## Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 9

###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:1:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:1:1)

**האופה**
**וכו'. עד אבר קטן.** ועיין מ"ש מרן על שם הרמ"ך וכתב הפר"ח בנימוקיו על רבינו וז"ל והנה בענין מחמם מים שחייב משום מבשל יש ראיה מביצה פרק המביא וכו' ושיעור אבר קטן וכו' עכ"ל וכוונתו להביא ראיה ממאי דאיתא בביצה דף ל"ד תנן התם אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים ואחד שופת את הקדרה ואחד את המים ואחד תבלין וכו' כולן חייבים וכו' דמוכרח דבמים איכא משום מבשל וקשה טובא דמאי ראיה משם אימא דמ"ש דהמביא את המים חייב לאו משום מבשל את המים אלא משום מבשל את האוכל בכללות דבלא מים לא היה בשול אבל אם חמם מים לא מחייב וכ"כ מרן שם משם מהר"י בי רב דכולן הביאו בבת אחת יעו"ש לקמן ה"ד ועיין במ"ש הרשב"א בחי' שבת גבי דף מ' ע"ב וז"ל ובהא מתרצא לן הא דאמר לקמן וכו' ודייקי בה רבוותא ז"ל ה"ד וכו' לכו"ע אסור וחייב חטאת וכו' עכ"ל מבואר מדבריו דס"ל דאיכא בישול במים יעו"ש.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:1:2
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:1:2](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:1:2)

**ושעור**
**מבשל סממנים כדי שיהיו ראוים לדבר וכו'.** ועיין בהשגת הר"א והלח"מ הליץ בעד רבינו בהשיא כוונת רבינו לענין אחר דהכונה דיעשה הצביעה כמו שירצה דרך משל אם ירוק יעשה ירוק ואם לא נעשה עדיין ירוק דלא נגמר הגוון פטור וכן הפר"ח כתב כן ואחרי נשיקת ידיהם ורגליהם אין זה כונת רבינו אלא כמו שהבין הר"א דהאי שיעורא דכתב רבינו הוא שיעור הכמות דאי כמ"ש הם ז"ל לא דמו שיעורי רבינו זה לזה דכתב שיעור המחמם וכו' אבר קטן ושיעור מבשל וכו' וכן בתחילת הלכה האופה כגרוגרת חייב והוא שיעור הכמות וא"כ איך כליל רבינו כל השיעורים הללו בסוג אחד ולא דמו דזה בכמות וזה בעשית המלאכה יפה ועוד א"כ אמאי לא נתן רבינו שיעור מעשית המלאכה יפה בפת ובבישול אלא במים לחוד יעו"ש פכ"ב ה"ד דהיינו שהיד סולדת בו ועוד דכאן הו"ל לכתוב שיעור המים בכדי שהיד סולדת בו דכתב שיעור מבשל או התם הו"ל לכתוב שיעור מבשל דכתב שיעור המים ועוד דבש"ס לא מצינו שיעור אלא במחמם מים ולא בשום מלאכה אחרת אלא ודאי הכונה דבכל המלאכות א"צ לפרש שיעור דבודאי כל דליכא גמר מלאכה לא מחייב ולא הוצרך לפרש זה בש"ס אלא גבי מים דלא שייך בהו גמר מלאכה דליכא הפרש בהו מצד חמימותן ונתנו שיעור בהם בכדי שהיד סולדת בו וזה כתבו רבינו פכ"ב אבל כאן הכל הוא שיעור הכמות ובשיעור זה שהשיג עליו הר"א ועיין להפר"ח שם מ"ש בזה.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:3:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:3:1)

**וכן**
**המבשל בחמי טבריא פטור.** עיין להרב המגיד שהביא ההיא דרבינא דף מ' דאמר חייב והקשו מדברי רב חסדא דאמר פטור ותירצו מאי חייב נמי דאמר מכת מרדות דרבנן ולדבריו קשה דהו"ל לרבינו לפסוק דחייב מכת מרדות ולכן נראה לענ"ד דחיליה דרבינו ממ"ש בש"ס על מתני' דלא יטמיננה בחול בדף ל"ט ולפלוג וכו' ת"ש מעשה שעשו וכו' בשלמא וכו' מי סברת וכו' והכי קאמרי ליה רבנן לר' יוסי הא וכו' דעשו אנשי טבריא דתולדת חמה הוא ואסרו להו רבנן אמר להו ההוא תולדת האור הוא דחלפי אפתחא דגהינם וכו' וא"כ למ"ד שמא יטמין ברמץ ס"ל דלכו"ע חמי טבריא תולדת חמה הם ולמ"ד שמא יזיז עפר ממקומו כיון דהלכה כרבנן דלא יפקיענה בסודרין א"כ גם חמי טבריא תולדת חמה הם וא"כ כיון דתולדת חמה הם ליכא אלא איסורא דגזרה משום תולדת האור וכמ"ש שם באותו דף וא"כ אפילו מכת מרדות ליכא והשתא משו"ה פסק רבינו דפטור דאתי כרבנן לחד אמורא וככו"ע לאידך אמורא וכדכתיבנא ודוק.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:4:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:4:1)

**אחד**
**נתן וכו'.** וכתב הר"א יעו"ש פי' לדבריו דקשיא ליה על רבינו שכתב על כולן טעם החיוב משום מבשל דבש"ס מוקי לה בחדשה ומשום לבון ולא אפילו בישנה ומשום מבשל והוצרכתי לזה לפי שראיתי להלח"מ פ"ג מהל' יו"ט הי"א על מ"ש רבינו ואין מלבנין את הרעפים וכו' וכתב הרב המגיד וז"ל ורבינו לא הזכיר חדשים לפיכך נראה שהוא מפרש ואמרי לה דאפי' ישנים אסור לפי שמחסמן בכל שנה שמלבנן וכו' כתב הוא ונראה דלדעתו מה שתירצו בש"ס הכא בקדרה חדשה עסקינן ומשום לבון רעפים נגעו בה היינו ללישנא דמשום דצריך לבודקן אבל ללישנא דצריך לחסמן אפי' שלא יהיה חדשה והשתא ניחא מה שהשיג הר"א על רבינו פ"ט מהל' שבת וכו' דלפי מ"ש כאן הרה"מ ניחא שלא הזכיר שם קדרה חדשה משום דהוא ז"ל סבור כלישנא דצריך לחסמן וכו' עכ"ל והליץ כן משום דהבין דמה שהשיג הוא דמדברי רבינו נראה דאפילו ישנה אסור מטעם חסום ואהא משיג דבש"ס מוקי לה דוקא בחדשה ואהא הליץ הלח"מ על רבינו עפ"י דברי הרה"מ אמנם כונת הר"א להשיג דמדברי רבינו נראה דחיובו הוא משום מבשל וכמ"ש ואף דליבון רעפים הוי איסורו משום מבשל וכמ"ש ממ"ש רבינו לקמן בהל' ו' גבי המבשל כלי אדמה וכמ"ש הרה"מ שם מ"מ השיגו דממ"ש רבינו כולם חייבים משום מבשל משמע משום בישול המאכל והא ליתא דמי שנתן הקדרה אינו חייב אלא משום בשול הקדרה גופא אבל דעת רבינו נראה ברור שכתב כולם חייבים משום מבשל וכל אחד כדינו ובין למ"ד טעמא משום דצריך לבודקן ובין למ"ד לפי שמחסמן אתי שפיר ודלא כהלח"מ.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:4:2
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:4:2](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:4:2)

**אבל**
**אם שפת אחד וכו' עד חייבין.** עיין למרן מ"ש משם מהר"י בי רב שכתב ולש"ס לק"מ דהמגיס אינה בערך הנותנים רק מלאכה בפני עצמו ולרבינו קשה ע"כ וכתב הרב מקראי קודש ותימה דגם לרבינו לא קשה שאינה בערך הנותנים ועיי"ש מה שתירץ ולענ"ד י"ל דשאני רבינו דכתב ב' האחרונים בלבד ותבת בלבד משמע ב' דוקא ולא עוד. וכתב הלח"מ וז"ל ועוד קשה בדברי רבינו בנותן את האור ונותן את העצים אמאי לא כתב שחייבים משום מבעיר ונראה דהוא הדין אלא מ"ש כאן הוא שכולם חייבים משום מלאכה אחת שהוא הבישול והראיה ע"ז מבישול סמנים וכו' עכ"ל ולא זכר שר שכ"כ הרב המגיד בדין זה לקמן פי"ב ה"א על מ"ש רבינו המבעיר וכו' והוא שצריך לאפר וכו' וכתב עליו הר"א ואם הבעיר תחת תבשילו חייב ב' ע"כ וכתב הרה"מ ואפשר שכן הוא וכבר הזכיר רבינו פ"ט שהנותן את העצים תחת הקדרה חייב משום מבשל וכו' עכ"ל כלומר דלא בא רבינו לכתוב כאן פ"ט אלא דינא דמבשל ואה"נ דחייב משום מבעיר וכמ"ש שם פי"ב.
**ואין** להקשות לדברי הלח"מ במ"ש בתירוץ ב' דמשום מבעיר אינו חייב אלא בצריך לאפרו וכאן א"צ לאפרו וכו' וכבר לוקה על הבישול עכ"ל דמדברי הרה"מ הללו מוכח דחייב ב' משום מבעיר ומשום מבשל דלא כתב הרה"מ כן אלא כלפי מ"ש רבינו דהמבעיר חייב בצריך לאפרו וע"ז כתב הר"א דאם הבעיר תחת תבשילו כלומר הך הבערה עצמה שצריך לאפרה הבעירה תחת תבשילו ליהנות ג"כ מההבערה גופה חייב ב' וע"ז הוא שכתב הרה"מ וכן הוא האמת דחייב ב' ולא הוצרך רבינו לבארו שסמך על מ"ש בפ"ט וכו' אבל הלח"מ איירי כאן בפ"ט בדין המבשל שכתב רבינו דהמביא את האור חייב דהקשה דאמאי אינו חייב ג"כ משום מבעיר לזה תירץ שפיר דכיון דכאן לא איירי כשצריך לאפר משו"ה לא נקט חיובא דמבעיר דבאינו צריך לאפר פטור דאין לומר דלעולם איירי הרה"מ אף באינו צריך לאפר ואפ"ה חייב ב' מטעמא דע"כ לא אמרו במבעיר ואינו צריך לאפר פטור אלא דוקא במבעיר שלא לצורך דהוי מקלקל ומהאי טעמא כל שצריך לאפר או אי עביד להנקם משונאו חשיב הבערה וחייב אבל במבעיר לבישול דהוי הבערה לצורך הוי כצריך לאפר וחייב על ההבערה אחת מלבד על הבישול דהא ליתא דכיון דההבערה לא היתה אלא לצורך הבישול ובההבערה עצמה ליכא חיוב אינו חייב על ההבערה אלא משום מבשל וראיה לזה מדכתב רבינו לעיל בפ"ח ה"ב הזומר את האילן כדי שיצמח הרי זה מעין זורע עכ"ל הרי דזומר הוא קוצר וקוצר הוא אב מלאכה דחייב עליה בפני עצמה כשקוצר דבר לאכול וכמ"ש שם רבינו בה"ג ואפ"ה בזומר אינו חייב משום קוצר כיון דמה שקוצר אינו ראוי לאכילה הוי מקלקל ולכן אינו חייב אלא משום זורע דבהאי קצירה מצמיח האילן ודומה ממש לההבערה לבישול משא"כ כשצריך לאפר דשם חייב ב' אחד משום מבעיר ואחד משום מבשל והרי זה דומה למ"ש רבינו פ"ח ה"ד וכן הזומר והוא צריך לעצים חייב משום קוצר ומשום זורע עכ"ל.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:5:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:5:1)

**אבל**
**נתבשל כולו חצי בישול חייב וכו'.** ויש מי שנסתפק אי מערב שבת נתבשל חצי בישול מצד אחד ובשבת הפכו ונתבשל חצי בישול מצד אחר אי מחייב או לא ולענ"ד נראה פשוט דמחייב דכיון דחזינן בבישול גמור דאזלינן בתר סופא דאפי' נתבשל מע"ש כמאכל בן דרוסאי ובשלו בשבת בשול גמור מחייב וכמ"ש מרן על דברי רבינו לעיל ה"ג יעו"ש והשתא ומה בנתבשל מע"ש כמאכל בן דרוסאי משום דסיים בשבת בבישול גמור מחייב אף דדינא הוי דאם נתבשל בשבת כמאכל בן דרוסאי חייב דנמצא השתא בנתבשל מע"ש כמאכל בן דרוסאי ונגמר הבישול בשבת דלא חשיב כל כך הבישול בשבת ואפ"ה חייב בנגמר הבישול בשבת כ"ש אי לא הוי כולו מבושל בע"ש כמאכל בן דרוסאי דלא חשיב בישול כלל דאם סיימו בשבת כמאכל בן דרוסאי דחייב.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:5:2
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:5:2](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:5:2)

**שכח**
**והדביק פת בתנור בשבת ונזכר מותר לרדותה וכו'.** וכתב הרב המגיד מפורש בסוגייא דלאו דוקא הדביק במזיד אלא אפילו בשוגג וכן פירשו ז"ל [ולזה כתב] וכתב רבינו שכח וכ"ש הדביק במזיד עכ"ל וכתב הלח"מ דמ"ש מפורש דלאו דוקא קשה מנין לו זה מן הש"ס עכ"ל ועיין להרשב"א בחידושיו שהכריח כן ולענ"ד נראה דיוצא כן מן הש"ס ממ"ש שם דף ד' גופא וכו' ובעי רב אחא היכי דמי אי לימא וכו' ואלא לאו דאיהדר ואדכר מי מחייב והתנן וכו' מכלל דאי לא הוה קשה ממתני' אלא דהוה נקיט לה הבעייא בלשון זה קודם שיבא לידי חיוב איסור חטאת וכדנקיט לה הדין רבינו ז"ל היה הדין דין אמת בלי קושיא כלל א"כ מכאן יצא הדין ומן התימה על הלח"מ שכתב דלא ידע מאין יצא לרבינו כן וכתב לעצמו מ"ש לדעת רבינו ואולי ט"ס יש בדברי הלח"מ ולדעת הרה"מ הוא דכתב כן אך מ"ש הרה"מ מכ"ש קשה עדיין בין למ"ש הרשב"א בין למ"ש אני הדיוט ונראה דכ"ש הוי מטעם זה דהשתא כשהוא שוגג דליכא חיוב מיתה שרינן שיעשה איסור דרבנן דלא ליעביד איסורא דאורייתא מזיד דאיכא חיוב מיתה לא כ"ש וק"ל.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:6:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:6:1)

**כללו**
**של דבר וכו' חייב.** והקשה הלח"מ וז"ל קשה דבפרק כלל גדול אמרו האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב וכו' עד סוף הל' ודבריו תמוהים דמ"ש דכלי אדמה הם חזקים שמתחזקים ביותר המוחש לא יוכחש דכלי אדמה כל שלא נתבשלו ע"י האור לא חזו למידי והרי הם כמי שאינם ולמה לא יהא חייב על הבישול שלהם משום הקישוי ולעיקר קושיתו לק"מ דכיון דאף דכוונתו להקשות כיון דמירפא רפי חייב משום הכי כתב רבינו כל שהקשה גוף הרך ולעולם מטעם הריפוי ונקט לשון זה ע"פ הכונה.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:7:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:7:1)

**הגוזז**
**וכו'. בוהן של יד וכו'.** ועיין להרב המגיד שכתב וכמה רוחב הסיט פירוש פשוט עכ"ל ולא גריס כפול והרב פר"ח כתב דגרסינן כפול וכמו שמשמע ממ"ש רבינו בפי' המשנה ודבריו תמוהים דלדידיה מה יענה למ"ש רבינו בה"י וכן בכמה הלכות שהוא שיעור ד' טפחים ומוכרח כמ"ש הרה"מ ומוכרח שכאן בס' היד חזר ממה שהסכים בפירוש המשנה נגד הגאון ופסק כאן כוותיה דגאון וזה מוכרח עוד ממ"ש רבינו לקמן הי"ח ועיין מ"ש שם בס"ד.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:8:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:8:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:8:1)

**הנוטל**
**צפרניו וכו'. עד פטור.** הכי איתא בש"ס וכמ"ש הרב המגיד אך מ"ש רבינו בפי' המשנה דבריו תמוהים שכתב וכמו כן אם עשה כן לאדם אחר אפי' ביד שהוא חייב וכו' עכ"ל והוי היפך הש"ס וכן פסק כאן בס' היד אם לא דנאמר דט"ס נפל בפירוש המשנה.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:9:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:9:1)

**צפורן**
**שפירשה רובה וכו'.** עיין מ"ש הרב המגיד עד הלכה כר' שמעון בן אלעזר ויש לדקדק שם בש"ס הל' מכלל דפליגי ואף לגירסא שהביא הרי"ף אינו מתיישב דליכא פלוגתא בינייהו והגירסא בעצמה לאו מתרצתא היא יעו"ש.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:11:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:11:1)

**המכבס**
**וכו' וחייב.** ועיין מ"ש הרב המגיד עד דעת הרשב"א והיינו ממ"ש הרשב"א בחי' לשבת דף קי"א ד"ה האי מסוכריא וכו' יעו"ש ואין להקשות להרשב"א ממ"ש הוא גופיה שם דף ק"ט על מ"ש בגמ' נותן אדם מים צלולים ויין צלול לתוך המשמרת וכו' וכתב הרשב"א ודוקא לתוך המשמרת לפי שאין אדם מקפיד עליה ולא אתי לידי סחיטה וכאותה שאמרו פרק במה טומנין גבי דסתודר אפומא דחביתא אסור עכ"ל יוצא מדבריו דאי מקפיד עליה אסור והא לדידיה ליכא סחיטה אלא משום דש ומשום מפרק והיינו כשצריך למשקה דמ"ש לא אתי לידי סחיטה היינו נמי משום דש ומפרק והזכיר סחיטה משום שהוא שם הפעולה אבל איסור הסחיטה שם היינו משום דש וברור.
**עוד** כתב הרב המגיד על שם הרמב"ן ז"ל יעו"ש וכתב מרן ואיני יורד לעומק דעת הרמב"ן במאי דמרכיב בגד אתרי רכשי הצובע והמלבן עכ"ל ועוד קשה לי דהיאך הוי תולדת צובע הא אינו אלא תולדת מלבן ולא צובע.
**וראיתי** להלח"ם ז"ל שכתב צ"ל שמ"ש תולדת צובע הוא מפני שהמלבן הוא כמין צובע אבל אינו אלא תולדת מלבן עכ"ל ודבריו קשה להולמן דהרמב"ן כתב בהיפך והסוחט תולדת צובע כדרך מלבן ולא כתב תולדת מלבן ועוד מה לנו אם היא כמין צובע או לא אין לנו אלא לומר תולדה מאיזה מלאכה היא.
**וחכם** בני פחד יצחק יהיה בעזרו פי' בפשיטות כונת הרמב"ן דבא לאפוקי סברת הרשב"א שהביא תחילה הרב המגיד דביין ושמן שאין הבגד מתלבן דאינו חייב אלא משום דישה דלדבריו אינו אסור אלא כשהמשקין אינן הולכין לאיבוד וע"ז כתב דהא ליתא דלא שייך דישה אלא בגדולי קרקע וא"כ דוקא בסוחט פי' דהוי תולדת מפרק אז חייב משום דישה ואינו חייב אלא בצריך למשקים אבל הסוחט בגד מיין ושמן חייב משום צובע כדרך מלבן כלומר כשהוא סוחט הבגד ממים דהוי תולדת מלבן ה"נ כשהוא מיין ושמן חייב משום צובע וזה הוא שסיים והוא נמי בכל שמכבס בין במים בין ביין וכו' כלומר דהשתא סחיטת בגד ממים ומיין דינן שוה דאף דא"צ למשקין חייב בסחיטה כל אחד כדינו במים משום מלבן וביין משום צובע.
**עוד** כתב הרב המגיד וז"ל (וה"ה) [והוא] נמי בכל שמכבס בין במים בין ביין וכו' עד סוף הלשון ודקדק מרן ע"ז וז"ל לכאורה משמע מדברי רבינו בהיפך דבמים דוקא חייב עד סוף הל' פי' דבריו מדכתב רבינו עד שיוציא המים שבו.
**ולענ"ד** אין כונת רבינו לומר דוקא מים דא"כ כך הו"ל למימר והסוחט הבגד ממים חייב מאי עד שיוציא המים שבו דנקט אלא וודאי הכונה דאינו חייב אם נשאר עדין מים בו דלאו סוחט מקרי ומחמת דאיירי בסחיטה דאחר כבוס נקט מים וא"כ אין כאן אפי' פקפוק. וע"פ האמור הנה מקום לדברי הלח"מ שכתב וז"ל מ"ש הרה"מ וכן דעת רבינו הוא משום דלא חילק ולכאורה קשה דאדרבא ממ"ש כאן מים יש לדקדק דדוקא מים ומה היה לו לחלק אלא דדעתו כדכתיבנא ודוק ברם א"צ לזה דדעת רבינו כדעת הרמב"ן הוא ממ"ש רבינו פכ"ב הט"ו וכמ"ש מרן.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:18:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Sabbath 9:18:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/9:18:1)

**המסך**
**חייב והוא מלאכה מאבות וכו'.** וכתב ה"ה משנה וכו' עד כמלא הסיט ופי' רבינו ז"ל ב' אצבעות וכו' יעו"ש. פירוש לפירושו אף שהוא ברור דמלא הסיט היינו שתי אצבעות מאצבע לאמה הרוחב שביניהם ומלא רוחב הסיט היינו רוחב מגודל לאצבע שהוא כב' פעמים מב' אצבעות דקדמנו ורוחב הסיט כפול הוא ב' פעמים מרוחב בין אצבע לגודל והם ג' שיעורים ועיין בפירוש המשנה לרבינו דפירש כן לדעת גאון והוא כמ"ש כאן בס' היד דלא כדעתו בפי' המשנה דחזר בו וכמ"ש לעיל ה"ז ואיכא דקשיא ליה דא"כ לעיל בהל' ז' שכתב רבינו הגוזז וכו' כרוחב הסיט כפול והתוס' לא תני אלא מלא הסיט כפול בלא תבת רוחב וע"פ קדימתנו האי שיעורא אינו אלא כבין אצבע לגודל לפי שמלא הסיט הוא כרוחב ב' אצבעות מן אצבע לאמה והאי כפול הוי כבין גודל לאצבע אבל כפול כבין אצבע לגודל ליכא והשבתי לו דגם תבת כפול זה הוא ט"ס וקא מפרש רבינו דהאי מלא הסיט כפול דתני בתוס' השיעור הוא ברוחב הסיט ואהא קא מפרש וכמה רוחב הסיט כדי למתוח מבהן של יד עד האצבע הראשונה והכרחתי לו כן ממה שלא סיים רבינו בהל' ז' שהוא אורך ארבע טפחים כמ"ש בהל' י' והדרך הוא להקדים השיעור בדין הראשון ולסתום בדינים הבאים אחריו ולסמוך על הראשון ולא בהיפך אלא וודאי דלעיל ליכא ד' טפחים שהוא כפל מרוחב הסיט אלא ב' טפחים שהוא כפל ממלא הסיט ועולה לרוחב מלא הסיט בלא כפל כן נראה לי ברור.