## Zohar, Achrei Mot

###### Zohar, Achrei Mot 62:1
[Zohar, Achrei Mot 62:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Achrei%20Mot/r/62:1)

תָּאנָא עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ, כְּמָה דְּאִתְגַּלְיָיא בִּסְתִּימָא. כְּתִיב, (הושע י״ד:י׳) כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ' וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְגוֹ', זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעֵי אָרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַזְלִין בְּהוּ, וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן גַּבַּיְיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן.


###### Zohar, Achrei Mot 62:2
[Zohar, Achrei Mot 62:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Achrei%20Mot/r/62:2)

תָּאנָא, אִתְעַבְּרַת הֵ"א עִלָּאָה בִּרְחִימוּתָא וַחֲבִיבוּתָא דְּלָא מִתְפְּרַשׁ מִנָּהּ יוֹ"ד לְעָלְמִין. אִתְעַבְּרַת וְאַפִּיקַת וָא"ו, לְבָתַר קָאִים קַמָּהּ, וְיַנְקָא לֵיהּ. וְדָא (נ"א ודאין בעלמא) וָא"ו כַּד נָפְקָא, בַּת זוּגוֹ נַפְקָא עִמֵּיהּ. אַתְיָא חֶסֶד אִתְּעַר גַּבֵּיהּ, וּפָרִישׁ לוֹן, וְנַפְקוּ גִּזְעִין מִתְּחוֹת לְעֵילָּא, וְאִתְפָּשָּׁטוּ עַנְפִין, וְאַסְגִּיאוּ, וְאִתְעָבִידַת הֵ"א תַּתָּאָה. וְאִתְרַבִּיאַת בְּעַנְפָּהָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, עַד דְּאִזְדַּוְּוגַת בְּאִילָנָא עִלָּאָה, וְאִתְחַבָּרוּ וָא"ו עִם הֵ"א, מַאן גָּרִים לוֹן. חֶסֶד הוּא. חֶסֶד הוּא וַדַּאי. דְּחִבֵּר לוֹן כַּחֲדָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
¹‘We have learnt that the upper *He* was conceived from the love of its inseparable companion Yod, and brought forth *Vau*. When this *Vau* came forth, its mate came forth with it. Lovingkindness came and parted them, and there came forth roots from beneath the Highest, and branches spread and grew and the lower *He*, was produced. It spread its branches higher and higher until it joined the upper tree and *Vau* was linked with *He*. Who caused this? *Hesed*.

footnotes:
¹ The first 3 lines of the Hebrew text are not found in our translation.


###### Zohar, Achrei Mot 62:3
[Zohar, Achrei Mot 62:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Achrei%20Mot/r/62:3)

יוֹ"ד עִם הֵ"א עִלָּאָה. לָא תַּלְיָא חִבּוּרָא דִּלְהוֹן בְּחֶסֶד, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַּלְיָיא חִבּוּרָא דִּלְהוֹן, וַחֲבִיבוּתָא דִּלְהוֹן, דְּלָא (ס"א ע"ב) מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין. יוֹ"ד אִתְקָשַׁר בְּהֵ"א, וְהֵ"א אִתְקָשַׁר בְּוָא"ו, וָא"ו אִתְקָשַׁר בְּהֵ"א, וְהֵ"א אִתְקָשַׁר בְּכֹלָּא. וְכֹלָּא חַד קִשּׁוּרָא הוּא, וְחַד מִלָּה. לָא אִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין. כִּבְיָכוֹל, מַאן דְּגָרִים פִּרוּדָא, כְּאִלּוּ חָרִיב עָלְמָא, וְאִקְרֵי עֶרְיָיתָא דְּכֹלָּא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
But the union of *Yod* with the upper *He* is not caused by *Hesed* but by *mazzal* (lit. Iuck). In this way *Yod* is linked with *He, He* with Van, *Vau* with *He*, and *He*, with all, and all forms one entity, of which the elements are never to be separated. He who causes separation between them, as it were, lays waste the world and is called “the nakedness of all”.