## Zeroa Yamin Chapter 1

###### Zeroa Yamin 1:1:1
[Zeroa Yamin 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:1)

ראיתי לכתוב כאן קצת פירוש אבות שכתבתי בקונטריס **זרוע ימין** בס״ד והנה צור״ף מטא לפת״חא דימי״ני טפחה פתו״ח לרוחה בס״ד:


###### Zeroa Yamin 1:1:2
[Zeroa Yamin 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:2)

**א.** כתב רבינו עובדיא ז״ל לפי שמסכתא זו אינה מיוסדת על פירוש מצוה ממצות התורה אלא כלה מוסרים ומדות וגם נכרים חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר התחיל התנא במסכתא זו משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכתא לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני עכ״ד והשיג עליו הרב יעב״ץ בפירושו הנקרא עץ אבות דאין בכל מסכת׳ זו רק פירוש מצות הכולליו׳ שבתור׳ וכו׳ והלכת בדרכיו וכו׳ ואהבת לרעך וכו׳ והנה הרמב״ם בתחילת ה׳ דעות מנה להם ליסוד י״א מצות וכו׳ ע״ש שהאריך ולק״מ דכונת רבינו עובדיא הכי הוי דאין מסכתא פירוש מצוה ממצות התורה כלומר מצות המיוחדות לישראל והם שמעיות אלא המסכתא הלזו מוסר מלכים ובשגם הכל סובב הולך על מצות והלכת בדרכיו ואהבת לרעך וכיוצא הנה הנם מצות שגם הנכרים מודים בהן לפי דרכם וחיברו בהן מוסרים ועניני המדות כי הם שכליות והוה ס״ד דבענין זה גם אלה לחכמים מלבם יוציאו מילים הגם שמתבאר מתוכו עיקרי וענפי כמה מצות שלנו מ״מ יש דוגמתן בספרי א״ה לכן השמיענו כי הן הן הדברים אמורי״ם לגבוה ומסיני נאמרו:


###### Zeroa Yamin 1:1:3
[Zeroa Yamin 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:3)

**ואפשר** להרחיב דברי רבינו עובדיא בסגנון אחר דכונת התנא להעיר לב נרדמים הוזים שוכבים אוהבי לנום כי יעלה על לבם טוב לגבר כי ישא בעול מוסרי הפלוסופי׳ ובזה יכנע לבבו הערל כי הם דברי׳ מיוסדים על אדני השכל ואדרבא יצרו מטעהו כי חכמי הנכרים התחכמו ולשונם תמהר לדבר שיחות צחות באר״ש נכוחות והני מגנו להכניע הי״צהר. לכן פתח משה קבל תורה וכו׳ להורות דהמוסרים הללו הן הן גופי תורה נאמרו בסיני כלומר הביטה וראה יתרון האור מן החשך דכל אותם מוסרי הנכרים אין בם מועיל לבטל היצה״ר כי אין לו ביטול אלא בתורה וכמ״ש פ״ק דקדושין אמר הקב״ה בראתי יצר הרע בראתי לו תבלין הראת לדעת שאין לו ביטול אלא בתורה ולכן מוסרי הנכרים כלא חשיבי ולמה תשגה בזרה אמנם מוסרי גדולי ישראל הם תורה שלימה ודין הניין לבטל יצה״ר וכמו שכתבנו במקום אחר:


###### Zeroa Yamin 1:1:4
[Zeroa Yamin 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:4)

**משה קבל תורה מסיני** אפשר לו׳ במ״ש רז״ל דבשעה ששמעו ישראל אנכי ולא יהיה לך נעקר י״צהר מלבם וכשאמרו דבר אתה ונשמעה חזר י״צהר למקומו. והשתא אם היו שומעים כל העשרת הדברות מפי הגבורה עקורים היו מי״צהר וכלם ידעו התורה כי היו דבקי׳ בהקב״ה ולא עשו עגל ולא חטאו. אבל בהיות שאמרו דבר אתה וכו׳ חזר יצה״ר והיה מה שהיה חטאו׳ הצבור והיחיד ופסק הדבקו׳ ונשארה ידיעת התורה לראשי הדורות והשרידים אשר ה׳ קורא וז״ש משה קבל תו״רה דהיינו תרי״א מצוות כמ״ש בסוף מכות על פסוק תורה ציוה לנו משה דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו׳ ומאחר שמשה קבל תורה לזה נתמעט׳ הידיעה כי גבר אויב ומזה נמשך ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים כי ידיעת התורה נשארה אצל גדולי הדורות ותלמידיהם:


###### Zeroa Yamin 1:1:5
[Zeroa Yamin 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:5)

**ב.** ועוד אפשר לומר כמ״ש הרב לב אריה פ׳ וארא משם הרב המקובל מהר״ר אלחנן ז״צל בתוספת משלו דישראל היו צריכין לישב במצרים ת״ל שנה כמספר חמשה פעמים אלהים גימטריא ת״ל שנה ולא ישבו אלא פ״ו שנים בקושי השעבוד כמספר שם אחד אלהי״ם ונשארו שמ״ד ויען היו נטמעים ח״ו נהפכו ד׳ אלהים לד׳ שמות המה רחמים פשוטים בזכות משה שהוא אחד יותר על שמ״ד וז״ש וזה לך האו״ת כי אנכי שלחתיך באות יתר של שמו זהו תורף קצת מדברי הרבנים הנז׳ ע״ש באורך. ואפשר להוסיף קצת שאמר הכתו׳ וזה בהוציאך וכו׳ את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה דהיינו שיקבלו התורה ורמז כי מש״ה גימט׳ מפ״י גבור״ה כמ״ש הרמ״ע ז״ל ובזכו׳ התורה שיקבל מפ״י גבור״ה הרמוז בשמו יגברו הרחמי׳ ויתוקנו הד׳ אלהים שיתמתקו ויהיו הוי״ות רחמים. וכן משה פירושו מוציא כמ״ש בתיה ותקרא את שמו משה כי מן המים משיתהו ונתבאר אצלנו דהו״ל לקרותו משוי כי משה מוציא אחרים אלא כונתה לקרותו משה שפירושו מוציא שיוציא אותה מהסט״א ומגהינם בזכות כי מן המים משיתהו וכן נקרא משה שהקב״ה הזמין בפה שם קדוש זה לרמוז כי הוא מוציא לישראל מגלותם בכח א׳ הנוסף בשמו על שמ״ד שנים הנותרים ושיקבלו על ידו מפ״י גבו״רה כמספר שמו התורה. וז״ש משה כלומר מוציא ישראל ממצרים בכח אות אחד יותר והוא גימט׳ מפי גבורה לכך קבל תורה מסיני מההר הנגלה עליו הקב״ה בתחילה לשלחו לפרעה והבטיחו בהוציאך העם ממצרים תעבדון וכו׳:


###### Zeroa Yamin 1:1:6
[Zeroa Yamin 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:6)

**ג.** ויתכן במ״ש בזהר דמשה בעלה דמטרוניתא ואמרו רז״ל פני יהושע כפני לבנה והנה התנא מיירי בתורה שבעל פה כי היא הנמסר׳ מגדול הדור לגדול הדור כי התורה שבכתב הנה היא כתובה על הספר בדיו ומסרה משה לכל ישראל כי ביום סילוקו כתב ס״ת לכל שבט ונתנו לו וידוע שתורה שבכתב בחינת ת״ת ותורה שבע״פ בחינת מלכות וז״ש משה שהיה בעלה דמטרוניתא בחינ׳ ת״ת קבל תורה שבע״פ דהוא מאריה דביתא ומסרה ליהושע שהוא בחינת לבנה מלכות ולו נאה למוסרה שהיא בחינתו:


###### Zeroa Yamin 1:1:7
[Zeroa Yamin 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:7)

**ד.** וירמוז עוד במשז״ל כי יש ששים רבוא אותיות לתורה וישראל הם ששים רבוא וכל נשמה מישראל אחוזה באות אחת מהתורה ומשה רבינו נעשה שליח קבלה לקבל הקדושין שהם הלוחות כמשז״‎ל והוצרך דוקא משה שנשמתו היה כוללת כולם ובקבלו הקדושין נמצא שנתקדשו כל ישראל כי הוא בחינה כוללת כל נשמות ישראל ואי לאו הכי לא היו הקדושין כדחזי דקי״ל אין קדושין לחצאין דהיינו לקדש חצי אשה אמנם משה רבינו ע״ה לו נאה לקבל הקדושין ולהיות שליח קבלה כי נשמתו בחינת נשמות כלם והנה הרב מהר״ח ן׳ עטר זצ״ל בספרו אור החיים פ׳ פנחס פירש כונת הכתוב יפקוד ה׳ אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה דשאלת משה רבינו ע״ה אל אלהי הרוחות שיודע רוח וגדר כל בשר תמנה אחד שיהיה בחינתו כללות כל העדה כשם שהיה הוא כולל לכלם והשיבו קח את יהושע איש אשר רוח בו כלומר בצד מה שוה לך שכולל כל רוחות ישראל עיין בדברי קדשו באורך וז״ש משה כלומר הכולל כל חלקי נשמו׳ ששים רבוא ישראל קבל תורה נעשה שליח קבלת הקדושין כי אין אשה מתקדשת לחצאין ודוקא משה רבינו ע״ה יכול לקבל הקדושין וזהו בעצם משה קבל תורה. ומסרה ליהושע שהיה בצד מה כולל כל ישראל כמ״ש הרב הנז׳ ויהושע לזקנים רבים כי בין הכל היה בהם כללות ישראל וכן זקנים לנביאים רבים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה שהיו ק״ך זקנים והיו כוללים בחינות כל ישראל ושמם הקדוש מורה עליהם כנסת הגדולה:


###### Zeroa Yamin 1:1:8
[Zeroa Yamin 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:8)

**ה.** ואפשר לרמוז עוד כי משה גימטריא הויה דאלפין שם מ״ה ואלהים דיודין גי׳ ש׳ כמ״ש במאורי אור. ולכן קבל תורה שכולל תורה שבכת׳ סוד הת״ת הויה דאלפין ותורה שבע״פ סוד מלכות בחינת אלהים. מסיני גימט׳ ה׳ הויות שהם ק״ל גימט׳ סיני כנגד ת״ת עד מ׳ שהם תנהי״ם:


###### Zeroa Yamin 1:1:9
[Zeroa Yamin 1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:9)

**ו.** גם אפשר כי שם הקדוש של מש״ה גימטריא זה הוא עניו מאד מכל האדם בדקדוק ולדעת ריב״ל פ״ק דע״ז ענוה גדולה מכלן וא״כ שם משה מורה היותו עניו מאד וזכה לכל הקדושות מיום הולדו ולכן זכה לקבל התורה וז״ש משה קבל תורה מסיני שהיה עניו ולכך נבחר כמשז״‎ל:


###### Zeroa Yamin 1:1:10
[Zeroa Yamin 1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:10)

**ז.** ועוד נרחיב זה במ״ש הרב עיון יעקב בפירוש משה קבל דתיבת קבל רמז שהיה עניו כמ״ש הוי קבל וקיים עכ״ד והנה כתבו גורי הארי זצ״ל דמזמור קל״א הוא ה׳ לא גבה לבי לרמוז כי מי שיש לו ענוה ניצול מס״מ גי׳ קל״א כי כן ענו״ה גימט׳ קל״א ולכן דוד הע״ה קבע מזמור זה במספר קל״א עכ״ד ובזה אפשר שזהו שרמוז הוי קבל וקיים ונקטו לענוה בתיבת קבל שהוא גי׳ ס״מ ואחד יתר לרמוז דהעניו ניצול ממנו. וז״ש משה קבל שהיה עניו ולכן קבל תורה שהוא גי׳ תריא לבטל ס״מ ולי׳ שגי׳ תרי״א מסיני דגם סיני גי׳ ס״מ עם הכולל לבטלו. וידידי המשכיל כמה״ר שמואל הכהן נר״ו רמז כי סיני גי׳ ענו״ה כמשז״‎ל שבחר בהר סיני משום הענו׳ עכ״ד וא״ש הכל כמ״ש בתנחומ׳ עקב דלא בחר ה׳ בישראל רק בעבור הענוה:


###### Zeroa Yamin 1:1:11
[Zeroa Yamin 1:1:11](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:11)

**ח.** א״נ מש״ה גימט׳ פרד״ס עם הכולל כמ״ש מהר״י צמח בריש ס׳ נגיד ומצוה. ואפשר להרחיב קצת כי פרדס רומז לאבי״ע ולנר״ן חיה וכל חלק כלול מכלם ועוד בה סוד הסוד כנגד יחידה שגם כן יש כל הבחי׳ ויתחלק לבחינות גדולות ומשה רבינו אפשר שזכה לקצת מזה של התורה שהיא כנגד יחידה דכתיב ותחסרהו מעט מאלהים וכנגד זה היה אחד יותר בשמו הקדוש לרמוז שזכה איזה חלק מבחינת יחידה ונודע כי בכל עולם יש שם הויה ב״ה ולכן סיני גימט׳ ה׳ הויות כנגד אביע ומה שלמעלה אשר בשם הויה הכוללת רמוז בקוץ היוד. וז״ש משה שהוא גימט׳ פרד״ס ואחד יותר קבל תורה בחלקיה מסיני גימט׳ ה׳ הויות.וא״ש את״ם וההי״ב:


###### Zeroa Yamin 1:1:12
[Zeroa Yamin 1:1:12](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:12)

**ט.** א״נ אפשר במ״ש בזהר הקדוש שהתורה שניתנה לנו היא מבריאה וידוע כי אל שדי הוא בבריא׳ ומשה גימט׳ אל שדי וז״ש משה שהוא גי׳ אל שדי קבל תורה מבחינת בריאה ששם מתיחס אל שדי גימטריא משה וא״ש וכו׳:


###### Zeroa Yamin 1:1:13
[Zeroa Yamin 1:1:13](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:13)

**י.** א״נ אפשר דיש לחקור דמשה רבינו סירב מאד לילך לפרעה ולמה לא סירב כלל בקבלת התורה וא׳ מהתירוצים שיש בזה הוא דראה דהקב״ה הניח כל הר וגבעה ובחר בסיני שהיה נמוך ושפל א״כ הקב״ה חפץ בשפל ומעתה אין לסרב לקבל התורה דהקב״ה רוצה שפל והוא מחזיק עצמו לשפל מהכל וז״ש משה קבל תורה ולא סירב מסיני מסיבת סיני שהקב״ה רצה בו כי רוצה בשפל וע״כ סבר דאין לסרב דהוא שפל ודוק שוב מצאתי ריש ויקר׳ רבה דמשה רבינו היה מן הצד בסיני עד שאמר לו הקב״ה עלה ובמקום אחר כתבתי בזה בס״ד:


###### Zeroa Yamin 1:1:14
[Zeroa Yamin 1:1:14](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:14)

**ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה** פירש רבינו עובדיה שנקראו אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה דמשה רבינו אמר האל הגדול הגבור והנורא וירמיה אמר האל הגדול הגבור ודניאל אמר האל הנורא והם החזירו העטרה לומר האל הגדול הגבור והנורא והוא מסוגיית יומא דף ס״ט ובירוש׳ פ׳ שלשה שאכלו ופ״ג דמגילה ע״ש באורך והרב עיון יעקב שם ביומא כ׳ שהקשה לו הרב המחבר זקוקין דנורא דהו״ל לקרותם כנסת הגבור׳ או הנוראה דהגדול כלהו אמרי וע״ש מה שתירץ שם. ואפשר לומר דלא רצו לקרותם כנסת הגבורה והנוראה דהיה ניכר בהדיא כמו דופי של ירמיה ודניאל ח״ו שלא אמרו הכי לז״א כנסת הגדולה דאינו בהדיא דסתרן דברי ירמי׳ ודניאל א״נ אפשר על דרך זה דאם היו נקראים כנסת הגבור׳ היה ניכר דמתפארים דהם שבחו לה׳ בזה ולאו ארח ארעא להזכיר ששבחו לה׳ דמה אנו מה חיינו ומה יצדק אנוש לז״א כנסת הגדולה א״נ והוא הנכון דהאל הגדול פי׳ שהוא גבור ונורא נמי והכל בכלל גדול ונמצא שהם החזירו לפרש גדול שהוא גם גבור ונורא ומש״ה קרו להו כנסת הגדולה לומר שתקנו לפרש גדול שהוא גבור ונורא וז״ש בירושלמי החזיר הגדולה ליושנ׳ וכן אמרוהו בש״ס בפירו׳ הכתוב ויברך עזר׳ את ה׳ האלהים הגדול ע״ש ועד״ה אפשר כי כנסת רומז למלכות וכיונו להמשיך לה החסדים ולכך קרו אנשי כנסת הגדולה לרמוז למלכות הנקראת כנסת כמ״ש בס׳ הכוונות ע״ש ובהגהת הרמ״ז הגדולה שיומשכו החסדים והם אנשים שכונתם לתקן המ׳ במ״ש האל הגדול הגבור והנורא להשפי׳ בה והזכיר החסדים למתק גבורותיהם וא״ש ההי״ב שוב ראיתי למהרש״א בחידושי אגדות שם ביומא שכתב דהאלהי׳ הגדול בכל כחתיו ולכן נקראו כנסת הגדולה שגדלוהו בכל כחותיו ע״ש ותראה מה שהקשה קודם לזה בסמוך דלק״מ ודוק כי קצרתי:


###### Zeroa Yamin 1:1:15
[Zeroa Yamin 1:1:15](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:15)

**הוו מתונים בדין וכו׳** אפשר במ״ש בקונט׳ דברים אחדים דרוש י״ד דאשכחן דהזריזות מדה משובחת ולפעמים מגונה וכתבנו שכשיודע הדבר שיעשה אז ימהר בעשייתו וכמ״ש זריזין מקדימין למצות כלומר למצות שהם ידועים כבר. וזה פירש בס׳ שער השמים להרב של״ה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חי מלשון זריז שיזדרז בהם לעשותם ע״ש. אבל אם הוא דבר חדש אז צריך מתון ע״ש באורך. והכא בדין שכבר בא לפניו פעם ופעמי׳ מיירי כמשז״ל. והיינו רבותא דאע״ג דבדבר ידוע כמו המצות הזריזות הוא שבח. עם כל זה הוו מתונים בדין הידוע שבא לפניך פעם או ג׳ פעמים שמא יש חילוק בין נדון זה לאותם שבאו לפניך. ולא די שאתם תהיו מתונים אלא והעמידו תלמידים הרבה ויהיו נמצאים בשעת הדין ע״ד רב אשי דהוה מכניף וכו׳ כי היכי דלימטו להו שיבה מכשורא. ועם כ״ז שאני אומר להחמיץ הדין אם יצטרך להוראת שעה צריך להזדרז כגון שמעון ן׳ שטח שתלה פ׳ נשים כשפניות ביום אחד דלהוראת שעה לעשות סייג לתורה מכין ועונשין וממיתין שלא מן הדין לעשות סייג בזה צריך מאד להזדרז. ונמצא הני תלת מילי קשורי׳ בקשר של קיימא ומטו אהדדי:


###### Zeroa Yamin 1:1:16
[Zeroa Yamin 1:1:16](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:16)

**והעמידו תלמידים הרבה.** באבות דר׳ נתן סוף פ״ב אמרו ב״ש אומרים אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר ובית הלל אומרי׳ לכל אדם ישנה שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לת״ת ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים עכ״ל ואפשר לומר דטעמייהו דבית שמאי בתנאים הללו היינו שיהיה חכם כלו׳ מבין ובעל שכל כדי שתכף יבין מה שאמר רבו ולא יאבד הזמן. ועניו. שאם הוא גאה מה יועיל כי יפגע בו רבו וילמדהו הלא כל מה שלמד התעיף עיניך בו ואיננו כמשז״‎ל דמי שהוא גאה חכמתו מסתלקת ממנו ונמצא רבו יגע לרי׳. ובן אבות. משום דאמרו רז״ל פ׳ חלק בלב נבון תנו׳ חכמה זה ת״ח בן ת״ח. ונמצא כשהוא בן אבות מצליח שזכות אבותיו מסייעתו ולבו לב נבון ונחה עליו רוח חכמה. ועשיר כלו׳ די מחסורו כדי שלא יהנה מכבוד תורה ונוטל חייו מן העולם. ובית הלל סברי שא״כ תתמעט התורה מישראל לכן יש ללמד לכל אדם והתורה אגוני מגנא ואצולי מצלא ויחזור למוטב ואין לדקדק בזה. ולכאורה מהא קשה על פלוגתא דרבן גמליאל וראב״ע פ׳ תפלת השחר דר״ג היה אומר כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבה״מ וראב״ע נתן רשות שיכנסו כלם כל דלא קים לן בגוי׳ שאינו הגון ותרווייהו אתי דלא כבית הלל דסברי דישנה לכל אדם ואף לפושעים. ואפשר לו׳ דר״ג וראב״ע מיירו בתלמידים שכבר למדו תורה דאז לר״ג צריך שיהא ודאי תוכו כברו ומן הסתם לא יכנס. וראב״ע סבר דמהסתם יכנס אך אי ידעינן שאין תוכו כברו אף שכבר למד תורה והוה ס״ד דכבר ידע תורה דיכנס קמ״ל דלא יכנס. דלפי האמת זה שלמד תורה וידעינן דאין תוכו כברו הוא יותר חמור ממי שלא למד ואין תוכו כברו דמי שלא למד עדיין יש לומר דהתורה היא תחזירהו למוטב ובהא הוא דמיירו בית הלל במי שלא למד עדיין והוא פושע דשרי ללמדו אולי ישוב. א״נ התם פ׳ תפלת השחר מיירו דוקא בבית המדרש דיש לחוש שיחמיץ אחרים ובית הלל מיירו ללמדו לבדו והא שרי דכיון דאין כאן חששא שיחמיץ אחרים יש ללמדו לו לבדו שמא ישוב:


###### Zeroa Yamin 1:1:17
[Zeroa Yamin 1:1:17](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:17)

**ורבינו** עובדיה כתב לאפוקי מר״ג דאמר כל תלמי׳ שאין תוכו כברו וכו׳ וכתב כן לפי דקי״ל השתא כראב״ע דמן הסתם יש ללמד לכל אדם. אבל ר״ג ידע שפיר מאמר שלם מאנשי כנה״ג דאמרו והעמידו תלמידים הרבה אך היה מפרשו כדעתו שיהיו בדוקי׳ וטובי׳ וישתדל למען רבות תלמידים הגונים:


###### Zeroa Yamin 1:1:18
[Zeroa Yamin 1:1:18](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:1:18)

**שוב** ראיתי להרשב״ץ בפירושו שכתב וז״ל והעמידו וכו׳ שלא כדעת ב״ש וכן היה או׳ ר״ג וכו׳ אבל בית הלל אומרים מלמדים לכל אדם וכן כשהושיבו ראב״ע וכו׳ ומ״ש פ׳ הזרוע השונה לתלמיד שאינו הגון וכו׳ הוא בתלמיד שמעשיו מקולקלים וסנו שומעניה אבל סתם בני אדם א״צ לבדוק אחריהם וכו׳ עכ״ל וכונתו על דרך האמור דהשתא אנן מפרשי׳ מ״ש והעמידו וכו׳ אליבא דהלכת׳ אבל ב״ש ור״ג הוו מפרשי לשיטתם דיעמידו תלמידים הגונים הרבה כאמור. אמנם מ״ש דב״ה אתי כראב״ע דדוקא מן הסתם א״צ לבדוק ק״ק דלשון בית הלל לכל אדם ישנה שהרבה פושעים וכו׳ לא משמיע הכי. ולא תקשי דתלמיד שאינו הגון אסור ללומדו די״ל דסברי בית הלל דישנה לכל אדם אפי׳ לפושעים דאפשר דיחזרו למוטב ואחר שלמד עמם קצת אם רואה שעדיין הם במרדם יסלקם ודוק:


###### Zeroa Yamin 1:2:1
[Zeroa Yamin 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:2:1)

**על ג׳ דברים העולם עומד וכו׳** דכתיב וצדיק יסוד עולם ואמרו פ״ק דקדושין על פ׳ אמרו צדיק כי טוב דהיינו טוב לשמים ולבריות וז״ש על התורה דודאי תלמו׳ גדול ועל העבודה דהוא טוב לשמים ועל גמילות חסדי׳ דהוי טוב לבריות ובודאי דעל ג׳ אלה העולם עומד דכתי׳ וצדיק יסוד עולם והיינו טוב לשמים ולבריות. ובסתרי תורה בזהר ריש פ׳ ויצא אמרו על ג׳ דברים העולם עומד על התורה דא יעקב העבודה דא יצחק ג״ח דא אברהם אלין אינון סמכין עילאין וכו׳ עכ״ל:


