## Zeroa Yamin Chapter 3

###### Zeroa Yamin 3:1:1
[Zeroa Yamin 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:1:1)

**עקביא בן מהללאל אומר וכו׳ דע מאין באת וכו׳** אפשר לפרש עפ״י מ״ש הרב מהרח״ו ז״צל בשערי קדושה דמהד׳ יסודות באים כל מיני עבירות מיסוד האש הנה באה רישא דדאב״ה היא הגאוה ונמשכים בצי״ר הכעס וההקפדה וכיוצא מיסוד הרוח נמשך כל דיבור אסור וסי׳ ולרוח ממללא מיסוד המים נמשכו׳ תאוו׳ גופניות בעריות ומאכלות וכיוצא ומיסוד העפר נמשכת העצבות והעצלות לקיים מצותיו ית׳ ואין עבודתו בשמחה ע״ש באורך. ואפשר דזו כוונת עקביא בן מהלאל אומר בהיותו גדול בדורו ואין העזרה ננעלת על כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כמוהו ביקש למצוא ארוכה ומרפא לד׳ מראות נגעים הנז׳ ומצא כדי גאולתו להסתכל בהני תלת מילי זה יצא ראשונ׳ דע מאין באת מטפה סרוחה וכשתסתכל בזה אתה תחזה כי על מה יתגאה האדם והוייתו הנה זה בא מטפה סרוחה ובהביטו אל שרשו ועיקרו יחזור לצו״רו ויכנע לבבו וניצול מגאוה וכעס והקפדה מהם ומהמונם. ולאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה בין תבין את אשר לפניך איה אפה כל שעשועיך מן היכלי שן וצבע רקמתים ובגדי חמודות ונחת שלחנך מלא דשן ברבורים אבוסים עגלא תלתא ועיזא כרכוז וכהנה וכהנה הראית כי מכל כלי חמדתיך וכל פרקי סעיפי שלחן ערוך אין כל מאומ׳ בידך לך טרדין מבני אנשא וגזרת עילאה בא בצור והטמן בעפר מקום רימה ותולעה ובשומו כל זה נגד עיניו יעזוב דרכו ומחשבותיו בתאות גופניות העריות ומאכלות גדולי גדולים מיסוד המים הרעים. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו׳ ובזה ינצל מכל דיבור אסור כי כח הדברי מנחה היא שלוחה מהבורא יתברך אל האדם ויבדל אלהים בינו ובין חיות ובהמו׳ והוא עתיד ליתן דין וחשבון על אשר נשתמש במתנתו נגד רצונו כמו שהאריך במוסרו הרב בינה לעתים ובכלל לעובדו כחיובו ביראה ואהבה ושמחה ונמצא כי בהסתכלו בג׳ דברים הללו ניצול משריגי ענפי העבירות השתרגו עלו מחומר ד׳ היסודות ועמ״ש בעניותנו בקונטרי׳ דברים אחדים דרוש ט״ו בס״ד:


###### Zeroa Yamin 3:1:2
[Zeroa Yamin 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:1:2)

**דע מאין באת** ירמוז דצריך לדעת שרשי נשמתו ועל מה בא לתקן בעה״ז כמ״ש בזהר שיר השירים על פסוק אם לא תדעי לך היפה בנשים:


###### Zeroa Yamin 3:2:1
[Zeroa Yamin 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:1)

**ר׳ חנניא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו׳.** בס׳ עץ אבות בלחם נוקדים כתב דסגן מכת בעלי שש נקודות ולא ישתנה בסמיכות עכ״ד והמדקדק הגדול ר׳ אליה בס׳ תשבי כתב הפך דבריו ע״ש:


###### Zeroa Yamin 3:2:2
[Zeroa Yamin 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:2)

**הוי מתפלל בשלומה של מלכות** לפי הפשט אפשר לפרש במה שפירשו כת הקודמין פ׳ כי כארץ תוצי׳ צמחה וכו׳ נגד כל הגוים כמ״ש במקום אחר:


###### Zeroa Yamin 3:2:3
[Zeroa Yamin 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:3)

**ועל** דרך האמת אפשר שיתפלל שתהיה סיהרא באשלמותא וזהו בשלומה של מלכות שכינת עזנו שאלמלא מוראה וכו׳ כי היא האם כל חי והיא אם המיסרת. ועוד אפ׳ בשלומה רמז לחבר נהי״ם ב׳ רמז לנ״ה שלום יסוד ה׳ מלכות וז״ש הוי מתפלל בשלומ״ה של מ׳:


###### Zeroa Yamin 3:2:4
[Zeroa Yamin 3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:4)

**ר׳ חנניא בן תרדיון** כתב בלחם נוקדים אולי הוא נגזר משם תרדין מין ירק נחמד למראה כמ״ש כתרדין עלי אדמ׳ שמא היה מראהו נאה דומה לצבע תרדין עכ״ל ותימה עליו דתרדין הוא סלקא והוא ירוק ככרתי ואדם ירוק כתרדין צריך לברך משונה הבריות. ובטלית הוא גוון נחמד ועל טלית אמר כתרדין עלי אדמה ועמ״ש בעניותנו עלה בקונט׳ פתח עינים בעירובין דף ג״ן בס״ד:


###### Zeroa Yamin 3:2:5
[Zeroa Yamin 3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:5)

**שיושב ועוסק בתורה** אפשר דעסיק ואתי בחומרי מתניתא וטורח בכח כמו שהיה עושה רבינו האר״י ז״צל כשעוסק בהלכה. וכן עוס״ק בגימט׳ ורב כח:


###### Zeroa Yamin 3:2:6
[Zeroa Yamin 3:2:6](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:6)

**שנאמר ישב בדד וידום וכו׳** אפשר במ״ש בעניותי בס׳ הקטן ראש דוד ריש פ׳ תשא משם מז״ה חס״ל ז״להה כי האדם נברא מעורב ומורכב מכל העולמות וע״י שימשיך האדם שפע להחיות נשמתו ע״י התורה והעבודה שהן סיבה להמשיך עלינו השכינה שהיא חיות הנר״ן בזה יומשך שפע לכל העולמות עש״ב. וז״ש ישב בדד בד״ד גימט׳ עשר שהוא מכוין לקשר העשר ספירות הרמוזים בד׳ עולמות וידום במחשבה נכונה כי נטל השפע לכל העולמות ולנר״ן בעבורו וזהו עליו:


###### Zeroa Yamin 3:2:7
[Zeroa Yamin 3:2:7](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:7)

**וראיתי** בס׳ עץ אבות דמסיק דהעושה מעשה אפי׳ יחיד נכתב בספר כמ״ש וכל מעשיך בספר נכתבים. אבל אם לא עשה מעשה רק דברי קדושה ומוסר ולעשות מצוה אם הוא אחד שכר יש לו אבל אינו נכתב בספר ואם הם שנים אפילו נדברו איש אל רעהו דברי׳ לבד מכתבן מילייהו דייקא. ובזה תריץ לקושית התוס׳ ופירש אפי׳ חשב מצוה ונאנס הכונה א׳ מהשנים ע״ש באורך:


###### Zeroa Yamin 3:2:8
[Zeroa Yamin 3:2:8](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:8)

**ולפי** שיטתו אפשר לפרש בסגנון זה מ״ש אפי׳ חשב וכו׳ דמדחזינן דאם הם שנים הם המדברים וחושבי׳ דבריהם נכתבים בספר מהא ידעינן דאם הוא אחד נחתינן דרגא דשנים נכתב ואחד מעלה עה״כ כאלו עשאה:


###### Zeroa Yamin 3:2:9
[Zeroa Yamin 3:2:9](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:2:9)

**ואפשר** להמתיק עוד שנאמר ישב בדד וכו׳ במ״ש בשו״ת רבינו יעקב ממרויש כ״י שהיו משיבי׳ לו מהשמים ואמרו לו דהמחשבים מחשבות וסברות בלבם בהלכה חמורה ובפסקים החמורים אהוב ונחמד לפני המלך העליון והבאתי דבריו בס׳ הקטן ברכי יוסף א״ח סי׳ תקמ״ה ע״ש וז״ש אפי׳ אחד שיושב ועוסק בתורה כלומר בהלכה בעיון להבין הדבר על בוריו הקב״ה קובע לו שכר שנאמר ישב בדד וידום במחשבה לכוין ההלכה אלהים חשבה כי נטל חלקו מהר סיני כלומ׳ שנטל מה שהושפע בסיני עליו בעבורו כי הוא חלקו ובודאי אלהים יראה לו וקב״ע את קובע״יהם שכר שלם:


###### Zeroa Yamin 3:3:1
[Zeroa Yamin 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:3:1)

**ר׳ שמעון אומר שלשה שאכלו וכו׳** רבינו עובדיה כתב ששמע דבברכת המזון שמברכין על השלחן יוצאין י״ח וחשוב כאלו אמרו ד״ת. והרב תי״ט תהי עלה דאטו ברשיעי עסיק ר״ש דאינן מברכין בה״מ ומבטלין מ״ע דאוריתא ובס׳ עץ אבות כתב דנקט ג׳ דביחיד או בב׳ שמברך כל אחד לעצמו לית לן בה אבל בג׳ דא׳ מברך והב׳ יוצאים על ידו נמצא שהם לא אמרו ד״ת על השלחן אע״פ ששומע כעונה לענין גוף הדין אך לא לענין זה דבמילי חסידו׳ עסיקינן וצריך אמירה ממש להוציא בשפתיו ול״ק מ״ש תי״ט אטו ברשיעי עסיקינן ומתני׳ נמי דייקא דבבה״מ יוצאין י״ח כשכל א׳ מברך לעצמו וזה דבר מחויב ומוכרע מעצמו שאם ברכו בה״מ א״א לומר שאכלו ז״מ ח״ו כי המברך מתברך עכ״ל ועם שהוא שיבח עצמו וקרי עליה טבא חדא פלפלתא דבריו לא האירו דאי א׳ או שנים יוצאים בבה״מ מדוע כשהם ג׳ דאחד מברך והב׳ יוצאים בברכתו ומכונים לשמוע כל דבריו אינם יוצאים בבהמ״ז כיון דאהניא שמיעתם לצאת ממ״ע דאוריתא דקי״ל שומע כעונה ומאי דמשני דבמילי דחסידות עסיקינן אינו נראה דבשביל חסידות זה לימא כאלו אכלו מז״מ וכל שלחנות וכו׳. ותו דאמרו בזהר תרומה דף קנ״ג ע״ב שלחן דלא אתמר עליה מילי דאוריתא עליה כתיב כי כל שלחנות וכו׳ ואסיר לברכא על ההוא שלחן. אלמא מילי דאוריתא לבד מברכתא קאמר וכן הוכיח מכאן הרב ראשית חכמה ש׳ הקדושה פט״ו ע״ש וסתמא קאמר ומשמע אפי׳ כשהוא יחיד וגם מרוצת כל המאמר משמע דביחיד נמי קאמר כמו שיראה הרואה לשון המאמר. ומ״ש דהדבר מוכרע דאם בירך בהמ״ז איך קאמר כאלו אכלו מז״מ גם לפי דרכו קשה דאמרו ברכת זימון וענו אחריו ואח״כ כיונו לכל דברי המברך אמאי יהיה ז״מ. שוב ראיתי במשנה לחם שלו שכתכ דבזהר חדש בה׳ מגילות דפוס ויניצייא דף מ״ד קאמר ויחיד די לו בברכותיו והוא מפורש כדבריו. ולשון ז״ח היא ויחיד שאין לו עם מי לעסוק בתור׳ די לו בברכותיו והוא עזר כנגדו דמשמ׳ דאם הם שנים שיכולין שניהם לעסוק בתורה אינו מועיל מה שכל א׳ מברך לעצמו אלא צריך שיתעסקו בתורה והוא הפך דבריו שכתב בפירוש דגם ב׳ יוצאים י״ח בבה״מ:


###### Zeroa Yamin 3:3:2
[Zeroa Yamin 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:3:2)

**איברא** דדברי ז״ח שגבו ממני דהא בסמוך אמר ט׳ צריך לומר על שלחנו דברי תורה וא״כ אפי׳ א׳ יכול לומר ד״ת. ותו דבכמה דוכתי בזהר עסיק בהני מילי דפתורא ובשום מקום לא אמר חידוש גדול כזה. ואי לאו דמסתפינא הו״א שזו היא הגהה שהגיה אחד חכם בגיליון והכניסוה בפנים. והעיקר הוא דגם יחיד איבעי לומר ד״ת על השלחן והכי רהטו דברי הזהר פ׳ תרומה הנז׳:


###### Zeroa Yamin 3:3:3
[Zeroa Yamin 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:3:3)

**שנאמר כי כל שלחנות מלאו קיא וכו׳** אפשר לומר דרך רמז כי אלף גי׳ קי״א והוא לשון לימוד שאם אומר ד״ת הוא אלף לשון ואאלפך חכמה. ואם אינו אומר דברי תורה נעשה קי״א תמורת אלף. וזבחי מתים הוא ע״ז וזהו צאה גי׳ צו שהוא ע״ז כמשז״ל אין צו אלא ע״ז דכתיב הואיל הלך אחרי צו כמ״ש בסנהדרין דף נ״ו ע״ב וא״ש דע״ז קרי צו כי הוא גי צאה:


###### Zeroa Yamin 3:3:4
[Zeroa Yamin 3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:3:4)

**א״נ** אפ׳ כמ״ש בס׳ הגן דק׳ ברכות וי״א ברוך אשר בברוך שאמר גימטריא קי״א שהם ק׳ ברכות ואחד עשר ברוך הנז׳ בברוך שאמר והם כנגד קי״א פסוקים שבפ׳ ויקרא כי כל המברך בקול רם כהוגן כאלו הקריב קרבנות שבפ׳ ויקרא עכ״ד ובזה אפשר דשלחן הוא כמזבח ואם אמרו דברי תורה הוי כמקריב קרבנות שבפ׳ ויקרא שיש קי״א פסו׳ והשלחן כמזבח והלימוד אל״ף גי׳ קי״א. ואם לאו נהפך לקיא צאה במקום הקרבנות הכתובות בקי״א פסוקים:


###### Zeroa Yamin 3:3:5
[Zeroa Yamin 3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:3:5)

**וזה** טעם מ״ש בסוף מנחו׳ דהעוסק בתורה כאלו הקריב כל הקרבנות דלימוד אלף גי׳ קי״א כאלו הקריב כל הקרבנות אשר בקי״א פסוקים שבפ׳ ויקרא. ועוד אפשר לרמוז כי עול״ה גימט׳ קי״א כי הלימוד הוא אלף קיא נחשב כעולה גי׳ קי״א. ויען כי האלהים עשה את האדם ישר לכן כל עושה עול הוא קיא צאה כי עולה גי׳ קי״א. אך אם חזר בתשובה מתכפר לו כמקרי׳ עולה גי׳ קי״א:


###### Zeroa Yamin 3:3:6
[Zeroa Yamin 3:3:6](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:3:6)

**ואפשר** לרמוז בפ׳ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה׳ כי העוסק בתורה מייחד הדודי׳ ומחזירם פב״פ וז״ש וידבר שמדבר ד״ת לשמה וזהו אלי לעשו׳ נ״ר לפני אז גורם זה יסוד השלחן מ׳ אשר מוחין דאימ׳ לפני ה׳ פב״פ וזהו הטעם שצריך ללמוד תורה על השלחן כי השלחן הוא רומז למ׳ וע״י התורה הוא גורם יחוד ת״ת ומ׳:


###### Zeroa Yamin 3:4:1
[Zeroa Yamin 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:4:1)

**ר׳ חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה וכו׳** אפשר לומר כי ליל׳ מדת הדין והמהלך בדרך הוא עומד במקום סכנה. ומפנה לבו לב הוא כינוי לשכינה וע״י שהוא בטל השכינה מסתלקת ונכנסת הסט״א שהיא הבטלה ואז מתחייב בנפשו דהשכינה עושה לו דין:


###### Zeroa Yamin 3:5:1
[Zeroa Yamin 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:5:1)

**ר׳ נחוניא בן הקנה אומ׳ כל המקבל עליו עול תורה וכו׳** אפשר במ״ש הרב תורת חיים בסנהדרין דף צ״א כי במצרים היו צריכים לישב ת״ל שנה וישבו פ״ו שנה בקושי השעבוד ונשאר שמ״ד שנה והם הד׳ גליות והרב לב אריה פ׳ וארא כתב דמשה הוא אות יותר על שמ״ד ובזכותו יצאו ממצרים עיין בדבריהם באורך ואפשר דכשמקבל עליו עול תורה באמת כדחזי יזכה לניצוץ משה רבינו כמ״ש גורי האר״י זצ״ל דהיינו דקאמרי האמוראים משה שפיר קאמר. וא״כ בזכות משה רבינו ע״ה שיש לו אחד יתר על שמ״ד ינצל משמ״ד ולכן מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ:


###### Zeroa Yamin 3:5:2
[Zeroa Yamin 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:5:2)

**ועוד** אפשר לומר דרך דרש כי הנה המפרשים חקרו דיעקב ועשו חלקו העולמות והעה״ז הוא לעשו ואיך אנו נהנים מהעה״ז: ויש בזה שני תירוצים אחד דכל העולמות היו תלוים עד שקבלו ישר׳ התורה דאי לא היה העולם חזר לתהו ובוהו ונמצא דע״י ישראל נתקיים העולם והו״ל כמציל מזוטו של ים ומשלילותו של נהר דהרי אלו שלו. ועוד תירוץ שני דקי״ל האחין שחלקו ויצא עליהם שט״ח בטלה מחלקת ונהי דחלקו יעקב ועשו אך יצא שט״ח של בין הבתרים ובטלה מחלקת. והשתא המקבל עליו עול תורה מורה דסובר דטעם מה שאנו נהנים מהעה״ז היינו משום שקנינו העה״ז בקבלת התורה ועשו לית ליה מידי דכבר היה העולם אבוד אלמלא לא קבלנו התורה ובקבלת התורה זכינו בכל ולכן מקבל עול תורה כי עי״ז הוא קיום העולם וזכינו בכל. וא״כ דין הוא להעביר ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ כי זאת התור׳ אגוני ומצלא וכאשר חשב כן הוא שבתור׳ זכינו בעה״ז ובעה״ב. והפורק ממנו עול תורה מורה שסובר דהטעם שאנו נהנים בעה״ז היינו משום דבטלה מחלקת שפרענו השט״ח של גלות מצרים. וכמשפטו נותנין עול מלכות ועול דרך ארץ כי כל זה בכלל הגזרה כמשז״ל והנה אימה חשכה וכו׳ בד׳ גליות:


###### Zeroa Yamin 3:6:1
[Zeroa Yamin 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:6:1)

**ר׳ חלפתא בן דוסא איש כפר חנני׳ אומר עשרה שיושבין ועוסקי׳ בתורה שכינה שרויה ביניהם וכו׳** אפשר לרמוז דע״י עסק התורה גורם זיווג זו״ן פב״פ שבאים להם מוחין דאוא״י. ואפשר כי שרויה שם רמז אלהים דיודין גי׳ ש׳ ואלהים בריבוע גי׳ ר׳ שהם בחי׳ מ׳ דינא קשיא וע״י הלימוד ובפרט בעשרה גורם זיווג עם ו׳ הרומז לת״ת עם י״ה שהם מוחין דאוא״י והכל רמוז בתיבת שרויה:


###### Zeroa Yamin 3:7:1
[Zeroa Yamin 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:7:1)

**ר״א איש ברתותא או׳ תן לו משלו וכו׳** אפשר כמ״ש ר׳ לוי רמי כתיב לה׳ הארץ וכו׳ וכתי׳ והארץ נתן לבני אדם ל״ק כאן קודם ברכה וכו׳ וז״ש תן לו משלו בדבר דלא שייך ברכ׳ או שלא ברכת עדיין שהוא בסוג לה׳ הארץ ומלואה דלפי האמת אתה ושלך שקנית ע״י הברכ׳ שלו דמה שקנה עבד קנה רבו וכן בדוד ה״א כי ממך הכ״ל דייקא וכו׳ והרב הקדוש מהר״ר יעקב אשכנזי ז״ל פירש דמה שצריך למזונותיו הוא שלו דכתי׳ נותן לחם לכל בשר וביותר על צרכו הוא של הקב״ה וע״ז אמר תן לו משלו פי׳ מדבר שהוא יותר לצרכך דלפי אמת אתה ושלך פי׳ הנצרך לך שלו וכן בדוד וכו׳ כי דוד היה מתענה ומה שהצריך לסעודתו הקדיש כמשז״ל הרי שנתן מצרכו עכ״ד והביאו הרב דברי שלמה ז״להה פ׳ משפטים:


###### Zeroa Yamin 3:7:2
[Zeroa Yamin 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:7:2)

**ר׳ יעקב אומר המהלך וכו׳** כתב הרב תי״ט דהכי גרסינן והוא אביו של ראב״י ולא כגירסת ר״ש אומר דר״ש כבר נשנו דבריו לעיל ואינו נראה לו׳ משום דדמי להא דר״מ השוכח וכו׳ דא״כ הו״ל לשנותו אחד דר״מ וכ״ש דר״מ קדים לר״ש בזמן כמ״ש הר״מ ספ״ד מהקדמתו וכו׳ ע״ש ועמו הסליחה דר״ש ור״מ בזמן אחד תלמידי ר״ע כמ״ש ביבמות דף ס״ב ונסחא מוטעת נזדמנה לו בהקדמת הרמב״ם וכמ״ש בעניותנו באור׳ ע״ד הרב תי״ט עצמו שכת׳ כן פ״ק דשבועות בס׳ הקטן שער יוסף דף פ״ד וצ״ט:


###### Zeroa Yamin 3:8:1
[Zeroa Yamin 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:8:1)

**ר׳ דוסתאי בר ינאי משום ר׳ מאיר אומר כל השוכח וכו׳** יש להרגיש במשנה זו דבתחלה קאמר כאלו מתחייב ולבסוף סיים הא אינו מתחייב. ועוד דקרא קאמר יסורו דמשמע ממילא והתנא נקט עד שישב ויסירם דמשמע דמכוין לכך. ונראה דיש ג׳ חלוקות בענין אם מכוין להסירם אז מתחייב ממש בנפשו. ואם ממילא סרו אז הוי כאלו מתחייב בנפשו ובהכי איירי קרא וקאמר ושמור נפשך מאד פן יסורו כלומר השמר מאד אף מחלוקת יסורו ממילא דהוי כאלו מתחייב וזהו ריבוי השמירה אף מחלוקת דאינו מתחייב ממש אלא כאלו מתחיי׳ ולכן אמר יסורו ומשם מדקדק התנ׳ דאינו מתחייב ממש עד שישב ויסירם במתכוין דאז מתחייב ממש בנפשו. אבל אם תקפה עליו משנתו פטור והם ג׳ חלוקות ואין כתוב בפסוק אלא חלוקת יסורו ממילא דהוי כאלו מתחייב ומשם למד מכוין להסירם ותקפה ודוק:


###### Zeroa Yamin 3:8:2
[Zeroa Yamin 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:8:2)

**וראיתי** להרב עיון יעקב במשנה זו שכת׳ וז״ל וכתב במ״ש במשנה זו משם רבו ושננתם לבניך מלשון לחם משנה שצריך לשנות ולחזור משנתו שזהו לימוד לשמה משא״כ פעם ראשון ונ״ל דעפ״ז יש לתרץ הגמ׳ דקדושין דף ל׳ ע״א דרך דרש דקאמר ושננתם אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל אותיות שבתורה. ולפיכך זה אין לו שייכות כלל לדרוש שלמעלה ולכן מתורץ דה״א בל״ז דלכך נקראו ראשונים סופרים ללמוד כמו שסופרים צריכין לכתוב ס״ת לשמה כן הלימוד צריך להיו׳ לשמה משא״כ עתה דאמר א״ת ושננתם אלא ושלשתם וק׳ לכתוב ושלשתם אלה בא לאשמועי׳ דצריך ללמוד שנית דהוי לשמה א״כ כבר נשמע דצריכין ללמוד לשמה על כן דרשינן דרוש אחר שלכך נקראו סופרים עכ״ל והרבה יש להשיב על דבריו כאשר המעיין בעיניו ור׳ ביסודי וחלקי הדרש הזה:


###### Zeroa Yamin 3:8:3
[Zeroa Yamin 3:8:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:8:3)

**ואני** בעוניי יראה לי לפי פשטו לפרש קשר לפיכך עם הקודם באופן זה והוא דהרמב״ם פ״א דתלמוד תורה אחר שכתב שישלש לימודו וכדעת התוס׳ כתב בד״א בתחילת למודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה וכו׳ יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב וכו׳ ויפנה כל ימיו לגמרא לפי רוחב שיש בלבו וישוב דעתו. ומרן בכ״מ כתב שהוא פשוט דלגמרא צריך זמן הרבה ועל זה סומכין העולם שאין משלשין. ויר׳ דמלבד שהענין הוא סבריי יש סמך נמי דהא דבר זה למדנו מדכתיב ושננתם לבניך דהוא בריש כל מראין חנוך לנער ובפרק ההוא כאן בתחילה אמרו לשלש לימודו. ואפשר דמ״ה לא כתיב בהדיא ושלשתם לומר דלשלש לימודו לאו מילתא פסיקתא היא כי אין זה אלא בתחילת לימודו אבל כשיגדיל בחכמה סגי בעתים מזומנים וכל ימיו יפנה לגמרא כמ״ש הרמב״ם ז״ל:


###### Zeroa Yamin 3:8:4
[Zeroa Yamin 3:8:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:8:4)

**אמנם** עין רואה דהש״ס נקט ישלש אדם שנותיו והרמב״ם נקט ישלש זמן לימודו והכי הו״לל לש״ס ולא לומר ישלש אדם שנותיו דמשמע דאכלהו שני קאמרינן שיהיו משולשים. ונר׳ דמימרא זו אמרה רב ספרא משם ר׳ יהושע ן׳ חנניא דהיה תלמיד רבן יוחנן בן זכאי בזמן החורבן והיה מקמאי דקמאי ובימיהם לבם כפתחו של אולם ומספיק להם שליש בתלמוד ומ״ה נקט ישלש שנותיו דאיברא דלכל ימי חייו קאמר אבל השתא דבצר לבא ומיום אל יום ירדה חולשא בלב ובכח אינו מספיק שליש לגמרא וגם רוב ימיו לגמרא לא ספיק לכך כתב הר״מ דדוקא בתחילת לימודו וכו׳. ולפי זה הראשונים שדעתם רחבה וסגי להו שליש לגמרא אף משהגדיל. ניחזי אנן בשליש למקרא מה עבדי כלהו שני שלישי׳ על כלו. לכך קאמר לפיכך נקראו ראשוני׳ סופרים שהיו סופרים כל אותיות. כלומר השתא דמר׳ יהושע בן חנניא עינינו הרואו׳ לב מלכים מלכי רבנן קמאי אין חקר דבכל שנותיו שליש לגמרא מספיק א״כ זמן המקרא שליש פש להו זימנא טובא ומ״ה היו סופרין אותיות ועוסקים בטעמי הטעמין והתגין וכו׳ כי היה להם זמן ארוך להתעסק במקרא. והוא נמשך בעצם מהקודם. ומרוב שלמותם וענותנותם לא רצו שיקראום אלא סופרים שסופרין אותיות דהיינו חושבנא בעלמא. אבל לפי האמת עשר ידות להם למעלה מהאותיות בתגין ונקודו׳ וטעמים. ולפי רוב הענוה לא רצו ליקר׳ כי אם על בחינה אחת התחתונה מספר האותיו׳ ולא אפי׳ בבחינת האותיות כי שיג וכי שיג להם רזי דרזין:


###### Zeroa Yamin 3:9:1
[Zeroa Yamin 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:9:1)

**רחב״ד אומר כל שירא׳ חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת.** פירוש דאם אין בו יראת שמים חכמתו מתבטל׳ הא כיצד דאם יהיה לו גאוה חכמתו מסתלקת וכמ״ש האי מאן דיהיר חכמתו מסתלקת. ואם ירשיע תורתו הולכת לסט״א. וגם נאמר בו ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי. וגם כשאין בו יראת שמים אם יזהיר וידרוש לעם אין שומע לו כי כלם יודעים דהוא אינו מקיים וא״כ אין חכמתו מתקיימת דאין שומעין לקולו. גם אם ילמוד לקנטר תורתו נעשית לו סם המות. אבל אם קדמה לו יראה ולומד לשמה ע״מ לקיים חכמתו מתקיימת ונשארת אצלו תמיד ומתקיימת שילמדו ממנו:


###### Zeroa Yamin 3:10:1
[Zeroa Yamin 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:10:1)

**כל שרוח הבריות נוחה הימנו וכו׳** כתב הרב תי״ט בשם מדרש שמואל דלא אמר כל הבריו׳ דלא חיישינן למיעוטא לז״א רוח הבריות דאף רוב סגי כמ״ש לרב אחיו ולא לכל אחיו עכ״ד ולי נראה דאף אי הוה קאמר כל הבריות ברוב סגי דקי״ל רובא דאוריתא אף דכתיב כל דרובו ככלו. ושאניא ההיא דלרוב אחיו דשינה הכתוב ומעיט בהדי׳ לרוב אחיו ולא לכל אחיו דבאומרו כל אפשר הכל ממש ואפשר רוב דרובו ככלו ואתא קרא וקאמר להשמיענו דהשתא לרב אחיו ולא לכל אחיו כדמעיקרא ואי הוה קאמר כל הבריו׳ אמרינן ודאי רובו ככלן ומשו״ה לא היה שונה משנתו מחוסר כ״ל. אמנם אפשר דלא אמר כל דלא נימא רובא דמנכר בעינן לזה לא אמר כל דגם אי לא הוי רובא דמנכר סגי. והפשוט הוא דלא נקט כל משום שופרא דלישנא דלא א״ש כל שרוח כל הבריות. ועמ״ש בספרי הקטן ראש דוד ריש פ׳ תשא בס״ד. ואפשר לפרש כל שרוח הבריות וכו׳ כי הנה כתיב ואהבת לרעך כמוך והפשוט שיאהב לחבירו והדרש דקאי כב יכול על הקב״ה כמ״ש רעך ורע אביך וכו׳ וכמ״ש רש״י פ׳ ב״מ וכל שרוח הבריות נוחה הימנו דמקיים ואהבת לרעך כפשוטו רוח המקום נוחה הימנו דודאי ישא ק״ו ויקים הדרש דקאי על הקב״ה וכל מי שאין רוח הבריות וכו׳ דאינו מקיים הפשט ודאי אינו מקיים הדרש ואין רוח המקום וכו׳:


###### Zeroa Yamin 3:11:1
[Zeroa Yamin 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:11:1)

**ר׳ אליעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדו׳ וכו׳** עמ״ש בקונטריס שמחת הרגל בסוף לימודי סוכות:


###### Zeroa Yamin 3:12:1
[Zeroa Yamin 3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:12:1)

**ר׳ ישמעאל אומר הוי קל לראש וכו׳** אפשר דהכי קאמר הוי קל לקום לראש ישיבה ונוח לתשחורת יניק וחכים והוי מקבל את כל האדם אפי׳ סבי ארמאי שנק׳ האדם כמ״ש התוס׳ בשם ר״ת וכמ״ש פ״ק דקידושין דר״י יהיב ידיה לסבי ארמאי וכו׳ ע״ש. א״נ אפשר במ״ש המפ׳ בפי׳ הוא ישופך ראש דהאדם יכניע י״צהר כשלא ישמע לו בתחילה ויתגבר בראש וז״ש הוי קל להתגבר לראש בתחי׳ פתוי הי״צהר וכיון שעברו רוב שנותיו לא יחטא וז״ש ונוח לתשחורת בזקנה בחד פי׳ רע״ם:


###### Zeroa Yamin 3:13:1
[Zeroa Yamin 3:13:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:13:1)

**ר׳ עקיבא אומר שחוק וקלות ראש וכו׳** אפ׳ לרמוז מדבר שק״ר תרחק שק״ר ר״ת שחוק קלות ראש:


###### Zeroa Yamin 3:13:2
[Zeroa Yamin 3:13:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:13:2)

**סייג לחכמה שתיקה.** המפרשים מקשים דהו״לל שתיקה סייג לחכמה כאינך. ושמעתי מפי הרבני המופלג ר׳ חיים ברעסלא יצ״ו שפירש דבשלמא אינך יש מעשה שעושה לסייג כגון מעשרות סייג לעושר מפריש מעשר וזוכה לעושר וכן נדרים שהוא נודר בקום עשה והוי סייג לפרישות אבל השתיקה הוא בשב ואל תעשה ויש זמן ומקום שצריך לדבר וצריך להתחכם חכם בבינה לעתים עת לחשו׳ ועת לדבר ולכן אמר סייג לחכמה שתיקה עכ״ד והרב ראשית חכמה ז״צל פי״א משער הקדושה פירש כי ע״י שותקו הוא מתעלם מפעולות ו״ק שהם קול ודיבור ועולה למקום המחשבה סוד החכמה וכו׳ עש״ב ואפשר כי שתיקה הוא שתק י״ה כי על ידי השתיקה עולה לבחינת י״ה אוא״י. ובזה אפשר לפרש פ׳ שפתים ישק משיב דברים נכוחים כי מי ששותק זוכה לבחינת חכמה וכשהוא משיב לשואלו דבר ישיב כהוגן כי לבו מלא רוח חכמה וז״ש שפתים יש״ק גימט׳ קדו״ש כי בחינת החכמה קדש היא כידוע ובהיות לו בחינת החכמה משיב דברים נכוחים כל קבל די רוח חכמה השתכחת ביה וז״ש משיב דברים כי הוא שותק ואינו שואל אך מוכרח להשיב לשואל כהוגן. ולפי הפשט מבואר במשז״ל בש״ט דהמדבר דברים בטלים יוצאין כנגדן ד״ת שבו משל לחבית דבש וכו׳ ויש סייג לחכמה שלא תצא שתיקה שאם ידבר יוצאים ממנו ד״ת:


###### Zeroa Yamin 3:14:1
[Zeroa Yamin 3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:14:1)

**חביב אדם שנבר׳ בצלם** ע״ס המשנה עמ״ש בעניותנו בקונט׳ דברים אחדים דרוש י״ט בס״ד:


###### Zeroa Yamin 3:15:1
[Zeroa Yamin 3:15:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:15:1)

**הכל צפוי וכו׳.** כתוב בס׳ כלי חמדה פי׳ משנתנו בחקירת הראשונים מדוע לצדיקים משלם איזה חטא בעה״ז וכל מע״ט לעה״ב ולרשעי׳ משלם קצת מצות בעה״ז וכל עונותם נפרעין בעונשי׳ מרים אחר מותם והתירוץ דאזלינן בתר רובא שהצדיקים שמע״ט הם רוב החטאים מיעוט בטילי ומשלם בעה״ז וכן לרשעים שהרוב עונו׳ הם העיקר וקצת מע״ט מיעוט ובטילי ופורעין להם בעה״ז וז״ש הכל צפוי והרשות נתונה כי הבחירה ביד האדם. ובטוב העולם נדון לשלם לצדיקים חטאתם בעה״ז ולרשעים מצות שעשו וכי תימא מ״ט הלא טוב להניח המצות המועטות לרשע בעה״ב לפחות שיזכה קצת לז״א והכל לפי רוב המעשה דאזלינן בתר רובא:


###### Zeroa Yamin 3:16:1
[Zeroa Yamin 3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:16:1)

**הכל נתון בערבון וכו׳** עמ״ש בעניותנו במשנה זו בקונטריס דברים אחדים סוף דרוש י״א בס״ד ע״ש באורך:


###### Zeroa Yamin 3:17:1
[Zeroa Yamin 3:17:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:17:1)

**ראב״ע אומר אם אין תורה וכו׳** אפשר כי יען ראב״ע סלק השומר מבית המדרש שיכנסו התלמידים הזהיר בדברים אלו ללמדם ארחות חיים:


###### Zeroa Yamin 3:17:2
[Zeroa Yamin 3:17:2](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:17:2)

**אם אין תורה אין דרך ארץ** שיכשל בכמה אסורי׳ קלים וחמורים במשא ומתן ויפנה אל מדעתו וביטול תורה החמור מע״ז ג״ע וש״ד וימות בעונותיו. ואם אין דרך ארץ אין תורה כי אשתו ובניו יוציאוהו מדעתו על מזון ומלבוש ויריב עמם ויתבטל מהתורה:


###### Zeroa Yamin 3:17:3
[Zeroa Yamin 3:17:3](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:17:3)

**אם אין חכמה אין ירא׳** כתב הרב תי״ט דלא ידע להזהר ואין בור ירא חטא וק״ק דלא איירינן בבור אלא בע״ה וע״ה אפשר שיהיה ירא חטא. ואפשר דאיירי תנא ביראת הרוממות דאם אין חכמה אי אפשר לקנותה וגם אי אין בו יראת הרוממות אינו קונה חכמה בשלמות:


###### Zeroa Yamin 3:17:4
[Zeroa Yamin 3:17:4](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:17:4)

**כל שמעשיו מרובין מחכמתו וכו׳** אפשר דע״י המעשה הוא מתקן בעשיה לכן הוא עיקר לתקן בתחילה ואם זכה לתקן נפשו בבחי׳ העשיה שהיא הראשונה ממטה למעלה אז נכון בידו לתקן ביצירה ע״י הדבור ובמחשבות קדושות בחי׳ הבריאה אבל אם אין בחי׳ העשיה מתוקנת הוא מסוכן לאבד הכל מכח הרוחות רעות והמקטרגים עליו רחמנא ליצלן:


###### Zeroa Yamin 3:18:1
[Zeroa Yamin 3:18:1](https://torahapp.org/share/book/Zeroa%20Yamin/r/3:18:1)

**ר׳ אליעזר ן׳ חסמא וכו׳** עמ״ש הרשב״ץ בספר מגן אבות ועמ״ש בעניותנו בקונטריס שם הגדולים דף י״ט ע״ב. ובס׳ מלאכ׳ שלמה למהר״ש עדני ז״להה כ״י כתב כאן ופ״ז דמציעא משם מהר״ר יהוסף אשכנזי זלה״ה (הוא היה בזמן האר״י ז״צל וקורין לו תנא) דאית דגרסי ר׳ אלעזר הסמא בה״א. ומהמדרש שהביא הרשב״ץ והרב תי״ט הביאו ג״כ משמע דגריס חסמא ע״ש: