## Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration

###### Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration 3:1
[Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration 3:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Fruits%20Declaration/r/3:1)

**וירד מצרימה אנוס על פי הדבור.** והנה בפסיקתא זוטרתי כתוב וז"ל ארמי אובד אבי העלה הכתוב על לבן הארמי כאלו הוא אבדו ליעקב אבינו מלמד שבקש לעשו' ולא עשה וכן הוא אומר לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים וגו'. וירד מצרימה אנוס על כרחו עפ"י הדיבור שנאמר לאברהם אבינו כי גר יהיה זרעך עכ"ל. ומדברי מהר"ם אלשיך למדתי לפרש בסגנון זה כי הנה בהאי קרא ארמי אובד אבי וירד מצרימה יש לפרש דהכי קאמר ארמי על ידי רמאותו אובד אבי ממש עבר והוה. כי מכח שרימה ליעקב אע"ה בלאה נולד יוסף באחרונה ונתקנאו בו אחיו ונתגלגל וירדו למצרים והעבידום ע"ז ודין גרמ"א שמתו ד' פעמים ששים רבוא בחשך שהיו רשעים כי נטמעו בגלולי מצרים. ועי"ז הוצרכנו לצאת בחצי הזמן של ת' שנה שכבר היו נטמעים בש"ט ומזה נמשכו הגליות להשלים ת' שנה והחרבנות שנהרגו כמה רבבות בחרבנות ובגליות ועשרה הרוגי מלוכה וגם יש סברא שעיקר הגליות בשביל מכירת יוסף ונמצא שהוא אובד ממש את ישראל בפועל כמה רבבות כמעט אין מספר שהכל נמשך מהרמאות שעשה בנתינת לאה: 
**אכן**המגיד והפסיקתא לא בחרו בפירוש זה דהגלות של מצרים נגזרה גזרה במעמד בין הבתרים ואלמלא לא היה ענין יוסף היה מתגלגל על ידי דבר אחר כמ"ש מהרש"א בחידו' אגדות פ"ק דשבת על קו' התוס' שם ע"ש ולכן פירש ארמי אובד אבי שבקש לעשות ולא עשה וירד מצרימה אנוס על פי הדיבור שאמר לאאע"ה כי גר יהיה זרעך כלומר שאין שייכות ללבן על זה של גלות מצרים:


###### Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration 3:2
[Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration 3:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Fruits%20Declaration/r/3:2)

**ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע וכו'**. אפשר דקשיא ליה דמאחר דידענו נאמנה דירד לקיים גזרת בין הבתרים וכמ"ש בסמוך אנוס על פי הדיבור א"כ ודאי מעת ירידת יעקב אע"ה למצרים נחשב מהגלות כי כן הרד"ו שנה שישבנו במצרים נמנים מירידת יעקב אע"ה וא"כ למה הוצרד לומר ויגר שם הא ודאי פשיטא דנחשב גרות ועבדות. ותירץ מלמד וכו' והענין דאשכחן דעניני האבות כלם הנה הנם סימן לבנים כמשז"ל והרחבנו הדיבור בזה במקומו. וה"נ מחשבת יעקב אע"ה ובניו היתה לגור גרות בעלמא ולא להשתקע חס ושלום. ואהניא מחשבה ודיבור שלהם להושיע ישראל שלא יטמעו בשערי טו' כי כפסע ביניהם ובין המות הנצחי ולא יזכר שם ישראל עוד כי היו נשקעים ירדו לשערים עם ה' ש"ט ויאבדו מן הקדושה לגמרי. ובזכות מחשבה ודיבור של יעקב אע"ה ובניו לא נשתקעו ישראל וה' הצילם. וקרא להכי הוא דאתא ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור לאשמועינן דהיא שעמדה לישראל ומייתי קרא כי כה אמרו השבטים לפרעה לגור בארץ באנו: