## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 19

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:1:1)

**מהו כך.** פי' מאי קמ"ל וגם למה שני בדבוריה. דברישא נקט ידיעה ובסיפא נקט לא יתערב זר. ומשני דבא לאשמעינן כי בשמחה ובצער הלב מרגיש תחלה אף כי הנפש מתפשטת בכל הגוף:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:1:2)

**ד"א לב יודע** מרת נפשו זה דוד. ולפ"ז מפרש לב יודע המרירות אשר נפשו הסבה עליו. והוא לבדו אשם בזה וכמו בדוד שהוא היה הסבה ברדתו עם אכיש ולא בקש התנצלותו שלא ללכת עמדו ולכן בקש העם לסקלו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:2:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:2:1)

**לא יהא** רשות ליצה"ר להציץ בי. אע"ג דהתורה בעת שעוסקים בה מגינה מן החטא ולמה לי' להתפלל על זה וכדאיתא בפ' היה נוטל תורה בעידנא דעסיק בה מגנא ומצלא. אבל כאן יתפרש לא לענין הצלת החטא אלא לענין החוקים שאין בהם טעם פן יסיתנו יצרו לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה וכר"ש רז"ל על הפסוק זאת חקת התורה גבי פרה אדומה מפני שהשטן ומתנגדי התורה מונין את ישראל וכו'. או פן יחשוב טעמים זרים ולא נחשב הלמוד הזה לתורה. ותורה כזה לא מצלת מן החטא ולכן התפלל דוד הורני ה' דרכך כי לא אלך אחרי המונים את ישראל וגם אהלך באמתך כי לא אחשוב בתורה טעמים זרים ופיגולים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:2:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:2:2)

**זה חוקת** הפסח וחקת פרה אדומה. אע"ג דכמה מצות בתורה נקראות חקים ולמה בחר בשתי אלה. נראה כי באמת למצות הפסח יש טעם מפורש בתורה בשביל שפסח ה' על בתי בני ישראל בהכותו את בכורי מצרים וכמ"ש בתורה אבל יש במצוה זו גם חקים כמו לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו וע"ז אמר דוד יהי לבי תמים בחקיך בין בחקים שאין להם טעם כלל וכמו פרה אדומה. ובין בחוקים שיש להם טעם בגוף המצוה וחוקים הם בפרטיהם וכמו חקת הפסח:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:2:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:2:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:2:3)

**ובזה נאמר** זאת חקת התורה. ואף על גב דגם בטהרת כלי מדין כתיב זאת חקת התורה י"ל דגם התם קאי על טהרתם באפר פרה דכתיב אך במי נדה יתחטא ועמ"ש שם הרא"ם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:2:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:2:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:2:4)

**הוי כל בן נכר** וגו'. צ"ל הוי זאת חקת הפסח והמקרא של כל בן נכר נמשך לסימן שאחריו ועי' בזה במכילתא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:3:1)

**בהר סיני** דרש כו'. עי' בזה בפ' אין מעמידין בתוס' מה שתירצו למ"ד אחר מתן תורה בא יתרו וצפורה אל משה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:4:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:4:1)

**וכן שאל** עקילס הגר. עמ"ש בזה בבראשית רבה פרשה ויצא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:4:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:4:2)

**דייקי** שלהן. זה מענין דקיון בב"ר פמ"ה והוראתו עלבון שתבע הקב"ה עלבונם משאול ויש ספרים דגרסי בהדיא דקיון:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:4:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:4:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:4:3)

**לפיכך** ואל יאמר בן הנכר. ורמוז שם הפסח במ"ש עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:4:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:4:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:4:4)

**עליהם** נאמר כורתי בריתי עלי זבח כלומר שיזכו לעוה"ב וסובר כר"א בפ' חלק דור המדבר יש להם חלק לעוה"ב ויליף ממקרא זה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:5:1)

**מיד נתנו** עצמן ומלו. יתכן שהיה זה קודם חשיכה שמשחשיכה שהוא יו"ט אין מילה שלא בזמנה דוחה אותה ועוד דאין מילה בלילה. ומיהו קשה דע"כ זה היה אחר שחיטה וצלי והאיך יכול להאכילן ממנו כשנמולו מאחר שלא נמנו עליו קודם שחיטה. וי"ל דהוראת שעה היתה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:6:1)

**אבל לעתיד** לבוא אני לבדי. פי' כי בצאתם ממצרים הלך ה' לפניהם וב"ד עמו והיה רחמי ה' מעורבים בדין ונענשו על חטאם אבל לעתיד יהיה ה' לבדו ויהיו רחמים גמורים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:7:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 19:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/19:7:1)

**שנאמר** שמחו בה' וגילו צדיקים. נראה משום דכתיב התם כי יומם ולילה תכבד עלי ידיך ושוב כתיב רני פלט תסובבני סלה דמשמע אף שעברו עלי כמה צרות אינני זוכר אלא הפליטה מהם ולכן מ"ש שמחו בה' וגילו צדיקים הוא כענין זה כי יגילו בישועתו ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב: