## Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll Chapter 4

###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:2:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:2:1)

**ושל**
**יד קושר אותה וכו'.** כתב הכנה"ג באו"ח סי' כ"ז משם (אומרם) [מור"ם] דמי שאין לו יד שמאל פטור מן התפילין, ותמה עליו החבי"ב דאי מיירי באין לו זרוע גמ' ערוכה היא פרק הקומץ וכו' וסיים דאולי איירי באין לו יד יעו"ש. וודאי דכתב הרב כן משום דלא ראה דברי הר"מ איסרלס וכמו שיעד בתחילת דבריו דהא מדבריו משמע דאיירי באין לו זרוע שכתב וז"ל נראה דאינו מניח כלל וראיה מחליצה דאיטר רגל ימין חולץ בשמאל לדעת מקצת הפוסקים ואפ"ה אי נקטעה רגלו אינו חולץ כלל וכו'. ואי איירי באין לו זרוע כלל ניחא דמייתי ראיה משם ברם אי איירי בגידם מה ראיה מייתי מחליצה שאני התם דאינו חולץ כלל משום דהחליצה היא ברגל עצמו וכיון שאין לו רגל לאו בר חליצה הוא כלל משא"כ כאן בתפילין שהוא בזרוע כיון דיש לו זרוע יכולים אנו לומר שיניח בימין כיון דבר הנחה הוא או בשמאל עצמו כיון דיש לו זרוע. ואף שלזה יש לדחות דאין מזה קושיא כלל דאה"נ דאיירי באין לו יד ומייתי ראיה מחליצה דגם התם חלצה מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה וכך פסק רבינו פ"ד מחליצה מ"מ לפחות הו"ל להביא הך סוגיא ולא לילך לעצות מרחוק. ועוד דהתוס' ז"ל בפירוש ס"ל דמי שאין לו יד חייב והו"ל להזכירם לפחות אשר מזה מוכח דאותה שעה נעלם ממנו סוגיא זאת ואיירי הרב באין לו זרוע והפנים חדשות לא נתן אל לבו בזה אלא לציין פסקי ההלכות. וכן נראה ממה שפסק מור"ם עצמו בהגהת שו"ע גידם שאין לו יד רק זרוע יניח בלא ברכה, נמצא דמ"ש בתשובה שלא יניח כלל איירי באין לו זרוע כלל. וכן [דעת] המג"א ז"ל שמ"ש בתשובה איירי באין לו זרוע, שהקשה עליו דש"ס ערוך הוא דאין לו זרוע פטור מן התפילין.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:4:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:4:1)

**תפילה**
**של ראש אינה מעכבת של יד.** כתב רבינו בס' המצוות וז"ל מצות עשה י"ג היא שציונו להניח תפילין וכו' ואלו השני מצוות לא יתחייבו לנשים דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ונשים אינן חייבות בתלמוד תורה וכו' עכ"ל. ועיין בש"ס קדושין דף ל"ג איתא הכי ותפילין גמר מתלמוד תורה מה ת"ת נשים פטורות אף תפילין נשים פטורות ונקיש תפילין למזוזה וכו' תפילין לת"ת איתקוש בפרשה ראשונה ושניה.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:5:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:5:1)

**אבל**
**אם הניח שתיהן מברך ברכה אחת והיא להניח תפילין.** עיין להרב משל"מ שהצריך עיון בדברי הרא"ש, וכתב עליו הרב מרכבת המשנה נר"ו שהבין שמ"ש ואני מברך שנים היינו בשל ראש ולכן הקשה דאיהו כתב דאין לברך אלא אחת. ואגב שיטפא לא דק דאחר שבירך בשל יד להניח לא אמר אדם מעולם שיברך בשל ראש שנים ועד כאן לא קאמרי ר"ת ודעימיה דיברך שנים בשל ראש אלא בשח בינתיים וכן היכא שאין לו אלא תפילה של ראש ברם היכא דבירך בשל יד אינו מברך בשל ראש אלא אחת דברכה של יד קאי גם אשל ראש, ומאי דקשיא ליה הוא דבתשובה ראשונה כתב דברכה של יד שייכא גם לשל ראש כנראה דס"ל דברכה א' די לשניהם ומתשובה שאחריה משמע דס"ל דמברך שנים להניח בשל יד ועל מצות בשל ראש זה ודאי כוונתו בקושיא זאת. ברם לא קשיא וכמ"ש הרב נר"ו דמ"ש בתשובה ראשונה שייכא היינו דקאי גם לשל ראש דאי לא קאי עליה צריך לברך שנים ופשוט.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:10:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:10:1)

**זמן**
**הנחת תפילין ביום ולא בלילה וכו'.** עיין מ"ש מרן וכדתניא בהדיא וכו'. וקשה לי טובא במ"ש דכל תנאי דברייתא קמייתא ס"ל דלילה לאו זמן תפילין והא רבי יעקב אמר עד שתכלה רגל מן השוק וחכמים אומרים עד שישן ומשקיעת החמה הוי לילה ולמה יחייבו עד זמנים אלו אלא ודאי דס"ל דלילה הוי זמן תפילין, ואפי' אם הוא לבוש בהם צריך שיסלקם אי ס"ל לילה לאו זמן תפילין כיון דקפיד רחמנא וכתב קרא ושמרת ולמר בעשה ולמר בלאו וכן בני מערבא דס"ל לילה לאו זמן תפילין הוו מברכי לשמור חוקיו. הן אמת דרש"י כתב דסברי לילה לאו זמן תפילין מ"מ כבר כתבו התוס' להיפך דס"ל לילה זמן תפילין אלא דמר עביד הרחקה יתירה ומר לא עביד וודאי מאי דניידי התוס' מפירוש רש"י הוא ממאי דכתיבנא וא"כ לפחות היה לו למרן לומר דרבינו ס"ל כפירוש רש"י ולא לסתום. ועוד בב"י סי' ל' בשנותו את טעמו דהרא"ש והטור דס"ל דלילה זמן תפילין דלמדו כן מהאי ברייתא וכהתוס' ומדבריו נרמז שהכרחם הוא כמ"ש לענ"ד וכ"כ בסתם והיה לו לומר דזה כדעת התוס' באופן דבב' המקומות סתם. עוד כתב מרן והלכה כר"ע מחבירו ע"כ. ויש לדקדק דמה שייך בזה לומר הלכה בדבר דלא נפק"מ לענין דינא יהיה מכתוב זה או מזה.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:11:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:11:1)

**מי**
**שהניח וכו'.** וכתב מרן ההיא עובדא דרבינא וסיים ומאחר שרבינו פוסק כמ"ד לילה לאו זמן תפילין, וכ"כ בב"י סי' ל'. ולא ידעתי אמאי הוצרך לזה והא בסמוך הל' י' כתב דפלוגתייהו בהנחה לכתחילה מדאמר ומודים וכו' כנראה דכשהם מבעוד יום אין צריך לסלקם יעו"ש.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:13:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:13:1)

**וכל**
**הטמאין כולן חייבין וכו'.** והוא מש"ס סוכה דף כ"ו וממנה תמה מרן בב"י סי' ל"ח על הכלבו שכתב על שם הר"ם וז"ל ועל הבחורים אשר מהרהרים אפי' בשעת ק"ש לא יניחו תפילין, ותמה עליו מהך ש"ס וסיים הרי בהדיא דמשום הרהור לא מיתסר וסיים ואפשר לומר דהר"ם מפרש וכו'. פירוש דבריו דקשיא ליה ע"פ פירוש רש"י דפי' שמא יראו קרי וכו' ואהא קאמר לימא וכו' ומשני בנשותיהן עמהן נמצא דאפי' בקרי אין קפידא וקשיא דתיפוק ליה משום הרהור וכדעת הר"ם ואהא תירץ דיפרש דקס"ד דהם בעלי קריין וכו' ולעולם דאי מהרהר בהם אסור ולענ"ד עדיין קשיא דניחא כשנקשה על אופן זה ברם כשנקשה ממסקנת הש"ס דמוקי לה בהרגל דבר ותיפוק ליה משום הרהור לחוד מה יענה הרב ז"ל. ואין לומר דכשנקשה הכי נתרץ דהכלבו כתב על קצת בחורים שמהרהרים ולא שכולם מהרהרים בודאי בש"ס דקתני הילדים סתם הוכרח לאוקמי בנשותיהן עמהם דבזה איירי דעדיין קשה דנוקמא במהרהרים דמאי חזית באוקימתא זאת יותר מזאת ואולי חדא מינייהו נקט.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:13:2
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:13:2](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:13:2)

**מצטער**
**וכו' פטור מן התפילין.** עיין בב"י או"ח סי' ל"ח כתב וז"ל ומצאתי בס' ארחות חיים על שם הר"ם מצטער וכו' פטור עכ"ל. ואתמהא מה מציאה היא זאת דהכי כתב רבינו הכא ואי קאי להר"ם אחר למה הלך לעצות מרחוק יביא הדין על שם רבינו דליכא חידושא משם יותר [א"ה. עיין בבדק הבית שתיקן]. ועיין מ"ש מרן בכ"מ משם הר"ר מנוח ומה שהשיב עליו מרן. ולענ"ד גם מצד אחר איכא למשדי נרגא דהחושש בראשו אין בידו כי היכי דנימא איבעי ליה ליתובי דעתיה לא כן במצטער במילי דעלמא דהוי דבר חוץ מגופו כמו טבעה ספינתו בים וכן על זה הדרך אפשר דחייב ואמר איבעי ליה ליתובי דעתיה, וחילוק זה איתיה בש"ס סוכה דף כ"ה. ומדברי מרן בב"י נראה דס"ל דפי' מצטער שכתב הר"מ היינו מחמת חולי, שכתב אחר מ"ש דין מצטער וז"ל ולפ"ז אפשר לפטור כל חולה אם הוא מצטער. ופירוש דבריו כיון דהכל תלוי בצער אין הפרש בין חולה לחולה ולהכי נקט הר"מ מצטער כדי לכלול כל חולה ברם בלא חולי אמרינן איבעי ליה ליתובי דעתיה ואין זה במשמעות לשון הר"מ ויש לבע"ד לחלוק בזה.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:15:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:15:1)

**לא**
**שינת קבע ולא שינת עראי.** כתב רבינו יונה פרק מי שמתו ולא גזרינן עראי אטו קבע דשאני גבי סוכה דשינה עצמה אסורה אמרו דגזרינן עראי אטו קבע אבל גבי תפילין דאפילו שינת קבע עצמה לא אסרו אלא משום שמא יפיח ולא עבדינן גזירה לגזירה עכ"ל. וקשה לי דלפי חילוק זה מה הקשה בש"ס סוכה דף כ"ו על מאי דתני שם אוכלין עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שנת עראי חוץ לסוכה מאי טעמא אמר רב אשי גזרה שמא ירדם א"ל אביי אלא הא דתניא ישן אדם שינת עראי בתפילין אבל וכו' ליחוש שמא ירדם אלא אמר ר' יוחנן וכו', ומאי קשיא הא שנא ושנא דבתפילין הוי גזירה לגזירה ולכן עראי שרי לא כן בסוכה דהוי חדא גזירה ולכן אפי' עראי אסור ודוק.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:24:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:24:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:24:1)

**בית**
**וכו' אסור לשמש מטתו וכו'.** וכפירוש רש"י בש"ס ובב"י סי' מ' כתב על שם הר' יונה דנראה מדבריו דכי הוו שניהם אינן כליין אפי' עשרה כחד דמו וכו' יעו"ש. והן אמת דכפי הלשון המוצג לפנינו נראה כן מדבריו ברם אין הדעת סובלתו דאדרבא יותר טוב שלא יהיה כליין מכליין ובלא ימנע איזה מהן טוב מחבירו אי כליין טוב משאינו כליין א"כ כשהן ב' כליינים יותר טוב ואי שאינו כליין טוב מכליין בשניהם שאינן כליינים יותר טוב וכי גזרה היא זו אם קבלה נקבל. והרב בית חדש הגיה בלשונו ובמקום אפילו עשרה שאינן כליין כתב שהן כליין ופירש דסד"א דכשם דאי איכא עשרה כליינים אינו מועיל כי אם לאחד כך צריך עשרה שאינן כליינים וכו' יעו"ש סיום דבריו. ואני הדיוט תמהני עליו אם יצאו דבריו מפיו וכי מתורת ביטול אתינן עלה דס"ד דצריך עשרה שאינן כליינים נגד הכליינים הא כל הפסול מאלו (ההי') [העשרה] הוא משום דהוו כליינים דאי הוו שאינן כליינים מי לא מודה דמועיל וכי משום דאיתוספו כליינים נפסלו שאינן כליינים אתמהא.
**ולענ"ד** אי לא דמסתפינא היה נראה להגיה עוד ולהוסיף תיבת לא וכצ"ל כלומר לא תימא עשרה שהן כליינים לא דמי לכלי אחד וכו' וכמ"ש שם הלשון הב"ח. וה"פ דבא להוציא פירוש אחר בגמ' דאפשר לפרש לזה פי' לא שנו דסגי כלי בתוך כלי אלא בכלי שאינו כליין כלומר דשניהם צריך שלא יהיו כליינים ברם כל כליין אם אחד מהם כליין אפי' עשרה שכולן כליינים עם אחד שאינו כליין כחד חשוב כלומר ואינו חשוב מתוכן אלא השאינו כליין וצריך גם אחר שאינו כליין עמו שאותם כליינים כלא חשיבין וזהו שאמר לא תימא עשרה שהן כליין לא דמו לכלי אחד כלומר דלא חשיב לכלל וכמ"ש אלא אפי' עשרה שהן כליין דיינינן להו ככלי אחד כלומר דפי' הש"ס דקאמר אבל כלי כליין אפילו עשרה כחד מאנא דמו הוא מועיל לחד וסיים מיהו אפילו כלי אחד לבדו שאינו כליין לא נתמעט מאחד וכו' כלומר ההפרש שיש בין כליין לשאינו כליין הוא דשאינו כליין סגי בשנים או לפחות אחד שלא יהיה כליין אבל שניהם כליינים לא מהני ואפי' עשרה לאחד ונמצא לפעמים עשרה כליינים לא מהני אפי' לאחד, לא כן שאינו כליין לעולם אחד נחשב לאחד וזהו שאמר אפילו וכו' לא נתמעט מאחד וכו' והוא נכון וחריף וכן ראיתי לכמה גדולים שהגיהו כרצונם.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:24:2
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:24:2](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:24:2)

**ואם**
**הניחם כלי בתוך כלי מותר להניחן וכו' שלא כנגד ראשו.** הכי אמר ר' ירמיה בברכות דף כ"ד והיכא מנח להו אמר ר' ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד ראשו וכו'. והקשו בתוס' אימא שלא כנגד ראשו וכו' ותירצו דא"כ מאי איריא בכובע וכו' עכ"ל. פירוש לדבריהם דמשו"ה הקשה המקשה מר' חייא ולא מברייתא דלעיל דאי מההיא יש לומר שלא כנגד ראשו אבל מדר' חייא מדצריך כובע משמע אפי' כנגד ראשו והוי איפכא ולזה תירץ לו המתרץ דאה"נ דמשום כובע הוא דהתיר והיינו טעמא דכל דאיכא כובע אף דהוי תחת ראשו הוי שלא כנגד ראשו דמפיק למורשא לבר ונמצא שלא כנגד ראשו. וזה נראה כונת הרשב"א בחידושיו שאחרי כותבו דברי התוס' סיים וז"ל ומיהו לכובע למי שנותנן תחת מראשותיו ממש לא מעלה ומוריד עכ"ל, ור"ל הכי. ומיהו אף דהמקשה הבין דכל דאיכא כובע שרי אפי' תחת מראשותיו לפי המסקנא לקושטא דמילתא תחת מראשותיו ממש לא מעלה ומוריד אלא ההיתר בהוציא המורשא לבר דהוי שלא כנגד ראשו, ולאפוקי מהרב יד אהרן סי' מ' שפירש בכוונת התוס' וכוונת הרשב"א שלענ"ד הם דברים זרים דכיון דאמר דמשום הכובע הוא דהתיר ר' חייא איך אמרינן דהכובע אינו מעלה ומוריד יעו"ש. וע"פ מה שביררתי דבריהם ז"ל אין מובן למ"ש הט"ז סי' מ' סק"ג בדבריהם וק"ל.


###### Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:25:1
[Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Tefillin, Mezuzah and the Torah Scroll 4:25:1](https://torahapp.org/share/book/Yitzchak%20Yeranen%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Tefillin%2C%20Mezuzah%20and%20the%20Torah%20Scroll/r/4:25:1)

**קדושת**
**תפילין קדושתן גדולה וכו'.** כתב כנה"ג סי' כ"ה דמי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין ציצית קודם ששקולה ככל התורה כולה ובשיירי סייע עצמו מהנימוק"י שכתב דיקדים ציצית לתפילין משום דציצית שקולה כנגד כל המצוות ועוד שהוא תדיר עכ"ל. והקשה הרב בני חיי דמאי ראיה מייתי מהנימוק"י שאני התם דאיירי לקדימה. ושוב כתב דאפשר דהא בהא תליא דכיון דקודם נדחה האחרת מפניה וכההיא דכתב הרמב"ם פי"א דבכורים היה הוא לפדות וכו' ולעלות לרגל ואין לו כדי לשניהם פודה את בנו ואח"כ עולה לרגל שנאמר כל בכור בניך תפדה ואח"כ ולא יראו פני ריקם הרי דמדין קדימה דקדם בקרא למדנו דהיכא שאינו יכול לעשות שניהם שנדחה מפניו זה תוכן דבריו. ולא ידעתי דמיון זה דמה לההיא דפדיון ועלית רגל דקרא כתב תחילה כל בכור בניך תפדה ואח"כ ולא יראו פני ריקם ומאן לימא לן דלענין קדימה היא ולא לומר דאין לו לעשות שניהם דפדיון קודם וזה נדחה מפני זה ולא דקרא בקדימה איירי ולמדינן מינה להיכא דאי אפשר לעשות שניהם משא"כ הכא דבפירוש כתב הנימוק"י דיקדים ציצית לתפילין דאפשר לומר דדוקא לענין זה כ"כ הנימוק"י ולא להיכא דאי אפשר לעשות שניהם.
**והנראה** לי בכוונת הכנה"ג דרצונו להורות דהא מיהא לענין קדימה ס"ל להנימוק"י דגדולה מצות ציצית ואנן בדידן ס"ל דאף באין יכול לעשות שניהם ציצית קודם. ומהר"י הכהן בן ארדוט נר"ו בס' בית דוד הביא עוד סיוע כעין מ"ש הרב בני חיי ודבריו מתמיהים דממקום שבא אינו ענין לנידון דידן יעו"ש. ולמאי דמתמהי עליה דהיאך קודם ציצית לתפילין כיון דמציצית פטור דאינו לבוש בת ארבע כנפות ובתפילין חייב היאך יעשה הפטור ויניח החיוב נראה דמ"מ כיון דמביא עצמו לידי חיוב בלבישתו קודם לתפילין כיון שיש לו כ"כ חשיבות ששקולה כנגד כל המצות ועל ידו יזכור את ה' ואין קבלת עול מלכות שמים יותר מזה והא דלא אחשביה ר' יוחנן דאמר הרוצה שיקבל עול מלכות שמים יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין היינו משום דציצית כבר הוא לבוש מבלילה כמ"ש במקום אחר הל' ציצית יעו"ש בחי', ואה"נ דגם בציצית יש קבלת עול מלכות שמים כיון שעל ידה יזכור כל מעשה ה' הגדול והנורא וכיון דהא מיהא אחר לבישתו שפיר מתחייב אהני לן כל הני דוחקי להביאו לידי חיוב כנ"ל כונת הרב. או כמ"ש הרב הלבוש שלא הזכיר ציצית לפי שעטיפת ציצית הוא חובה מוטלת עליו מיד שילבש ויתכסה עצמו בבוקר יעו"ש.