## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 31

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:1)

**הה"ד** טוב איש חונן. נראה דבא לדרוש יתורא דעמך שר"ל עשה כמו שאני עושה עמך שאני מוחל על חובותיך כדמפרש אין בריה שאינה חייבת כו'. א"נ דדריש את עמי כדלקמן בסוף הפרשה ומפרש כמו שאתה עמי כן עשה גם אתה וסמך לזה מביא את הכתוב טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט. ומפרש כי בעת שחונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט וילמוד מאת ה' כמו שה' חונן ומוחל לו כן יעשה גם הוא כשמלוה לעני:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:2)

**ושכחו.** צ"ל השי"ן בחירק והוא מבנין פועל ופירושו ששוכח מלבו והסיח דעתו מזה משום שמחל לו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:3)

**דכתיב** ובשוב רשע וגו' כל פשעיו וגו'. שני פסוקים הם. הראשון בקאפיטל ל"ג. והשני בקאפיטל י"ח פסוק כ"ב. ודריש עליהם גם על העבירות וכמ"ש רש"י בפרק יום הכפורים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:4)

**וכן** דוד אומר צעקו וה' שמע. כלומר לא תפרש והי' כי יצעק אלי כמו כי אם צעק יצעק אלי דפירושו שיצעק על הרעה אשר נעשתה עמדו. אבל פירושו מלשון תפלה ויתפרש אם תחוננהו והוא יתפלל אלי כי אגמלך בכל טוב על החסד אשר עשית עמדו ושמעתי את צעקתו ואחוננך כי חנון אני:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:5)

**למה** שהוא עושה עם העניים. וזה הוא מתן אדם מה שהוא נותן לעניים זה מלמד עליו זכות. ולפני גדולים זה שרי מעלה ינחנו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:6)

**הה"ד** יש רעה חולה. בא לתרץ למה כתיב עמד למדרש כי עמך אתה מטיב ומריע כי כשיזכה יאכל ממונו בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב ולהכי מייתי האי קרא דמדריש לענין זה. ויתכן דמפרש את העני עמך כי העני מנוסה עמך יחד אתה בעשרך והיא בעניותיו וכדלקמן ולהכי מביא האי קרא דמדריש שאם לא יעמוד בנסיונו יאבד עשרו בענין רע:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:7
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:1:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:1:7)

**למה** הוא דומה לגיפיון כו'. בא ללמד לנו בזה המשל כי יהושע לא החזיק הטובה לעצמו והוא לא ראה רק כאלו משה הוא המשפיע וכאלו הוא חי ועומד לימינו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:1)

**הולך** הוא וממונו. שאינו זוכה להורישו לבניו וזה שאמר הכתוב והוליד בן ואין בידו מאומה כדאיתא במדרש קהלת ובחייו נוטל ממנו כדבסמוך:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:3:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:3:2)

**בא** וראה יש עושר שהוא עושה רע. כי בקרא כתיב עושר שמור לבעליו לרעתו דמשמע שכל עושר הוא לרעה וזה אי אפשר דהא מצינו עושר שעושה טוב לבעליו. ומזה אנו מוכרחים לפרש שהעושר הוא לנסיון פעמים זוכה בו ופעמים נכשל בו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:4:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:1)

**כאלו** קיים המצות כלן. כלומר ששקולות אלו כנגד כל המצות ששכרן גדול וכדרך שאמרו ששקולה שבת כנגד כל המצות וכן במילה וזולתן. ולכ"א עושה אלה לא ימוט לעולם שלהיות אלו שכרן גדול נקיט הני שבטוחים הם שיזכו לעולמם בהם. ומכל מקום אינו נפטר בכך מעשיית שאר המצות ח"ו ואם בא לידו ולא עשאן פשיטא שנענש עליהן:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:4:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:2)

**שנאמר** כספו לא נתן בנשך. ומעשה הצדקה נרמז שם במ"ש ופועל צדק. יסובר המדרש דבפרשה או או קאמר. ופירש של עושה אלה לא ימוט כי עושה אחד מאלה וכדאיתא במכות בפרק אלו הן הלוקין:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:4:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:4:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:4:3)

**שנאמר** כספך הי' לסיגים. אולי דריש לסיגים לשון רבוי בלשון תרגום והיינו תרבית:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:1)

**שרע** לו שיחטא בו כגון מלוה בריבית. ולהכי מייתי מה שלעתיד יבקש העשיר הלואי שהיה עני כשיראה עונשו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:2)

**אל תתן** לו. שאע"פ שכמה רשעים עשירים ולא ימנע ה' עושר מהם מפני שהוא להם לפוקה שאני הכא שהוא מתפלל עליו כי אין ראוי שיעתר לו ה' במה שהוא לרעתו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:3)

**לפי שבעוה"ז** היו הרשעים עשירים כו'. ברובא דעלמא מיירי:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:4)

**ולואי** היינו פועלים. נראה דמפרש טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח. כי כף הנחת היתה טובה להם גם אם היא באה ממלא חפנים עמל. ומפרש ורעות רוח ואפילו שהיו עבדים שדרכם להשתוקק אחרי רוח והנחה ע"ד כעבד ישאף צל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:5)

**והקב"ה** אינו כן. באמת הקב"ה משגיח על הכל כי העושר לעשירים מידו בא להם אבל כוונת המאמר הזה הוא מפני שנחשב זה לחסרון בהשגחת ה' אם הקב"ה הוא קרוב לעניים התקצר ידו חלילה להושיעם ולמה יחיו מקורביו במצור ובמצוק ובחוסר כל לכן אמר אף כי העושר הוא מלפני ה'. בכל זאת יקרה לפעמים כי יראה בחכמתו לבלי לשנות רוע מזל העני כענין ר"א בן פדת או כשעונו גורם אבל בכל זאת לא ירחיק השגחתו ממנו להראות שמפני עונו הוא בהסתר פנים או שעזב אותו ביד מזלו אלא חופף עליו להראות שהוא משגיח בו ומקרבו ע"ד כי יעמוד לימין אביון וכן שמוע אשמע צעקתו אבל חלילה לאמר כי מקוצר יד לא יושיעהו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:5:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:5:6)

**אם אעשה** עולמי שוה. דריש ישב עולם כמו ישו בוי"ו בחינוף בומ"פ. ומן כמו מאן בלשון ארמי אשר הוראתו מי וז"ש אם כל בני אדם ישוו יחד ויהיו עשירים א"כ במה יזכה העשיר לחיי העוה"ב אחרי שלא יהיה לו למי לעשות חסד ואמת וכמו שהשיב ר"ע לטורנוסרופוס בב"ב בפ"א למה אין הקב"ה מפרנס את העניים כדי שניצולים אנו בהם מדינה של גיהנם. והנה באמת אין מקום לקושיא זו כי יהיו הכל עשירים דא"כ מי יחרוש את השדה ומי יעבוד עבודה אבל הקושיא היא למה לא יתפרנסו גם בלחץ ויש עניים מרודים אשר יחסר להם גם לחם צר ומים לחץ:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:1)

**אם הלוית** אותו כו' שאם יש לו שדה כו'. דריש לא תהיה לו כנושה בשתי הוראות. האחת כפשוטו כי לא תדחקנו והשניה מהוראת לקיחה וכמו נושא באל"ף ופי' שלא תהיה כוונתך להלוות לו כסף ולשאת ולקחת את השדה או כרם אשר ביד הלוה אבל קשה הלא זה הוא בכלל לא תחמוד בית רעך:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:6:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:2)

**שכל מי** שלוקח רבית אין ירא אלהים. ודריש לא תהיה לו כנושה מהוראת שכחה וכמו נשיתי טובה ופירושו לא תהיה לו ע"י הלואה זו כנושה ושוכח את אלהיך:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:6:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:6:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:6:3)

**לפיכך** לוקים כולם פי' נענשים בידי שמים אבל אין מלקות בזה דהוי לאו שבכללות וגם הערב לא עביד מעשה וגם המלוה ולוה אינם לוקים כי הוא לאו שניתן להישבון:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:7:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:1)

**אם** חייב הוא כו'. ודריש אם תחבול כי חייב הוא לך אל ירע בעיניך לעשות עמדו חסד בגביית החוב כי תזכור אשר גם אתה חבול הוא לי כי חייב אתה לי ואני מוחל לך:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:7:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:7:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:2)

**שני דברים** יש כאן. פירוש ב' מלות דהיינו חבול ותחבול ולכן אמר שבא לרמז על שתי חזרות. האחת שיחזיר בלילה והשנית שיחזיר בבקר:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:7:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:7:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:3)

**למדך** הכתוב שאם הוא נוטל יתד של מחרישה כשהוא מסכים הוא משיבו כתוב אחד אומר עד בוא השמש וכתוב אחד אומר תשיב לו את העבוט כבוא השמש אמור מעתה שאתה צריך לו להחזיר בערב במה שישן ובבקר אתה צריך להחזיר לו יתד של מחרישה כצ"ל והכוונה שבלילה יחזיר לו כסותו שישכב בה כגון כר וכסת ושמיכה ומצע. ובבקר יחזיר לו יתד של מחרישה הצריכים לו למלאכתו ביום וכן המלבושים הצריכים לו ביום ישיב לו בבקר:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:7:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:7:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:7:4)

**וכן אתה** אומר בפועל כו'. נראה דקאי על והיה כי יצעק אלי הנדרשת לפני זה ואתא למימר דילפינן פירושיה מן פועל דכתיב כי עני הוא וגו' ולא יקרא עליך אל ה' וילפינן מזה דה"ה לפ' העבוט דסמיך וכתיב שמה עני הוא ומזה ילפינן שהפירוש של כי יצעק אלי הוא שיצעק על צערו במה שאין לו במה ישכב וזה שאמר לקמן שני דברים יש כאן כו' פירוש ב' דברים סמוכין זה לזה כדי שילמוד זה מזה והיינו פ' העבוט ופ' שכר שכיר ומשניהם אנו למדין כי מה שנאמר והיה כי יצעק אלי איננו פירושו צעקת תפלה וכמ"ש לעיל אך הוא צעקה ותלונה. ועיין בתנחומא הגירסא משונה קצת אבל הכוונה אחת היא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:8:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:1)

**ומה** ענין זה לזה. משום דעד השתא אזיל ועסיק בדיני ממונות. וכן בתר הכי לא תשא שמע שוא ולמה הפסיק בנתים באלהים לא תקלל. ומשני משום דקללת הדיין תבוא מפני דיני ממונות כשלא יאות הפסק לבעל הדין. ולא משנאה ומאהבה הוא משבח ומקלל את הדיין וכמעשה שמביא לכן בא הכתוב במקום זה למשל כשיגזור הדיין על המלוה שלא יקח רבית ושישיב את העבוט וכדומה מה שיקשה בעיני הבעל דין לא יקלל את הדיין. אחרי כי הוא שופט ע"פ התורה ומה פשעו. וכן הוא נותן טעם לסמיכות שאר אזהרות במקום זה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:8:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:8:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:8:2)

**התבואה** מתמעטת. טעם הדבר כי לתת לחם חוק לכל אחד הוא כעין דין ומשפט מאת ה'. ולכן ביום הדין מזונותיו של אדם קצובים ועל המדינות בו יאמר איזו לרעב ואיזו לשובע ולכן הבועט במשפטי ה' יהפוך ה' גם דינו עליו. וכן כתב קדש ישראל לה'. כלומר מה שאמר ואנשי קדש תהיון לי איננו אזהרה וכמו קדושים תהיו: אבל הוא ברכה כי תהיו אנשי קדש וחביבים לפני הקדוש ברוך הוא:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:9:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:1)

**והכלבים** נובחין להם כו'. כי אחרי לא יחרץ כלב לשונו כתיב למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל ומפרש כי הפלה ה' בין מצרים ובין ישראל גם בזה שלכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו מה שאין כן למצרים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:9:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:9:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:2)

**מה** הכלבים אחד נובח כו'. זה הוא דרשא אחריתי לטעם סמיכות בשר בשדה טרפה לאנשי קדש תהיו לי כי לא יתעברו על ריב לא להם ולעשות מריבה. וגם אם אחד יצעק על עושק ומרוצה אין להאמין בו בלי חקירה ודרישה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:9:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:9:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:9:3)

**וזה** נכלל במ"ש לא תשא שמע שוא. וכל זה נכלל במה שאמר ואנשי קדש תהיון לי כמלאכים ששלום ביניהם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:10:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:1)

**ובאחרונה** האדם פורכו. נראה דמפרש כסף נמאס לשון המסה ולכן אומר שהוא ככסף הנפרך והנמס. ומ"ש שמאסן הקדוש ב"ה הוא מדכתיב בתריה כי מאס ה' בם ונקט קרא לשון נופל על לשון:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:10:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:10:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:2)

**יהא** ביהמ"ק מתמשכן עליהם. יתכן שההתמשכנות הוא שעי"ז ישראל מתכשרים בחרבן ביהמ"ק יותר מבזמן הבית וכמשז"ל בחזית בפ' כפלח בחרבנה העמידה לי צדיקים ובישובה העמידה רשעים וזה כמו המשכון שע"י נזהר הב"ח לפרוע:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:10:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:10:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:10:3)

**ונקראו** אהליך כשהם בנויים כדכתיב אהל שכן באדם. ומ"ש ומשכנותיך כשהם חרבים פי' כי נקרא משכן גם כשהם חרבים אבל נקרא משכן אפילו בבנין וכדכתיב ונתתי משכני אלה פקודי המשכן כדלקמן פנ"א:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:11:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:11:1)

**כדי** שיהא לצרכי העניים. פי' הדברים יען שהוא עשק וחמס את העניים בנשך ותרבית לכן יירש ממונו מי שהוא מטיב לעניים וז"ש לחונן דלים יקבצנו פי' שהמלך הטוב יקבץ ויקח את ממונו לחונן בהם דלים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:12:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:12:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:1)

**כל** היסורין לצד אחד כו'. פי' אם יעלו כל היסורין בצד אחד והעניות בצד אחר אז יהיו שקולים זה כנגד זה. והא דאמר לפני זה שהוא קשה וכאן נראה שהן שוות במשקל. י"ל כי לפני זה מיירי במיני יסורין בפרט. והעניות קשה מכל מין יסורים בפרט אבל כל היסורים ביחד שוים הם עם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:12:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:12:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:2)

**לכך** נאמר את העני עמך. ודריש עמך שידעת את צרות לבבו שעני הוא. והכל יודעין שהעניות קשה מכולם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:12:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:12:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:12:3)

**רצונך** לידע ראה מה כתיב כו'. פי' כי לא תאמר אשר הקב"ה נדבק על כל עני אשר עניותו באה לו בשביל רוע דרכו וכדכתיב וסלף בוגדים ישדם. לכן מביא את הכתוב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וכתיב אח"ז וחרד על דברי. וע"ז מביא עוד את הכתוב לא מרובכם מכל העמים כי אתם המעט וגו' ומדריש בפ' כסוי הדם לא בשביל שאתם מגדילים עצמכם אלא מפני שאתם ממעטים אתכם אברהם אמר ואנכי עפר ואפר וכו':


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:13:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:13:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:1)

**וכן** איוב אומר חדלו קרובי. אע"ג דלא הי' עני ובחר יותר ביסורים להנצל מן העניות כדלעיל מ"מ ע"י שאבד עשרו הראשון נחשב כעני בעיניהם ונתרחקו ממנו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:13:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:13:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:13:2)

**אבל** מי שהוא מלוה בלא רבית כו'. כדי לסיים בדבר טוב כתב זה ועמ"ש לעיל:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:14:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:14:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:1)

**לגלגל** שבגנה. עמ"ש בענין זה בויק"ר פל"ד:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:14:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:14:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:14:2)

**העניות** מכרעת לכלן. צ"ל מכרעת להיות שקול ככולן. לא שמכריען ועמ"ש לעיל סי' י"ב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:1)

**בא** וראה כל בריותיו של הקב"ה. ה"פ שיש ללמוד מתהלוכות התבל שהאחד צריך להיות עוזר לרעהו. והאחד ימלא את חסרון השני ויהי' לו לתועלת. וקרי לקבלת התועלת כאלו לווין זה מזה בד"מ.:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:2)

**הלבנה** לוה מן הכוכבים. יראה פי' כי כאשר שם ה' את הירח והכוכבים לממשלות בלילה היה ראוי שישלטו בשוה ולפי שבמקצת החדש הירח מושל בכל הלילה או רובו דהיינו באמצע החדש ואז הכוכבים כמעט אינם נראים ובמקצת החדש הכוכבים נראים ברוב הלילה והירח נסתר דהיינו בראש החדש ובסופו לכן ה"ל כאלו פעמים לוה זה מזה. ופעמים זה מזה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:3)

**האור** לוה מן השמש. נראה שהאור הזה הוא מ"ש בב"ר פ"נ כמין תרתין קרנין דנהורא סלקין ממדנחא ומנהרין לעלמא. ויראה שפעמים שהאור ההוא מתאחר ואינו יוצא עד זמן עליות השמש ואז יראה שהאור לוה מהשמש ופעמים מקדים עלות השמש אל זריחת האור ההוא ואז כאלו השמש לוה ממנו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:4)

**החסד** לוה מן הצדקה. כבר ביארו רז"ל ההבדל בין גמ"ח לצדקה שזה בממון ולעניים ולחיים. וזה גם לעשירים ולמתים. והלואה זו יראה שפעמים תדחה הצדקה מפני גמ"ח כגון מת מצוה שקבורתו דוחה מעשה הצדקה ופעמים ידחה גמ"ח מפני הצדקה שאם היה הולך להכנסת כלה וביקור חולים וכיוצא בו ופגע בעני שמבקש פרנסה יטפל בפרנסתו והביא מרודף צדקה וחסד דמשמע שהוא רדוף וטרוד אחריהם שדוחה זו מפני זו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:5)

**אומרים** להקב"ה למה אין אתה נוטל כו'. זה רק דרך מליצה להראות לו איך רחקו דרכיו מדרכי ה'. והדבק בארחות ה' איך צריך להרחיק מנשך ותרבית:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:15:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:15:6)

**ועושה** אותו שקר. פי' הקב"ה גזר עליו שיתעשר בהיתר והוא בסכלותו גורם שיבוא לו העושר בגזל וחמס. וע"ז מייתי את הכתוב חרשתם רשע עולתה קצרתם כי תתת החריש והקציר אשר צריך להיות בזעת אפים ובלב ישר חרשתם וקצרתם ברשע ובעול:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:1)

**וכתיב** חזקו פניהם מסלע. בתר מאנו קחת מוסר כתיב ונראה שר"ל שהעיזו פניהם כנגד מוכיחיהם לבזותם. ואמר לכך הזהיר הקב"ה על כבודן של זקנים פי' לא מיבעי דיינים ממש אלא כל זקנים וצדיקים שמלמדים לבני אדם צדק ומשפט וראויים להיות דיינים הזהיר הקב"ה על כבודן בקימה והידור:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:2)

**וכה"א** להבין משל ומליצה וכתיב שם לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים להבין משל ומליצה וגו' משמע שמדברי חכמים וחידותם יוקח מוסר השכל בצדק ומשפט ומישרים. וזה הוא הטעם מה שהזהיר הכתוב על כבוד חכמים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:3)

**למה** הזהיר עליהם כו'. זה הוא טעם אחר וכאלו כתיב ד"א וחסר במדרש כמו שמצינו כמה פעמים. ואמר לפי שהן מזהירים על עבודת כוכבים נראה דדייק לה כי לפני מפני שיבה תקום כתיב אל תפנו אל האובות וגו'. ולכן כיון שהם מזהירים לעם שלא יתנו כבוד ד' לאחרים הזהירה התורה להזהר גם בכבודם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:4)

**מה** כתיב אחריו שלש פעמים בשנה. והא דלא נתן טעם ג"כ למה כתיב שם ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות. כי ע"ז לא צריך טעם וכמו שנאמר שם וגר לא תלחץ פירוש שלא תעשוק ולא תחמוס ולא תלחץ את נפש הגר אף כי חלש הוא ואין לו גואלים בכל זאת לא תצערנו בגופו ובממונו ולפ"ז הוא שייך לדין ומשפט כן אמרה תורה ששת ימים תעשה מעשיך וגו' וינפש בן אמתך והגר כי בו ינוחו יגיעי כח ותתנהג עמהם במדת הצדק והמשפט. וזה כעין דיני ממונות השייכים לפרשה זו ופה מקומם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:16:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:16:5)

**שאוכלים** מפירותיה. כלומר לכן נתנה התורה בזמן הקציר לרמז לנו כי היא כקציר אשר יאסוף הקוצר את הפירות והקרן קיימת. כ"ה התורה יש לה פירות בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:1)

**נבהל להון** איש רע עין זה קין. ואע"ג דגם הבל שלקח המטלטלין אמר לקין שיחלוץ מלבושיו כדאיתא בב"ר פכ"ב י"ל שהבל לא היה מקפיד על קין במטלטלין הצריכים לו כמלבושים. ורק כאשר בא קין עליו בטענה פרח באויר ובקש להוציאו מן העולם טען גם הבל נגדו א"כ חלוץ גם אתה מלבושיך. אמנם אם קין לא בקש לגרשו מן האדמה אז לא בקש הבל להפשיט מעליו מלבושיו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:2)

**ושלמה** קורא עליו וכו'. בא להביא ראיה כי מה שהענישו הקב"ה נע ונד תהיה בארץ כי לא יהנה גם מחלקו בארץ יען כי הי' רע עין ולא נתן לאחיו הבל לגור בארץ וזה מדה כנגד מדה. וכמו שאמר שלמה ונפשו לא תשבע מן הטובה. כי גם בטובה אשר נפלה בחלקו לא תשבע נפשו:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:3)

**שנאמר** נע ונד ואע"פ שהסיר ה' ממנו גזרה זו מ"מ השאיר חציה דהיינו נד כדאיתא בויק"ר פ"י:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:4)

**זה** עפרן. כי עפרן בגימטריא רע עין. ועמ"ש בב"ר פנ"א:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:5)

**שנאמר** אשר קנה אברהם מאת בני חת. נקט בלשון זה לקצר כאלו כתיב הכי. כי כן דרך רז"ל לקצר לשון הכתוב וכמו שאמרו בגמ' ונתן הכסף וקם לו וכיוצא בזה. והא דלא הביא את הכתוב כתמונתו מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת (בראשית מ"ט לב) וגם קשה הלא לפני זה כתוב אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי. י"ל כי בראשונה מספר המעשה כפי מה שהיה וכפי מה שכתוב בשטר על שם עפרן אשר הוא היה המוכר. ורק ממה שכתוב באחרונה מאת בני חת מוכיח כי המערה נקראת רק על שם בני חת. וזה שאמר אשר קנה אברהם להורות לנו כי גם בראשונה בספרו מקניית אברהם ומזכיר שם עפרון. הוה כאלו כתיב בני חת אשר על שמם נקראת באחרונה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:6
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:6](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:6)

**ועשה** אותו כרי כדי להשביע עינו בראייתו. כי העין רואה והלב חומד. והנה שלשה הדרשות רע עין על קין עפרן ועשו נראה משום דשלש הוראות יש לרע עין. האחת הוא הכילות וזה ההפך מן טוב עין ועין יפה. השניה היא קנאה וחפץ להזיק את רעו בעיניו יען כי יש לו כסף וכמו עין רעה של בלעם. והשלישית היא מחלה וסנורים כאלו טח עיניו מראות היטב את הדבר. וכנגד הוראה הראשונה דורש על קין שהיתה עינו צרה ולא חפץ כי אחיו יגור בארצו. ולהוראה השניה דורש רע עין על עפרון שנתקנא בממון אברהם וחפץ בהפסדו וכמ"ש בב"ר. וכנגד הוראה השלישית דורש על עשו שטח עיניו מראות את האחרית אשר באה לו בשביל שנתן עיניו בכרי של זהב. ולשלש הוראות אלו דורש המדרש עוד גם ממעשי בני אדם. כנגד הוראה הראשונה מביא מה שבא לו מהכילות כי שאל אחת ולא שכר את שתי הפרות. וכנגד הוראה השלישית הביא מהמעשרות שטח עיניו מראות מה שאבד את ברכתו ע"י שצרה עיניו במעשרות ולא היטיב לראות כי בגלל המעשרות תבוא לו הברכה. וכנגד הוראה השניה הביא מהמלוה ברבית שאע"פ שהוא איננו מפסיד בהלואה בלא רבית עינו רעה בחבירו שלא יהנה ממנו וע' היטב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:7
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 31:17:7](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/31:17:7)

**אין** אתה מוט לעולם. וזה מדה כנגד מדה כיון שהחזיק ידי העני וראה שלא ימוט לכן יברכהו ד' ג"כ שלא ימוט לעולם: