## Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings Chapter 8

###### Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:1:1
[Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yekhahen%20Pe%27er%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/8:1:1)

**ביום**
**חמשים מספירת העומר וכו'.** עי' בכ"מ בהלכה זו מש"כ ואע"ג דר' טרפון פליג עליה פסק רבינו כר' עקיבא יעו"ש ולכאורה אינו מובן דמנ"ל לרבינו ז"ל דרבי טרפון פליג אדר"ע ולכאורה ממשמעות הגמ' לא משמע כן ועי' בתורת כהנים בפרשת אמור דמוכח להדיא דאין בזה שום מחלוקת וכולם ס"ל דהכבשים של תורת כהנים אינן אותן האמורים בחומש הפקודים דהאמורים בתורת כהנים באים בגלל הלחם ושבפרשת פנחס בגלל עצמן הם באים כי הם מוספי היום יעו"ש היטב ומנ"ל להכ"מ ז"ל דר"ט פליג ע"ז וצ"ע לכאורה. אח"כ מצאתי שעמד בזה בחק נתן.


###### Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:3:1
[Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yekhahen%20Pe%27er%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/8:3:1)

**חטים**
**שירדו בעבים יש בהם ספק אם אני קורא בהם ממושבותיכם.** והיא ממנחות ס"ט ורש"י ז"ל פירש דהיינו שירדו בעבים עם המטר דכששתו העבים באוקיאנוס בלעו ספינה מלאה חטים. ובתוס' שם תמהו ע"ז דאם החטים מארץ ישראל למה יפסלו בשביל שהיו בעבים. ואם הם מחו"ל למה יכשרו יעו"ש. וי"ל קצת דבאמת הוא ספק אם החטים מארץ ישראל אי הם מחו"ל. ולזה איבעיית הגמ' אי ממושבותיכם דוקא. היינו אי הקפידה תורה דוקא שיהיו מא"י ובעי שיהיו ודאי מא"י וכמ"ש הפוסקים בשיטת הרמב"ם ז"ל גבי ספק עשה דהוי לחומרא דכיון דהתורה על הודאי כיוונה ולא על הספק. וא"כ בעינן שנדע ודאי דהיא מא"י. או דמושבותיכם לאו דוקא היינו דהתורה מיעטה רק שלא יהיו מחו"ל ולזה כל זמן שלא נדע ודאי דהיא מחו"ל לא נפסלו ודו"ק. והנה התוס' פירשו דחטים שירדו בעבים היינו ע"י נס. ומקשים דהא אסור להנות ממעשה נסים וא"כ לא הוי ממשקה ישראל. אבל פשוט נראה דכיון דמצות לאו להנות ניתנו ולישראל בלי הנאה באמת מותר. לא שייך בכה"ג לומר דלא הוי ממשקה ישראל.


###### Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:4:1
[Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yekhahen%20Pe%27er%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/8:4:1)

**שתי**
**הלחם שהם מן החדש וכו' ומנפין אותן בי"ב נפה ולחם הפנים שהוא בא מן הישן די (לא) [לו] בי"א נפה.** פשוט דגם בשתי הלחם בזמן שלא בא מן החדש. כגון שלא מצאו מן החדש דבא מן העליה וכנ"ל בהל' ב'. בכה"ג ודאי דגם בשתי הלחם די בי"א נפה ועי' במנחות (דף ע"ז ע"ב) במתני'.


###### Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:7:1
[Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yekhahen%20Pe%27er%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/8:7:1)

**ולישתן**
**ועריכתן בחוץ וכו'. ואין עשייתן דוחה יו"ט וא"צ לומר שבת.** וכבר תמהו על הרמב"ם ז"ל דהרי בגמ' מקשה דאפייתן בפנים אלמא תנור מקדש ואין דוחות את השבת איפסלה לה בלינה וצ"ל דתברא וכמבואר בגמ' ותוס'. ואיך פסק הרמב"ם ז"ל לתרווייהו. ובפשיטות י"ל דסוגיין דמנחות אזלא למ"ד במנחות דכלי שרת מקדשין שלא מדעת. אבל לפי מאי דפסק הר"מ ז"ל דאין כלי שרת מקדש אלא לדעת א"כ שפיר משכחת ליה לאפות בפנים שלא יפסל בלינה דהרי אין כלי שרת מקדשין אלא לדעת. ועי' בתוס' סוכה סוף פ' לולב וערבה דשלא בזמנו ושלא מדעת גרע טפי ולכו"ע אין מקדשין יעו"ש. אבל כאן הוי קידוש בזמנו וכמ"ש בתוס' במנחות (נ"א) דכיון דאין דוחות את השבת ממילא ערב שבת זמנם הוא. וראיתי להאחרונים שתירצו כן.


###### Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:8:1
[Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yekhahen%20Pe%27er%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/8:8:1)

**ולישתן**
**ועריכתן בחוץ וכו'. ואין עשייתן דוחה יו"ט וא"צ לומר שבת.** וכבר תמהו על הרמב"ם ז"ל דהרי בגמ' מקשה דאפייתן בפנים אלמא תנור מקדש ואין דוחות את השבת איפסלה לה בלינה וצ"ל דתברא וכמבואר בגמ' ותוס'. ואיך פסק הרמב"ם ז"ל לתרווייהו. ובפשיטות י"ל דסוגיין דמנחות אזלא למ"ד במנחות דכלי שרת מקדשין שלא מדעת. אבל לפי מאי דפסק הר"מ ז"ל דאין כלי שרת מקדש אלא לדעת א"כ שפיר משכחת ליה לאפות בפנים שלא יפסל בלינה דהרי אין כלי שרת מקדשין אלא לדעת. ועי' בתוס' סוכה סוף פ' לולב וערבה דשלא בזמנו ושלא מדעת גרע טפי ולכו"ע אין מקדשין יעו"ש. אבל כאן הוי קידוש בזמנו וכמ"ש בתוס' במנחות (נ"א) דכיון דאין דוחות את השבת ממילא ערב שבת זמנם הוא. וראיתי להאחרונים שתירצו כן.