## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 30

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:1:1)

**אימתי** נתן העוז להקב"ה. כי עוז אינו שייך למשפט ושייך רק לגבורה. ולמשפט שייך חסד וצדקה. לכן מפרש דקאי בהקב"ה שינתן לו העוז אם יעשה משפט ברשעים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:1:2)

**שהכל** שלי. כי הקב"ה נותן הכל לאדם וזה שמביא את הכתוב לך ה' הגדולה וכמו שנדרש בפ' הרואה. ולא כמו שחשב נבוכדנאצר כי בכח ידו עשה כל אלה או שמזלו גרם ולכן נתגאה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:1:3)

**אמרו** ישראל לפני הקב"ה כו'. עתה מפרש ועוז מלך משפט אהב וגו' משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. אף כי העוז ביד הקב"ה לנקום את נקמת מחריבי הבית אבל לא יעשה כן כי משפט אהב. ובטרם נתמלאה סאתם לא יעשה נקמה בהם מפני אהבת המשפט. משפט וצדקה ביעקב לגרשם מעל אדמתם. אבל לא לכלותם אשר זה הוא הצדקה במשפט אתה עשית. וכן לא יגאלס בשביל כי אין משפט גאולה להם עדיין. וע"ז סובב והולך דברי המדרש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:1:4)

**שנאמר** ביום ההוא כרם חמר ענו לה. ולפני זה כתיב יפקוד ה' בחרבו הקשה. והשתא נותן טעם לאיחור הפקידה זו שהיא עד שתבוא העת הראויה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:1:5)

**ודורכו** ומזמר כו'. טעם הדברים כי בני ישראל יחפצו שיחיש ה' את הגאולה. אמנם כמו אם יבצור אדם את כרמו קודם שיתבשל הלא הענבים יתנו חומץ ושני אוכליהם תקהינה. לכן לא יחיש ה' את הגאולה לפני זמנו בטרם לא התבשלו ישראל לגאולה זו כי המה עוד ישובו להביא שנית ולעשות באושים כמו שהיו לפני הגלותם וא"כ מה יועיל ה' בקבוצם. לכן יחכה עד עת הקץ עד אשר יתבשלו בני ישראל לזה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:1:6)

**כוסות** הרבה. הן ארבע כוסות כדאיתא בב"ר פפ"ח:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:7
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:1:7)

**אמר** ר' לוי אמר הקב"ה כו'. ודורש את הכתוב חמה אין לי האם החמה לא שלי הוא ואיך אתם מתמלאין משלי על שלי ולכן באש עברתי אני אומר מי יתנני שמיר ושית במלחמה וגו' להנקם מהם כרגע. אבל מה אעשה שאני מתעכב עד בוא עתה מפני מדת הדין והיינו או יחזיק במעוזי כדבסמוך. ולפי הדרש הזה מתורץ קושית הגמרא בעבודת כוכבים בפ"ק על סתירת הכתובים של חמה אין לי והכתוב נוקם ה' ובעל חמה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:8
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:1:8](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:1:8)

**כשם** שהזהיר הקב"ה את הכהנים כו'. וקרא הכתוב פסיעה גסה גלוי ערוה וכמ"ש רש"י בחומש וכן נראה מהמכילתא ע"ש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:2:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:2:1)

**מה** כתיב למעלה מן הפ' ושפטו את העם וגו'. נראה דהוא סובר כמ"ד שיתרו בא אחר מתן תורה ולפ"ז הי' לו להקדים פ' המשפטים לפני ושפטו את העם. ואם מצאה התורה טעם לכתוב פ' יתרו אחר ביאת עמלק וכמ"ש המדרש בריש סדר יתרו עכ"פ הי' לו להסמיך שתי הפרשיות זו לזו לכן מתרץ במשלו כדי שיהיו דינין לפני הדברות ודינין לאחר הדברות והדברות באמצע. וטעם הדברים כי התורה הוא לתקן את הנפש ולהביאה להצלחה האחרונה והנצחית. והמשפטים שומרים הם את האדם כי לא ירע ויזיק לבני אדם. והמזיק לבני אדם גם הוא משחית את נפשו ולכן נקראו הדינים כמו הזינים במשל הנתונים לשמור את המטרונה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:3:1)

