## Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel

###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:1
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:1](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Second%20Half%20of%20Hallel/r/5:1)

**הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל לאומים וגו'** (תהלים קי"ז). לפי שביציאת מצרים קיבלו בני ישראל אמונת ה' והללו גבורתו, ושאר האומות לא קבלו אמונתו ולא הללוהו, ולכן אמר שלא יהיה כן בגאולה העתידה כי הגויים והאומות כלם הללו וישבחו את ה', מפני שתי הסיבות אשר הזכיר למעל באומרו "על חסדך ועל אמתך", ועליהם אמר "כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם" (שם שם, ב'), רצה לומר בעבור חסדו שגבר עלינו בתשועה ובעבוד אמתת אמונתו שנתפרסמה בכל העולם. והוא אמרו "ואמת ה' לעולם הללויה".


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:2
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:2](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Second%20Half%20of%20Hallel/r/5:2)

ואף שגם האומות והלאומים יודו שמו ואמתתו, הנה עם בני ישראל ראוי שיעשה שבח מיוחד בפני עצמם, והוא אמרו "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", רצה לומר שהוא מהולל ומשובח משתי בחינות, בבחינת מעלתו ושלמותו כי הוא הטוב המוחלט, ובחינה שניה מצד חסדיו שעושה עם העולם בשמירתו ותשועתו. ולכן אמר שההלול הזה "יאמר נא ישראל", ומילת "נא" מלשון עתה חיינו בגלות. ואם יאמר עתה ישראל כי לעולם חסדו הוא רק על דרך ההעברה כי חסדיו לא הגיעונו בהיותנו בגלות, אבל בזמן הגאולה אז יהיה זמן ראוי שיאמר ישראל כי לעולם חסדו כי אז יקבלו החסד האמתי. והסתכל כי לא אמר יאמר נא ישראל הודו ה' כי טוב כי לעולם חסדו, אלא רק "כי לעולם חסדו", וענינו כי באמרו הודו לה' כי טוב שהוא כפי שלמותו בעצמו כבר יהיו כל הזמנים שווים אליו ובכל עת ובכל רגע יאות לומר הודו לה' כי טוב כפי הבחינה השני, ולכן אמר יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו לפי שיצאו מעבדות לחירות, והוא החסד האמתי. גם בית אהרן לוים וכהני ה' שעתה בגלות אין להם עבודה ולא קדושה לא מעשרות ולא מתנות וכאילו כמלה מהם כהונה ולויה, אבל בזמן הגאולה ישובו למעלתם באמת, ובזמן ההוא יאות לומר "כי לעולם חסדו" כפי החסדים שיקבלו בגאולת ישראל. וכן יראי ה' שלא היה להם בגלות פנאי והכנה להדבק באלהים מפחד האויבים וצרתם, גם להם יאות ההלול לומר בזמן ההוא כי לעולם חסדו. ואפשר עוד לומר שכיון במאמר כי לעולם חסדו, כלומר אל תחשבו שאחרי הגאולה הזו נשוב לגלות אחר כמו אחרי יציאת מצרים באנו בגלות, זה אינו כן כי אותו החסד שעשה עמהם ביציאת מצרים היה זמני, והחסד שיעשה עמהם בתשועה הגדולה הבאה תהיה להם לעולם ועד, וזהו אמרו כי לעולם חסדו, רצה לומר לנצח נצחים יהיה החסד ההוא, על דרך מאמר הנביא "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט" (ישעיהו נ"ד, י').


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:3
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:3](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Second%20Half%20of%20Hallel/r/5:3)

אמנם אמר עוד "מן המצר קראתי יה", שאין ראוי שנתיאש מפני תוקף צרות הגלות, כי הנה כבר ראינו בגלות מצרים, כי מן המצר קראתי יה כמו שנאמר "ויצעקו בני ישראל אל ה'", ו"ענני במרחב יה", רצה לומר הוצאני מצרה לרוחה, ולכן אני בטוח שכן יהיה בעתיד, והוא אמרו "ה' לי לא אירא", ולכן בא פסוק "מן המצר" בלשון עבר לפי שמדובר מגלות מצרים שהביא לראיה, ושאר הפסוקים באו בלשון עתיד, וכיון בזה לומר עוד כי הגלות וצרותיו הם באמת בעבור שישראל אינם קוראים אל ה' ואינם שבים אליו בכונה רצויה, כי אם היו דבקים בה' לא היו יראים מהעמים. והביא לראיה ענין מצרים באמרו מן המצר קראתי יה ענני, כלומר כבר הייתי בצרות רבות אחרות וכאשר קראתי בכל לב אל ה' ענני והוציאני למרחה, כן גם עתה אם היה ה' לי והייתי קרוב אליו מה יעשה לי אדם? כי הוא יתברך יהפוך הצרים לעוזרים והאויבים לאוהבים, וכמאמר שלמה "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ" (משלי ט"ז, ז'), וזהו "ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי", שהמה יעזרוני, או יאמר "ואני אראה בשונאי" רצה לומר אראה ברעתם. ולכן בהיותנו בגלות "טוב לחסות בה'" בתפילות ומעשים טובים "מבטוח בנדיבים", ואמר באדם ובנדיבים לפי שבגלות הזה פעמים יבואו הצרות מפאת העמים וצריך לשוחדם ולעובדם ולהתרצות אל המון, ופעמים יבואו הצרות מפאת המלכים והשרים וצריכים אנו להשתדל לפניהם ולרצותם, לכן אמר שטוב לחסות בה' ולהדבק בו מלבטוח באדם שהוא ההמון או לבטוח בנדיבים שהם מלכיהם ושריהם. והזכירם פה מאשר העמים כולם ומלכיהם אכלונו והממונו והם היו בעוכרינו.


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:4
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:4](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Second%20Half%20of%20Hallel/r/5:4)

ואמר בזה כל גוים סבבוני גם סבבוני כדבורים, שהם ארבע לשונות מסבוב, ואמרו המפרשים שהוא לחוזק המליצה, ואני אחשוב שאמר כל גויים סבבוני על סנחריב ובני אשור שהחריבו שומרון ובנותיה והגלו השבטים ובאו עד ירושלים לשחתה, אך היתה בהם מפלה רבה מאין תקומה על חטאם נגד ישראל, וזהו שאמר "בשם ה' כי אמילם" לפי שבסיבתי נכרתו מן העולם. ואמר "סבוני גם סבבוני" שניבא על נבוכדנצר מלך בבל שבא על ירושלים פעמים רבות בימי יהויקים ובימי יהויכין ובימי צדקיהו והחריבה, ולכן אמר על הבבליים סבוני גם סבבוני, ובעון מה שעשו לישראל ספו תמו מן בלהות וכמו שייעד הנביא עליהם, וזהו אמרו "בשם ה' כי אמילם".


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:5
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:5](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Second%20Half%20of%20Hallel/r/5:5)

ואמר עוד סבוני כדבורים כיון אל פרס ומדי ועל היוונים בזמן בית שני, ואמר "דועכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם", לפי שבני חשמונאי השמידום. אמנם על גלות אדום הארוך הזה אמר "דחה דחיתני לנפול", רצה לומר לא היתה לי דחייה קרובה לנפילה ולכליה מוחלטת כי אם בגלות רומי, אם לא שה' עזרני והצילני מידם.


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:6
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:6](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Second%20Half%20of%20Hallel/r/5:6)

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה (תהלים קי"ח, י"ד), רצה לומר העוז אשר היה לי שלא באתי לכליה בגלות אדום שעליו אזמר לה' אלהי ישראל, הוא יה בורא העולם, וכמו שהשיב החכם למאמר האומר "גדולה הכבשה שעמדה בין זאבים", והוא השיבו "גדול הרועה שמצילה"18, ובישועתו והצלתו יהיה קול רנה וישועה באהלי צדיקים שהם ישראל ויאמרו ברינתם "ימין ה' עושה חיל", לא אומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה כי אם ימין ה' הוא עושה חיל לא כחי. והזכיר הסיבה לה ייחס אליו יתברך החיל באומרו "ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל". והסתכל שהדברים האלה "עזי וזמרת יה", "ימין ה' רוממה" הם מדברי שירת הים, כאילו אמר כמו שעתה אנחנו גומרים את ההלל ומשוררים ומשבחים על גאולת מצרים, כן בזמן התשועה העתידה יהיה קול רינה וישועה באהלי צדיקים, ששירות ותושבחות יאמרו שמה, וגם מאותם הדברים עצמם שאמרו בשירת הים. ולפי שראה המשורר ברוח קדשו שיפול ספק גדול בלבבות האנשים אם ישראל יתמו בגלות מתוך צרותיהם לכן הוצרך לומר כמבטיח ומדבר בשם האומה: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה", רצה לומר לא אמות ולא אכלה בגלות אבל תמיד אחיה וצפה תשועת ה' כדי לספר מעשה יה כי נורא הוא. ואף על פי שיתקפוני צרות לא תהיה כליה גמורה כי יסור יסרני יה ולמות לא נתנני. וכאילו היו פתחי התהלה סגורים עד זמן התשועה לכן אמר: "פתחו לי שערי צדק" כי אני ישראל "אבוא בם אודה יה". וכאילו השערים ישובוהו "זה השער לה' צדיקים יבואו בו", רצה לומר ראה אתה ישראל אם שבת בתשובה שלמה כי השער הזה יהיה סגור עד אשר תשוב אל ה', לפי שצדיקים יבואו בו לא אנשים הפושעים. ואז ישראל יתחיל בגנות ויסיים בשבח ויאמר: "אודך כי עניתני" בגלות המר והנמהר הזה, כיון שבאחרונה היתה לי לישועה, באופן שהאבן שמאסו הבונים שהוא עם ישראל הנקרא אבן שנאמר "מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל" (בראשית מ"ט, כ"ד), אותו אבן שהבונים והם האומות מואסים בו נעשה עתה לראש פנה, כי בנין העולם ובית ה' יהיה עליו, והתשועה הגדולה הזאת תהיה לא בחיל ולא בכח אנושי כי אם בכחו יתברך, וזהו "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו|\ שתהיה הגאולה פליאה רבה בעיני כל אדם.


###### Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:7
[Zevach Pesach on Pesach Haggadah, Hallel, Second Half of Hallel 5:7](https://torahapp.org/share/book/Zevach%20Pesach%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Hallel,_Second%20Half%20of%20Hallel/r/5:7)

ואפשר לפרש עוד שיהיה זה מאמר הבונים ותשובתם ויאמרו: אמת הוא שהיינו מואסים האבן הזאת, אבל זאת התשועה מאת ה' היא ולכן היא נפלאת בעינינו, וזה היום שהוא זמן הגאולה כיון שעשאו ה' נגילה ונשמחה בו, רצה לומר לא נתעצב ולא נדאג על מעלתכם כיון שהוא מתת אלהים, אבל גם אנחנו האומות נגילה ונשמחה בו, הוא מה שנאמר למעלה "הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים" וגו'.