## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 13

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:1:1)

**שאל אבנימוס** הגרדי. הזכיר מלאכת השואל והנשאל ללמד לנו כי לא נהיה בז לכל אדם אף כי מלאכתו פחותה היא וכמ"ש במסכת עדיות עד שבאו ב' גרדיים משער האשפות כו' וקיימו חכמים את דבריהם ע"ש. והנה הוא בשאלתו ע"כ לא חשב מזימה כי לא ברא ה' יש מאין ושואל מאיזה חומר נברא דזה הוא כפירה באמונתנו ועם איש כזה לא באו רז"ל להשיבו כאולתו. אבל שאלתו היתה האם חומר הארץ אשר הוא חומר עכור וגס ומשתנה לרגעים האם הוא נברא מן האין המוחלט. או שהקב"ה ברא מקודם חומר דק וזך והחומר הזה התעבה ויהי לארץ בדבר ה'. ולכן לא שאל על השמים אחרי שהם נבראו מחומר זך וקימים במצבם אשר נבראו. לא התפלא ע"ז אם ברא הקב"ה היש הזה מהאין המוחלט ורק על הארץ אשר בה יש שנויים משנויים שונים בכל עת ובכל רגע וגם הוא חומר עב ע"ז שאל שפיר. וע"ז אמר נטל הקב"ה עפר מתחת כה"כ כו' כי הכסא הכבוד הוא מהנבראים לפני בריאת העולם וממדרגה של מטה ממנו לקח חומר הנקרא עפר ואת החומר הזה הוריד הקב"ה עוד מדרגה אחת וברא את הארץ וע"ד כי לשלג יאמר הוא ארץ. וכן המים לקח מתחת כה"כ ועליהם זרק העפר ובחפצו צוה כי יעשו פעולותיהם ויהיו לארץ אשר אנחנו דרים עליה ומתחלה ברא ה' המרכז הנקרא מוצק ואח"ז נבראו הצדדים וכמו דאיתא בפ' הוציאו לו עולם מאמצעיתו נברא שנאמר בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:1:2)

**שאל מה** תבקש. ובדבור לא יבטל מזמנו. ומה דאיתא בתענית כי אבא חלקיה יהבו ליה שלמא ולא אסביר ליה אפין ואמר אגר יומא הואי. אמינא לא אפגר ע"ש ברש"י. מדת חסידות יתירה היתה בו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:1:3)

**כבדתי את** ישראל בעולם שנקראו אבן כו'. פי' הדברים אף כי יש בהם זכות של יעקב שהוא אבן ישראל וגם יש בהם זכות של יצחק שנמשל לחול כדאיתא במ"ר פ"ב מ"מ כרוב חטאם לא עמדו להם זכותם. וכלה ה' אפו בהם. ורק שלא יאמר פרעה לא היה יכול להצילן זה עמד להם ושפך חמתו על פרעה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:1:4)

**לכלותם** ולהשליכם. פי' או לכלותם או להשליכם אל ארץ אחרת ע"ד וישליכם ה' מעל פני אדמתו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:1:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:1:5)

**הה"ד** שלח חושך ויחשיך. משום דבעי לפרש וימש חשך שהיה ממש בחושך לכן מביא את הכתוב הזה שלח חושך. ושליחות לא תפול רק על דבר שיש בו ממש. ואגב זה דרש את כל הכתוב הזה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:2:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:2:1)

**אמרתי באף** שהכעיסו לפני כו'. אין הפרש בין שני הפירושים בפשט הכתוב רק לפי' הראשון קאי האף על אף של הקב"ה וע"ד כי רגע באפו דמדריש ע"ז בברכות דיש אף לפניו. ולפי פי' השני קאי על האף שישראל הציתו בעונם. וזה היה במצרים ובעגל ובמרגלים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:3:1)

**אמר ר"י** מכאן פ"פ כו'. נראים הדברים כי ר"י סובר כדעת העקרים שהקב"ה הסיר מפרעה רק הסבות המביאות לידי תשובה כמו יראה פחד ומורך לב. ונשאר פרעה על בחירתו ושב לחטוא ולא נכנע מפני ה'. אפס אם שב בתשובה שלימה מנפשו אז לא נדחה מפני ה'. וז"ש ר"י כי מפשט הכתוב כי אני הכבדתי את לבו משמע כי ה' מנעו בתשובה וזה פ"פ למינין. אבל אין זה כלום כי פי' כי הקב"ה מנע ממנו הסבות המביאות לתשובה בשביל רוע מעלליו למען ישית אותותיו בקרבו ובזה יגדל שם ה' בארץ. אמנם דעת ר"נ הוא שהקב"ה מנעו ממש מתשובה וכדעת הרמב"ם בה' תשובה שבשביל גודל חטאו מקשה הקב"ה את לבו ונועל בפניו דלתי התשובה ואמר כי בכל זאת אין בזה פתחון פה למינים. כי אם היה מחזק את לבו מתחלה באמת היה פתחון פה להם אבל כיון שבחמש מכות הראשונות לא חזר מרשעתו. ותהיה חטאתו כעבות העגלה. לכן בדין ובצדק סגר ה' לפניו דלתי התשובה. וכמ"ש הרמב"ם והוא לבדו אשם בזה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:3:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:3:2)

**פעם ראשונה** שניה ושלישית. ע"ד הכתוב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר וע' לעיל פ"ז:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:5:1)

**אמר** להם דרך הבחורים כו'. מפרש כי רעה נגד פניכם כי מחשבתכם רעה היא. וזה דלא כדברי המדרש שהובא ברש"י על התורה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:6:1)

**זורעי** חטים ושעורים ולכן היתה מכה זו בזרעים בחטה וכוסמת שלא נוכו בברד:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:6:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:6:2)

**כדי** שיחזרו בהן ויעשו תשובה. והא דאמרינן לעיל כי ממכה החמישית ואילך נעל הקב"ה התשובה בפניהם. הך אגדתא סוברת כר' יוחנן דס"ל שלעולם לא נעל ה' דלתי התשובה כמו"ש לעיל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:6:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 13:6:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/13:6:3)

**ומפני** שהייתי חושב כו' כצ"ל: