## Zohar, Beha'alotcha

###### Zohar, Beha'alotcha 21:1
[Zohar, Beha'alotcha 21:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/21:1)

דִּגְלָא רְבִיעָאָה, אָדָ"ם רְפָאֵ"ל. מַעֲרָב. בַּהֲדֵיהּ אַסְוָותָא. בְּסִטְרָא דְּאָדָם אִתְכְּלִיל דִּינָא עִלָּאָה עָלֵיהּ אַתְּסֵי. הַאי (ס"א חד) אָחִיד בְּקַרְנוֹי דְּשׁוֹר, כַּד מִבָּעֵי לְאַעֲלָא לוֹן לִתְהוֹמָא רַבָּא. וְכָפִית לוֹן, דְּלָא יוֹקִיד עָלְמָא. בָּתַר דָּא שַׁרְיָא קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה דִּינָא. (ס"א הכא) מִלָּה בַּחֲשַׁאי, לָא מִשְׁתְּמַע מִלָּה דְּהַבָרָה כְּלָל.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
On the fourth side the fourth standard, on the west, had for its symbol Man, the angel Raphael,¹ with whom there is healing.

footnotes:
¹ Whose chief function, as his name (RaFA=to cure) denotes, was the healing of men.


###### Zohar, Beha'alotcha 21:2
[Zohar, Beha'alotcha 21:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/21:2)

בְּסִטְרָא דָּא, שַׁרְיָא מַאן דְּשַׁרְיָא, סָלִיק מַאן דְּסָלִיק, שִׁמְשָׁא אִתְכְּנִישׁ לְאַנְהָרָא לְהַאי אֲתָר. בְּגִין כַּךְ וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה, בִּסְטַר דָּרוֹם. אֲבָל הָכָא, לָאו הַאי וְלָאו הַאי. אֲמַאי תְּרוּעָה. לְאַכְפְּיָיא סְטָר צָפוֹן, וּבְגִין כָּךְ סְטָר צָפוֹן לַאֲחוֹרָא.


###### Zohar, Beha'alotcha 21:3
[Zohar, Beha'alotcha 21:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/21:3)

תָּא חֲזֵי, שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת, בְּגִין דְּאִינּוּן מִסִּטְרֵי תְּרֵי דְּקָאַמְרֵי, מִמִּזְרָח וּמִדָּרוֹם. אִינְהוּ זְמִינִין לְתַּבְרָא דִּינִין, וּלְאַכְפְּיָיא לוֹן. וְעַל דָּא אִינּוּן מִכֶּסֶף. וּבְגִין כָּךְ וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וְגוֹ', וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרוֹת, סְתָם, בֵּין לְעֵילָּא בֵּין לְתַתָּא. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהוֹן, וְיָהִיב לוֹן חוּלָקָא עִלָּאָה עַל כָּל שְׁאַר עַמִּין. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּבַּח בְּהוּ בְּתוּשְׁבַּחְתַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו מ״ט:ג׳) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Blessed are Israel in whose glory the Holy One, blessed be He, delights, and to whom He assigned a portion above all other nations and in whose praise He glorifies Himself, as we read: “And he said unto me, Thou art my servant”, etc. (Isa. 49, 3).’