## Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Hallel, Songs of Praise and Thanks

###### Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Hallel, Songs of Praise and Thanks 1:1
[Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Hallel, Songs of Praise and Thanks 1:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Songs%20of%20Praise%20and%20Thanks/r/1:1)

**הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.** אפשר במה שפי' הרב מהר"ש פרימו פ' נורא תהלות עושה פלא כי כאשר ה' מרחם על ישראל ועושה נס. ישראל בל חזו כי אם הנס אשר נעשה במקומו ושעתו והם לא ידעו כי נמשך מזה הנס הרבה תועליות ותשועות לשעתן ולעתיד כמו שהיה ביצ"מ כי לא הכירו כי אם יצ"מ הנגלית. אמנם יצ"מ ענפיה ארזי אל הרמים והנשאים עד שהיא הכנה לגאולה העתידה במהרה בימינו וז"ש נורא תהלות כ"י הוא נורא תהלות רבות אמנם ישראל לא ידע כי אם את הגלוי כי הוא עושה פלא וז"ש הודו לה' כי טוב הודו כשהקב"ה מטיב לכם ולא תסברו כי הטובה אינה כי אם הנראה בעין. לא כן הדבר כי לעולם חסדו דמשם נמשך שפע ישועה ורחמים מתמיד והולך כי לעולם חסדו. ועל כן הודו לאלהי האלהים הודו לאדוני האדונים כי לעולם חסדו מושך חסד כל היום ואין אתנו יודע וז"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו כי הוא היודע כמה נפלאות גדולות עושה ואנחנו לא נדע לכן מכללא אתמר כי לעולם חסדו:


###### Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Hallel, Songs of Praise and Thanks 1:2
[Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Hallel, Songs of Praise and Thanks 1:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Songs%20of%20Praise%20and%20Thanks/r/1:2)

**למכה מצרים בבכוריהם וכו'** אפשר לפרש בזה והנמשך במה שחקר רבינו מהר"ם אלשיך והבאתיו בספרי הקטן דברים אחדים דרוש כ"ט דאמאי הכה הבכורות הו"ל להכות שרי ושלטוני ויועצי מצרים כי הם סיבה לשעבוד ישראל בעצתם לפרעה. ותירץ דהיו בטוחים על ע"ז שלהם הטלה ראש למזלות והבכורות נשפעים ממנו לכן הרג הבכורות להראות שהוא ית' המושל ושליט על הכל ומבלעדיו אין אלהים ע"ש באורך. ואפשר שז"ש למכה מצרים שר שלהם שהשפיל אותו והוא ע"ד מ"ש רז"ל והנה מצרים נוסע אחריהם שהוא השר. אף אנו נאמר למכה מצרים הוא השר. בבכורות שנשפעים ממזל טלה. וכי תימא הי"ל לעשות שליח לז"א ויוצא ישראל מתוכם שאם ישראל היה בבית המצרי אצל הבכורות צריך להרוג הבכורות ולהציל ישראל להוציאם מתוכם ממש ושליח אינו מבחין על דרך שכתב בס' אשד הנחלים. ביד החזקה זו הדבר כמ"ש הרב החסיד הרשב"א הלוי והבאתיו בדרוש הנז' כי שאר המכות אחר הדבר היו להראות כחו ולספר שמו ומשו"ה כתיב ויחזק ה' את לב פרעה מהדבר ואילך דגברי קטילי נינהו ולא באו שאר המכות אלא להראות כחו כמש"ה כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ וז"ש ביד חזקה כי מהדבר כבר חשוב כאלו הם יוצאים. ובזרוע נטויה זו החרב מכת בכורות. וזו היה על ששעבדו בישראל שהעבדות שנגזר בין הבתרים נתכפר במה שיוסף הצדיק נמכר לעבד ולכן באו המכות. וזוהי סיבה שנמלטו ישראל בים שהמרו שם כמו שכתב הרב מהר"י קובו בס' גבעות עולם והבאתיו לעיל בפסקת היא שעמדה ע"ש באורך ואם ח"ו היה מטביע לישראל בים אז יאמרו בגוים דהמכות שלא כדין אחר דישראל הם רשעים והראיה שהטביעם. וז"ש לגוזר ים סוף לגזרים והעביר ישראל ונער פרעה דמאחר שהיה ביד חזקה ובזרוע נטויה על ששעבדו ישראל נמשך מזה להציל לישראל בים סוף ולהעבירם בתוכו ונער פרעה בעבור רשעם של פרעה ועמו: 
**נמשך**לזה נבאר נוסח אמת ואמונה. הפודנו מיד מלכים וכו' האל העושה לנו נקמה בפרעה באותות ובמופתים באדמת בני חם המכה בעברתו כל בכורי מצרים ויוציא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם המעביר בניו בין גזרי ים סוף וכו' הכונה כמ"ש בזהר הקדוש דמגאולת מצרים נמשכת גאולה העתידה בב"א והאריך בזה הרב מהר"ש פרימו והבאתיו בס' הקטן דברים אחדים דרוש כ"א וכתב מהר"ש פרימו שהוא ית' עושה נס ונראה שהוא נס א' אך כמה נסים הם ונולדים מהם וקצת ניכר אח"ך כמו קריעת ים סוף שלא ידענו כי אם הנס עצמו והוא נמשך עד הגאולה העתידה וכו' עש"ב. וז"ש הפודנו מיד מלכים וכו' וכל זה נמשך דבר מראשיתו דהיינו האל העושה נקמה בפרעה וכו' כמ"ש בזהר הקדוש בטעם שקורין השירה אחר פסוקי דזמרה ע"ש בח"ב דף נ"ד ע"ב ודף קל"א ע"ב ומשם ניכר תקף השירה ודוק שם היטב. וגם ידענו כי ה' אתנו ופודנו מכל צר ממה שעשה נקמה בפרעה שהיה שר מצרים גדול על כל השרים כמ"ש מז"ה בחסד לאברהם. העושה לנו נקמה וכו' כי העבדות נתבטל בעבור יוסף והוא העבידנו וימררו חיינו וכי תימא יש לו קנין הגוף בישראל לז"א באדמת בני חם שהיו עבדים לבני שם ומה שקנה עבד קנה רבו כמ"ש בס' אשד הנחלים משם הרב ש"ך. המכה בעברתו כל בכורי מצרים שהיו סוברים דע"ז שלהם מזל טלה מושל בכל ולכן המכה בעברתו כל בכורי מצרים שנשפעים ממזל טלה הבכור. ועי"ז ויוציא ישראל מתוכם שהיו עע"ז כמותם. לחירות עולם כמשז"ל שהיה חירות הגוף והנפש. ובהיות שעשה נקמה בפרעה על שהעביד ישראל מזה נמשך המעביר בניו וכו' כדי שלא יהיה חילול ה' ח"ו כמ"ש הרב גבעות עולם כמדובר. ובזה אפשר לפרש כונת הפ' ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב הכונה ימינך ד' נאדרי בכח להכות פרעה במצרים ומזה נמשך ימינך ה' תרעץ אויב לשר מצרים שהיה מקטרג על ישראל ויען הוכו מצרים מוכרח להציל לישראל על ים סוף אף שהמרו כדי שלא יהיה פוצה פה נגדו יתברך כמדובר: 
**ועל**פי הקדמת הרב ש"ך הנז' אפשר לפרש פסוק אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים כלומר דבדין הוציאך דהם עבדים מבני חם ואין להם קנין בישראל וכיוצא בזה אפשר לפרש כמה וכמה פסוקים דכתיב בהו כלשון הזה מבית עבדים או כיוצא ואין להאריך:


###### Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Hallel, Songs of Praise and Thanks 1:3
[Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Hallel, Songs of Praise and Thanks 1:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Songs%20of%20Praise%20and%20Thanks/r/1:3)

**למכה מלכים גדולים וכו'** אפשר לומר במה שנודע דעד שלא תפול האומה יפול הנופל השר שלה וכמ"ש יפקוד ה' על צבא המרום וכו' ואמרו בזהר הקדוש פ' שמות דכי כתיב ויאמר מלך מצרים סתם הוא על השר של מצרים ע"ש דף י"ז. וז"ש למכה מלכים גדולים הן שרי האומות עד"ש בזהר הקדוש על מלך מצרים דבתחילה השרים אשר במרום מוכים ונופלים ואח"ך ויהרוג מלכים אדירים הם מלכי האדמה אשר תחת השרים הנז': 
**ומהרימ"ט**ז"ל בספרו הבהיר צפנת פענח דף קע"ו (ובשמחת הרגל כתבתיו משם מהרש"פ וגם מהרש"פ הביאו משם מהרימ"ט כמ"ש בקונט' פאת הראש קונט' ג' בס"ד) פירש במ"ש עמון ומואב טהרו בסיחון וז"ש למכה מלכים גדולים הם מלכי עמון ומואב שהיתה שלהם תחילה אדירים אלו סיחון ועוג שמפרש והולך וכל כך למה נתן ארצם לנחלה לסיחון ולעוג לשובב יעקב אליו שתטהר לישראל וז"ש נחלה לישראל עבדו עכ"ד מהרימ"ט ויש חילוק קצת ממ"ש הרש"פ בשמו ברמזיו פ' בלק וממ"ש בשמחת הרגל כאשר יראה הרואה: 
**ואני**בעניי אוסיף קצת בדרך הרב ז"ל ונדקדק שינוי הכתוב דקאמר ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל עבדו דברישא דקאי על סיחון ועוג כתיב ונתן וגבי ישראל נחלה לישראל הגם דלפי פשוטו הרי הוא כמבואר. מ"מ איכא למדרש ולדקדק היטב במ"ש בכמה מקומות דמורינו הרב מהר"י הכהן הקשה דאמרו בסנהדרין דף נ"ט גוים לאו בני כבוש נינהו וכל קבל דנא אמרו עמון ומואב טהרו בסיחון ואיהו מפרק לה דשנא ושנא הא דעמון ומואב כי כך גזר ה' דאמר הקב"ה ליתי סיחון וליפוק ממואב וכו' כמ"ש בחולין דף ס' ולא דמי לעלמא דאמרינן לאו בני כבוש נינהו: 
**ודע**שאני ההדיוט זה שנים רבות תמהתי על תירוץ הרב ז"ל ממקום שבא היא סוגית גיטין דף ל"ח דהתם אמרינן עמון ומואב טהרו בסיחון וסוגיא דהתם היא א' מן הסוגיות דאתמר הא דעמון ומואב טהרו בסיחון ושם בגיטין יליף מינה לעלמא דגוי קונה בכבוש ואי כדברי הרב ליכא למילף לעלמא. ואולי הרב לא אמרה אלא לישב סוגית סנהדרין בהא דעמון ומואב טהרו בסיחון דהוא מפורסם ואה"נ דסוגית גיטין פליגא אדסנהדרין והוא דוחק עצום. ומיהו עם כל זה נשתמשנו בדברי הרב ז"ל דרך דרש בכמה מקומות. ועתה אני אומר דהגם שנאמר דמסוגית גיטין מוכח דבני כבוש נינהו ונישב סוגית סנהדרין באיזה אופן. מ"מ הוה ס"ד דאף דבעלמא קנו בכבוש לא קנה סיחון דאמר רחמנא אל תצר את מואב ואסר לישראל ומכ"ש לסיחון ולא קנה אבל בההיא דחולין דאמר ה' ליתי סיחון וכו' קנה סיחון בכבוש כגוים דעלמא דקנו ודוק כי קצרתי. גם נקדים מ"ש הרב ידי משה פי' המדרש במ"ש ברבה סוף פ' חקת דנתירא משה רבינו ע"ה שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון וז"ל וק' מהיכא תיתי וכו' ונ"ל לישב ומיושב מדרש תנחומא ראוין ישראל לומר שירה על מפלת סיחון כדרך שאמרו על מפלת מצרים אלא שהמתינו עד שבא דוד ואמר למכה מלכים גדולים וכו' וצ"ע אם יתחייב אדם לומר שירה ימתין על אדם אחר ונ"ל דה"פ דאיתא עמון ומואב טהרו בסיחון ופירשו התוס' בגיטין דאף גופן של עמון ומואב היו ישראל רשאין להמית מטעם זה רק דאיתא בקמא אל תצר את מואב בשביל שתי פרידות טובות וא"כ נתיראו ישראל לומר שירה על מפלת סיחון פן הרגו אחד מהן שהיה ראוי לצאת ממנו אותן שתי פרידות אמנם כשבא דוד הע"ה ולמפרע ראה שעשו ישראל כהוגן ע"כ אמר דוד שירה וא"ש מ"ש שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון עכ"ל ועפ"ז נבא אל הביאור למכה מלכים גדולים מלכי עמון ומואב כדי שיקח סיחון ארצם ואח"ך ויהרוג מלכים אדירים הם סיחון ועוג וירשו ישראל ארצם וכ"ת גוים לאו בני כבוש נינהו ואף אם נאמר דבני כבוש נינהו בעלמא שאני הכא דאמר ה' אל תצר את מואב ואסר לישראל ומכ"ש דסיחון אסור ולא קנה ומה יועיל סיחון בכיבושו סוף סוף לא קנה והיא ארץ עמון ומואב לז"א ונתן ארצם לנחלה שהקב"ה עצמו נתן לסיחון ארצם של עמון ומואב לנחלה כמ"ש ליתי סיחון ולפוק ממואב והוא הרשה אותם וגלי רחמנא דליתנהו בכלל אל תצר ואף את"ל דלאו בני כבוש נינהו הכא שאני ולא דמי לעלמא דלאו בני כבוש נינהו. ואח"ז ממילא נחלה לישראל דהם לכ"ע בני כבוש וקנו. וכי תימא למה אתה אומר שירה על זה וישראל לא אמרו. לז"א שבשפלנו זכר לנו מדבר על עצמו ורחבעם וכל שלשלת מלכי ב"ד שהיו נטמעים בשפל המדרגות בקלי' וזכרם ואמר אל תצר וכו' בשביל שתי פרידות וז"ש שבשפלנו במקום אופל הסט"א זכר לנו וצוה אל תצר. ולזה ישראל לא אמרו שירה דחששו שמא הרגו אותן שנמצאו גבי סיחון ועוג מעמון ומואב והיו בם השתי פרידות. ויען הוצאת השתי פרידות הוא בירור עמון ומואב לזה סיים נותן לחם לכל בשר שאכילת הלחם ג"כ הוא לברר וכמ"ש בעניותנו בשמחת הרגל דף פ"ה בס"ד וא"ש סמיכות ויפרקנו מצרינו הם קלי' עמון ומואב אשר היינו מוטמעים וביררנו משם כי כן דרכו לעשות חסד נותן לחם לכל בשר לברר ולהושיע ניצו' הקדושה אשר בעפר יסודם. ויש לפתור שבשפלנו וכו' בסגנון אחר פשוט כאשר הרואה יראה. ועל הכל מעתה הודו לאל השמים כל"ח. ומיהו במ"ש הרב ידי משה מהתוס' בגיטין דף ל"ח יש להשיב. אך הענין אמיתי דעל הרוב נמצאו שם מעמון ומואב והרגום: