## Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings Chapter 9

###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:1:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Heave%20Offerings/r/9:1:1)

**אסורה**
**לאכול בתרומה וכו'.** עיין בספרי אגורה באהלך דף נ'.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:1:2
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Heave%20Offerings/r/9:1:2)

**האומר**
**לאשתו הרי זה גיטך שעה אחת קודם למיתתי וכו'.** והקשה הרב [חכם] צבי בסי' ק"ו וז"ל ויש לי מקום עיון דכאן פסק כברייתא דפ' כל הגט דף כ"ח וש"מ דחיישינן שמא ימות לאלתר ובהל' יוה"כ פסק דלא כר' יהודה וכו' יעו"ש. ולענ"ד נ"ל דשאני הא דתרומה דאיכא ימים טובא ואיכא למיחש שמא ימות היום או למחר וכיון דבאנו לידי מידה זאת למיחש שמא ימות חיישינן לה מיד משא"כ ביוה"כ דליכא זמן טובא אלא יום אחד לא חיישינן למיתה וק"ל ועיין אור יקרות הלכות עבודת יוה"כ.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:2:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Heave%20Offerings/r/9:2:1)

**אבל**
**מי שנגמר דינו בבי"ד וכו'.** עיין מ"ש מרן ומ"ש עליו הרב מל"מ וראיתי להרב מל"מ שם בהלכות ערכין פ"א הי"ג שהקשה על דברי מרן וז"ל אגב שיטפא לא דק דהתם בפרק כל הגט וכו' אבל גבי ערכין אין הדבר תלוי אלא בגמר דין וכו' אבל בבי"ד של גוים גמר דינם לאו כלום הוא יעו"ש. ואחר המחילה רבה נראה דמרן אבי התעודה דק ואשכח ודעתו כדעת הרא"ם בחומש שם דדמיא לההיא דפרק כל הגט והיינו טעמא דכיון דנגמר דינו למיתה ללישנא קמא דבגוים ודאי קטלי הרי הוא כמת ומה לי אם דיניהם דין או לא מאחר שבודאי ימיתוהו הרי הוא כמת ולא דמי למוכה שחין ודכוותייהו שאף שאינו שוה כלום הא מיהא חי הוא וכן ללישנא בתרא היינו טעמא דהוא בספק אם יצול או לא ואזלינן לחומרא וכמ"ש מרן ולא מטעם דאין דיניהם דין דמה לי אי הוי דין או לא סוף סוף הרי הוא בספק הריגה נמצא דמיונם עולה יפה וזה מבואר בדברי הרא"ם שם בתחילת לשונו שהביא הרב מל"מ יעו"ש, וכך כתב הרב קרבן אהרן בפי"ב סי' ז' יעו"ש. ומן התימה על הרב מל"מ דמאחר דהרא"ם קדם והציע כן מאי קא קשיא ליה בסוף דבריו לדברי הרא"ם.
**הדרן** לדברי הרב מל"מ שבכאן, דקשיא ליה למ"ש מרן בהל' ערכין שהשוה דין ערכין לההיא דכל הגט ושוב כתב אבל לפי מ"ש שם שאין זיווגם עולה יפה לא קשה ולא זכיתי לכונתו דהא גם לפי דבריו דלשם קשה דהו"ל לרבינו לפרש כשהעמידוהו בבית הסקילה דכיון שאפשר שילמדו עליו זכות אף אחר גמר דין נמצא דלא חשיב עדיין כמת וכי היכי דאמרינן כאן לענין תרומה דתאכל אשתו בתרומה אף אחר שנגמר דינו כל שלא העמידוהו בבית הסקילה אף דאפשר שלא ילמדו עליו זכות ונמצא למפרע דמשעה שנגמר דינו חשיב מת אפ"ה אמרינן כיון שהיה בספק אם ילמדו עליו זכות אינו חשוב כמת ה"נ לענין ערכין אף לאחר גמר דין כל שלא העמידוהו בבית הסקילה לא חשיב כמת ונערך והקושיא כדקאי קאי דהוה ליה לרבינו לפרש וכדכתיבנא. ועיין להרב מהר"י קורקוס מ"ש בזה שגם עליו תיפול קושיית המל"מ הלזו. ולענ"ד נראה לומר בדוחק שכונת רבינו שכתב כאן והניחוהו בבית הסקילה רצה לומר כיון שנגמר דינו הרי הוא כמי שהניחוהו בבית הסקילה כלומר ולא שכיח שילמדו עליו זכות, ועיין להרב לח"מ פ"ו מהל' גירושין הכ"ה ודוק.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:5:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Heave%20Offerings/r/9:5:1)

**המשחרר**
**וכו'.** וכתב מרן בעיא דלא איפשיטא בפ' השולח ולחומרא, ועוד יתבאר בסמוך עכ"ל. פי' דבריו דקשיא ליה דלו יהי דכאן לא איפשיטא הא איפשיטא בכריתות דקאמר שם לת"ק דרשב"ג דס"ל דמעוכב גט שחרור אוכל בתרומה ותירץ לזה בסמוך הל' ו' וז"ל ויש מקום לומר דרשב"ג פליג עליה בהא עכ"ל. פי' דאף די"ל דבזה לא פליגי רשב"ג ות"ק והיינו משום דאפשר דעד כאן לא פליג רשב"ג אלא משום דס"ל כדיהיב טעמא כי יהיב איניש מידי אדעתא דמקבלין ליה מיניה וכו' יעו"ש, מ"מ כיון דחזינן דכאן לא איפשיטא משמע דס"ל לש"ס דגם בזו פליגי התם רשב"ג ות"ק והתם לא ברירא לן כמאן הלכתא דאמרו בפרק השוחט דלא אמרו בה לא איסור ולא היתר וא"כ אזלינן לחומרא ואף דבפרק השוחט אינו מבואר הך דס"ל לת"ק דמעוכב גט שחרור אוכל בתרומה מ"מ הוא מוכרח דהא כיון דלדידהו כשזיכה ע"י אחר ושתק ולבסוף צווח קנינהו ומיהדר קא הדר א"כ נמצא דהפקירן במאי דהדר וא"כ אמאי אוכלין בתרומה וא"כ מוכרח לומר כיון דמעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וכל זה דברים ברורים והוצרכתי לבארם מראות להרב מל"מ שהצריך עיון יעו"ש. ומעתה אחרי ביאורינו זה בדברי מרן לא קשה כמו שהקשה בפר"ח בחי' לגיטין וז"ל ומ"ש הכ"מ דיש מקום לומר דרשב"ג פליג עליה בהא אין זה כלום דבמאי דלא אשכחן בהדיא דפליגי לא משוינן פלוגתא ואף דבגמ' לא איפשיטא לא בעי למיפשט בעיא ממימרת ריש לקיש כמו בכמה דוכתי דלא בעי למפשט ממימרת אמורא עכ"ל. ואחרי נשיקת ידי ורגלי קדשו ליתא דהא בעי למיפשטא ממימרת רב משרשיא דאמר הגדילו וכו' נמצא דברי מרן נכונים בטעמם. ומ"ש דרבינו פסק כר"ל בפ"ד מזכיה ומתנה וכ"כ ג"כ הר"י קורקוס ז"ל וכ"כ הגהות מיימוני שם לא זכיתי לכונתם דהא שם בהל' ג' פסק בפלוגתא דרשב"ג ות"ק דהוי הדין ספק וכמ"ש כאן בהל' ו' וההיא דר"ל אתיא כת"ק ואי פסק כר"ל היאך פסק אח"כ דהוי ספק ושניהם לא יכונו אלא ודאי ברור הוא דמ"ש בהל' א' איירי שבא לידו וזכה בו ולא הוי דינא דריש לקיש ולא ס"ל כר"ל אלא בדינא דר"ל ס"ל ספק כמ"ש בה"ג ואיירי בין ר"ל בין הברייתא קודם שהגיע לידו וזה מבואר באר היטב בדבריו וכ"כ הרדב"ז בחי' על רבינו כאן דרבינו אינו פוסק כר"ל יעו"ש וברור.
**ולעיקר** הקושיא תירץ מהר"י קורקוס וז"ל וי"ל דהא דאסיקו בכריתות היינו כי היכי דתיקום מילתא דריש לקיש כת"ק דברייתא דהכותב נכסיו לאחר דקאמר ת"ק דאם היה רבו שני כהן אוכל בתרומה ומקשה מת"ק לר"ל ברם אי סובר כרשב"ג דפליג עליה דת"ק לא קשה מידי ולא נצטרך לומר דקסבר מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה וכו' אלו דבריו ז"ל והמה תמוהים דהא בגמ' צווח הכי בשלמא לרשב"ג קסבר וכו' כי לא מקבלין לה מיניה הדרא למרה אלא לת"ק וכו' ועיין פי' רש"י וצ"ע.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:6:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Heave%20Offerings/r/9:6:1)

**הכותב**
**נכסיו וכו'.** עיין מ"ש הרדב"ז בחי' על רבינו ודבריו תמוהים דבהדיא אמרו בפרק השוחט על הך ברייתא זה היה מעשה ולא אמרו לא אסור ולא היתר וכמ"ש מרן יעו"ש ועוד קשה עליו ממ"ש רבינו בפ"ט דטומאת מת דהא דקי"ל הלכה כרשב"ג לאו דוקא במשנה אלא אף בברייתא וכ"כ שם מרן.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:7:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Heave%20Offerings/r/9:7:1)

**ישראל**
**ששכר פרה וכו'.** עיין מ"ש המל"מ ובמה שכתבתי לעיל פ"ז ה"כ ודוק.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:10:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings 9:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Heave%20Offerings/r/9:10:1)

**יראה**
**לי וכו' עד שימשוך וכו'.** הקשה ה"ה כמהר"ר יעקב אלבעלי נר"ו ממאי דאיתא במציעא דף מ"ט ע"א ומודה ר' יוחנן במתנה מועטת דסמכא דעתיה הכי נמי מסתברא דאמר ר' יוחנן ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי בן לוי רשאי לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר וכו' אלא אי אמרת מצי למיהדר ביה אמאי רשאי וכו' יעו"ש, נמצא דמשום דלא מצי למיהדר ומטעם דשארית ישראל [וגו'] לא ידברו כזב אוכל בתרומה שבביתו הלוי ולא חייש לטבל כ"ש בנידון דידן דאי חוזר הישראל צריך שיקבל מי שפרע דיותר יש לומר בה שארית ישראל וגו' ויאכיל לבהמה כרשיני תרומה ומאי שנא.
**ולענ"ד** י"ל על פי מ"ש הרא"ש הובאו דבריו בשיטה מקובצת וז"ל רשאי בן לוי לעשותו וכו' כתב ר"מ אע"פ שלא קנאו בן לוי לא במשיכה ולא בהגבהה איירי במכירי כהונה ולויה דחשיב כאילו בא לידו כדאיתא בגיטין פרק כל הגט אי נמי לא גרע מנותן רשות לחברו שיתרום מכריו על תבואה שלו, הרא"ש עכ"ל. ואין להקשות לדבריו דא"כ מאי פשיט מההיא דבן לוי לנותן מתנה מועטת שאני ההיא דבן לוי דאיירי במכירי לויה משום דגם נותן מתנה לחברו אי לאו מכירו לא יהיב ליה וסוגיין דעלמא כך היא אי לא דהוה יהיב ליה מידי לא הוה קיהיב ליה ונמצא הוי כמכירי כהונה ולפ"ז לא קשה כלל לרבינו דשאני התם מהך דהכא ושפיר יש לחלק ואף דרבינו בפ"ז מהל' מעשר ה"ח לא הזכיר מכירי כהונה הביא הברייתא כצורתה כמנהגו וכמו שצריך לאוקמי הברייתא במכירי הכי נמי צ"ל בדברי רבינו. וחכם בני יצחק נר"ו תירץ דבמוכר לא מהני מידי מאי דלא מיהדר משום שארית ישראל דאפילו ידעינן בבירור דלא מיהדר לא מהני והיינו טעמא כיון דחכמים תיקנו משיכה כל זמן שלא משך עדיין לא קנה לוקח וא"כ לא קנה הכהן עדיין הבהמה ואינה שלו כדי שיוכל להאכילה כרשיני תרומה דרחמנא אמר קנין כספו ועדיין לא קנה וכדכתיבנא וא"כ לא מהני מידי מאי דלא מיהדר המוכר ישראל דאף דלא מיהדר כל שעדיין לא משך אינה שלו וכדכתיבנא משא"כ בההיא דבן לוי דאינו תלוי בקניה להפריש מעשר דאדם יכול להפריש משלו על של חברו או משל חברו על שלו כל זמן שנתרצו שניהם ומשו"ה סמכינן על דיבוריה משום שארית ישראל ולכן יכול להפריש מאותו כור על מה שיש לבן לוי בביתו ודוק.