## Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 11

###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 11:11:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 11:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/11:11:1)

**בתי**
**כנסיות וכו' כך נוהגים בחרבנם וכו'.** וקשה דבפ' בני העיר דף כ"ח ע"ב אמר ר' אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין פי' שישתמשו בהן, לפי' רש"י בישובן ולפי' התוס' דוקא בחרבנן, ובין הכי ובין הכי היה לו לרבינו להעתיק דין זה דאין שוין לשל א"י מפני התנאי. וראיתי להמג"א סי' קנ"א ס"ק י"ב על מ"ש מרן התנו עליו וכו', דוקא שהתנו בפירוש אבל מסתמא לא אמרינן על תנאי הן עשויות דדוקא בבבל היה כן בזמניהם וכו' גם הרמב"ם השמיט דין זה וכו' משום דס"ל דדוקא בבבל היה כן בזמניהם וכו' עכ"ל. ואין זה מספיק דאעפ"כ היה לו לפסוק דאם התנו בפירוש על בית הכנסת שבחוצה לארץ התנאי קיים. ומה שנראה לי כמ"ש מהר"ח עשאל הובאו דבריו בלשון למודים חלק או"ח סי' ס"ז דרבינו ס"ל דרב אסי איירי אפי' בבניינם וא"כ אין הלכה כמותו דמצינו רבים חולקים עליו רבינא ורב אדא בר מתנא דעיילו לבי כנישתא ואמרו דלאו משום מיטרא נראה בפירוש דלא מהני תנאה כלל ומשו"ה לא חילק הר"מ ע"כ. ואני אבוא אחריו להחזיק פירוש זה שפי' רבינו לרב אסי וכן פי' רש"י שם וכן הגהות אשרי ויעו"ש בהגהות מיימוני משום דאי כפירוש התוס' שם ד"ה בתי כנסיות שכתבו דדוקא בחרבנן איירי רב אסי א"כ צריך לידחק טובא בסיום דבריו דאמר ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי ניהו חשבונות דקאי בבניינם ואיצטריך לאשמועינן דסד"א דשרי וכמ"ש התוס' בסמוך ד"ה ואע"פ ועין רואה כמה דחוק פירוש זה דאיך אתי על מ"ש קודם על תנאי הן עשויין ומותר להשתמש בחרבנן ואעפ"כ בבניינם אסור וכו' דלא תימא דשרי וכי מתחילה בבניינם התיר ר' אסי והיאך אתי ואע"פ דא"א לפרש דקאי לחרבנם וכי חשבונות יהיו אסורים אחר החרבן אחר דהתנו משא"כ לפירוש רש"י והג"א שהבינו דרב אסי קאי בבניינם אתי שפיר לישנא דואע"פ דר"ל אף דהתרנו להשתמש אף בבנויין מ"מ אין נוהגים בו קלות ראש דהיינו חשבונות משו"ה נייד רבינו מפירוש התוס' ונמצא רבים חולקים עם רב אסי ואין הלכה כמותו ומתוך הכתוב הזה בין תבין כי מ"ש התוס' בד"ה ואע"פ הוא מוכרח ממ"ש מקודם בד"ה בתי כנסיות והיו לאחדים. ועיין להרב יד אהרן ז"ל חלק או"ח סי' קנ"א הגהת הטור דאגב ריהטא נתקשה בדבריהם דקשו דבריהם אהדדי יעו"ש.
**ובדברי** התוס' דכתבו דהתנאי מועיל דוקא לאותן שבבבל משום דבביאת הגואל תפקע קדושתן ולא לבתי כנסיות שבא"י, והקשה הרב גופי הלכות כלל צ"ח ממה שאמרו בסמוך שם בגמ' עתידין בתי כנסיות שבבבל שיקבעו בא"י וכו', ותירץ דמה שעתידין להיות נקבעים בא"י היינו דוקא הנמצאים בגוים באותו זמן וכו' יעו"ש. וכן הקשה המג"א שם ס"ק י"ד ותירץ כן ואפ"ה סיים וצ"ע. וכן מהר"ח עשאל שם כתב דלא נתקררה דעתו דהא דברי תורה דקראו בבתי כנסיות ובתי מדרשות על גבי קרקע נאמרו ומה בנין שייך בהרים ואיהו דידיה תריץ יתיב דדיו לבא מן הדין להיות כנדון מה תבור וכרמל שנקבעו בא"י ודאי מותר להשתמש בהן ככל א"י א"כ ה"ה בבתי כנסיות שבבבל שהוקבעו בא"י מותר להשתמש בהן.
**ולענ"ד** קושיא כדקאי קאי דא"כ לדבריו שמותר להשתמש בהם למאי קובען הקב"ה אותן בא"י ומה מעלה היא בשלמא אי קיימי בקדושתן כמאז ומקדם ניחא דלכבוד התורה קובע אותן בא"י שלא ישתמשו בהן ותבור וכרמל דהוקבעו בא"י אף דהותר בהן תשמיש זאת היא דאהני להו שיהיה להם קדושת א"י לכמה דברים דיש מעלה בא"י מחו"ל ודי להן מעלה זו מה שלא היה להן מקודם משא"כ בבתי כנסיות ומדרשות שבבבל דאי הותרו בתשמיש נמצא גרעה קדושתן שהיה להן לכבוד התורה אלא ודאי דהאי קביעות משום כבוד שלא ישתמשו שם תשמיש הדיוט וא"כ חזרה קושיא לדוכתא.
**ולענ"ד** נראה דהתוספות לא חשו להך דר' אלעזר הקפר דאמר עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י דהא איכא תנא אחרינא פליגא עליה והוא בר קפרא דס"ל דתבור וכרמל באו מאליהן כדי שיתן הקב"ה עליהם התורה ופסלן הקב"ה ואמר להם כולכם בעלי מומין אצל סיני וכן ר' יוסי הגלילי דריש ליה כוותיה בב"ר סדר ויחי פ' צ"ט למה תרצדון הרים גבנונים ר"י הגלילי פתר ליה בהרים בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני היו ההרים רצים (ומדנים) [ומדיינים] אלו עם אלו זה אומר עלי התורה ניתנת וזה וכו' תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא הדא הוא דכתיב חי אני וכו' כי כתבור בהרים וכו' אמר להם הקב"ה כולכם וכו' ע"כ, נמצא ב' נביאים מתנבאים בסיגנון אחד דקרא דכי כתבור וכו' איירי שבאו הן כדי שיתן התורה עליהן וא"כ התוס' נגררו אחריהן וכתבו מה שכתבו. ושוב ראיתי למהרש"א בח"א כתב כן דבר קפרא פליג אר' אלעזר הקפר ואף דלא קאמר הש"ס ופליגא משום דכיון שהוא ברור ונראה דפליגי א"צ לומר ופליגא דלא קאמר הש"ס ופליגא אלא היכא דהיה אפשר לומר דלא פליגא וכמ"ש הרב בני חיי לשונות הרמב"ם דף י"ד משם מוהר"ר אהרן בן חיים יעו"ש והך דהכא הוי סייעתיה דזה הכלל. ובההיא אגדה דב"ר סיים אעפ"כ אף ה' ישכון לנצח בבית העולמים ע"כ. ומהר"ש יפה פי' שם אף שנתן התורה בסיני אינו אלא לשעה אבל עיקר שכינתו בבית עולמים יעו"ש שנדחק בלשון האגדה וחוץ מדוחקו בלשון האגדה גם הוא דחוק מהענין עצמו.
**ולענ"ד** נראה נכון ע"פ המדרש שהביא מהרש"א עצמו לעיל מיניה גבי קרא דנכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים עתיד הקב"ה להביא תבור וכרמל וסיני ובונה בית המקדש עליהם, דהיינו ההרים שהיו כבר יעו"ש. וז"ש אף שפסלן באותה שעה מ"מ לעתיד יבנה עליהם בית המקדש בזכות שבאו כדי שינתן התורה עליהן. איך שיהיה זכינו לומר דהתוס' נגררו אחר הני תנאי דפליגי אר' אלעזר הקפר.