## Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 48

###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:1:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:1:1)

**הה"ד** טוב שם משמן טוב. משום דבעי לפרש ראו קרא ה' בשם בצלאל פרסום שמו לכן מביא ע"ז הכתוב טוב שם כי שם בצלאל הי' טוב משום שפרסמו הכתוב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:1:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:1:2)

**כמה** הולך שמן טוב כו'. משום שהדמיון משם טוב לשמן טוב אינו עולה יפה אחרי שאינם מסוג אחד ואין דמיון ביניהם כלל. לכן מפרש שהדמיון הוא במה שהשמן טוב הולך רק מקרוב. ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו ולאידך הדמיון הוא בנפילתם על המת. ולאידך הדמיון הוא בכניסתם למקום סכנה שזה נסתכן וזה ניצול. והנה בקה"ר מביא עוד דמיונים זה לזה. והמדרש דידן בחר בשלשה אלה משום שתועלת זכר שם טוב של הצדיקים הוא לג' פנים. הא' שזכר צדיק לברכה הוא שבח לו ולהקב"ה כדאיתא בפי' יוה"כ בזמן שאדם קורא ושונה מה הבריות אומרים עליו אשרי איש פלוני שלמד תורה כו' עד עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ע"ש. וכן הוא זכות לכל בני דורו וכמ"ש על ראב"ע אשרי הדור שאתה שרוי בתוכו. ולענין זה מביא הדמיון שהשם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו ומביא תועלת לכל בני דורו. הב' שפרסום שבח השלם בעולם הוא תועלת לעולם כי עי"ז יעשה ה' נס לכל העולם כדי שנא יתבזה השלם בעיני העולם וכמ"ש משה אם כמות כל האדם ימותון אלה לא ה' שלחני. כי יוכלו להסתפק בשליחותו אבל הוא היה בטוח כי ה' לא יעזבנו ויעשה נס למענו וכן אמר אליהו אם איש אלהים אני תרד אש משמים וכן ענין אלהא דמאיר ענני בפ"ק דע"ז ועוד רבות. ולענין זה אמר כי שם טוב נופל על המת ואינו מבאיש כי הקב"ה לא יתן את חסידיו להתבייש. והג' כי אם יודע שם הצדיק לשבח בארץ ויתפרסמו מעשיו הטובים אז רבים יקנאו בו ויעשו כמעשיו ורוגנים ילמדו לקח ולענין זה מביא את חמו"ע כי כאשר ניצלו מכבשן האש התחיל נ"נ לאמר שירים ותשבחות לה' עד שאמרו בחלק כי אילולי בא מלאך וסטרו על פיו היה מגנה את דוד בזמירותיו וכן בחזית על פסוק אמרתי אעלה בתמר. איתא שאז כתתו העובדי כוכבים את אלילי כספם וזהבם ועשו אותם פעמונים לצוארי בהמותיהם זש"ה היו עצביהם לחיה ולבהמה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:1:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:1:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:1:3)

**גדול** מיום לידתו. זה נאמר לענין שמחת הקרובים ביום הלידה כי באמת לענין מעשיו הטובים יום המות טוב ממנו וכמו שמפרש ר' לוי במשלו משתי הספינות:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:2:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:2:1)

**הה"ד** למי תדמיוני ואשוה. עתה מפרש ראו קרא ה' בשם בצלאל מה שיחד אותו והתקינו לעבודה זו וכמו לעיל פ"מ דקאמר שהתקינו מראש שיעשה המשכן וכליו לכולם בשמות יקרא בהאי קרא דפי' שמיחד אותם לעבודתם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:2:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:2:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:2:2)

**בזכות** מי נבראו אלה כו'. השתא מפרש הדמיון לענין השכר הטוב למקיימי המצות כי בזכותם ברא ומעמיד השמים והארץ ואין לך שכר גדול מזה. ובתנחומא משמע ששתי הדרשות ענין א' הוא ולא דייקא ואע"ג דבקרא מי ברא אלה לא מזכיר את הארץ אבל היא בכלל השמים ובתנחומא אינו מזכיר את הארץ:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:2:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:2:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:2:3)

**אלא** כשהקב"ה מבקש לקרותם כאחד כו'. פי' משום שיש לכולם פעולה כללית כמו להאיר על הארץ וכדומה ופעולה פרטית לכל אחד וכדאיתא בב"ר אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה. ולפעולה הכללית קורא לכולם בשם אחד. ולפעולה הפרטית קורא לכל אחד ואחד בשמו. ומה שמביא מיכאל וגבריאל לדוגמא בעלמא נקיט דכי היכי דהמלאכים כל אחד ממונה על דבר אחד מיכאל על השלג גבריאל על האש כדלקמן במ"ר פי"ב ה"נ הכוכבים כל אחד ממונה על דבר אחד. ומביא לזה כי גם מלמטן פי' בין אנשים יש לכל אחד ואחד כשרון מיוחד לאיזה פעולה וכמו בצלאל שהתקינו ה' מתחלה לכך וכמו שהזכרנו למעלה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:3:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:3:1)

**כל** בנים היוצאים ממך. דהיינו בצלאל וכל מלכי בית דוד כדאיתא בסמוך:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:3:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:3:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:3:2)

**אלא** אפי' בבהמה וחיה. ויתכן דבהמה וחיה לאו דוקא והכוונה בני אדם הריקים מדעת כבהמה וכדתניא בת"כ מן הבהמה אלו בני אדם הדומים לבהמה. וגם באנשים כאלה נתן ה' חכמה ודעת ע"י שהתנדבו לעשות במלאכת המשכן. וזה שמביא מבצלאל שהי' רק בן י"ד שנים אז כדאיתא בפר' בן סורר וכפי הטבע אי אפשר שאיש צעיר כמוהו יחכם לעשות בכל מלאכה. וגם כיון שהי' מיוצאי מצרים אשר נתנו בעבודת פרך א"א שימצא ביניהם אומן כמוהו וכמ"ש הרמב"ן אך ה' נתן חכמה לכולם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:4:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:4:1)

**משבט** יהודה. עיין בילקוט על פסוק יהודה אתה יודוך אחיך בשם המדרש שהאריך בזה:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:4:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:4:2)

**בג'** דבדים הללו נברא העולם. הכוונה בזה כי ידיעת ה' תבוא לאדם או מעולם התחתון מהארץ וכל אשר בה ועז"א ה' בחכמה יסד ארץ לדעת מהארץ כי הוא היוצר. או שתבוא לאדם מעולם האמצעי וזה מהשמים ועז"א כונן שמים בתבונה. או מעולם העליון הנקרא בדברי רז"ל תהום עילאה ואמרו שהמים העליונים תלויים במאמר ודבקים לתחתונים ועז"א בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל אשר מזה נדע את מציאות ה'. ושלשה חלקי העולם האלה נמצאו גם במשכן וכמ"ש המפרשים והארכנו בזה ביפה עינים ח"א בפ' תרומה וז"ש ובג' דברים אלו נבנה ביהמ"ק. וכעין זה כתב הבדרשי:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:4:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:4:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:4:3)

**בא** בצלאל וריפא את המכה. הכוונה בזה כי המה בעשותם את העגל הסירו יראת ה' מעל פניהם ואמרו כי אין הקב"ה משגיח בשפלים ועשו את העגל להנהיגה. וע"י המשכן תודע מציאות ה' בכל ג' חלקי העולם וכמ"ש לפני זה. והמשכן אשר הי' כנגד ג' חלקי העולם הי' למרפא להם כי ישובו מעונם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:1
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:6:1)

**הה"ד** ארפא משובתם. הכוונה בזה המאמר דכשם שנרפאו לשעבר ע"י הנדבה. ובמה שחטאו בנדבתם לעגל בזה נתקנו בהביאם נדבתם למשכן כן לעתיד במה שיחטאו בזה יתקנו וכדאיתא לעיל פכ"ג דרך הצדיקים במה שהם סורחין הם מתקנים:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:2
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:2](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:6:2)

**ואח"כ** ראו קרא ה' בשם בצלאל. זה הוא לשון קושיא כי הכתוב היה צ"ל לפני הכתוב הביאו בני ישראל נדבה לה' ולכן דריש כיון שהביאו הנדבה שהיתה מרפא למחלתם בעגל קרא ה' בשם בצלאל לרפאם:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:3
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:3](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:6:3)

**א"ל** בדוק אותן. וכמו"ש לקמן בפ' נ"א וכן בפ"ק דשקלים איני יכול לעמוד על אופי של אומה זו נתבעים זהב לעגל ונותנים נתבעים זהב למשכן ונותנים ואמרו שם יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שבעגל. וז"ש בדוק אותן אע"ג שהרבו לחטוא ונתנו זהב היקר בעיני כל אדם לעגל אבל המה הלא יתנו זהב גם למשכן. ודע דהך אגדתא חולק על הא דאיתא התם כי בקלקלתם כתיב ויתפרקו כל העם ובתיקונם כתיב רק כל נדיב לב. אבל סובר דכ"ע הביאו נדבה וכדמשמע מהכתוב כל אשר נמצא תכלת וארגמן:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:4
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:4](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:6:4)

**ורוה"ק** צווחת. לעיל פכ"ג דריש זה מכתוב נופת תטופנה שפתותיך ובפ' הסמוכה דריש זה מהכתוב שחורה אני ונאוה ובויק"ר פכ"ז דריש לה מתועבה יבחר בהם. ומכרעתם ישמחו מלך וכאן הביא מהכתוב בהושע אשר הדרש יותר קרוב אל פשט הכתוב:


###### Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:5
[Yefeh To'ar on Shemot Rabbah 48:6:5](https://torahapp.org/share/book/Yefeh%20To%27ar%20on%20Shemot%20Rabbah/r/48:6:5)

**טבעת** עגיל. ולא נזכר עגיל מפורש בקרא כאן ורק ילפינן ממדין משום שהעגיל הוא נזם האזן והחטא היה בו ובשביל כבודם הסתיר את השם מתכשיט הזה: