## Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, Story of the Five Rabbis

###### Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, Story of the Five Rabbis 1:1
[Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, Story of the Five Rabbis 1:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_Story%20of%20the%20Five%20Rabbis/r/1:1)

**מעשה בר"א וכו'** בתוספתא שילהי פסחים תנינן חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה אפי' בינו לבין בנו אפי' בינו לבין עצמו אפילו בינו לבין תלמידו מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו מסובין בבית ביתוס ן' זונין בלוד והיו עסוקין בהלכות הפסח כל הלילה עד קרות הגבר הגביהו מלפניהן ונועדו והלכו לבית המדרש עכ"ל וכתב רב רחומי הרב מהרד"ף נר"ו בס' חסדי דוד וז"ל הא גופא ק' אמרת רישא חייב אדם לעסוק כל הלילה אלמא זוהי מדת כל אדם ולא סגי בלא"ה ולבתר מייתי מעשה בר"ג וכו' ומאי רבותיהו וכו' ובמכילתא ראיתי עד חצות לילה וכו' אמנם הטור סימן תפ"א העתיק לשון התוספתא שלפנינו אכן מרן ז"ל בש"ע נתחכם וכתב עד שתחטפנו שינה הורנו לדעת דכל הלילה דקתני לאו דוקא אלא כלומר עד שתבא לו שינה וכו' ומיהו מייתי עובדא דר"ג דאע"ג דהיו מסובין ואכלו ושתו לא חטפם שינה עד קרות הגבר שמשם הלכו לבה"מ עכ"ל ועמו הסליחה דמייתי מדברי מרן בש"ע וכתב דנתחכם וכו' והרואה יראה דמרן בש"ע לא כתב דחייב כל הלילה. ולא השגיח דהטור גופיה דמייתי התוספתא כמו שכתב לעיל בסמוך ממש כתב וז"ל שחייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביצ"מ ולספר בנסים ונפלאות שעשה הקב"ה לאבותנו עד שתחטפנו שינה ואם ישתה ישכר והכי איתא בתוספתא חייב אדם לעסוק בה' פסח וביצ"מ כל הלילה וזהו ששנינו מעשה בר"א וכו' עכ"ל עיניך הרואות דהא דעד שתחטפנו שינה הם דברי הטור. ועוד דבדברי הטור מבואר דכל הלילה לאו דוקא שכתב כל הלילה עד שתחטפנו שינה והכי איתא בתוס'. ומדברי מרן עצמם ליכא הוכחה דסבר דכל הלילה לאו דוקא דלא הזכיר בדבריו כל הלילה ולא התוספתא אך מהטור מוכח בהדיא והא הו"ל להביא: 
**והנה**הרב הנז' ברישא כשהביא המכילתא כתב דהיה מקום לומר דתנאי נינהו והמכילתא דתני עד חצות אתיא כראב"ע דסבר דאין הפסח נאכל אלא עד חצות מדאוריתא ובספור י"מ נאמר בעבור זה בשעה שמצה וכו', והתוספתא דתני כל הלילה כר"ע דפליג על ראב"ע דמדאור' נאכל כל הלילה עכ"ד ולקושטא דמילתא חזינן דהרמב"ם פ"ו דמצה ופ"ח דק"ף פסק כר' עקיבא ופ"ז דמצה כ' דמצוה לספר בי"מ בליל ט"ו בניסן ואפי' חכמים חייבים לספר בי"מ וכל המאריך בדברים שארעו ושהיו ה"ז משובח ולא נתן שיעור לחיוב ומשמע דבספור הן רב הן מעט יצא י"ח אלא דכל המאריך ה"ז משובח אלמא לא תלי זה בזה. ובזה אפשר לפרש דברי המגיד וכל המרבה ה"ז משובח לאפוקי דלא תימא דכיון דקי"ל כר"ע דאכילת פסח כל הלילה מדאורייתא גם ספור יצ"מ יהיה כל הלילה כדתני בתוספתא לז"א ה"ז משובח לחוד אבל מדינא אין חיוב רק לספר בי"מ ואם סיפר מעט יצא י"ח ומייתי ראי' דראב"ע ור"ע וכו' היו מספרים וכו' ומסתמא לא היו רגילי לעשות כן אפי' הם ומכ"ש שאר המון ישראל והרי ר"ע הוה בהדיהו ולילה אחת היתה ופרסמה. ש"מ דגם ר"ע דסבר דאכילת פסח כל הלילה בספור י"מ מודה דאינו חיוב. שוב ראיתי למפרשים שפירשו בהקדמה זו אך הוא בסגנון אחר: