## Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 5

###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:25:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 5:25:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/5:25:1)

**שאין**
**הקרקע נגזלת.** וכרבנן שם דף ל"א ודלא כר' אליעזר דסובר דקרקע נגזלת בב"ק דף קי"ז ואף דבסוכה אמרו ור"א לטעמיה דאמר אין אדם יוצא י"ח בסוכתו של חבירו אי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא וא"נ קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא לאו למימרא דאיכא לספוקי בר"א אלא כמ"ש רש"י דהוצרך לומר הכי ולא בפשיטות דר"א ס"ל קרקע נגזלת כדי לומר דר"א פוסל בשאולה כדאיתא בקדושין יעו"ש וזה היא דעת הריטב"א בשיטתו בהך ש"ס שכתב וז"ל ואסיקנא דפליגי בשתקף את חבירו והוציאו מסוכתו דר"א סבר קרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא ואין אדם יוצא י"ח בסוכתו של חבירו וכו' כוונתו דאף דצדד הש"ס בדעת ר"א מ"מ הרצון בו דר"א סבר דאין אדם יוצא בסוכה שאולה ואף דלר"א קרקע נגזלת תפס הצד הזה של הש"ס כדי לומר דלר"א סוכה שאולה פסולה והוא פשוט לאפוקי מהרב מרכבת המשנה שהצריך עיון דברי הריטב"א אלו שכתב דלר"א קרקע אינה נגזלת וכו' יעו"ש שזה אמת ויציב ולדעת הרב המקשה אני תמיה עליו דאדמקשה ליה מהש"ס דבב"ק תיקשי ליה מש"ס דסוכה גופא דאילו הריטב"א כתב ואסיקנא וכו' ואילו בש"ס לא אסיק הכי אלא מצדד אצדודי והאמת כונתו כדכתיבנא.
**כתב** ה"ר מנוח בפ"א וז"ל ושמעתי בשם החכם ר' שמואל ב"ר שלמה דמחיצות הסוכה והסכך כשרין מאשירה ומעיר הנדחת ע"כ ואני אומר תינח מחיצות דאע"ג דאמרינן כתותי מכתת שעוריה אפ"ה כשרות אלא סכך אמאי כשר הא בעינן לגג הסוכה שיעור טפח לפחות עיי"ש והרב יד אהרן ז"ל סי' תרכ"ט כתב עליו וז"ל קשה דדפנות נמי בעי שיעור וכיון דלשריפה עומד בצרי משיעורייהו אלו דבריו. ואני מצאתי טעם ר' שמואל הביאו המעשה רוקח בריש ספרו פי"ז מהל' שבת על מ"ש הרמב"ם דלחי של אשירה כשרה והבאתי לשונו בס' אגורה באהליך סי' נ"ט וס' מחלק או"ח וז"ל הנרצה אלינו ומזה הפי' הוציא ה"ר שמואל שמותר לסכך הסוכה באיסורי הנאה דאע"ג דהוי הסיכוך כאילו נפרך והוו העלים דקים מ"מ צלתה מרובה מחמתה ולא משוינן חילוק אי הוי מדבר שלם או נפרך לחתיכות דקות כעפר הואיל וממין הראוי לסכך הוא ע"כ ונקט שם סכך והוא הדין דפנות דהוא הדין והוא הטעם להם דכיון דגבוהות י' ועבדי צל מה לי אי הוו מדבר שלם או נפרך לחתיכות דקות וא"כ יפה שמע הרב מנוח על שם הרב שמואל דבין המחיצות בין הסכך מעצי אשירה כשרין וטעמו עמו ומה שיש לעמוד בדברי הר"ש אלו עיין בספרי שם סי' נ"ט מ"ש ועל דברי מורינו הרב ר' משה גלאנטי ז"ל וכעת ראיתי להרב יד אהרן ז"ל שם מ"ש על דברי מהרמ"ג.