## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 10

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:1:1)

**הן היו** בכלל בריותו של עולם. המאמר הזה מבואר הוא בבראשית רבה פ"י ובויקרא רבה פרשה כ"ב עיין שם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:1:2)

**מהו** הנה אנכי נוגף. כי לא נוכל לפרש מלשון מיתה וכמו דמתרגמינן החל הנגף מותנא. כי ע"ז לא יפול הלשון את כל גבולך כי הגבול לא ימות וגם אם יתפרש אנשי גבולך יקשה דהא לא מתו אז כל האנשים היושבים בגבול מצרים לכן מפרש מלשון דוחק כי זה יצדק בגבול שברוב הצפרדעים נדחק הגבול. וריב"ל מפרש נוגף על הדבר שהיה מתחבר עם מכה זו והדבר שייך על הגבול כי האויר התעפש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:1:3)

**המכות** שהביא הקב"ה. אמר על מכת הצפרדעים מכות בל"ר משום שכל מכה ומכה היתה של ד' מכות או של ה' כדאיתא באגדת פסח. וכוונת המאמר הזה הוא כמו שדרשו לקמן פי"ג כי גם במכות ששולח הקב"ה על הארץ יש תועלת וכאשר אמר הכתוב כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל ולזה מביא כי גם במכה זו היתה תועלת שלרגליה עשו שלום במריבתם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:2:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:2:1)

**מן הצפרדעים** נשאו חמו"ע קל וחומר כו'. רבים מקשים הלא דינא הוא דיהרג ואל יעבור ולמה להם ללמוד ק"ו מצפרדע. וע' בפסחים נ"ג. ומ"ש התוס' שם. ואולי הקושיא הוא למה לא שתקו כאשר שמעו את דברי נ"נ די בעידנא די תשמעון קל קרנא וכו'. וישמעו חרפתם ואח"ז ימלטו או שיאמרו שהמלשונים שקר דברו וביני ביני אולי ריוח והצלה יעמוד ליהודים. וע"כ כדי לקדש את ה' עשו כן והחמירו על עצמם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:2:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:2:2)

**ומהו** ושרץ היאור צפרדעים ולא כתיב ושרצו ביאור צפרדעים. כי השירוץ הוא בצפרדעים ולא ביאור ומשני כי בא להראות לנו כי גם היאור עצמו יכנע מפני פקודת ה' ויעשה רצונו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:3:1)

**ראיה שהיה** שותה כו'. כלומר מכאן ראיה שפרעה היה שותה. ולפי שהמים היו משריצים צפרדעים. אמר שטיפת מים באה בלבו ונעשו צפרדעים ופי' יעלו הצפרדעים שיצמחו בהם מגזרת עלתה נצה. אבל לא נכנסו לגוף מבחוץ מדל"ק ובאו כדקאמר לעיל. וסמך לזה מאמר ר' יוחנן שמסכים במ"ש שמטפת מים היה צפרדע. ולר' חזקיה פירושו יעלו הצפרדעים מבחוץ לתוך גופם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:3:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:3:2)

**כד"א** כי משחתם בהם. ולקמן פט"ו יליף מושחת ארצה דמיירי מעניני בית הסתרים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:4:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:4:1)

**למה הביא** עליהם צפרדעים. דמדה כנגד מדה בעי כדלעיל פ"ט גבי דם. ומהאי טעמא בעי בכל המכות למה באו ומשני מפני שאמרו לישראל הביאו לנו שקצים ורמשים והיו ישראל מתלכלכים ונפשם קצה בזוהמתם לפיכך הביא עליהם צפרדעים ובשעה שהיו מוזגין כו' ונפשם קצה ג"כ במיאוסן:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:4:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:4:2)

**צפרדע** אחת היתה. הנה באמת שם המין בא לפעמים בלשון יחיד על רבים וכמו ויעל הארבה. אבל בצפרדע קשה ליה כיון דכתיב בקרא כמה פעמים צפרדעים למה כתיב הכא צפרדע בל"י:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:4:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:4:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:4:3)

**כלה** מדברותיך. פירש"י מנע מדבריך ופנה לך להלכות נגעים ואהלות שהן חמורין ובהן אתה מחודד ולא באגדה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:5:1)

**שאותו היום** היה לו להשלים ז' ימים שהיתה המכה משמשת. וס"ל שלא היה פוחתת מזה ואפילו כשהיה פרעה נכנע. והיתה התפלה מועילה שלא להאריך עוד. ומ"ש כ"ד יום משרה היינו כשהיה נכנע אבל כשלא היה נכנע היו מוסיפים ימי המכה וגורעין מימי התראה שאחריה ולכן הוצרך לומר למחר כי אז ימלאו לו ז' ימיה וביום שעומד בו אי אפשר. והוזקק לזה דאל"כ מאי למחר. כי מנהג כל אדם שתסור רעתו מיד. ואע"ג שמכת דם סרה אחר ז' ימים בזולת תפלה. וי"ל לפי שלא שת פרעה לבו אליה. ראה ה' שאפילו יאריך ימים רבים לא יכנע פרעה בעבורה. ולכן ראה להתחיל בהכנת מכה אחרת שירגיש בה כששלמו ז' להכאת היאור:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:6:1)

**קשה להם** ממכתן. דכיון דמפרש בסמוך על דבר הצפרדעים על דבור מוכח שדיבור וקול של הצפרדעים היה קשה להם. כי לא יזכיר משה את הטפל ויניח את העיקר. ומזה הטעם הוכרח לומר שנכנסות בגופן כי בשביל זה היה קולן קשה להם ממכתן. שאלו היו מבחוץ לא יתכן שיהיה הקול קשה להם. ונכנסות בגופן כדר' אחא לעיל. ודריש על דבר מלשון דבור ולא מלשון אודות וכמו על דבר אשר לא צעקה על דבר אשר לא קדמו אתכם משום דבתפלת משה בערוב בברד ובארבה לא אמר על דבר הערוב הברד והארבה ורק בצפרדעים משום שהיה להן קול ודבור:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:7:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:7:1)

**ג' מכות אלו.** דצ"ך ושאר המכות היו ע"י משה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:7:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:7:2)

**לפיכך נהפך** עפרם לכנים עד שלא מצאו ישראל עפר שיכבדו כדמפרש בתנא דבי אליהו. ומשו"ה אמר וחופרין אמה על אמה כו' דאז לא ימצאו עפר לכבד שאין דרך לחפש טפי מהכא ומה שלא אמר שכל העפר היה כנים דא"כ אמר כל הארץ. ועפר משמע רק העפר שעל פני הארץ לבד. והא דאמר בב"ר פצ"ו אל נא תקברני במצרים שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים אפשר שחשש שמא לא יעמיקו קבורתו או שיתנוהו במערה כדרך המכובדים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:7:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:7:3)

**פחות** מכשעורה. ואע"ג דכנים אלו גדולים היו כדאיתא בתד"א י"ד מיני כנים הביא עליהם הקטנה שבהן כביצה של תרנגולת והגדולה שבהן כביצה של אווז זה הוא נס בתוך נס. אבל מיני כינים הנמצאים בעולם אינם גדולים משעורה וכשהשד יוכל לברוא לא יוכל לעשות אלא כפי המנהג שבעולם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:7:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 10:7:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/10:7:4)

**שהיו המעשים** כו'. כתנין והדם וצפרדע. ואע"פ שלא אמרו אצבע אלהים רק על הכינים שהיא המוכחת וממילא קאי שכן יהיו כל המעשים. ומפרש אצבע אלהים כמשמעו ועי' בזה בראב"ע וברמב"ן: