

**תפלה צדקה תשובה כו'.** משמע דכלהו בעינן דאי כל חדא באנפי נפשה סגי לית ליה ראייה מקרא דויכנעו דדלמא שאני התם דהיו ג' ואפשר שזה שאמר ושלשתן בפסוק אחד דכיון דכלהו אשכחן להו בחד קרא כלהו בעינן ועוד בשלמא תשובה בלא צדקה ובצעקה יתכן אבל תפלה וצדקה איך יתכן שיועילו בלי תשובה דה"ל טובל ושרץ בידו:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:19:1:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:19:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:19:1:1)

**תעוז לחכם זה נח** ונמצא דחכם היה כדאיתא בב"ר ויבן נח נתבונן:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:19:2:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:19:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:19:2:1)

**שמכולם לא נדבר אלא עמו.** ואע"פ שנח מכלל היו"ד דורות היה יצדק לומר מי' שליטים משום שלא דבר עם אחד מהם אלא עמו א"ק דהא עם אדם וקין נמי דבר וא"ל דהקב"ה בעצמו פנים אל פנים קאמר אבל דבורו של אדם וקין ע"י מלאך היה דמהי משמע דדבורו של נח היה על ידי ה' גופו טפי מדבורו של אדם וקין ועוד דלא היה פנים אל פנים אלא במשה שנתעלה מהכל כדכתיב לא כן עבדי משה וגו' פה אל פה וגו' י"ל דמעלת נח היה שדבר ה' עמו מצד הדבור עצמו וזה במה שא"ל צא מן התיבה שלא היה צורך דמעצמו היה יוצא אלא שהיה לחב' להיות ה' מדבר עמו ומיחד שמו עליו ולתת לו שכר על הדיבור ולהשלימו בנבואה משא"כ באדם וקין שלא היה הדיבור אלא לצורך מה:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:23:3:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:23:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:23:3:1)

**מה עוף טעון שחיטה וכו'.** אע"ג דלא כתיב בהדיא שחיטה אלא בבהמה כדכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך הא קי"ל בעוף נמי טעון שחיטה ובת"כ מייתי לה ובפרק השוחט יליף לה מדכתיב זאת תורת הבהמה והעוף באיזה תורה שוותה בהמה לעוף מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה וק' אמאי איצטרך יעקב אכ"נ להיקשא דישרצו המים תיפוק ליה מהא קרא גופיה דכתיב וכל נפש החיה הרומשת במים דהיינו דגים ולימא שבא להקיש ג"כ דגים לבהמה שט"ש כדאקיש עוף לבהמה וי"ל דלדידיה היקשא דעוף לבהמה אתיא לכדר"מ בפ' חטאת העוף מה בהמה דבר שמכשירה לאכילה מטהר טרפתה מטומאתה אף עוף כן והקיש' בדגים התם איצטריך לשום דרשא אע"ג דלא ידעינן לה דהכא צ"ל נמי לר"מ וכן לר"א דאמר מה עוף הכשרו מן הצואר וכו' ואין שום א' שפירש הקישא לדגים למאי אתא משמע דהוא פשיטא להו שום דרשא בדגים ועוף ט"ש נפקא ליעקב אכ"נ מדכתיב ציד חיה או עוף ושפך את דמו:


###### Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:23:4:1
[Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah 7:23:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Kohelet%20Rabbah/r/7:23:4:1)

**לפי שאין מחללין שבת ויוה"כ אלא על בנה וכו'.** לאו למימר דטעמיה הכא משום דלא נמול בח' וק"ל דלא דחי שבת אלא מילת ח' דהא בהא תליא דכי כתיב וביום דילפינן מיניה אפי' בשבת לנמול לח' כתיב וכדאיתא בשבת פרק ר"א דמילה דהא היכי מדמי הא לבן הנכריות דמנ"ל דבן נכרית אפי' דנחשב ככותים לא דחי שבת כיון דאפשר למולו בח' ול"ל נמי דטעמיה משום דס"ל כר' חמא בפרק רבי אליעזר דמילה דמוקי ביום הח' דוקא באמו טמאה לידה והשתא אפי' בן נכרית זה דאפשר בח' ליתיה בדין ח' ובדחיית שבת כיון דאין אמו טמאה לידה דא"כ מה צריך להוכיח דהאי לא מיקרי בר ישראל להוציא כל נשים וגו' אפי' תימא דמחשב כישראל לא דחי שבת מאי טעמא דלמאן דמפיק מדינה דוביום השמיני שאין אמו טמאה לידה אפילו בבן ישראל וישראלית קאמר וכגון יוצא דופן: