## Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings Chapter 9

###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings 9:3:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/9:3:1)

**הביאו**
**לפניו שמן והדס וכו'.** וכתב מרן ופסק הרי"ף כבית הלל וכו' יעו"ש וכתבו התוס' דמשמע דלא היה בספרו ולא היא ונ"ל דאע"פ דישנו בספרו לא רצה לפסוק כרבן גמליאל משום דלאו מכריע הוא אלא נותן טעם לדברי בית שמאי וכו' יעו"ש. והן הן דבריו אלו דברי הרא"ש ממש שם בברכות ונראה דט"ס יש וצ"ל וכתב הרא"ש וכו' ולפי דברי הרא"ש והוא האמת דזה לא הוי מכריע מאי דאמר ר' יוחנן הלכה כדברי המכריע הוא לשון מושאל והאי מכריע הוא מכריע לדינו דהיינו שנתן טעם לדברי ב"ש ובב"י סי' רי"ו כתב מרן וז"ל ואע"ג דר' יוחנן פוסק הלכה כר"ג וכו' דעת הפוסקים לפסוק כבית הלל עכ"ל ודבריו עניים שם ור"ל דעת הפוסקים לפסוק כב"ה מטעמא דכתב בכ"מ.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings 9:4:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings 9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/9:4:1)

**היו**
**לפניו בושם וכו'.** וכתב מרן על שם הטור וז"ל יראה לי שאם היו לפניו עצי עצמו ועשבי עצמו ומיני בשמים ובירך מיני בשמים פטר הכל שהכל מיני בשמים וכו' אבל רב עמרם כתב היו לפניו שלשה מינים מברך על כל אחד בפני בשמים עכ"ל. וכתב מרן בב"י כלומר שלכתחילה יברך מיני בשמים ויפטרו השאר אבל ר"ע כתב דלכתחילה יברך על כל אחד ואם בדיעבד בירך על מיני בשמים וכיון לפטור את השאר יצא. והב"ח ז"ל חלק עליו וכתב דדעת הטור הוא דלכתחילה מיהא צריך לברך על כל המינין אלא דאי ברך על מיני בשמים יצא וכן דעת הרמב"ם אלא דדעת ר"ע אפילו בדיעבד אם כיון לא יצא אלא צריך על כולן כאחד בפני עצמן. ואחר נשיקת ידיו ורגליו אין זה עולה על הדעת דאי כיון לפטור לכולן היכא דבירך מיני בשמים דלא יצא, דלמה לא יצא ויברך שנית ברכה לבטלה אשר מזה הוכרח מרן לפרש כמו שפירש והוא פשוט.
**עוד** כתב בכ"מ וכן בב"י שם וז"ל והשתא י"ל דרבינו ורב עמרם לא פליגי דלא נקט בדוקא עץ ועשב דה"ה אם היה ביניהם דבר שאינו לא עץ ולא עשב דלכתחילה אין אחד פוטר את חברו עכ"ל. ולענ"ד אין צריך לומר דלאו דוקא מ"ש רבינו אלא בדוקא ויושוו רבינו עם ר"ע והכי פירושו היו לפניו עץ ועשב אין אחד פוטר את חברו אפילו בדיעבד אלא צריך לברך על כל אחד לעצמו הא אם יש לפניו גם מיני בשמים ובירך עליו וכיון לפטור את השאר בדיעבד יצא והיינו כרב עמרם.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings 9:6:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/9:6:1)

**הורד**
**ומי הורד וכו' בורא עצי בשמים.** וכתב מרן ע"ש הראב"ד דעל מי הורד מברך בורא מיני בשמים נראה דעל הורד עצמו ס"ל כרבינו דמברך בורא עצי בשמים ברם הרשב"א בשיטת ברכות דף מ"ד הביא על שם הראב"ד דמברך הנותן ריח טוב בפירות וכן הסכים הוא והוסיף מכחו דגם על מי הורד מברך הנותן ריח טוב בפירות וכ"כ הרשב"א בתשובה על שם הראב"ד והסכים עמו הביאה מרן הל' ברכות סי' רט"ז והיא בסי' שצ"ז וכן דעת גאון הביאו הטור סי' הנזכר, נמצא דעת הרשב"א כהראב"ד דהורד חשוב פרי ונראה שזה שכתבו הראב"ד והרשב"א היא משנה ראשונה ברם למשנה אחרונה ס"ל דיברכו בורא עצי בשמים שכתוב בתשובה הביאה מרן בבדק הבית ביו"ד סי' רצ"ד וכן החבי"ב שם על שנשאל על הורדים משום איסור ערלה והשיב שזה נשאל ממנו והשיב שערלה נוהגת בהם אלא שהראב"ד מתיר ובשם שיטת למסכת נידה הביא על שם הראב"ד דערלה נוהג בהם אלא שכתב דלא ראה מי שנוהג בהם ערלה ושמא משום דהזרע הוא הפרי והעלין הוו שומא לפרי ואע"ג דמספקא לן אי שקלת להו כשהן סמדר אי לקי פירא או לא, לא החמירו. וכן בתשובה אחרת הביאה החבי"ב שם בתשובה שהשיב דערלה נוהג בו ושוב כתב מאשר חסתי להתירו כי הוא צריך לבריות וחקרתי ומצאתי להראב"ד שנסתפק ואמר שהזרע הוא הפרי והעלין כמי שאינן וכו' הנה שהרב הגדול שיודע לטהר את השרץ מן התורה וכו' לו שומעין שהוא רב מובהק וכו', כן אמרתי לכאורה ברם אחרי קצת התבוננות הכל הוא משנה אחת והוא דלעולם ס"ל דהוא פרי וחייב בערלה אלא דהוורדים הנאכלין הן העלין דוקא שהן הפרחים ולזה כתב דאף דמספיקא אי שקלת להו כשהן סמדר אי לקי פירא לא החמירו ופטירי מערלה אבל לגבי ברכת הריח דמריח בכולה כמות שהיא והריח בא משניהם דגם בפרי עצמו אית ביה ריחא וכן במימיהן שמברך בברכה אחת [גם על] המים יוצאים [ידי חובה], ודאי דמברכין הנותן ריח טוב בפירות. ולפי"ז נפקא מינה דאי מריח בעלין לחודייהו אינו מברך הנותן ריח טוב בפירות אלא בורא עצי בשמים ואי מברך בגוף הפרי מברך הנותן ריח טוב בפירות וכן במימיהן לפי הענין ובאכילת העלין המרוקחות מברך בורא פרי האדמה כמ"ש הטור סי' ר"ד דמברך בורא פרי האדמה כיון שאינן עיקר הפרי כמ"ש סי' רט"ז על שם הרא"ש, וטעם דבריו כתב מרן שם יעו"ש, וה"ה לדעת הרשב"א והראב"ד דס"ל דלאו פרי נינהו. ועוד נ"ל טעם שיברכו לדעתם בורא פרי האדמה יען מידי ספיקא לא נפקא אי חייבין בערלה דאינהו גופייהו חשיבי פרי הא מיהא לברך בורא פרי האדמה.
**ומן** הכתוב אין מובן אחר נשיקת ידיו ורגליו למ"ש מרן החבי"ב ז"ל בכנסת הגדולה סי' ר"ד על דברי הטור שכתב דעל הורדים מברך בורא פרי האדמה דלא כתב כן אלא על ורדים שגזעם מחליף אבל על הרו"זה מברך עליהם בורא פרי העץ מדנוהג בהם דין ערלה כמ"ש הרשב"א וכו' יעו"ש, דעד כאן לא כתב הרשב"א דנוהג דין ערלה אלא בגרעין אבל לא בעלין דהוא התירו על שם הראב"ד דאינן פרי וכמ"ש משמו ודוק. ברם מה שראיתי במכתב לחכם בני הי"ו שהקשה לדברי החבי"ב אלו וז"ל ודבריו תמוהים דאיך הכריח לדברי הטור מדעת הרשב"א הא עד כאן לא כתב הרשב"א אלא משום דס"ל שהוא פרי כמ"ש גבי ריח שמברך הנותן ריח טוב בפירות א"כ מינה שמברך באכילתו בורא פרי העץ אבל הטור דס"ל שמברך בריח בורא עצי בשמים כאביו הרא"ש כמ"ש בסי' רט"ז מברך בורא פרי האדמה אלו דבריו, לק"מ דלא כתב החבי"ב דהרשב"א כתב דיברך בורא פרי העץ ומינה למד לדעת הטור כדי שנקשה לו דאין ללמוד מדעת הרשב"א לדעת הטור, אלא דהרשב"א כתב דחייב בערלה ומדחייב בערלה ודאי פרי עץ דודאי הטור לא יחלוק בזה דחייב בערלה אך קשה עליו כמו שהקשה דעד כאן לא כתב הרשב"א אלא בגרעין ולא בעלין, וכן קשה עוד עליו מה שהקשה חכם בני הי"ו וז"ל ועוד תימה מאד דהטור כתב שאינן עיקר הפרי כדבעינן למכתב קמן והוא מ"ש סי' רט"ז על שם אביו יעו"ש וצ"ע. ומתוך תשובות הרשב"א אלו שהזכרנו תברא למ"ש הרדב"ז בחדשות סי' מ"ד דאין בוורדים אלו דין ערלה כיון שאינו מאכל בריאים ואין אוכלין אותו למזון וכו' דהא כמה חתרו הרשב"א והראב"ד למצוא היתר מערלה עד שאמרו בדוחק דהעלין לאו פרי נינהו וכן הקשה לו חכם בני הי"ו במכתב.
**ונמצא** לפי דברינו דגם הרשב"א והראב"ד מודו דיברכו באכילתן בורא פרי האדמה וכדעת הרא"ש לדעת הטור והכלבו לי"א בתרא ומרן בשו"ע סי' ר"ד כיון דהעלין לאו פרי נינהו אלא הזרע שלו הוי הפרי וכן הריטב"א בחי' סוכה פ' לולב הגזול דף ל"ה החליט המאמר דהוורדים הללו העלין לאו פרי נינהו אלא הזרע שלו יע"ש שכ"כ בפשיטות ונמצא לכו"ע ברכת אכילת הוורדים בורא פרי האדמה ואין מכאן סתירה למה שהסכמתי בס' אגורה באהלך רי"ז על הפ'לור מנאראנג'אש שמרקחין בדבש שיברכו באכילתן שהכל נהיה בדברו כיון דלאו פרי הוי דלפי הכתוב יברכו בורא פרי האדמה דומיא דוורדים דלאו פרי נינהו וברכתו היא בורא פרי האדמה דשאני הוורדים דנהי דלאו פרי נינהו מ"מ כיון דהפרי אינו נאכל והעלין נאכלין חשיב כפרי האדמה וכמ"ש מרן וגם כמ"ש בעניותי דאיכא ספיקא אי הוי גם זה פרי דאפשר בהיותו סמדר אי יסירו העלין לקי הפרי ונמצא חשיב פרי לזה נחתינן דרגא וחשבינן ליה פרי האדמה משא"כ בפ'לור מנאראנג'אש שהוא ידוע שהפרי הוא בתוכו והפ'לור אינו פרי והפרי שבתוכו נאכל אז ודאי לא חשבינן העלין שבחוץ פרי כלל לא של עץ ולא שלא אדמה ולכן ברכתו שהכל.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings 9:9:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Blessings 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/9:9:1)

**היה**
**מהלך חוץ לכרך וכו'.** הכי איתא פ' אלו דברים דף נ"ג יעו"ש. ובמחצה על מחצה נראה דמברך דנעשה דיוקא דרישא כדינא דסיפא ועיין במ"ש פרק כ"ט מהלכות שבת.