## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 25

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:1:1)

**הה"ד** כל אשר חפץ ה' עשה. משום דק"ל למה המטיר ה' את המן מן השמים הפך הסדר שמוציא לחם מן הארץ כי אע"פ שהיה נסיי מ"מ כל מה שיכול להיות בדרך הטבע אין דרך לשנותו במה שאפשר. לכן משני כי הקב"ה חפץ בזה להראותם שהכל שלו בשמים ובארץ וכל אשר חפץ לעשות הוא עושה. ובמכילתא קתני מן השמים מאוצר הטוב של השמים שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. רשב"ג אומר בא וראה כמה חביבין ישראל לפני המקום ולפי שהם חביבים עליו שנה עליהם מעשה בראשית עשה להם תחתונים עליונים ועליונים תחתונים לשעבר היה הלחם עולה מן הארץ והטל יורד מן השמים ועתה נתחלפו הדברים התחיל הלחם יורד מן השמים והטל עולה מן הארץ דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים וכתיב ותעל שכבת הטל ע"כ. והנה שניהם תירצו הקושיא זאת. ת"ק סובר כי מחבתו לישראל בחר להוציא להם מאוצר הטוב. משא"כ סתם הלחם איננו כדאי שיבוא מאוצר הטוב. ולדעת רשב"ג מחבתו לישראל שנה סדר מעשי בראשית. ודעת המדרש איננו כרשב"ג כי אדרבה זה גריעותא לישראל לשנות סדרי מעשי בראשית בשביל מזונם וכדאיתא בשבת גבי אותו האיש שנפתחו דדיו והניק את בנו כמה גרוע אותו האיש שנשתנו עליו סדרי בראשית ע"ש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:1:2)

**שנאמר** כטל מאת ה'. יש מגיהים מטל השמים. אבל נראה כי מטל השמים נוכל לפרש כי זה מהאדים העולם למעלה באויר ואין זה ראיה שהוא מהשמים כי גם גובה האויר והרקיע נקרא שמים. אמנם מן הכתוב וה' המטיר על סדום מן השמים פי' מהשמים ממש כאומר שם מאת ה'. ומטעם זה בחר גם בכתוב הזה דכתיב כטל מאת ה':


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:1:3)

**אינו** מטיב אלא מן השמים. ואע"ג דאיכא נמי טובות מן הארץ וכאומרו ונתתי שלום בארץ ברוך אתה בעיר ברוך אתה בשדה ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך. י"ל דהתם הוא הטובות הבאות ע"י שליח אבל הטובות הבאות ע"י הקב"ה וכמו שאמר יפתח דהיינו שהוא לבדו יפתח זה הוא מהשמים. וע' בב"ר פ"ע ג' מפתחות ביד הקב"ה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:2:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:2:1)

**שהוא** עושה צביונו בבריותיו. גם הוא בא לתרץ למה בא המן מן השמים וכדלעיל ורק סמך על הכתוב הצבאות ומה שדרש כאן הצבאות להוראת צביונו ולא לשם משמות של הקב"ה יען דכאן נכתב בה"א הידיעה מראש אשר לא נמצא כמוהו במקומות אחרים לכן דריש להוראת חפץ ורצון. ופי' של צביונו בבריותיו הוא כי כל המאורעות אשר יארע לבריותיו כמו אם יעני או יעשר. ישפל או ירום הכל מיד ה' הוא כחפצו וכחכמתו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:3:1)

**הה"ד** פותח את ידך. משום דק"ל למה כתיב בקרא לכם כיון דאמר ויצא העם ולקטו הלא ידעינן שלהם הוא ולמה כתיב הנני ממטיר לכם לכן בא לדרוש לכם לכל צרכיכם. וכמו שדרשו הוא לבדו יעשה לכם לכל צרכיכם. וכן כאן מדריש כי נשתנה כפי רצונם וכדכתיב ומשביע לכל חי רצון. ואיידי דמייתי סיפי' דקרא מפרש ג"כ רישא דקרא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:3:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:3:2)

**שנאמר** פלג אלהים מלא מים. בב"ר פ"ד משמע דמפרש ליה על המים העליונים ואפשר דה"נ מפרש ליה הכי כי משם השפעת הגשמים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:3:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:3:3)

**שהוא** נותן לכל אחד ואחד רצונו כו'. זה פלא כי אין אדם שמח בחלקו בעוה"ז אלא מתאוה עוד וכמ"ש רז"ל אין אדם מת וחצי תאותו בידו. ובאסתר רבתי על פסוק לעשות כרצון איש ואיש אמר בהדיא אמר הקב"ה אני איני יוצא מידי בריותי ואתה מבקש לעשות כרצון איש ואיש בנוהג שבעולם כו'. וגם מה שאמר וכן לעתיד לבוא כו' קשה היעלה על הדעת כי לעתיד לבוא יגרע מאשר הוא היום ומה קמ"ל בזה. ועוד מה צריך להביא ראיה מהמן אם הוא משביע לכל חי רצון בכל הזמנים. ושמא י"ל דהכא מיירי בצדיקים כי ה' יעשה לכל אחד כראוי רצונו בתפלה וכאומרו רצון יראיו יעשה ופי' לכל חי לכל צדיק כי הצדיק נקרא חי וכמו דאיתא בפ"ג דברכות. ואמר כמו שעושה עתה לכל צדיק כן יעשה לעתיד לכל הקרובים אליו. שאז הכל יקרבו אל ה' ומביא לדוגמא מהמן שירד לכולם ועשה רצון כולם כצדיק כרשע:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:4:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:4:1)

**הה"ד** נדרשתי ללא שאלו. ובא לתרץ למה כתיב לכם כדלעיל לפרש אף שהמה עשו כמות שהן וזה לכם בכל זאת אנכי אעשה כמות שאני והנני ממטיר לכם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:4:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:4:2)

**הצידה** שהוציאו. לאו דוקא צידה דבפי' כתיב וגם צידה לא עשו להם ודרך נס היה מה שנתפרנסו ס"א סעודות מחררה שהוציאו ממצרים אלא משום דהועיל להם כצידה קרי לה צידה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:4:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:4:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:4:3)

**הנני** על הבאר. שגם שם לא באו בפני ה' בתפלה אלא בתרעומות כאמרו על ריב בני ישראל וענ נסותם את ה' ועכ"ז נענה להם ולכ"א הנני לומר שיעשה כמות שהוא כדלעיל ולכ"א אל גוי לא קורא בשמי כלומר שלא התפללו לשמו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:5:1)

**הה"ד** שלח לחמך וגו'. ומדריש זה בקהלת רבתי על אברהם אבינו שפרע לו הקב"ה על מה שעשה למלאכים. ובא לדרוש המלה של לכם כלומר מה שמגיע לכם בזכות אברהם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:5:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:5:2)

**עשה** הקב"ה לבניו במדבר. נראה דצ"ל עשה הקב"ה לבניו במדבר בעצמו ומה שעשה אברהם ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו במדבר ע"י שליח ומפרש למאי דסליק מיניה הוא אמר יוקח נא מעט מים ע"י שליח כו'. ועמ"ש בזה כב"ר כמ"ח:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:5:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:5:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:5:3)

**למ"ב** מסעות צ"ל לי"ב מסעות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:6:1)

**הה"ד** אין כמוך באלהים ה'. ומפרש כי אנחנו לא נוכל לדעת את ה' רק מתוך מעשיו. וז"ש מאין אנחנו יודעים שאין כמוך באלהים משום שאין כמעשיך:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:6:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:6:2)

**שביל** בדרך. פי' ששה ישאר הרושם אשר עשה לו לשביל משא"כ במים מדי עברו יבולע השביל ולא יודע רושם עוד אבל הקב"ה כאשר נבקעו המים מפניו נשארו כחומות מימין ומשמאל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:6:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:6:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:6:3)

**בו"ד** מפשפש שטרותיו. ולפ"ז מפרש אין כמוך במדת טובך וחסידותיך. וכן מדרש לענין מה שאמר טוען פנס:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:6:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:6:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:6:4)

**בו"ד** העבד מלביש רבו והקב"ה אינו כן. פי' כי בו הוא ההפך שהיא מלביש ומנעיל ואידך. כי לא שייך בו להלבישו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:1)

**הה"ד** לכו לחמו בלחמי. ובא לתת טעם למה ירד המן מן השמים ולא מן הארץ וכדלעיל. משום שבא בשביל החוקים העליונים שקבלו זכו ללחם מן השמים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:2)

**הה"ד** תערוך לפני שלחן נגד צוררי. ולכן ירד המן מן השמים כדי שיראו הכל וע"ע בזה בפ' בתרא דיומא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:3)

**רואין** את ישראל. אין זה ראיה והבטה גמורה כיון שהיו מוקפים בענני כבוד מפני העין. אלא כדבר הנראה מאחרי המסוה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:4)

**וכן לעתיד לבוא.** משום דכתיב תערוך לפני בעתיד וכן בנאות דשא ירביצני וגו' נפשי ישובב הכל בעתיד לכן דריש דקאי גם על לעתיד וכ"ה בשוח"ט ע"ש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:5)

**ואוכלין** בג"ע. זה בימות התחיה ובג"ע של מטה כי בעולם הנשמות אין בו לא אכילה ולא שתיה כדאיתא בפרק שני דברכות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:7:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:7:6)

**אלו** ישראל שהיו משוקעים בטיט. דרש מקים מעפר דל על ישראל במצרים משום דגם בהלל המצרי כתיב מקימי מעפר דל ושם נראה דקאי על ישראל במצרים כדכתיב שם בצאת ישראל ממצרים ויגיד עליו רעו. ובאגדת שמואל דרש מקים מעפר דל על יוסף ודניאל משום דכתיב וכסא כבוד ינחילם וזה שייך יותר ביוסף ודניאל שזכו לכסא מלכות


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:1)

**ואולך** אתכם קוממיות. ע' בב"ר פי"ב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:2)

**כשיגיעו** בניך עד עפר. כי עפר בכ"מ משמע על מדרגת השפלות כדכתיב כי שחה לעפר נפשנו. ומעפר תשח אמרתך. יגיענה עד עפר ורבים כמו אלה ולפ"ז דריש מקים מעפר דל ממדרגת הירידה והשפלות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:3)

**שנאמר** ונתנך ה' אלהיך וגו'. ואע"ג דהכתוב הזה נאמר על לעתיד ס"ל לרז"ל שכולל ג"כ לשעבר [וזה ע"ד כימי מועד צאתך ממצרים אראנו נפלאות ולכן כל מה שהבטיח הקב"ה לישראל לעתיד דרשו רז"ל ג"כ על מועד צאתם ממצרים]:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:4)

**אותה** שעה אני מספיק לכם מעדני ג"ע. זה צ"ע כי לא נמצא שהקב"ה הספיק לישראל בעוה"ז מעדני ג"ע. והכתוב אשר הביא מה רב טובך אשר צפנת ליראיך נאמר במה שצפון לצדיקים בעוה"ב. וקרוב הדבר כי ט"ס הוא וזה שייך לדרש שאח"ז דדריש הוא מרומים ישכון בסעודת ג"ע ומסיים עליהם שבח דוד ואמר מה רב טובך וגו'. ושם צ"ל אמר הקב"ה אותה שעה אני מספיק לכם מעדני ג"ע והסופר טעה וכתב זה באגדה זו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:5)

**לראות** שלחן שהוא ערוך בג"ע. עיין בעקידה בשער מ"א שהאריך באגדה זו ונוסחא מוטעת נזדמנה לפניו. וגם שאלותיו אינן מוצקות. אבל אמת הדבר כי הדרש הזה נאמר בדרך רמז על השגת שכל המסובין שם. ועל רוח הקדש אשר יאציל עליהם ה' וזה הוא המנות והפרי אשר יחולק להם. ומרוב הכרתם בחכמת אלהים יברכו את ה'. וראש המברכים יהיה זה אשר הרבה להרים קרן עמו. והמלאכים אשר הם בהכרתם עומדים יחלקו הכבוד להאבות אשר הם מהלכים ומתנשאים בהכרתם ובשכלם כי המה יברכו. והגורל יפול על דוד באשר בימיו רמה קרן ישראל בין בתורה ובאמונה ובין בממשלה וגבורה. אבל האבות משה ואהרן והזקנים הכינו את העם להתנשא והורו להם הדרך לעלות מעלה מעלה. אבל לא הוציאו כל מחשבתם לפועל משא"כ דוד. וכל המאמר הזה הוא דרך רמז ומליצה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:6)

**כי תעזוב** לארץ ביציה כו'. עיקר הדרש הזה כי בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם אם יסירו עיניהם מאביהם שבשמים אז יהיו למרמש ורגלי אויביהם תדושם משא"כ אם ירימו למרום עיניהם ויבטחו באלהי מושיעם אז גם האל ינשאם וכל לשון אשר תקום אתם למשפט תרשיע:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:7
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:7)

**הקשיח** בניה ללא לה בנים סכלים המה. מפרש הקשיח מלשון סכלות וטעות. וכן נראה מהכתוב למה תתענו ד' מדרכיך תקשיח לבנו. ומשמע דתקשיח ותתענו מהוראה אחת היא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:8
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:8](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:8)

**לריק** יגיעה כלומר למה תיגע לריק באנחותיה. יען כי הוא בלי פחד אלהים לנגד עיניו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:9
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:8:9](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:8:9)

**יופי** פנים אל פנים. היינו השגת אמתת מציאותו. וכן מה שמסיים ואתם רואים שמחתה של ציון. פי' שלותה והצלחתה וקיום המצות התלויות בה שזה עיקר שמחתה וכעין מ"ש מראה לך יופי פנים אל פנים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:9:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:9:1)

**הה"ד** ברוך ה' יום יום. בא לדרוש ולקטו דבר יום ביומו על דבר התורה שמחויב לעסוק בה יום יום וכדמסיים וזה שאמר הכתוב למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. פי' לנסותו אם יועיל לו הלחם שאמטיר עליו מן השמים וילך בתורתי או לא יועיל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:9:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:9:2)

**שתהיו** עוסקים בה יום יום. פי' שלא יפסיקו מעסק התורה גם יום אחד. וכנגד זה יתן להם ה' מזונם יום יום ולא יצטרכו להתבטל ממנה וכמ"ש לא נתנה תורה להדרש אלא לאוכלי המן. והבדרשי הוסיף עוד שמלבד היותו מזון מוכן היה בתכלית הדקות ורב ההזנה והיה נבלע באבריהם עד שלא היה לו מותר להתבטל רגע מלמוד התורה ודריש יום יום תמיד בלי הפסק זמן. ואע"ג דבפ"ק דחגיגה איתא דר' יוחנן דריש ואותי יום יום ידרושון וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה לשמה מעלה עליו הכתוב כאלו עוסק בכל השנה כולה לא בא לדחות יום יום מהוראת תמידי כי זה א"א. אבל יום יום מורה אף כי הזמן ימשך תמיד בכל זאת יש הפסק בינתים וכמו כדברה אל יוסף יום יום לא היה הדבור מתמיד בלי שום הפסק אבל מדי יום ביומו היתה מדברת. וכן לשלמי נדרי יום יום פי' בכל יום אבל בהפסק זמן בינתים אמנם בתורה דכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. ורק בעת האוכל ובשעת שינה דא"א לחיות בלעדם צריך להיות תמיד. ולכן מקשה שפיר למה כתיב ואותי יום יום ידרשון דמשמע בהפסק זמן ולא תמיד. ומה דמקשה שם וכי ביום דורשין ובלילה אין דורשין לאו דוקא נקט לילה אלא הקושיא היא וכי יש הפסק זמן בעסק התורה הלא לא ימוש כתיב ומשני כי האונס לא נחשב להפסק ויום אחד בשנה אם הוא עפ"י אונס נחשב כאלו הי' יום יום:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:9:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:9:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:9:3)

**שנאמר** ברוך ה' יום יום וגו' כי יעמס לנו ברכה בשכר התורה דלפני זה כתיב עלית למרום שבית שבי דקאי על התורה כדלקמן פרשה כ"ח:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:10:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:10:1)

**אלו** מחוסרי אמנה. פי' שהותירו עד בקר לא בשביל שהתעצלו ללכת למחר וללקוט. אבל בשביל שחסרה להם האמונה ופחדו פן לא ימצאו המן למחר. ולכן קצף עליהם משה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:10:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:10:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:10:2)

**וכי** יש לך דבר שבתחלה עושה תולעים כו'. ע' בזה ברמב"ן מה שטען על זה ומה שהשיב על זה הרא"ם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:10:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:10:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:10:3)

**שורות** שורות. נראה דמפרש וירם תולעים לשון רוממות כי התולעים התרוממו זה על זה ועשו שורות שורות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:10:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:10:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:10:4)

**שכח** לומר להם שילקטו ביום השישי. ומה שלא אמר להם זה באמרו לקטו ממנו איש לכי אכלו וביום הששי ילקטו לחם משנה. וזה הי' לפני הקצף. משום שחפץ להגיד להם קרוב ליום הששי. וירידת המן החלה ביום הראשון כדאיתא במסכת שבת:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:11:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:11:1)

**לכם** ניתנה כו'. [הטעם בזה כי השבת נתנה להיות לאות כי הוא ברא את העולם מאפס המוחלט והוא משגיח על כל אשר נעשה בארץ. ומטעם זה בשבת בעינן לד"ה גם לה' וכדכתיב שבת הוא לה' אלהיך (וכמ"ש המגן אברהם בסימן רמ"ב ס"ק א') והכופר בבריאת יש מאין או האומר כי ה' הסיר השגחתו מן הארץ למה לו את יום המנוחה הלא הוא מחלל בזה את התכלית אשר לשמירת השבת. ותהיה שמירתו את המנוחה לעון כמו לישראל המחלל את השבת במלאכה אשר ענשו מפורש בתורה. ומזה הטעם אמרו כל המשמר שבת כהלכתו אפי' הוא חוטא כדור אנוש מוחלין לו. כי בזה ששומר את השבת כהלכתו מעיד בנפשו כי שב הוא מחטאו ועי' בט"ז ריש הלכות שבת] ומ"ש יום ולילה לא ישבותו הטעם כדי שלא יפנו אחרי יצרם הרע ביום מנוחתם. ויחטאו לה' בשלותם כדור המבול אשר הכעיסו את ה' מתוך שלותם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:12:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:12:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:12:1)

**היום** בקולו תשמעו. פי' ביום אשר נשמע בקול ה' אז נהיה אנחנו עם מרעתו וצאן ידו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:12:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:12:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:12:2)

**לפי** שהשבת שקולה כו'. הטעם למה שקולה היא ככל המצות משום שיש בה אזהרות רבות הכבדות מאד על האדם להזהר בהן. וכמו ארבעים מלאכות חסר אחת. וכמה שבותים שהזהירו רבנן עליהם ובפרט להזהר על כל צעד שלא ילכד בהרגלו אשר הוא רגיל לעשות כל ימות החול. עד כי כל מעשיו הליכתו ודבורו ביום השבת לא יהיו כמו שהם בימות החול לכן שכרה הרבה מאד ושקולה ככל המצות ומטעם זה גם בן דוד בא בשמירת שבת אחת. [ולא רחוק לאמר כי גדולה שמירת שבת מאד בשביל שיש בה החובות מה שיש לאדם לבוראו. להאמין כי הוא ברא את השמים ואת הארץ. וכן החובות מה שבין אדם לחבירו כמו אתה ועבדך ואמתך כמוך. וכן החובות לנפשו לענג את השבת ולרעיו לתת אוכל גם לעניים כדאיתא בספרים. ובזה חשובה היא מאד ושקולה ככל המצות] ולפ"ז איו זה סותר למה שאמרו בפ"ד דנדרים שקולה מילה כנגד כל המצות. וכן על ציצית איתא בספרי שכל המקיים מצות ציצית מעלה עליו הכתוב כאלו קיים כל המצות כלן. וכן אמרו על צדקה שהיא שקולה ככל המצות. כי מעלת המילה הוא לזכך את המדות וכמ"ש בב"ר פי"א ובבחינה זו היא שקולה ככל התורה. וכן מצות ציצית בשביל שכתוב בה וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'. ולכן יקרה היא מאד בבחינה זו. וגם מצות צדקה גדולה היא כי שכרה ופירותיה היא בעוה"ז ועוה"ב כדאיתא בירושלמי פ"ק דפאה. ושבת בבחינה שהיא קשה מאד לשמרה. ולכן כל אחת בבחינתה גדולה ויקרה היא ושקולה בענינה ככל התורה כולה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:12:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:12:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:12:3)

**וכה"א** שומר שבת מחללו וגו'. פי' כי השומר שבת מחללו נחשב לו כאלו שומר ידו מעשות כל רע:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:12:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 25:12:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/25:12:4)

**אינו** אלא מן הפירות. והא דלא מני בברייתא דפאה בהדי דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב י"ל דתני ושייר: