## Zohar, Beshalach

###### Zohar, Beshalach 25:1
[Zohar, Beshalach 25:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:1)

**רעיא מהימנא** פִּקּוּדָא לְמִבְנֵי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא דִּלְעֵילָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ'. דְּאִצְטְרִיךְ לְמִבְנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, וּלְצַלָּאָה בְּגַוֵּיהּ צְלוֹתָא בְּכָל יוֹמָא, לְמִפְלַח לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא צְלוֹתָא אִקְרֵי עֲבוֹדָה.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
¹. This implies the necessity of building a sanctuary below, corresponding to the Sanctuary above, wherein the Holy One is daily served and worshipped. Now prayer itself has the character of service, and is called so.

footnotes:
¹ This passage, down to “ordinary field”, is from the Ray’a Mehemna


###### Zohar, Beshalach 25:2
[Zohar, Beshalach 25:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:2)

וְהַהוּא בֵּי כְּנִשְׁתָּא, אִצְטְרִיךְ לְמִבְנֵי לֵיהּ בִּשְׁפִירוּ סַגְיָא, וּלְאַתְקְנָא לֵיהּ בְּכָל תִּקּוּנִין, דְּהָא בֵּי כְּנִשְׁתָּא דִּלְתַתָּא, קַיְּימָא לָקֳבֵל בֵּי כְּנִשְׁתָּא דִּלְעֵילָּא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
A synagogue should be a handsome structure, beautifully decorated, for it is an earthly copy of a heavenly prototype.


###### Zohar, Beshalach 25:3
[Zohar, Beshalach 25:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:3)

בֵּית הַמִקְדָּשׁ לְתַתָּא, אִיהוּ קָאִים כְּגַוְונָא דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ דִּלְעֵילָּא, דְּקָאִים דָּא לָקֳבֵל דָּא. וְהַהוּא בֵּי מַקְדְּשָׁא, כָּל תִּקּוּנוֹי, וְכָל פּוּלְחָנוֹי, וְכָל אִינּוּן מָאנִין, וְשַׁמָּשִׁין, כֻּלְּהוּ אִינּוּן כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. מַשְׁכְּנָא דְּקָא עָבֵד מֹשֶׁה בְּמַדְבְּרָא, כֹּלָּא הֲוָה כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
The Temple below had its counterpart in the Temple above, and everything there, holy vessels and holy ministers, corresponded to something above. The same was true of the Tabernacle which Moses erected in the desert.


###### Zohar, Beshalach 25:4
[Zohar, Beshalach 25:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:4)

בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּבָנָא שְׁלמֹה מַלְכָּא, הוּא בֵּי נַיְיחָא כְּגַוְונָא עִלָּאָה, בְּכָל אִינּוּן תִּקּוּנִין, לְמֶהֱוֵי בְּתִקּוּנָא דִּלְעֵילָּא, בֵּי נַיְיחָא וְאַחֲסַנְתָּא. הָכִי בֵּי כְּנִשְׁתָּא, אִצְטְרִיךְ בְּכָל תִּקּוּנֵי שַׁפִּירוּ, לְמֶהֱוֵי כְּגַוְונָא עִלָּאָה, לְמֶהֱוֵי בֵּית צְלוֹתָא, לְאַתְקְנָא תִּקּוּנִין בִּצְלוֹתָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
And a synagogue must have the same object: it must be a true house of prayer.


###### Zohar, Beshalach 25:5
[Zohar, Beshalach 25:5](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:5)

וְהַהוּא בֵּי מַקְדְּשָׁא דְּלֶיהֱוִי בֵּיהּ (רנ"א ע"א) חַלּוֹנוֹת, דִּכְתִּיב, (דניאלו) וְכַוִּון פְּתִיחָן. כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וְעַל דָּא (שיר השירים ב׳:ט׳) מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלּוֹנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. וְאִי תֵּימָא אֲפִילּוּ בְּחַקְלָא, בְּגִין דְּרוּחָא לֶהֱוֵי סָלִיק. לָאו הָכִי, דְּהָא אֲנָן צְרִיכִין בַּיִת וְלֵיכָּא. לְאִשְׁתַּכְּחָא בַּיִת לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דְּבַיִת עִלָּאָה, לְנַחְתָּא דִּיּוּרָא עִלָּאָה לְדִיּוּרָא תַּתָּאָה.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
A sanctuary must have windows, as Daniel had in his upper chamber where he prayed (Dan. 6, 11) corresponding to the “windows” in heaven, as it is written: “My beloved… he looketh forth at the windows, showing himself through the lattice” (S.S. 2, 9). We might think that it is more proper to pray in the open air in order to allow the spirit a free ascent. This, however, is not so! There must be a house to correspond to the “House” above.


###### Zohar, Beshalach 25:6
[Zohar, Beshalach 25:6](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:6)

וְתוּ דְּהַהוּא צְלוֹתָא, וְהַהוּא רוּחָא, אִצְטְרִיךְ לְסַלְּקָא, וְּלְנָפְקָא מִגּוֹ עָאקוּ, בְּאֹרַח מֵישָׁר, לָקֳבֵל יְרוּשָׁלַם. וְעַל דָּא כְּתִיב, (תהילים קי״ח:ה׳) מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, דְּאִצְטְרִיךְ אֲתָר דָּחִיק בְּעָאקוּ, לְשַׁדְּרָא בְּגַוֵּיהּ הַהוּא רוּחָא, דְּלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. וּבְחַקְלָא לָא יָכִיל קָלָא לְשַׁדְּרָא לֵיהּ הָכִי, דְּהָא כְּגַוְונָא דָּא קָלָא דְּשׁוֹפָר, אִתְדַּחְיָיא לְבַר בְּאֹרַח מֵישָׁר, מִגּוֹ אֲתָר דָּחִיק, וְאָזִיל וּבָקַע רְקִיעִין, וְסָלִיק בִּסְלִיקוּ, לְאַתְּעָרָא רוּחָא לְעֵילָּא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Besides, prayer and the spirit must issue forth from a narrow, limited space, in a straight line towards Jerusalem, without deviating right or left. This is symbolized by the sound of the Shophar, which is thrust forth in a straight line from a narrow opening and breaks through the firmaments in order to stir up the Spirit above. It is true, we are told, that “Isaac did meditate in the field” (Gen. 24, 63); but there are special reasons for this; and besides, the field where he prayed was not an ordinary field.


###### Zohar, Beshalach 25:7
[Zohar, Beshalach 25:7](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:7)

וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב, (בראשית כ״ד:ס״ג) וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה. שָׁאנֵי יִצְחָק, דְּמִלָּה אַחֲרָא הֲוָה בֵּיהּ, מַה דְּלָא הֲוָה בְּכָל עָלְמָא. וְתוּ דְּהַאי קְרָא לָאו לְהָכִי אָתָא, דְּוַדַּאי בַּשָּׂדֶה אַחֵר לָא הֲוָה מְצַלֵּי וְהָא אוֹקִימְנָא. (ע"כ רעיא מהימנא).

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
without deviating right or left. This is symbolized by the sound of the Shophar, which is thrust forth in a straight line from a narrow opening and breaks through the firmaments in order to stir up the Spirit above. It is true, we are told, that “Isaac did meditate in the field” (Gen. 24, 63); but there are special reasons for this; and besides, the field where he prayed was not an ordinary field.


###### Zohar, Beshalach 25:8
[Zohar, Beshalach 25:8](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:8)

תַּנְיָא אָמַר רִבִּי אַבָּא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן, דְּאִינּוּן דְּזַכָּאן לְמֵימָר שִׁירָתָא דָּא בְּהַאי עָלְמָא, דְּזַכָּאן לְמֵימָר לָהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְשִׁירָתָא דָּא, אִתְבְּנֵי בְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון קַדִּישִׁן גְּלִיפָן, וּבְעֶשֶׂר אֲמִירָן, וְכֹלָּא אִתְרְשִׁים בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְכֹלָּא שְׁלֵימוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְהָא אִתְּעַרְנָא מִלֵּי.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Said R. Abba: ‘Happy indeed are those who are worthy to sing this song in this world! They will be found worthy to sing it again in the world to come. This hymn is built up out of twenty-two engraved letters and of ten Words of Creation,¹ and all are inscribed in the Holy Name, and are the completion and harmony of that Name. This, however, has already been explained.’

footnotes:
¹ i.e. the thirty-two paths of wisdom.


###### Zohar, Beshalach 25:9
[Zohar, Beshalach 25:9](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:9)

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דַּהֲווֹ קַיְימִין יִשְׂרָאֵל עַל יַמָּא, וַהֲווּ אַמְרֵי שִׁירָתָא, אִתְגְּלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ, וְכָל רְתִיכוֹי וְחֵילוֹי, בְּגִין דְּיִנְדְּעוּן לְמַלְכֵּיהוֹן, דְּעָבַד לוֹן כָּל אִינּוּן נִסִּין וּגְבוּרָאן, וְכָל חַד וְחַד יָדַע וְאִסְתַּכַּל, מַה דְּלָא יָדְעוּ וְאִסְתַּכָּלוּ שְׁאַר נְבִיאֵי עָלְמָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Said R. Simeon: ‘When the Israelites stood at the Red Sea and sang, the Holy One, blessed be He, revealed Himself to them with all His hosts and chariots, in order that they should know their King who had wrought all those signs and mighty works for them, and that each one of them should perceive of the Divine more than was vouchsafed to any prophet.


###### Zohar, Beshalach 25:10
[Zohar, Beshalach 25:10](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:10)

דְּאִי תֵּימָא דְּלָא יָדְעִין וְלָא אִדְבָּקוּ חָכְמְתָא עִלָּאָה, מִן שִׁירָתָא דָּא תֶּחמֵי, דְּכֻלְּהוּ בְּחָכְמְתָא אִסְתַּכָּלוּ, וְיָדְעוּ מִלִּין וְאָמְרוּ. דְּאִי לָאו הָכִי, אֵיךְ אָמְרוּ כֻּלְּהוּ מִלִּין אֲחְדִין, דְּלָא סָטוּ אִלֵּין מֵאִלֵּין, וּמַה דְּאָמַר דָּא, אָמַר דָּא, וְלָא אַקְדִּים מִלָּה דָּא, לְמִלָּה דָּא, אֶלָּא כֻּלְּהוּ בְּשִׁקּוּלָא חֲדָא, וְרוּחָא דְּקוּדְשָׁא בְּפוּמָא דְּכָל חַד וְחַד, וּמִלִּין אִתְּמָרוּ כֻּלְּהוּ כְּאִלּוּ נָפְקִין מִפּוּמָא חַד. אֶלָּא וַדַּאי כּוּלְּהוּ בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה אִסְתַּכָּלוּ, וְיָדְעוּ מִילִין עִלָּאִין, וְרוּחָא דְּקוּדְשָׁא בְּפוּם כָּל חַד וְחַד.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Should anyone say that they did not know and did not cleave to the Supernal Wisdom, this song that they sang in perfect unison is a proof to the contrary; for how could they, without the inspiration of the Holy Spirit, have all sung together as if through one mouth? Yea, even the embryos in their mothers’ wombs sang it in unison and beheld things that the prophet Ezekiel could not see.


###### Zohar, Beshalach 25:11
[Zohar, Beshalach 25:11](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:11)

וַאֲפִילּוּ אִינּוּן דְּבִמְעֵי אִמְּהוֹן, הֲווֹ אַמְרֵי שִׁירָתָא כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, וַהֲווּ חָמָאן כֻּלְּהוּ, מַה דְּלָא חָמָא יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה. וְעַל כַּךְ הֲווֹ כֻּלְּהוּ מִסְתַּכְּלֵי, כְּאִלּוּ חָמָאן עֵינָא בְּעֵינָא. וְכַד סִיְּימוּ מִלִּין, כֻּלְּהוּ מִתְבַּסְּמָאן בְּנַפְשַׁיְיהוּ, וְתָּאָבוֹן לְמֵחֱמֵי וּלְאִסְתַּכְּלָא, וְלָא הֲווֹ בָּעָאן לְנַטְלָא מִתַּמָּן, מִסְּגִיאוּת תִּיאוּבְתָּא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
They all beheld the Divine glory eye to eye, and when their singing was ended their souls were so filled with joy and ecstasy that they refused to continue on their journey, desiring yet more perfect revelations of that glorious mystery.


###### Zohar, Beshalach 25:12
[Zohar, Beshalach 25:12](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:12)

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אָמַר מֹשֶׁה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּנַיִךְ מִסְּגִיאוּת תִּיאוּבְתָּא לְאִסְתַּכְּלָא בָּךְ, לָא בָּעָאן לְנַטְלָא מִן יַמָּא. מַה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַסְתִּים יְקָרֵיהּ לְבַר לְמַדְבְּרָא, וְתַמָּן אִתְגְּלֵי וְלָא אִתְגְּלֵי. אָמַר לוֹן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, כַּמָּה (ס"א זמנין לנטלא מתמן, ולא בעי') זִמְנִין אֲמֵינָא לְנַטְלָא מִתַּמָּן וְלָא בָּעִיתוּן עַד דִּי אַחְזֵי לוֹן זִיוָא יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַדְבְּרָא, וּמִיַּד הֲווֹ תָּאָבִין,

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Then Moses said to the Holy One: “Thy children are loth to depart from the sea, because of their eagerness to behold Thee.” What did the Holy One do? He hid His glory and transferred it from there to the wilderness, half disclosing it to them there. Moses bade them many times to proceed, but they refused,


###### Zohar, Beshalach 25:13
[Zohar, Beshalach 25:13](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Beshalach/r/25:13)

וְלָא נַטְלוּ, עַד דְּאָחִיד בְּהוּ מֹשֶׁה וְאַחְמֵי לוֹן זִיוָא יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַדְבְּרָא, כְּדֵין מִסְּגִיאוּת תִּיאוּבְתָּא וּרְעוּתָא לְאִסְתַּכְּלָא, אַנְטִיל לוֹן מֹשֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיַסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיָּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר. מַאי מִדְבַּר שׁוּר. מַדְבְּרָא, דַּהֲווֹ בָּעָאן לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, זִיוָא יְקָרָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא אִקְרֵי מִדְבַּר שׁוּר: אִסְתַּכְּלוּתָא שָׁם.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
until he took hold of them and showed them the light of the glory of the Holy One in the wilderness. Concerning this it is written: “They went out into the wilderness of Shur” (v. 22), which, being interpreted, means that they went into the wilderness of “Beholding” (*shur=* to look round).’