## Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath

###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:1
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:1](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Barech,_Pour%20Out%20Thy%20Wrath/r/2:1)

**תשובה לשער ק'**
**שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל הממלכות אשר בשמך לא קראו וכו'.** המזמור הזה עם שאר המזמורים אשר באו אחריו עד "אשרי תמימי דרך" הוא החלק השני מההלל. והמפרשים וחז"ל גם הם במדרש פרשו קצתם על דוד וקצתם על ישי אביו ועל אחיו ועל לימוד החכמות, ומהם דרשו על קיבוץ הגליות. ולדעתי כל החלק הזה מההלל נאמר כנגד הגאולה העתידה, ואל הכוונה הזאת תקנו לאומרו בליל פסח, על הסעודה לפי שהגאולה העתידה היא מתקשרת עם יציאת מצרים כמו שכתבתי למעלה, ולכן באו הדברים בחלק הזה בלשון עתיד כמו שבאו הכתובים אשר בחלק הראשון בלשון עבר. והנני מפרש אותם אחד אל אחד שכולם מסכימים ומכוונים לעניין הגאולה האחרונה כאשר עם לבבי. ולפי שהפסוק "לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ", אינו נאות לראשית והתחלת הדברים כי הוא חוזר על מאמר קודם אליו, לכן תקנו לשים בתחילתו שני פסוקים ממזמור אחר , והם "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ" וגו' "כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב" וגו' שהם מספר תהלים במזמור ע"ט "אֱ‍לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ" וגו' והם גם כן בירמיהו בשנוי מעט. ויאמר: ה' אלהינו אחרי שהגדלת לעשות עם יוצאי מצרים ונקמת נקמתם מאויביהם והושעת וגאלת את עמך, והיה זה לשתי סיבות אם להודיע כוחך הגדול במצרים על פרעה ועל עבדיו שאמר " מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ... ל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" (שמות ה', ב'), וגם כן להענישם על מה שהרעו לישראל. גם עתה שפוך חמתך אל הגוים, והם אומות העולם כי הם לא ידעוך ובשמך לא קראו, כמו פרעה שלא היה יודע אותך ולא שמך, ואם שפכת חמתך על המצריים בעבור מה שהרעו לישראל גם האומות האלה אכלו את ישראל, ועוד הוסיפו צרה יותר מהמצריים, כי הם החריבו בית המקדש פעמים מה שלא עשו המצריים, והוא אמרו "וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ" (תהלים ע"ט, ז') ואף על פי שאין אנחנו ראויים שתעשה עמנו הגאולה והתשועה הזאת, עשה למען שמך הגדול המחולל בקרב הגוים, והוא אמרו "לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד", רצה לומר לא בעבורנו תעשה החסד הזה כי אם למען שמך הגדול. ואמר "על חסדך ועל אמיתך", כנגד השתי סיבות שהזכיר, רצה לומר על חסדך תעשה לעמך ישראל ועל אמתך כדי שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי יש אלהים בישראל, ואמר על חסדך כנגד "כי אכל את יעקב" ועל אמיתך כנגד "אשר לא ידעוך".


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:2
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:2](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Barech,_Pour%20Out%20Thy%20Wrath/r/2:2)

והתבאר מזה ששני הפסוקים שהונחו בתחילת המזמור באמת מתייחסים לעניינו והותר בזה הספק אשר בשער מאה.


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:3
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:3](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Barech,_Pour%20Out%20Thy%20Wrath/r/2:3)

ואתה תראה שעל שתי הקוטבים האלה, "אשר לא ידעוך" ו"כי אכל את יעקב" סובב המזמור כולו. כי הנה ביאר בראשונה איך האומות לא ידעו את אלהי ישראל באמרו "לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם" (תהלים קט"ו, ב') רצה לומר למה תרצה שיאמרו הגויים שאומרים שעשה עמהם ניסים להפליא בימים הראשונים, שמא אַפָס כוחו ואין יכולת בידו להושיעם כבראשונה? למה יאמרו כדברים האלה שהם בהיפך ממה שאנו מאמינים שאלוהינו בשמים כל אשר חפץ עשה, כי פוקד על צבא מרום במרום וכל שכן שיוכל לפקוד על מלכי האדמה באדמה, ואין כן עניין הגויים והממלכות ההם כי עצביהם כסף וזהב והם הפסילים והצלמים שעובדים אליהם, וקראם "עצבים" לפי שהם עצב ויגון להקוראים אליהם ולא יענום, וגם יקראו עצבים מלשון עמל כמו "וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי" (משלי ה', י'), והכוונה שהם עמלים בעשייתם ותכלית הצלחתם הוא שיהיו מכסף וזהב, שהם דמיון הלבנה והשמש, לפי שידעו כי המאורות האלה פועלים יותר בזה העולם השפל, כי הירח מניע יסוד המים והשמש מביא זמני הקור והחום וקיץ וחורף, לכן יעשו להם צלמין מהמתכות המיוחדות ומיוחסות אליהם ומתכוונים לעשותם בשעות ידועות להוריד אליהם כוח המאורות ההם.


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:4
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:4](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Barech,_Pour%20Out%20Thy%20Wrath/r/2:4)

והנה באומרו "פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ" (תהלים קט"ו, ה') וגו' קשה לי מאוד מה צורך לספר בפסילים שיש להם פה ולא ידברו וכן שאר האיברים, כי זה דבר מבואר וידוע וגם עובדי הפסילים בעצמם מודים בזה, וכולם אומרים ביאור שאינם עובדים לאותם הפסילים שאין להם החושים ורוח אין בקרבן כי אם לכוחות העליונים והם משפיעים באמצעות אותם הכלים על העובדים אותם, ומה המענה שטען בזה המשורר? וקשה לי גם כן אמרו "פה להם ולא ידברו" ואמר אחר כל "ולא יהגו בגרונם" (שם שם, ז') כי שני המאמרים האלה עניינם אחד והוא העדר הדיבור.


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:5
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:5](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Barech,_Pour%20Out%20Thy%20Wrath/r/2:5)

ולכן הנראה לי בזה הוא אחד משני פירושים אם שידבר המשורר מהפסילים והצלמים כמו שכתבתי, ואומר שכל עמל האומות הוא לעשותם ממתכות יותר נכבד וזה "עצביהם כסף וזהב", והפסילים הם דברים מלאכותיים מעשה ידי אדם, ויתפלא עליהם כי אף שיהיו אותם הפסילים כלים להוריד הרוחניות על בני אדם כענין הטַלִסְמַאוֹת16 למה יעשו בהם דמיון בלי החושים כולם אם לא יפעלו כלל הכלים האלה להשפיע הרוחניות המיוחסות להם. והיה ראוי שיעשו אותם באיזה צורה שיהיה ולא שישימו להם עיניים כיון שאין רואים, ולא אוזניים כיוון שאין שומעים, ולא אף כיוון שלא יריחו, ולא ידיים כיוון שאין בהם מישוש, ולא רגליים כיוון שלא יתנועעו, ולא גרון כיוון שלא ידברו. כי הנה הכלים ההם לא עשה אותם הטבע כי אם לפעול בהם פעולת החמישה חושים החיצוניים. ואם הפסילים האלה לא ישתמשו בהם נחשבו לפועלים במלים, וכיוון שהעובדים עצמם מודים בזה יש לתמוה מאוד עליהם איך לא ישחקו מהם ולא יאמרו לחרשים ולאמנים: אל תעשו צורות הכלים האלה כיוון שהם למותר ודברים במילים, וזה שאמר "פה להם ולא ידברו" כראוי, "עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו" וגו', ו"לא יהגו בגרונם" נאמר על הפסילים והוא סוף הדברים, "כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם" (תהלים קט"ו, ח') שיכלו באפם תקוה ולא יהיה להם השארת הנפש, אבל ישראל בוטח בה' וכן בית אהרן כפי משפחותם, ויראי ה' השרידים אשר ה' קורא, יהיה ה' בעזרם ומגנם, כי הוא בהפך הפסילים שהם כלים בלי כח ופעולה, והשם יתברך הוא בעל הכוחות והפעולות ואינו כלי גשמי. זהו הדרך הראשון בפירוש הפסוקים.


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:6
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:6](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Barech,_Pour%20Out%20Thy%20Wrath/r/2:6)

והדרך השני הוא שלא בא המשורר לספר פה מענייני הפסילים כי אם מרשעת הגויים שלא ידעו את ה' ולא קראו בשמו, והמה הומים אחרי הבלי העולם וישימו תכליתם בקניין העושר והכבוד, ולא חששו להשלים נפשם באמונה האמיתית. והוא אמרו "עצבי הגויים כסף וזהב", רצה לומר מחשבות הגויים וכל עמלם היא לקנות כסף וזהב בחשבם כי בהשתדלותם קונים אותו, וזהו "מעשה ידי אדם" שיאמרו כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. "פה להם ולא ידברו" רצה לומר לאותם הגויים והממלכות ברא להם הטבע בחכמת בוראו הפה לספר תהילות ה' ולא ידברו, עיניים להם לראות נפלאותיו ולא יראון, אזנים להם לשמוע דברי הנביאים והחסידים ולא ישמעו, אף להם ולא יריחון ריח קטורת ולא ישתדלו, או אמר "יריחון" על הרגש הדברים כפי אמיתתם, כמו שאמר "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" (ישעיהו י"א, ג'), ידיהם ולא ימישון שלא יעשו המצוות התלויות בידם, וכן רגליהם ולא יהלכו למעשה המצוות ועבודת ה', ולא יהגו בגרונם שלא יתפללו אליו יתברך ולא קראו בשמו, ולכן אמר בדרך תפלה אחרי שאלה הגויים והממלכות ישימו זהב בסלם וכסף במהונם, יהי רצון מלפני ה', שכמו הכסף והזהב שהם דוממים מבלי הרגש ככה יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם, רצה לומר אותם השמים כל השתדלותם עליהם, אבל בית ישראל לא ישימו בטחונם בזהב ובכסף כי אם בה' צור עולמים שלו הכסף ולו הזהב. והוא אמרו "ישראל בטח בה'" כי הוא עזרם ומגנם, והזכיר פעמים רבות בזה ההלל שלש מדרגות והם ישראל בית אהרן ויראי ה', לפי שבית ישראל הוא שם להמון העם כי להיות ישראל אביהם והם זרע אברהם בחר ה' בהם והמה בוטחים בו, וכן הזכיר בית אהרן שהם הלויים והכהנים לפי שהם גם כן מפאת שבטם ומשפחתם יוחדו להשם יתברך ולעבודתו בהבדל מיוחד מן המיוחד, ואחר כך הזכיר מדרגת האנשים שאינם נבחרים מפאת משפחתם כי אם מפאת עצמם ושלמותם יהיו מאיזה משפחה שיהיו, כי הם יראי ה'. ואפשר גם כן שאמר ישראל על האומה בכללה, ובית אהרן על שבט לוי בכלל ובפרט על הכהנים, ויראי ה' הוא מיוחד מן המיוחד על הכהנים והלויים הנגשים אל ה' וחסידים ואנשי מעשה, ואמר "בטח בה'" אפשר לפרשו מלשון ציווי שיצווה אותם שיבטחו בו כי הוא עזרם ומגנם לא הכסף והזהב. ויש לפרשו מלשון תאר, יאמרו ישראל או בית אהרן ויראי ה' שהוא בוטח בה' באמת ומפני בטחונו בה' הוא עזרם ומגנם תמיד.


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:7
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Barech, Pour Out Thy Wrath 2:7](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Barech,_Pour%20Out%20Thy%20Wrath/r/2:7)

הנה לפי זה ביאר הסיבה הראשונה בגאולה ממה שאמר "שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו", אמנם כנגד הסיבה השניה שהזכיר באמרו "כי אכל את יעקב" ואמר "על חסדך ועל אמתך" כמו שפירשתי שהוא מפאת עמו ונחלתו שראוי למחול עליו, על זה אמר "ה' זכרנו יברך", רצה לומר ה' אשר זכר אותנו בהיותנו בגלות מצרים הוא אלהינו גם עתה בגלותנו זה והוא יברך אותנו, ומפרט מי ומי המבורכים באומרו "יברך את בית ישראל" שהוא עם ישראל בכלל שהוא בגלות, ו"יברך את בית אהרן" שהם הלויים והכהנים קדושיו, ו"יברך יראי ה'" שהם החסידים שבכל דור ודור. ולפי שהנערים הקטנים אין להם זכות בפני עצמם כי אם בהצטרך אל אבותיהם, לכן אמר "הקטנים עם הגדולים", שהקטנים בזכות הגדולים יתברכו גם כן. ולפי שצפה המשורר ברוח הקודש שישראל באורך הגלות יהיו הולכים ומתמעטים אמר נגדם בדרך הבטחה אל תפחדו ואל תיראו מהטמעתכם ואל תחשבו שמפני זה לא תהיו נושאים לגאולה כי "יוסף ה' עליכם ועל בניכם". ובזה הבטיחם שיתרבו במאד מאוד. ואמר "ברוכים אתם לה'" לתת ראיה על זה כאילו אמרו הביטו וראו שההשפעות הן כפי מדרגת המשפיעים, והאומות הן מושפעות משרי מעלה ולכן תהיה ברכתן ומעלתן בהדרגה וסדר טבעי אבל אתם אינכם כן כי "ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ". ובהיות הסיבה הראשונה השם יתברך והוא המשפיע ומברך אתכם אין מעצור בידו להושיע ברב או במעט, כי הוא עושה שמים וארץ גם מבלי הכנה. ואם תאמרו שגויי הארץ וממלכות האדמה מושלים בכל הארץ ומוחזקים בה ואין מי שימחה בידם, גם זה אינו כן כי "הארץ נתן לבני אדם", רצה לומר ממנו יתברך יא ולה' הארץ ומלואה, ולמאן דיַצִיבָא יתננה17, כל שכן שהאומות והממלכות אפילו בחייהן קרויים מים לפי שאין להם השארה נפשית והן מתים בהחלט, ולא יהללו את ה' שנתן להם את הארץ. והוא אמרו "לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה", שהן האומות היורדין בכללותן אל הקבר שהוא "דומה" ודומם ונפשותם בלתי נשארת. אמנם אנחנו עם מרעיתו נברך יה לפי שיש לנו היכרא מגודל נפלאותיו, ואמר "מעתה ועד עולם" לרמוז אל זמן הגאולה, יהיה מתי שיהיה.