**בכל** מקום שכתוב ואלה כו'. עמ"ש בפ"א כי שמה ביארנו הדברים בע"ה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:3:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:3:2)

**כל** תולדות שבמקרא חסרים. עמ"ש בזה בב"ר פי"ב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:3:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:3:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:3:3)

**בארח** צדקה וגו'. פי' הדברים כי הצדקה היא לפנים משורת הדין. והיא ארח רחב להלוך ולא יכשל לנצח אבל להעמיד הדברים על הדין אף כי גם זה ישר הוא מ"מ לעומת הצדקה נקרא רק נתיב הטוב להלוך גם בו אבל צר הוא להעוברים ולפעמים ילכו ויכשלו וכמו שאמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:3:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:3:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:3:4)

**שנאמר** ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ולא כתיב אשר תלמדם לכן דורש כמו שם נפשו עליהם ובמכילתא משמע דדריש להראות פנים לדבר כשלחן הערוך המושם לפני האדם וע' בהרא"ם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:4:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:4:1)

**ולבקש** מלפניו על עמה. ולא כתיב על היהודים כמו דפתח ביהודים לאבדם לכן דריש דה"ק אם תשתדל בזה תזכה שהם יקראו עמה. והיא אשר עשתה כדבריו בוודאי זכתה לזה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:5:1)

**בא** וראה כמה משובחת פרשה זו. הנה כל פרשה ופרשה בתורה משובחות הן. וכולן נאמרו מאת ה'. ויקרות הן לבני ישראל. אבל פירושו כי פרשה זו מלבד אשר הפשט והנגלה בה משובח ומפאר מאד. גם הרמזים הרבים הצפונים בה משובחים ונחמדים הם במעלותם לבני אדם. וכמו שמפרש ואזל כי במשפט כי תקנה עבד עברי מרומז ג"כ אמילת החידוש. ובוכי ימכור מזהירנו בכבוד התורה. ובמקלל אביו ואמו כלול ג"כ כבוד ה' ותורתו וכן בא המדרש ללמד לנו כי רמוזים בזה כמה תוכחות מוסר בפרשיות אלו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:5:2)

**בי'** מכות שהבאתי כצ"ל ועמ"ש בזה בויק"ר פ"ב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:5:3)

**כשם** שאתם מצווים ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות לא תעבוד באחיך כו' כצ"ל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:5:4)

**הזהיר** הקב"ה קל בחמור. כלומר שהאזהרות כפולות הן קל עם חמור יחדו. שהפשט הוא לפעמים דבר קל נגד הרמז הרמוז בו וכמו מכה אביו ואמו שהעונש נוגע רק לאדם אחד הפושע והרמז קאי על עשרת השבטים שהקלו בכבוד הקב"ה שהוא אביהם שבשמים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:5:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:5:5)

**והיא** מגודלת בסיני. כלומר שכנסת ישראל נתגדלה לעם אך בסיני וז"ש בדרך חכמה הוריתיך פי' כי על ידי החכמה באה הכנסיה לכלל הריון ונולדה לעם ולכן תקרא החכמה אמם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:6:1)

**בא** וראה כמה צוה הקב"ה כו'. בא להראות חבתם לפני הקב"ה כי על עוללים לא ראו אור צוה הקב"ה להענישם בממון. ולא צוה להעניש ע"ז נפש כיון שהעובר עדנה לא נפש חיה היא. או פירושו כי החיבה היא מה שצוה לתת עונש גם על ההורג עולל אשר לא ראה אור עדנה ולא פטרה בלא כלום. כדי שיהיו זהירים ונשמרים מאד לבלי לנגוע באיש אחר לרעה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:7:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:7:1)

**שמתו** תחתיו אבותינו. שהיו מחומשים כדכתיב וחמושים עלו בני ישראל. ואע"פ שהגזירה לא היתה אלא במרגלים מ"מ העיקר הי' על העגל כדכתיב וביום פקדי ופקדתי אלא שבמרגלים נתמלאה סאתם. וכן הוא גבי ארבע מלכיות. וכמ"ש רז"ל על הכתוב וביום פקדי אין לך וכו'. ומצינו בישראל שנקראו צאן כדכתיב ואתן צאני צאן מרעיתי ונקראו גם בקר דכתיב ואפרים עגלה מלומדה וכדאיתא בב"ר על הכתוב ואל הבקר רץ אברהם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:7:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:7:2)

**משל** לשנים שעלו לבימה. כלומר אע"ג שצער המכירה גדול מצער האבן שזרק באיקונין מ"מ כיון ששבירת האיקונין היא מפורסמת יותר שהכל רואין אותו שבור לכן ענשו גדול לכן הגונב שור דמוליכו בפרהסיא צותה התורה לענוש יותר אמנם במרובה גבי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן איתא להפך כי המסתיר עונו הרבה לחטוא מהאיש המגלה עונו דמשוה כבוד העבד לכבוד קונו ע"ש:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:7:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:7:3)

**אמר** דוד ואל תבוא במשפט את עבדך. שה"פ שה' עושה לפנים משורת הדין שאינו נותן לאיש כדרכיו. וכן כאן אין ה' פוקד כ"כ מפני הכבוד כמו כשחוטא בפרהסיא שאז אינו יכול למחות מפני הפרסום:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:8:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:8:1)

**למה** אהב אלהים כו'. פי' דכתיב שמוע אשמע צעקתו משמע בין בדין בין שלא בדין. ומתרץ כיון דהוא לבד אבי יתומים ועיניהם תלויות רק בו לכן הנוגע בהם מקרי כאלו מכעיס את אביהם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:8:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:8:2)

**שסרחה** על אביה וטרפה ואין לה בנים והשליכה אותם עליו כצ"ל. ופי' שאין להם גואל אחר זולתו אחרי שאין להם אב שיטפל בהם. ואמם מטורפה ולא תוכל ליטפל בהם. וכן ישראל שנאמר יתומים היינו וגו' לומר שאין להם גואל זולתו שהם כיתומים שאין להם אב ואם.


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:8:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:8:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:8:3)

**ושכנתי** בתוך ירושלם קרי ביה ושכינתי שתשוב לירושלים כבתחלה. ואפשר כי גם שביתנו קאי על השכינה שהיא כ"י שבויה בגלות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:9:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:9:1)

**אין** אדם רשאי לטלטל בתוך חצירו. לכאורה קשה מה ענין טלטול למלאכה והלא מלאכה אסורה בכ"מ. והבדרשי כתב שהשיב לכסיל כאולתו. ולא נהירא אבל התשובה ע"ז כיון שאין כל חדש תחת השמש והכל מתוקן מששת ימי בראשית אלא שה' מעמיד ומקיים המשך הטבע תמיד שיהיה נוהג על פי הטבע הנברא בו' ימי בראשית וזה אינו אלא במדרגת טלטול שמגיע הדברים להמשיך הוייתן ואחר שמלא כל הארץ כבודו פירש שהכל שלו שמעידין על כבודו נמצא שמטלטל בחצירו. וע' בב"ר פי"א מזה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:9:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:9:2)

**אפילו** אדם עובר עבירה כו'. יש לפרש הדברים עד"ז הלא גם במקום שיש עבירה לטלטל. מ"מ יכול לטלטל מלא קומתו דהיינו ארבע אמות. ולכן גבי הקב"ה אין מקום שיהיה חוץ לד' אמותיו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:9:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:9:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:9:3)

**אלא** למי יעקב שבחרו. עי' בחזית על פסוק ישקני משל למרתף וכו' מ"ש בזה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:10:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:10:1)

**כמה** חיבב הקב"ה למשם. גם הוא בא לתרץ למה כתיב ואלה המשפטים אשר תשים ולא כתוב אשר תלמדם כי אשר תשים נאמר כנגד מי שמך לאיש וגו' אשר חרפוהו אויביו או כנגד ושמת עליהם שרי אלפים וגו':


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:10:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:10:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:10:2)

**ד"א** ואלה המשפטים מהו מבלי משים וגו'. עתה מפרש אשר תשים לפניהם וכן מבלי משים על חוזק הדין והפלגתו כי פעמים נלכד האדם ביום הדין על שגגה או על הרהור הלב וע' בויק"ר פכ"ו גבי ומגיד לאדם מה שיחו. וזה שהביא מאיוב שהי' מטיח דברים כי אין צדק ומשפט בעולם עד אשר התבונן מה שנעשה למרים ולמשה כי עם הצדיקים מדקדק הקב"ה כחוט השערה והודה כי שגה ואתו תלין משוגתו וז"ש מבלי משים אם לא ישים האדם על לבו את חומר הדין אז לנצח יאבד:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:11:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:11:1)

**ויהי** ביום השלישי וגו'. עתה מפרש למה כתיב אשר תשים כי הכוונה של תשים הוא לסדר היטב. כי בלי סדרים אז יאבד הכל וע"ז מביא את הכתוב מבקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו. וכמו במשל שההדיוט לקה לפי שלא היה מי שילמדנו ודריש את הכתוב מבקר לערב יוכתו ע"ד והם תוכו לרגליך כי מבקר אשר נתנה התורה עד הערב שנתנו המשפטים היו מכותתים ביראה ורעדה ולא הרגיעו בלמוד לבד עד שהושם לפניהם המשפטים עפ"י הסדר:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:11:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:11:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:11:2)

**ומחזיק** בדין בידו. כלומר מורה באצבע כדי ללמדם והביא ראיה שהעדר למידם גורם ללקות מדוד שאמר שפטני ה' כצדקי כי לא ידע עומק הדין וכדמפרש אף שהי' צדיק אבל לקה משום שלא היה לו שילמדנו ואע"פ שמשה סדר המשפטים לא היה מי שמסדרם כהוגן לדוד:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:12:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:12:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:12:1)

**אמר לו** עקילס לאדריינוס. בפ"ק דע"ז מובא המעשה הזה באופן אחר ובמדרש ילמדנו שהובא שם בעין יעקב הוא ג"כ באופן אחר אם לא דנאמר כי המעשה המסופר פה במדרש היה בראשונה ופה לא עלתה בידו להוציא מחשבתו אל הפועל ואח"ז בקש תואנה בסחורה כמסופר שם כדי שיוכל להתדבק בהם והתנהג בערמה ועלתה בידו וי"א כי אונקלוס איננו עקילס:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:13:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:13:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:13:1)

**הה"ד** מלך במשפט יעמיד ארץ. גם הוא בא לתרץ למה כתיב אשר תשים כי המשפטים הם המעמידים את העולם ומשימים שארית לבני אדם וזה שדרש ואלה המשפטים אשר על ידיהם תשים שארית לפניהם ובלעדם התבל תהרס וכמו דמסיים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:13:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:13:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:13:2)

**אלו היסורין.** כי על ידי היסורים ה' קרוב אליו כדכתיב ואת דכא ושפל רוח וכן קרוב ה' לנשברי לב. וכן דרשו ודעת דרכיך לא חפצנו על התורה דכתיב בה והלכת בדרכיו מה הוא חנון אף אתה חנון כו':


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:14:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:14:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:14:1)

**דוד אמר** יראת ה' טהורה וגו'. עתה מתרץ למה כתיב אשר תשים ולא אשר תלמדם משום דהמשפטים הם יסוד מוסד אשר הכל מושם עליו ומביא לראיה מן יראת ה' טהורה עומדת לעד ואח"ז כתיב משפטי ה' אמת צדקו יחדו ופירושו של אמת הוא נאמן מוצב וקים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:15:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:15:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:15:1)

**כשם** שהזהיר הקב"ה על הדברות כו'. כי הוא מפרש ואלה המשפטים שזה מוסיף על הראשונים על עשרת הדברות וכמו שדרשו במכילתא. וכשם שהזהיר בעצמו על הדברות גלוי ומפורסם לכל עין. כן הזהיר בעצמו על הדינים ולזה מביא את הכתוב אלהים משפטיך למלך תן כי הוא לבדו יתן משפטיו למלך:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:15:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:15:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:15:2)

**לפי** שחביבין כו'. גם בזה בא לתת טעם חדש למה צוה הקב"ה בעצמי על המשפטיה כמו בעשרת הדברות והטעם לפי שהם חביבין לו ואגב זה דורש גם את הכתוב בחבת דברי סופרים כי המה כסייג לתורה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:15:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:15:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:15:3)

**לא שמרדו** בהן. פירוש המצריים שעבדו בישראל לא בשביל שבני ישראל מרדו ברם רק אלהים אמר להם שישעבדו בישראל עד שתשלם הגזירה. וע"ע בזה ברמב"ן בכתוב וגם את הגוי אשר יעבודו וגו':


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:16:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:16:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:16:1)

**ראה** שלמה כו'. גם זה מדברי ר' נתן לראיה שאין ה' נושא פניה שהרי גם שלמה שהורה משפט לכל בכל זאת כשנכשל לא נשא לו פנים ופחד ומגור הים לו מסביב ומ"ש האיך נתפס במצודה פי' שעל שבקש להחכים על גזירות המקום שאמר אני ארבה ולא אסור נכשל בהן ועיין לעיל פ"ו ובמ"ר פי"א:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:16:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:16:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:16:2)

**לכך אין** מצוה שלא הזהיר עליה הקב"ה. כלומר כי הקב"ה הודיע העונש על כל מצוה אם יעבור איש עליה כי גם מי שאינו משלח את עבדו אחר שש שנים ענשו מרומז בסמיכות הפרשיות של וכי ימכור איש את בתו לאמה. כי המעביר דין על עבדו ילקה גם כן בעבדות וגם הוא יבוא בחטאו לכלל זה למכור את בתו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:16:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:16:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:16:3)

**שלא נסתכל** בתורה כו'. נראה דדריש ואשר לא צדה כי נמשך גם על מכה איש ומת מות יומת כי בא נכלל זה להכות איש למות בשביל שלא צדה להסתכל בתורה. ונדרש למעלה ולמטה וכעין שדרשו בויק"ר פכ"ה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:16:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:16:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:16:4)

**ומן הדבר** הזה היה דוד מתירא. יתכן שפחד פן ילקה גם הוא בעון נוב עיר הכהנים לפי שעל ידו נתגלגל הדבר וכבר אז"ל אלמלא נשתייר אביתר לא נשתייר מורעו של דוד בימי עתליהו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:17:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:17:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:17:1)

**אין דבר טוב** כו' יוצא מתוך מרבה. משום דק"ל למה כתיב וכי יריבון אנשים ולא כתיב סתמא וכי יכה איש את רעהו באבן או באגרוף וגו' אלא בא ללמד כי אין דבר טוב יוצא מתוך מריבה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:17:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:17:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:17:2)

**ואני** מציל אתכם מן המשפט. פירוש שאע"פ שיהיו חייבים על קצת דברים אמנם בזכות עשיית המשפט בעוה"ז ירוחמו להנצל מדינה של גיהנם וכדכתיב ועשה משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:17:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:17:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:17:3)

**לפיכך** הקב"ה דן לרשעים. פירוש כיון שהוא לבדו הזהיר על המשפטים לכן הוא בעצמו דן לרשעים העוברים על הדינים האלו וכדכתיב בקרא הנני אני משמע אני בעצמו ולא ע"י אחר:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:18:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:18:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:18:1)

**נתן הקב"ה** משפט לזקני ישראל. כלומר. שיושבים בדין לפני ה' כמה"ש ע"ד אלהים נצב בעדת אל ודריש ואלה המשפטים דמוסיף על הראשונות כדלעיל ודריש דמוסיף על משפט סנהדרי מעלה לאקושונהו ויתכן דדריש ואלה אלוה בסירוס אותיות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:18:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:18:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:18:2)

**שבאו עליו** בגאוה. כדכתיב בחיה הרביעית ופום ממלל רברבן:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:19:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:19:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:19:1)

**ומלמד** את באי עולם. אבל על שאר עבירות אינו נפרע בעוה"ז מהכלל כענין סדום וירושלים אלא מאריך אפיה וכן אמרו רז"ל לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ובמה שהוא נפרע מהם אז מתיסרים לשמוע כל התורה נמצא שהתורה תלויה במשפט כי לולי עברם על הדין לא היה ה' נפרע מהם ולא ילמדו לקח:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:19:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:19:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:19:2)

**גבורים** והאחרים. שהרי שמעון ולוי עמדו על כל בעלי שכם והאחרים כגון דן גור אריה ובנימין זאב יטרף:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:20:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:20:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:20:1)

**לפי שהרביתי** עליכם דינין כו'. גם הוא בא לתת טעם למה צוה אותם על המשפטים אחר הדברות ואמר לפי שהרבה להם דינים מרבה עליהם שכר בשמירתם. כי היא חייהם להשמר אותם מהמות והרע כדכתיב שומר מצוה לא ידע דבר רע וכיון שהגיד להם העונשים על העובר עליהם אנחנו יודעים גם השכר אל השומר אותם כי ידיעת ההפכיים אחת היא וכן אמרו ז"ל ומה העושה עבירה נוטלת נפשו העושה מצוה על אחת כמה וכמה שנותנת לו נפשו וא"כ המונע לעשות רע מלבד כי ינצל מכל רע עוד יגמל בטוב וישיג שכרו וכמו במשל שההולכים בדרך הטובה מלבד שינצלו מכל רע עוד ירויחו שכליהם מתבשמים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:21:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:21:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:21:1)

**הרבה הוא** דינן של רשעים כו'. כוונת המאמר הזה כי הקב"ה הרבה והגדיל העונש של העובר על המצות שבין אדם לחבירו יותר מהעובר על המצות שבין אדם למקום ויען כי בעשרת הדברות יש מצות רבות אשר רק בין אדם למקום אמר ואלה המשפטים אשר רק בין אדם למקום וחמורים הם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:21:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:21:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:21:2)

**אלא על** שהרגילה עצמם לזנות ולשחוק. וכי בעבודת כוכבים עיקר העונש שעל ידיה יורגלו לזנות וכמ"ש ז"ל לא בקשו ישראל לעבוד עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:21:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:21:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:21:3)

**אבל על הדינין** ועל המצות האלו. פירוש המצות שבין אדם לחבירו כתיב שמור מצותי וחיה כי החיים תלואים בהם אבל על עבודת כוכבים מצינו דמחל להם וכן על זנות מצינו רק דלקו אבל מצות שבין אדם לחבירו חמירי כולי האי שהחיים תלואים בהם והחמירה התורה עוד בהם שהזהירה וכתבם על לוח לבך שלא תסורנה מנגד עיניך גם רגע. ובשאר מצות כתיב קשרם על לבך ובלי ספק כתיבה עדיפא מקשירה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:22:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:22:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:22:1)

**משל לחולה** שנכנס הרופא אצלו כו'. ובא לתת טעם למה נאמר ואלה המשפטים אחר עשרת הדברות כי לאנשים אשר קבלו התורה נחוצים גם המשפטים ולא יחיו בלעדם ויתכן דגם כאן דורש ואלה המשפטים ע"י התורה שכתוב בה אלה החקים וכדלקמן:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:22:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:22:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:22:2)

**ואינם עוסקים** בתורה פי' שמשפטיהם אינם מדוקדקים עפ"י התורה הישרה והפירוש של ומשפטים לא יחיו בהם שאינם מביאים לחיי העוה"ב והכוונה של וחי בהם הוא כמו שת"א ויחי בהון לחיי עלמא כי משפטים הישרים מביאים לעוה"ז ולעוה"ב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:23:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:23:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:23:1)

**אם אין עושין** את הדינין כו'. כאן מיירי בת"ח היושב ועוסק בתורה ומושך את ידו מן הדינין הקב"ה נוטל ממנו גם תורתו ולא יצליח בלמודו כי החכם מחויב לבטל מלמודו ולעסוק בדין כההיא דר' חייא מדפתי בפ"ק דשבת על הכתוב ויעמוד העם על משה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:23:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:23:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:23:2)

**ואם עשיתם** את הדין כו'. זה מדריש מס"ד דכתיב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב ואולי דורש את הכתוב ע"י שכוננת מישרים ועשית הדין משפט וצדקה ביעקב אז אתה עשית כי ישובו המשפט וצדקה ביעקב כבראשונה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:24:1)

**הה"ד** כה אמר ה' שמרו משפט. כאן בא לתת טעם למה פתח במשפטים בדינים של עבד עברי ולא פתח בדינים של מכה איש ומת או בכי יתן איש לרעהו כסף או כלים או כי יגנוב איש שור או שה וכיוצא ובא לתת טעם כיון דע"י המשפטים תבוא הגאולה וכדכתיב כי קרובה ישועתי לבוא לכן החל בדיני העבד כי יצא לחפשי חנם ולחירות וכדמסיים בסוף הפרשה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:24:2)

**מי** גרם לדיינים שיהיו יודעין לדון כו'. כוונת המאמר כי אין לדון המשפטים מהסברא ומדעת לבו רק עפ"י התורה והמשפטים הכתובה במשפטי ה'. ואף כי האדם הוא עלול לשגיאה מ"מ אל ישת לבו לזה כי אם לא יכיר פנים ובדעתו תהיה לכוון את האמת אז ה' יהיה עמדו והוא יורהו הדרך הטוב והישר:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:24:3)

**שנאמר** כי קרובה ישועתי. וקרי לשכינה ישועתי כי על ידה יהיו נושעים. ומה נאוה לזה דברי המורה בח"א בשורש שכן שייחוד השכינה נאמר במקום על המצא ההשגחה האלהית שם מזולתו מהמקומות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:24:4)

**וכן אתה** מוצא בנ"נ. באמת אין דמיון בין המאמרים כי לפני זה אמר כי משפט וצדקה מביאים את הישועה וכאן בנ"נ עכבה הצדקה את הפורענות וחלילה לאמר כי השכינה היתה עם נ"נ. ונראה שצ"ל כאן ד"א קרובה ישועתי וגו' שהמשפט והצדקה מעכבים את הפורענות וכן אתה מוצא בנ"נ וכו':


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:24:5)

**הנה** מלכך יבא לך צדיק ונושע. ומפרש צדיק ונושע על הקב"ה אע"ג דראש הכתוב הנה מלכך יבא לך קאי על מלך המשיח:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:24:6)

**ד"א** שמרו משפט וגו'. הה"ד עשיתי משפט וצדק וגו' ומפרש את הכתוב שמרו משפט ועשו צדקה אחרי כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות ולא יהיה לכם מכשול עוד לשמור משפט ולעשות צדקה וכדמפרש ואזיל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:7
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:24:7)

**מי** שהוא עושה מצות אינו נותן שכרן תכלית הדברים הוא וכוונתן כי הקב"ה הסתיר מתן שכרן של מצות כדי שלעתיד יודע מי הוא העובד מאהבה ומי הוא העובד על מנת לקבל פרס. שאלו הי' השכר נודע מי לא היה עוסק במצות. ודומה למ"ש בב"ר פ"ט בענין המיתה שלא יהיו הרשעים עושין תשובה של רמאות. וזה שמדמה במשלי ללסטים אשר במקום הפחד לא הגיד למו מחיר סחורתו והוזיל להם מאד כדי שלא יקחו. אמנם במקום החיים נודע להם מחיר סחורתם. כן בעוה"ז לא נודע המחיר פן יחטפי בני אדם אותן לתועלתם כמו הלסטים. ולא יעבדו את ה' מאהבה. ועתה אם ישמרו תורתו ויעשו מצותיו אף כי לא ידעו שכרם הלא עשה יעשו בשביל אהבת ה' לכן ידעו מחירם במקום החיים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:8
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 30:24:8](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/30:24:8)

**אמר** הקב"ה אני מביא את הישועה. ודורש כי קרובה ישועתי שהישועה אלי ואני מענה עליכם כאלו אתם מקריבים אותה כשתשמרו משפט וצדקה. ומביא ע"ז את הכתוב לה' הישועה ומושיע בלתו אין ועיין בב"ר פ"ו גבי ג' דברים נתנו במתנה כו' וי"א אף הישועה: