## Zohar, Beha'alotcha

###### Zohar, Beha'alotcha 22:1
[Zohar, Beha'alotcha 22:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/22:1)

(במדבר י׳:ל״ה) וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ'. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, נ' דְּאִיהִי (ס"א מנוזרא) מְחַזְרָא לַאֲחוֹרָא הָכָא בִּתְרֵי דּוּכְתֵּי, אֲמַאי. וְאִי תֵּימָא נ' כְּפוּפָה, הָא יְדִיעָה נ' כְּפוּפָה נוּקְבָּא. נ' פְּשׁוּטָה, כְּלָלָא דִּדְכַר וְנוּקְבָּא. וְהָא אוֹקִימְנָא בַּאֲתָר דָּא, וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן. אֲמַאי אִתְהַדָּר לְבָתַר כְּגַוְונָא דָּא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
AND IT CAME TO PASS WHEN THE ARK SET FORWARD…. R. Eleazar said: ‘What is the meaning of the inverted letter *Nun* introduced here twice?¹, turned upside down and sideways, one preceding and the other following the two verses beginning with our text.

footnotes:
¹ In the Massoretic text there are inserted here two isolated Nuns


###### Zohar, Beha'alotcha 22:2
[Zohar, Beha'alotcha 22:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/22:2)

תָּא חֲזֵי, נ בְּאַשְׁרֵי יוֹשְבֵי בֵיתֶךָ לָא אִתְּמַר, בְּגִין דְּהִיא בְּגָלוּתָא. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא דִּכְתִּיב, (עמוס ה׳:ב׳) נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. אֶלָּא מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, וַאֲרוֹן בְּרִית יְיָ נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. כֵּיוָן דְּהֲוָה נָטִיל אֲרוֹנָא, נוּ"ן נָטִיל עָלֵיהּ (נ"א עמיה), וְהָא שְׁכִינְתָּא עַל גַּבֵּי אֲרוֹנָא יְתִיב. תָּא חֲזֵי, חֲבִיבוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא אַף עַל גַּב דְּאִינּוּן סָטָאן מֵאֹרַח מֵישָׁר, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעֵי לְשַׁבְקָא לוֹן, וּבְכָל זִמְנָא אַהְדָּר אַנְפּוֹי לָקֳבְלַיְיהוּ, דְּאִי לָאו הָכִי לָא יְקוּמוּן בְּעָלְמָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
We explain it thus. We read a little before: “And the ark of the covenant of the Lord went before them three days’ journey, to seek a resting-place for them,’. Now, as soon as the ark set off the Nun¹ accompanied it, with its face turned towards Israel. The Shekinah ever hovered over the ark, but the love of the Holy One, blessed be He, towards Israel was such that even though they strayed from the straight path He would not forsake them, but always turned His countenance towards them, for otherwise they could not endure in the world.

footnotes:
¹ i.e. the Shekinah symbolized by this letter.


###### Zohar, Beha'alotcha 22:3
[Zohar, Beha'alotcha 22:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/22:3)

תָּא חֲזֵי, אֲרוֹנָא הֲוָה נָטַל קַמַּיְיהוּ אֹרֵחַ תְּלָתָא יוֹמִין, נ לָא הֲוָה מִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ, וְנָטִיל עִמֵּיהּ. וּמִגּוֹ רְחִימוּ דִּלְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, אַהְדָּר אַנְפּוֹי וְאִסְתְּחַר מִלְּגַבֵּי אֲרוֹנָא, כְּהַאי אַיָּילָא דְּעָזַלְתָּא, כַּד אִיהוּ אָזִיל, אַהְדָּר אַפּוֹי לַאֲתָר דְּנָפִיק. וְעַל דָּא בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן, נוּ"ן אַסְחַר אַנְפִּין לָקֳבְלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְכַתְפֵי גּוּפָא לְגַבֵּי אֲרוֹנָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
So that whilst “the ark… went before them three days’ journey”, the *Nun* (symbol of the Shekinah) remained inseparable from it, and accompanied it, yet turned her face away from the ark and towards Israel, like a young hart that, whilst going, turns its face towards its starting-point.


###### Zohar, Beha'alotcha 22:4
[Zohar, Beha'alotcha 22:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/22:4)

וְעַל דָּא כַּד אֲרוֹנָא הֲוָה נָטִיל, מֹשֶׁה אָמַר קוּמָה יְיָ, לָא תִּשְׁבּוֹק לוֹן, אַהְדָּר אַנְפָּךְ לְגַבָּן, כְּדֵין נוּ"ן אִתְהַדָּר לְגַבַּיְיהוּ כְּגַוְונָא דָּא כְּמַאן דִּמְהַדָּר אַנְפֵּיה לְמַאן דְּרָחִים, וְכַד הֲוָה שָׁארֵי אֲרוֹנָא (וישראל) לְמִשְׁרֵי, כְּדֵין אַהְדָּר נוּן אַנְפּוֹי מִיִשְׂרָאֵל, וְאִתְהַדָּר לְגַבֵּי אֲרוֹנָא, וּבְכֹלָּא אִתְהַדָּר.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Thus when Moses said, “Rise, O Lord…”, implying “do not forsake us, turn Thy face towards us”, the *Nun* turned round facing Israel in the manner of one turning his face towards his beloved friend. “And when it rested” the *Nun* turned its face again towards the ark.’


###### Zohar, Beha'alotcha 22:5
[Zohar, Beha'alotcha 22:5](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/22:5)

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, בְּודַּאי הָכִי הוּא, אֲבָל הָכָא לָא אַהְדָּר אַנְפּוֹי מִיִשְׂרָאֵל, דְּאִי הָכִי בָּעֵי נוּן לְאִתְהַפְּכָא מִגַּוְונָא דְּאַחֲרָא עִלָּאָה (ס"א דלעילא), הַאי מְנוּזָר לַאֲחוֹרָא וְהַאי בְּאוֹרַח מֵישָׁר לְגַבֵּי אֲרוֹנָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Said R. Simeon: ‘O Eleazar, assuredly it is as you said, saving that when the ark rested the Shekinah did *not* turn her countenance away from Israel. This is clearly shown by the second *Nun*, which is also of an inverted shape.


###### Zohar, Beha'alotcha 22:6
[Zohar, Beha'alotcha 22:6](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/22:6)

אֶלָּא ודַּאי לָא אַהְדָּר אַנְפּוֹי מִנַּיְיהוּ, וּמָה עֲבִיד בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁארִי אֲרוֹנָא לְמִשְׁרֵי. אָמַר מֹשֶׁה שׁוּבָה יְיָ, כְּדֵין שָׁארֵי אֲרוֹנָא, וּשְׁכִינְתָּא קָאִים בְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְאַנְפִּין לָקֳבְלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָקֳבְלֵיהּ דַּאֲרוֹנָא. (ובגין כך) וּכְדֵין כֹּלָּא כָּלִיל (לגווה) לְכַוְּונָא, לַאֲרוֹנָא, וּלְיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל גָּרְמוּ לְבָתַר, דִּכְתִּיב וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
The truth is that when Moses said “Return, O Lord”, and the ark rested, the Shekinah turned back and stood on the other side of the ark,¹ but her countenance turned both towards Israel and towards the ark. Israel, however, caused afterwards the turning away of the Shekinah from them. So we read: *And the people were as murmurers (K’mithonnim).¹ of ordinary shape, their faces, as it were, being away from Israel.*

footnotes:
¹ i.e. instead of between the ark and Israel, as during the journey.
¹ A play upon the Hebrew word, which contains two Nuns


###### Zohar, Beha'alotcha 22:7
[Zohar, Beha'alotcha 22:7](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beha%27alotcha/r/22:7)

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֲנָא דְּאַמָרָן מִסִּפְרָא דְּרַב יֵיבָא סָבָא, דְּאָמַר דְּבֵין בְּהַאי גִּיסָא, וּבֵין בְּהַאי גִּיסָא, אִתְהַדָּר. אָמַר לֵיהּ, שַׁפִּיר קָאָמַר, אֲבָל דָּא דַּאֲמֵינָא, הָכִי תִּשְׁכַּח בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Said R. Eleazar: ‘What I said I found in the Book of R. Yeba the Elder.’ R. Simeon replied: ‘What he said is rightly said, but you will find my exposition in the book of R. Hamnuna the Elder, and this is assuredly the right exposition.’