###### Zeroa Yamin 1:3:1
[Zeroa Yamin 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:3:1)

**אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב וכו׳** התוס׳ פ״ק דר״ה דף ד׳ הקשו מהא אמאי דאמרינן התם האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או בשביל שאזכה לחיי הע״הב ה״ז צדיק גמור. ותירצו דאיירי בתוהא על הראשונות וכתב הרב עיון יעקב דאעיקרא לק״מ דמילי דאבות הוא חסידות והנותן סלע לצדקה אע״ג דחסיד לא הוי צדיק הוי עכ״ד ונעלם ממנו שכן תירץ הר״ן בחידושיו הביאו הרב הכותב בעין יעקב פ״ק דפסחים:


###### Zeroa Yamin 1:3:2
[Zeroa Yamin 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:3:2)

**ויהי מורא שמים עליכם** פירש בס׳ בני יצחק דף נ״ט ונרחיב קצת הדברים בסגנון אחר דבזהר אמרו דהעוסק בתורה לשמה עושה שמים חדשים וכו׳ ואם הוא שלא לשמה נעשה רקיע שוא והוא כח לסט״‎א להרוג ולהזיק עש״ב וזהו שאמר אל תהיו וכו׳ דהוי שלא לשמה וזהו בקיום המצות ובענין הלימוד יהי מורא שמים עליכם שלא יהיה לימוד שקר דנעשין שמים לשוט בהם הסט״א וכו׳. א״נ אפ׳ במ״ש מהר״ש אלגאזי דירא שמים ליתא גביה לטענת מי הקדימני דהכל בידי שמים וז״ש אל תהיו כעבדים וכו׳ ולא תסברו דהטעם משום דאיכא מי הקדימני. לא כן הדבר כי אנכי מצוה אתכם ויהי מורא שמים עליכם בצירוף מ״ש ואל תהיו כעבדים ובי״ש ליכא מי הקדימני. וא״כ הטעם דחייבים אנו לעבדו לעשות נ״ר לפניו דוקא שבראנו לכבודו. ולכך נוצרנו ואף דיש לצדד דליכא מי הקדימני. ובס׳ אשד הנחלים דף מ״ד ע״ב פירש איפכא דבי״ש יכול לעבוד ע״מלף דליכא מי הקדימני ושרי ליה מאריה ואין להאריך:


###### Zeroa Yamin 1:4:1
[Zeroa Yamin 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:4:1)

**יהי ביתך בית ועד לחכמים וכו׳** פירוש הגם דביתך הוא בית ועד לחכמים הוי מתאבק בעפר רגליהם שתלך אחריהם כמו שפירש רבינו עובדיה דלא משום דהחכמים נועדים בביתך דמית היות כמוך כמוהם אלא תלך אחריהם דאסור ללכת לימין רבו אלא מצדד אצדודי כמ״ש בי״ד סי׳ רמ״ב דין י״ז שאסור לילך בצדו וכו׳ ע״ש. והגם דאין אתה תלמידם כיון שהם גדולי הדור דינם כרב מובהק כמ״ש הרב תה״ד סי׳ חל״ק. והגם שתמיד הם בביתך צריך שתהיה משתוקק אליהם ועשה עצמך בגדר שתשתה בצמא דבריהם שאתה משתוקק וצמא לשמוע דבריהם. ובזה תנצל מיצה״ר כי כן צמ״א גימט׳ ס״מ:


###### Zeroa Yamin 1:4:2
[Zeroa Yamin 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:4:2)

ואפשר **והוי שותה בצמא את דבריהם** במה שידוע שהצמא למים אין מניחין אותו לשתו׳ הרבה בפעם אחת אלא מעט מעט ואם שותה הרבה מזיק לו ומעין דוגמא הוא בלמד מהרב שאם ירצה ללמוד הרבה ושהרב ישפיע לו הרבה הוא דומה כתינוק יונק אשר אם יבוא לו חלב הרבה בבת א׳ יחנק וצריך לאט לאט. וז״ש והוי שותה בצמא את דבריהם כלומר מעט מעט ולא הרבה בפעם אחת שיזיק לו דוגמת הצמא כן יזהר ללמוד שיעור שיוכל לעמוד בו ודוק:


###### Zeroa Yamin 1:5:1
[Zeroa Yamin 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:5:1)

**ואל תרבה שיחה עם האשה וכו׳** פירוש גם כשאתה רוצה להיות עמה לקיים מצות פו״ר או מצות עונה וזהו עם האשה אל תרבה שיחה רק פיוס מעט וכמ״ש ומגיד לאדם מה שיחו. ועוד יש לרמוז כי אם המצא ימצא האשה רבה ודעתה שוה כאיש וז״ש האש״ה גימט׳ איש כי שיח וכי שיג לה כהלכת גוברין וצריך אתה ליטול עצה ממנה אל תרבה שיחה כי ברוב דברים לא יחדל פשע. וסמך ואל תרבה וכו׳ למ״ש ויהיו עניים בני ביתך לומר שלא תתיעץ עמה בענין הבאת עניים בביתך כי האשה עינה צרה באורחי׳.


###### Zeroa Yamin 1:5:2
[Zeroa Yamin 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:5:2)

**וסופו יורש גהינם**נקט לה בלשון ירושה משום דאמרו רז״ל כל אדם יש לו שני חלקים אחד בג״ע וא׳ בגהינם זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג״ע לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם וזה שלא זכה יורש חלק חבירו בגהינם.


###### Zeroa Yamin 1:5:3
[Zeroa Yamin 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:5:3)

**ואפשר** דכלפי שאמ׳ גורם רעה לעצמו ובוטל מד״ת אמר וסופו יורש גהינם והענין במ״ש בס׳ יערות דבש דף ע״ד דהנחש בורח מהאש כי הנחש הוא מיסוד העפר כדכתיב ונחש עפר לחמו ויסוד העפר רחוק מאש בתכלית הריחוק ובזה פירש כמה ענינים. ובזה כתבנו בעניותנו במקומו דהיינו דארז״ל דאמ׳ הב״ה בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין כי התורה אש קדוש והיצה״ר שהוא עפר בורח מהאש והיינו טעמא כי הרשעים נדונים בגהינם לשרוף זוהמת הנחש דאין לו תקנה אלא באש וזהו טעם מ״ש אין ביעור חמץ אלא שריפה והארכנו בזה ולברר ההקדמה הנז׳ בס״ד:


###### Zeroa Yamin 1:5:4
[Zeroa Yamin 1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:5:4)

**וז״ש** כל המרב׳ שיחה עם האשה שהיא משכן הסט״א ק״ו אם היא בטומאת נדתה שזוהמתה קשה גורם רעה שהיא הסט״א גונדא דנחש לעצמו שדבקה אל עצמו ואל בשרו ומזה נמשך שיבטל מהתורה אשר היא תבלין ליצה״ר וכאשר גרם רעה לעצמו רהטא אבתריה שלא ילמוד וסופו אין לו תקנה להתיך הזוהמא אלא גהינם להבריח הנחש וקרי ליה ירוש׳ המזומנת ובאה אליו ממילא כן מאותה שעה שהתחיל להרבות שיחה עם האשה רעה אחר רעה תבא כי הסט״א רעה וגהינם רעה כמשז״ל והיא מוכנת לו כירושה:


###### Zeroa Yamin 1:6:1
[Zeroa Yamin 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:6:1)

**יהושע בן פרחיא אומר עשה לך רב וכו׳** אפשר לומר דרך דרש ונקדי׳ מ״ש בזהר בתוס׳ פ׳ חיי שרה זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב יעילאה בההו׳ עלמא והכי פתח רב מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו רב איהו זעיר מאן דאיהו רב איהו זעיר דכתיב ויהיו חיי שרה ק׳ דאיהו חושבן רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה שבע דאיהו חשבן זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב שנים ושם נאמר אלו החידושים שהגידו לרשב״י בישיבה של מעלה ושרש הדברים הנה הנם בפ׳ שלח לך ע״ש דף קס״ח:


###### Zeroa Yamin 1:6:2
[Zeroa Yamin 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:6:2)

**והוינן** בה בעניותין בקונט׳ דברים אחדים דרוש א׳ מה זו סמיכ׳ לפסוק ויהיו חיי שרה כי האף אמנם זה רמז הלא טוב לדרוש סמוכים רמז זה בענין חיי שרה לפי הפשט אומר לדבק טוב רמז ופשט צדקו יחדו:


###### Zeroa Yamin 1:6:3
[Zeroa Yamin 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:6:3)

**וניחא** לן במ״ש הרמ״ע במאמר אם כל חי דאברה׳ אע״ה ושרה אמנו שוו בשיעוריהן כשני המאורות הגדולים הלא מראש שהיו שוים לטובה וכשהאיש והאשה שוים אי אפשר להם להוליד ובחון לשון הזהב מרז״ל אמור רבנן בטעמא אי אפשר לשני מלכים שישת״משו בכתר אחד כי אין זיווגן עולה יפה ושימ״וש תהלים ולפיכך מיעט הירח ולמלאת חסרונה תקבל אורה מהשמש ותולי׳ צבאותיה הככבים והמזלות והחמה רוב בנין והלבנה רוב מנין ונמצאו שוין וכן אברהם ושרה היו שוים ואי אפשר להוליד וה׳ פקד את שרה לשון מיעוט וחסרון וכדי להשלימה נתן לה יצחק כי ממנו יבנה בית ישראל ז״התד:


###### Zeroa Yamin 1:6:4
[Zeroa Yamin 1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:6:4)

**ועל** פי הקדמה הלזו מתיישב מ״ש בדרוש שמואל משם מהר״ם ריקאנאטי כי אברהם ידע שלא תתעבר שרה ולא בא עליה עד שנתבשר שיהיה לו זרע ונתעברה מביאה ראשונה והא מילתא חדתא והוא פלא. ולפי האמור מתיישב דכיון דידע דשרה היא שוה לו ואי אפשר לשני מלכים שישת״משו לכן לא בא עליה דליתא בשמוש עד שנתבשר שיהיה לו זרע והיינו שהקב״ה חיסר ממעלת שרה או עשה מצותו ועיין מאי דכתיבנא בעניותין בהקדמה זו בקונט׳ פני דוד פ׳ לך לך בס״ד:


###### Zeroa Yamin 1:6:5
[Zeroa Yamin 1:6:5](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:6:5)

**אתאן** לדידן דאפשר להמשיל הנשמה לשמש והגוף לירח דכשם כי ירח לא יגיה אורו אלא מקבלת אור השמש כן הגוף אין לו אור וקיום כי אם מהנשמה (ושם כתבנו דלא תקשי לן ממ״ש בש״ס פ׳ שואל ע״ש) וכשם שאברהם ושרה כשהיו שוים לא יכלו להוליד כן הגוף אם רוצה להגדיל עצמו ולא להשתעבד לנשמה וילך אחר תאוו׳ גופניו׳ לא יוליד מעשים טובים אך אם הגוף יכיר חסרונו כי באמת כלא חשיב לגבי הנשמה ולכן ישתעבד לנשמה אז יוליד מעשים טובים וידבק בקונו ברצון הנשמה וכן שני בני אדם שוים במדרגה אם כל אחד יחשיב עצמו גדול א״א להם להוליד מצות ולא שום מעשה טוב ביניהם אך אם א׳ יהיה קטון בעיניו תגדל אהבתם ויולידו כמה מצות והיינו דאמר רב מתיבתא על פסוק ויהיו חיי שרה וארז״ל ויהיו גימט׳ ל״ז משנולד יצחק כי אותם השנים היו חיי שרה ולמדנו דמאן דאזעיר גרמיה איהו רב דכשנתמעטה שרה זכתה ליצחק ונמשך לה חיים וכן הגוף אם ישתעבד לנשמה וכל א׳ לחבירו איהו רב שיולידו תולדות וע״ש באורך:


###### Zeroa Yamin 1:6:6
[Zeroa Yamin 1:6:6](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:6:6)

**הוא** הדבר אשר דברו התנא הקדוש עשה לך רב כלו׳ שאף שלפי האמת נראה בעיניך אנוש כערכך תקטין עצמך ותחשיבהו כרב ועי״ז פרו ורבו חידושי תורה. ומי שהיא קטן ממך תחשיבהו כחבר כי בזה יהיה קנוי לך שמכיר בענותנותך שאתה גדול ממנו ונעשה כריע כאח אז מכיר בטובה ויהיה קנוי לך וכיצד תבא דרך טבע לזה אני אלמדך והוי דן את כל האדם לכף זכות ובזה לא תמצא שום רע בחבירך ובקטון ממך כי כל הנראה מחסרונו תדין לכף זכות. ואתה תכיר בחסרונך באמת א״כ הוא גדול ממך. וכמו שאמרו שחסיד אחד אמר כי מעולם לא ראה קטון ממנו דאם יראה חכם או עשיר או גבור יותר ממנו לא צריכא למימר כי קטון הוא. ואם ראה תם או טפש היה חושב זה לתמותו וטפשותו גדול ממני כי חטאתו אשר חטא לא בהשכל כי לא ידע עד היכן מגיע לא כן הוא כי מכיר עצם החטא וכיוצא. ואם עיניו יחזו דל והלך יחשוב כי הוא צדיק כי בדלותו ועניו מתכפר וכמ״ש יחלץ עני בעונייו. ואם יביט מעוך וכתו׳ וחלש ובעל יסורין זה יאמר כל מעשיו הטובים שמורי׳ לע״הב וכיוצא וכל זה נכלל כשידון כל אדם לכף זכות תכף יצמיח קרן הענו׳ ומאן דאיהו זעיר איהו רב:


###### Zeroa Yamin 1:6:7
[Zeroa Yamin 1:6:7](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:6:7)

**א״נ** אפשר שכלפי היצה״ט ויצה״ר ידבר כי היצה״ט מסכן ואין דבריו נשמעי׳ לז״א עשה לך רב ליצה״ט שתכי׳ בחכמתו ותקבלהו לרב לעשות ככל אשר יצוה. והיצה״ר שהוא חבר וכמשז״‎ל בחגיגה דף י״ו על פסוק אל תאמינו ברע שהוא היצה״ר והגם דהתם יליף לה שיוצרו קראו רע מנעוריו מ״מ הא והא איתא שהוא ריע ורע אלא דדריש ליה הך ריע ביצה״ר דלא כתיב יו״ד וקרי רע כלומר ריע שהוא רע. והעיקר הוא לעשות היצה״ר טוב ולמתקו וז״ש וקנה לך חבר החבר הידוע שהוא חבר מיום הולדו קנה לך לעשותו טוב ותקנהו למתק מרירותו:


###### Zeroa Yamin 1:7:1
[Zeroa Yamin 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:7:1)

**נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע וכו׳** כלו׳ אם היית דר במקום אחד ואח״ך בא שכן רע לא יעלה על דעתך כי אין לחוש לזה כי הלא אף בע״ז תנן דר״ג היה רוחץ במרחץ של אפרודיטי בטענ׳ היא באת בגבולי וכן תאמר מה יש לי לעשות הוא בא בגבולי לא כי אלא הרחק משכן רע והצטער לעזוב משכן כבודך בעבורו ומכל שכן שאל תתחבר לרשע שהוא דר מקודם ותלך אצל שכונתו לדור ודאי אל תתחבר לרשע שהוא קדם ואל תתחבר אליו. ואל תאמר הוא לבדו דר ואני בביתי אל תתיאש מן הפורענות דזמנין דמפקיד דינא עליו ותכוה בגחלתו:


###### Zeroa Yamin 1:7:2
[Zeroa Yamin 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:7:2)

**א״נ** אפשר במ״ש פ״ק דע״ז נזיל אפתחא דבי זונות ונכפייה ליצרין וכתב הרב עיון יעקב ואע״ג דדרשינן לעיל אל תקרב אל פתח ביתה זו זונה י״ל ה״ד ביחיד ועי״ל לפי שהיו עוסקים בתורה וכו׳ עכ״ל וכדבריו כתב הרב מהרש״א באגדתיה לישב מ״ש פ׳ החליל דאמר אביי אי מאן דסני לי הוה לא מצי למיק׳ אנפשיה ותנא כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו דהכא איירי בשעה שעוסק בתורה ועוד דהתם יחיד הוה עכ״ד וכלפי זה בא התנא ללמד לא תימא אני אהיה אצל שכן רע ואכפייה ליצרי כההיא דר׳ חנינא ור׳ יונתן לז״א הרחק משכן רע דלא נאמר אלא כשהם שנים אבל ביחיד אין לומר אכפייה ליצרי ולז״א הרחק אתה היחיד משכן רע. ולא תסבור שעיקר החילוק הוא בין היכא דעוסק בתורה להיכא דלא עסיק לז״א ואל תתחבר לרשע מכל וכל דכשאתה יחיד אף שתעסוק בתורה אל תתיאש מן הפורענות:


###### Zeroa Yamin 1:7:3
[Zeroa Yamin 1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:7:3)

**א״נ** יש חילוק כשהוא דרך מקרה כי התם דר׳ חנינא ור׳ יונתן אזלי באורחא ועברו דרך שיש שם זונות אז ילך בטח ויכול לכיף יצרו. אבל בקבע יש לחוש. וז״ש הרחק משכן רע ולא תימא אכפייה ליצרי דהכא שאני שהוא בקבע לכן אני אומר ואל תתחבר לרשע דהיינו חיבור בקבע:


###### Zeroa Yamin 1:7:4
[Zeroa Yamin 1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:7:4)

**א״נ** אפשר דכך שיעור דברי התנא ראה אנכי מצוך הרחק משכן רע ואם אתה אנוס מסיבה שאתה מוכרח להיו׳ בשכונתו לפחות אל תתחבר לרשע כי לא תהיה בחברתי ולא תשב אתו עמו רק בדד תשב בביתך. ועם כל זה שלא תתחבר עמו אל תתיאש מן הפורענות ותמיד תפחד עד שתרחיק משכונתו רק דביני ביני הצלה פורתא שלא תתחבר עמו:


###### Zeroa Yamin 1:7:5
[Zeroa Yamin 1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:7:5)

**וזה** אפשר שהיא כונת רש״י ז״ל פ׳ וישלח בפ׳ עם לבן גרתי ותרי״ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים כלומר דיעקב אע״ה שלח לומר לעשו אל יבטיחך יצרך כי נתחברתי עם לבן ובהתחברי לרשע הפסדתי. דע עם לבן גרתי לא נתחברתי עמו בקבע רק תמיד הייתי גר דרך עראי ותרי״ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים כי לא נתחברתי עמו רק גר הייתי כאורח נטה ללון אף כי ואחר עד עתה לא היה קבע רק הכל עראי. והראיה על זה ויהי לי שור וחמור וכו׳ ואם הייתי מתחבר עמו כתיב בהתחברך לרשע פרץ ה׳ את מעשיך ואני נתעשרתי מוכרח שלא נתחברתי עמו רק כל הימים גר הייתי:


###### Zeroa Yamin 1:7:6
[Zeroa Yamin 1:7:6](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:7:6)

**א״נ** אפשר יזהיר על היצה״ר שיוצרו קראו רע והוא בקרבו ישים אורבו וז״ש הרחק משכן רע אותו שכן הנקרא רע הוא הצר יצה״ר כי אם לא תתרחק נעשית משכן לסט״א ולכך אני אומר ואל תתחבר לרשע הידוע מקור הסט״א. וכי תימא מאחר שהוא מלאך המות וממונה על כל צער ונזק בהתחברי עמו ישמרני כאיש בליעל המתחבר עם מורד במלך שהוא נשמר לז״א אל תתיאש מן הפורענות כי דרך הסט״א שהשומע לו הוא ממיתו כמ״ש בזהר הקדוש:


###### Zeroa Yamin 1:7:7
[Zeroa Yamin 1:7:7](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:7:7)

**א״נ** אפשר פירוש פשוט והוא במ״ש אוי לרשע אוי לשכנו למשל שאם בית הרשע נולד בו נגע וטעון נתיצת הכתל שבין ביתו לצדיק קרי ביה אוי לרשע וכיוצא וז״ש הרחק משכן הרע ובזה אל תתחבר לרשע בפורענות שינתצו הכתל שלך וכיוצ׳ אם נתנה רשות לחבל לרשע הצדיק שכנו מסוכן שילכד בשחיתתו:


###### Zeroa Yamin 1:8:1
[Zeroa Yamin 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:8:1)

**יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין וכו׳** אפשר דמלבד הפשוט בדבריו עוד רמז תוכחת מוסר לאדם שאל יבקש טענות למעט חטאתו ולהקטינו בטענות בלות ומטולאות ולהתלות בקורי עכביש כשם שעורכי הדיינין עושים דאף שהחיוב ברור מבקשים צדקו בכמה טענות וחילוקים דקים כי זהו עיקר חכמת היצה״ר למעט חטאת האדם ולבקש זכות וכמו שפירשו הראשונים כונת הכתוב וכל יצר מחשבות לבו רק רע רק מיעוט למעט הרע. לא זו הדרך לבעל נפש אדרבא אם חטא חטא קל יהיה בעיניו גדול מאד שעבר פי ה׳ אלהי עולם ובחוט השערה אין תרופה למכתו ק״ו ממלכי האדמה על האדמה שמכין ועונשין וממיתין בדבר קל שבקלים שיעבור פי המלך. וז״ש דוד הע״ה כי עוני אגיד אדאג מחטאתי אגיד לשון דברי׳ הקשים כגידין וזהו כי עוני אגיד בעיני קשה מאד. ואפי׳ על חטא אני דואג מאד כי כל יום אדאג דאגה מחודשת בהיות שהחטא לאלהי האלהים. וזה כלל במוסרו התנא הקדוש אל תעש עצמך דייקא בדבר הנוגע לך לא תהיה כעורכי הדיינין להפוך בזכותך. הלא תלמד שאני אומר לך כשבעלי דינין עומדין לפניך יהיו כרשעים וא״כ אתה בעל דין עומד בדין תדיר לפני ה׳ כמ״ש אדם נדון בכל יום וא״כ אתה כרשע. וגם אם עשית תשובה וקבלת יסורין אל תבטח בזה כי הלא כשנפטרין יהיו בעיניך כזכאין ולא זכאין ממש אף שקבלו עליהם את הדין וגם אתה תמיד תחשוד שאין אתה זכאי. ועמ״ש הרב תי״ט במשנתנו ומ״ש בעניותנו בס׳ הקטן ברכי יוסף א״ח סי׳ נז״ר:


###### Zeroa Yamin 1:9:1
[Zeroa Yamin 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:9:1)

**שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור וכו׳** שמא מתוכם ילמדו לשקר אפשר לומר דלא לבד על העדים קאמר שמא ילמדו לשקר אלא אפי׳ אין חשש שהעדים ילמדו אם יש חשש לשומעים שילמדו לשקר בענינים אחרים דעלמא צריך ליזהר על דרך שכתב בשיטה מקובצת כתובות סוף פ׳ מציאת האשה משם הריב״ש ועמ״ש בעניותינו בס׳ הקטן ברכי יוסף ח״מ בסימן טוב אות כ״ד ע״ש ודוק ואחז״ר ראיתי באבות דר׳ נתן סוף פ״י דאמרו שמעון ן׳ שטח וכו׳ מתוך שאתה חוקרן הוי זהיר בדברים שמא מתוך דבריך ישמעו השומעים ויוסיפו עליך שקר מפני הרמאין:


###### Zeroa Yamin 1:10:1
[Zeroa Yamin 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:10:1)

**שמעיא אומר אהוב את המלאכה וכו׳** אפשר לו׳ במ״ש פ״ק דקדושין דף ל׳ דחייב אביו ללמדו אומנות דכתיב ראה חיים וכו׳ נמצא דהאומנות נקר׳ חיים כמ״ש רש״י שם. וכל קבל דנא אשכחן דהרבנות מקצר׳ ימיו כמ״ש אוי לרבנות שמקברת בעליה ולכן אמר אהוב את המלאכה דדרך טבע היא חייך ונקראת חיים ושנא את הרבנות דהיא מקצרת החיים:


###### Zeroa Yamin 1:11:1
[Zeroa Yamin 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:11:1)

**אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות וכו׳** יש לדקדק דהו״לל שמא תגלו. ואפשר לומר במשז״ל לא חרבה ירושלם אלא על שביזו ת״ח. וזו רעה חולה בדור יתום כזה דאם חרבה בשביל שביזו ת״ח ק״ו שלא תבנה אם עודם מחזיקים בטומאתן ומבזים ת״ח. אמנם מאד צריכים הת״ח ליזהר בעניניהם ודבריהם שלא לתת מקום לעמי הארץ לבזותם דאם ח״ו הם הגורמים שיבזום במעשיהם לא טובים נמצא דהם סיבת הגלות וחטא עמי הארץ על כתפם וז״ש חכמים הזהרו בדבריכם וק״ו במעשה שמא תחובו חובת גלות כלומר חובת גלות שיש לע״ה על שהם מבזים ת״ח תחובו אתם שאתם גורמים לתת מקום שיבזו אתכם ועוברים על לפני עור לא תתן מכשול וז״ש חובת גלות שהיא על ע״ה תהיה עליכם:


###### Zeroa Yamin 1:12:1
[Zeroa Yamin 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:12:1)

**הלל ושמאי קבלו מהם וכו׳** הלל היה נשיא ושמאי אב״ד ומשום דגבי סמיכה סברת שמאי היה כנשיאים שקדמו הקדים שמאי פ׳ אין דורשין וכתבו התוס׳ שם דף י״ו ע״א דאגב דנקט התם שמאי בריש׳ תני בכל מקום שמאי מקמי הלל. אמנם הרי״טבא בחידושיו לעירובין דף י״ג בהאי דאמרינן ולא ע״א שמקדימין דברי ב״ש לדבריהם כתב וע״ד זה הלך ר׳ הקדוש שהיה מזרע ב״ה שהקדים בכל מקום דברי ב״ש לדברי ב״ה ע״ש. ויראה לקיים שניהם כאחד דאי משום דגבי סמיכה נקט שמאי ברישא לא הי״ל לרבינו הקדוש למנקט הכי תדיר דנר׳ ח״ו כמזלזל לב״ה והאדם רשאי בעצמו להזדלזל לא לאחרים אמנ׳ מאחר דב״ה עצמם כך עשו סמך רבינו הקדוש למנקט הכי ועכ״ז לא היה שפיר דשאני האדם עצמו רשאי לעשות ענוה אבל אגב דסמיכה נקט תדיר הכי מצורף כי כך עשו הם ותרי טעמי נצרכים:


###### Zeroa Yamin 1:12:2
[Zeroa Yamin 1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:12:2)

**והנה** ענותנותו של הלל נודעת וכבר נודע דהעניו מרכבה לשכינה וכן הלל גי׳ אדני. ועוד רמז דפ״ק דסוטה איכא מ״ד דת״ח אפשר להיות לו שמנה שבשמינית והוא חלק מס״ד. ולכך הלל גי׳ ס״ה שאפי׳ חלק אחד מס״ה לא הי״ל וכ״ש חלק מס״ד:


###### Zeroa Yamin 1:12:3
[Zeroa Yamin 1:12:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:12:3)

**הוי מתלמידיו של אהרן אוהב ש׳ וכו׳** הוא היה בחינת משה רבינו ע״ה והזהיר להתלמד מאהרן וכשמת אמרו עליו הי חסיד הי עניו מתלמידיו של עזרא כמ״ש פ״ק דסנהדרין ושילהי סוטה ועזרא היה גלגול אהרן הכהן ע״ה ובס׳ גלגולי נשמות מהרמ״ע שקבל ממהר״י סרוק כתוב שם אות פ׳ אהרן עלי עזרא הלל מניצוץ אחד. ובהכי יומתק מה שאמר הלל הוי מתלמידיו של אהרן וגם מה שהספידוהו מתלמידיו של עזרא:


###### Zeroa Yamin 1:12:4
[Zeroa Yamin 1:12:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:12:4)

**אוהב שלום וכו׳** לא אמר אהוב שלום ורדוף שלום לו׳ שכל כך ירגיל עצמו בזה עד אשר זה שמו אשר יקראו אוהב ש׳ ורודף ש׳ דכולי עלמא אומרים עליו שהוא אוהב ש׳ ורודף ש׳. וכדכתיב בקש ש׳ ורדפהו. ואפשר לומר בפסוק כמ״ש בגיטין דף נ״ב הנהו תרי דהוו מינצו כל בי שמשי ואקלע ר״מ התם ועכבינהו תלת בי שמשו עד דעבד שלמא שמעיה דקאמר ווי אפיקיה ר״מ לההוא גברא מביתיה ופירש״י שמעיה לשטן דקאמר ווי דאפיקיה מביתיה וז״ש בקש שלום ורודפהו לההוא ליפוק לא ליעול. ואפשר לרמוז כי לכן שלום גימט׳ עשו דכשיש שלום אין עשו שהוא הסט״א ואם ח״ו אין שלום עשו מזומן:


###### Zeroa Yamin 1:12:5
[Zeroa Yamin 1:12:5](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:12:5)

**ואפשר** לפרש במשנתנו דרך הלציי במשז״ל והובא בילקוט על פסוק חסד ואמת נפגשו א״ר סימון בשעה שרצה הקב״ה לברא את האדם נעשו המלאכי׳ כתות מהם אומרים יברא מהם אומרים אל יברא חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים אמת אומר אל יברא שהוא כלו שקרים צדק אומר יברא שהוא כלו מלא צדקות ושלום אומר אל יברא שהוא כלו קטטה מה עשה הקב״ה נטל אמת והשליכו לארץ וכו׳ ע״ש נמצא דהשלום אינו רוצה בבריאת האדם דכוליה קטטה. ובפרט זה צריך שלא לאחוז מדת השלום רק לאהוב הבריות אף שהם בעלי מריבה. וז״ש אוהב ש׳ שתאהב שלום וכל עסקך לשלו׳. ובכלל ראה הפקדתיך להיות רודף שלום כלומר רודף כאויב לו. והיכי יתקיימו שניהם אהבה ורדיפה לזה פירש מאי דסליק מאי דאמינא רודף שלום היינו ששלום אינו רוצה בקיו׳ המין האנושי דשלו׳ אמר אל יברא דכוליה קטטה ואתה תרדפנו ותהיה אוהב את הבריות שלא כמדת שלום דשונא הבריות. ובשאר תהיה אוהב לש׳ שתהיה מקרבן לעשות ש׳ ביניהם וגם לתורה לעשות ש׳ בין ישראל לאביהם שבשמים ובזה יתקיימו אוהב ש׳ ורודף ש׳:


###### Zeroa Yamin 1:12:6
[Zeroa Yamin 1:12:6](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:12:6)

**ואי** בעית אימא בפשיטות אוהב ש׳ ורודף שלום בין במקומך בין במקום אחר כמשז״ל ולא תימא השתא דכל מעייניך לש׳ תשנא הבריות כמו שמדת השלום לא רצה בבריא׳ האדם דפלגא איהו ואתה לא כן אוהב את הבריו׳ ומקרבן לתורה:


###### Zeroa Yamin 1:13:1
[Zeroa Yamin 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:13:1)

**נגד שמא אבד שמיה וכו׳** אפשר לומר במ״ש בסוטה דף ט׳ כל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו וז״ש נגד שמא שהוא רוצה להמשיך השם שלו במה שאינו חלקו אבד שמיה אפי׳ מה שיש בידו וזהו בעצם לשון אבד שהיה לו ונאבד. וזה קרוב למה שפירשו המפרשים:


###### Zeroa Yamin 1:13:2
[Zeroa Yamin 1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:13:2)

**ועל** דרך זה יש לפרש במ״ש כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים ופירשנו בעניותנו דאיבר׳ דיש לי זכות וזכותיה אלים אלא שאינו זוכה שיאמרו בפירוש אלא תולין דייקא בזכות אחרים. וז״ש נגד שמא שמושך השם לומר שיעשו לו בזכותו אף שהאמת אתו אבד שמיה דתולין בזכות אחרים:


###### Zeroa Yamin 1:13:3
[Zeroa Yamin 1:13:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:13:3)

**ודאשתמש בתגא חלף.** כתב רבינו עובדיה אני שמעתי בשם המפורש וכו׳ ואין צורך לשמועה כי כן אמרו באבות דר׳ נתן פי״ב והביאו סמ״ג עשין יב. אמנם מהרח״ו זצ״ל בשערי קדושה כתב המשתמש בשמות הקדש אמרו רז״ל ודאשתמש בתגא חלף וכו׳ וכ״פ מור״ם בהגהה סוף סי׳ רמ״ו בי״ד המשתמש בשמות. אלא שהוא גופיה בדרכי משה שם כתב בשם המפורש. ואתה תחזה מ״ש בשו״ת יכין ובעז ח״א בסוף סי׳ קל״ה. ועיין מה שפירש הרב זרע ברך ח״ג על ברכות ריש דף ל״א:


###### Zeroa Yamin 1:13:4
[Zeroa Yamin 1:13:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:13:4)

**עוד** כתב רבינו עובדיה בסמוך יש מפרשים תג״א ר״ת תלמיד גברא אחרינא וכו׳ ועתה נדפסו תו׳ חדשים והקשה בשם מהר״ש חסיד דש״ס ערוך במגילה דף כ״ח זה המשתמש בשונה הלכות ע״ש. ולק״מ חדא דהרמז דתג״א הוא ר״ת זהו מהמפרשים. ועוד דלדעת המפרשי׳ אפי׳ לא הגיע לגדר שונה הלכות אם מקפיד רבו אסיר. והש״ס איירי באין רבו מקפיד ומדקדוק דברי רבי׳ עובדיה משמע דאיסורא לחוד איכא והמפרשים אסמכוה בר״ת ודוק היטב:


###### Zeroa Yamin 1:13:5
[Zeroa Yamin 1:13:5](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:13:5)

**ויען** בדור יתום כזה בלכת׳ ילכו אחרי סגולו׳ והשבעות בשמות ופעולות ולא עוד אלא שעושים כן להנא׳ ממון. על כן לזכות את הרבים אמרתי להודיע לעם כי כתב מהרח״ו זצ״ל דאסור להשתמש בקבלה מעשית כי בהכרח ידבק ברע ומלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם וגם בעה״ז קבלה בידינו כי יעני או יחלה בחלאים וישתמד הוא או בניו או ימות הוא ובניו עכ״ד ובס׳ לקוטים סי׳ תס״ח כתב וז״ל מצינו לרבינו יהודא החסיד כי תלמידיו נשתמשו בשמות הקדש לנסותם והלכו לילה א׳ למקום דובים ואריות וחיות רעות במדבר ונשתמשו בשמות ונצולו ולכן בא הרב בבקר כדי שיכופר להם בעה״ז ולא לעיילו בכסופא קמיה קב״ה גזר עליהם שיחזרו שמה באותו מקום עצמו של דובי׳ ואריות וישבו שם לילה א׳ בטבילה ובוידוי ולא ישתמשו בשמו׳ ובעו״הר אכלו החיות רעות כל גופם חוץ מהידים והפנים שקראו בעיניהם השמות והידים שלקחו הספר. והביאום לבית המדרש ודרש עליהם מיתתם כפרתם עכ״ל בקצור. ובסמ״ק בראש הס׳ סי׳ ג׳ הביא המעשה הזה בשינוי קצת ע״ש. וכתב בס׳ חסידים סי׳ ר״ו אם תראה אדם שמתנבא על משיח דע כי היו עוסקים בכשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש ובשביל שהם מטריחים על המלאכים אומרים לו על משיח וכו׳ ולבסוף יהיה לבשת וגם לחרפ׳ לכל העולם או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבשת המאמינים בדבריו עכ״ל גם המשתמש בחכמת הצרוף לענייני עה״ז פתאו׳ יבא אידו וימות בלא עתו כמ״ש במקום אחר בס״ד רחמנא ליצלן:


###### Zeroa Yamin 1:14:1
[Zeroa Yamin 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:14:1)

**אם אין אני לי וכו׳** שמעתי במ״ש הלל מחייב העניי׳ וז״ש אם אין אני לי להזדרז בתורה מעצמי מי לי מי יחייב אותי כי לא קדמני עני ואביון וחסר לחם כמוני הממית עצמו על התורה. וכשאני לעצמי כפי חשקי ללמוד תדיר ולא לעשות מלאכה כלל מה אני איך אחיה ואתפרנ׳ כי דלותי מאד. וכי תימא הלא אחיך שבנא עשיר יפרנסך לזה אם לא עכשיו קודם הלימוד אימתי דאח״ך לא יועיל וכמ״ש פ״ג דסוטה תא נפלוג יצאת ב״ק ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתי והיינו מפני שכב׳ למד ואינו מועיל בתור׳ שעסק כבר כמ״ש רבינו ירוחם חלק אדם כתיב ב׳. ואפשר לפרש אם אין אני לי מי לי דאף אם יהיה לי בן חכם ויועיל ה״ד להצילו מגהינם אבל להשלים תקונו לא יועיל כל כך. וכשאני לעצמי דעשיתי כל טצדקי עדיין חייב לידע מה אני ומה נתחייבתי בגלגולים שעברו ומה אני נפש מי שהוא מכלל הידיעות שאמרו בז״ח וכ״ת כיון דעתה ידעתי שאני צדיק מה איכפת לשעבר לז״א ואם לא עכשיו אימתי אתקן כי יצטרך לבא בגלגול אחר ומי יודע אם אהיה מוכן לתקן כיום הזה:


###### Zeroa Yamin 1:15:1
[Zeroa Yamin 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:15:1)

**שמאי אומר עשה תורתך קבע וכו׳** אפשר לפרש במשז״ל דבתחיל׳ התורה נקרא׳ על שם הקב״ה דכתיב בתורת ה׳ חפצו ואח״כ נקראת על שמו שנא׳ ובתורתו יהגה ואמרו פ׳ היה נוטל הגיע לפרשת דרכים זה ת״ח דסלקא ליה שמעתא אליבא דהלכתא וכתבו התוס׳ דכיון דהגיע להוראה תמיד הוא מהרהר בתורה. וכבר כתבו המפרשים דהא דנקראה התורה על שם הקב״ה היינו בתחילת לימודו ואח״ך כשהגיע להוראה ונעשה גברא רבא נקראת על שמו. והנה הוה ס״ד דכשהגיע למדרגה שהתורה נקרא׳ על שמו לא יצטרך לשקוד בה תדיר כי כבר בכל מקום מוכת״ר בכתרה של תורה. אבל אין זה אמת דאדרבא אז כתיב ובתורתו יהגה יומם ולילה כי אף בלכתו בדרך יהרהר כמ״ש התוס׳ ועי״ז ניצול מהחטא. וז״ש עשה תורתך אף שזכית שנקרא תורתך ואתה גבר׳ רבא לא תימא כי מעתה אין צורך להתעסק תדיר אלא עשה תורתך גם שנקראת שלך קבע. ומאחר שתמיד אתה מהרהר בתורה אתה בטוח שלא יתגרה בך היצה״ר ותזכה דמצוה גורר׳ מצוה אמור מעט ועשה הרבה כי התורה מברחת היצה״ר. והוי מקבל את כל אדם וכו׳ דרב שמחל וכו׳ וכ״ש שצריך להסביר פנים:


###### Zeroa Yamin 1:16:1
[Zeroa Yamin 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:16:1)

**ר״ג אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק.** אפשר לומר במ״ש הרשב״א בתשו׳ סי׳ רנ״ג דאם רב במקומו מקל הולך אחריו כתרבא דאייתרא בא״י שכלם נוהגים התר ואלו יעשה שלא כרבו מקל בכבודו. אמנם מקום שנהגו לעשו׳ כל דבריה׳ עפ״י הרי״ף או הרמב״ם הרי עשו גדול זה כרבם. מיהו אם יש חכם ראוי להוראה ורואה ראיה לאיסור מה שהם מתירין נוהג בו איסור שאין אלו כרבם ממש עש״ב. וזה רמז עשה לך רב לפי שיש כמה ספקות וסברות עשה לך רב תקבל עליך חכם מופלא לרב והסתלק מן הספק שתלך אחריו בכל הוראותיו וזהו אם הוא רבו ממש שמקבלו ולומד תורה ממנו. ואם אינו רבו יכול להתפרש עשה לך רב אף שאינו רבך עשה כאלו הוא רבך לעשות ככל משפטיו אך בדבר שאתה רואה לאיסור הסתלק מן הספק שאינו רבך ממש:


###### Zeroa Yamin 1:17:1
[Zeroa Yamin 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:17:1)

**שמעון בנו אומר וכו׳** ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה. פירש רבינו עובדיה מי ששומע חרפתו ושותק. ואפשר להרחיב הדבר כמ״ש הרמ״ק דאין בכל הסיגופים ותעניות דבר המכשיר הנפש ומכפר עונותיו כשומע חרפתו ושותק ומוחל כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא וצריך כמה סיגופים ותעניות הרבה או קבלת יסורין ועניות וחלאים וכיוצא אשר כל אחד מהם מר ממות. אך המעביר על מדותיו אוכל ושותה ומתפרנס בטוב ועונותין מתכפרים והאריך בזה. וז״ש לא מצאתי לגוף דייקא שלא יצטרך יסורין בגופו או בממונו או סיגופים ואין טוב משתיקה כי הוא טוב לגוף שאוכל ושותה ויש לו בריאות ונסלח לו ע״י השתיקה:


###### Zeroa Yamin 1:18:1
[Zeroa Yamin 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/1:18:1)

**רשב״ג אומר על ג׳ דברים העולם קיים על האמת ועל הדין ועל השלום.** פירש מז״ה ז״ל דכלהו מתפרשי לענין דינא על הדין לדונו לאמיתו על האמת בעדים שלא יעידו שקר. ועל השלום לסלק מבעלי הדין המריבה שביניהם עכ״ד והם דברי מרן בבית יוסף ח״מ סי׳ א׳. ובספרי הקטן ברכי יוסף שם הבאתיו ונשמט שם בסוף תיבות הנז׳ שהם דברי מרן: