## Zohar, Emor

###### Zohar, Emor 16:1
[Zohar, Emor 16:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/16:1)

תָּא חֲזֵי, בַּר נָשׁ דְּאִתְיְילִיד לָא אִתְמָנָא עָלֵיהּ חֵילָא דִּלְעֵילָּא, עַד דְּאִתְגְּזַר. כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר, אִתְּעַר עָלֵיהּ (רוחא) אִתְּעָרוּתָא דְּרוּחָא דִּלְעֵילָּא. זָכֵי לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְּעַר עָלֵיהּ אִתְּעָרוּתָא יַתִּיר. זָכֵי וְעָבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, אִתְּעַר עָלֵיהּ אִתְּעָרוּתָא יַתִּיר. זָכֵי וְאִתְנְסִיב, זָכֵי וְאוֹלִיד בְּנִין, וְאוֹלִיף לוֹן אוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, הָא כְּדֵין הוּא אָדָם שְׁלִים. שְׁלִים בְּכֹלָּא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Observe that when a child is born, a power from above is not appointed to watch over it until it is circumcised. When the child is circumcised, some supernal activity is stirred in connection with it. If he proceeds to the study of the Torah, the activity is heightened. If he is able to keep the precepts of the Law, the activity is still further heightened. If he advances so far as to marry and beget children and teach them the ways of the Holy King, then he is a complete man.


###### Zohar, Emor 16:2
[Zohar, Emor 16:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/16:2)

אֲבָל בְּהֵמָה דְּאִתְיְלִידַת, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְיְלִידַת, הַהוּא חֵילָא דְּאִית לָהּ בְּסוֹפָהּ, אִית לָהּ בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְיְלִידַת, וְאִתְמָנָא עָלֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. עֵגֶל אוֹ טָלֶה, אוֹ שָׂעִיר אוֹ גְּדִי לָא אִתְּמַר, אֶלָּא שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, הַהוּא דְּאִית לֵיהּ לְסוֹפָא, אִית לֵיהּ בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְיְילִיד.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Contrariwise, the beast from the moment of its birth is under the same supervision as throughout its life. Therefore it is written, “when a *bullock* or a *sheep* or a *goat* is born”, not “a calf or a lamb or a kid”, to show that what it has at the end it has at the moment of birth.


###### Zohar, Emor 16:3
[Zohar, Emor 16:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/16:3)

וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ, בְּגִין לְאִתְיַשְּׁבָא בֵּיהּ הַהוּא חֵילָא וְאִתְקַיָּים בֵּיהּ. וּבְמַּה יִתְקַיָּים בֵּיהּ. כַּד יִשְׁרֵי עָלֵיהּ שַׁבָּת חַד, וְאִי לָא, לָא יִתְקְיָּים. (ועוד דאתייבש מזוהמא דאמיה) וּלְבָתַר דְּיִתְקְיָּים בֵּיהּ הַהוּא חֵילָא, כְּתִיב יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיְיָ', בְּקִיּוּמָא דְּשַׁבָּת חַד, דְּאַעְבָּר עָלֵיהּ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
It is to be seven days under its dam in order that that power may be settled and firmly established in it. For this it is necessary that one sabbath should pass over it; and then “it is acceptable for an offering made by fire unto the Lord”.¹

footnotes:
¹ The last line of the Hebrew text is not found in our translation.


###### Zohar, Emor 16:4
[Zohar, Emor 16:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/16:4)

וּבַר נָשׁ, בְּקִיּוּמָא דְּשַׁבָּת חַד, אִתְקַיָּים בֵּיהּ אִתְּעָרוּתָא דְּהַאי עָלְמָא, וְחֵילָא דִּילֵיהּ. בָּתַר דְּאִתְגְּזַר, אִתְּעַר עָלֵיהּ אִתְּעָרוּתָא דְּרוּחָא עִלָּאָה, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אַעְבָּר עָלֵיהּ, וְחָמָאת לֵיהּ, בִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְאַתְעֲרַת עָלֵיהּ, וְשַׁרְיָא עָלֵיהּ רוּחָא דְּהַהוּא עָלְמָא קַדִּישָׁא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (יחזקאל ט״ז:ו׳) וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וְגוֹ'. בְּדָמַיִךְ: בִּתְרֵי.


###### Zohar, Emor 16:5
[Zohar, Emor 16:5](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/16:5)

וְאִי תֵּימָא, הָתָם כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, דִּשְׁכִיחַ בֵּינַיְיהוּ דָּם פֶּסַח וְדָם מִילָה, כְּדֵין כְּתִיב בְּדָמַיִךְ חַיִי, הָכָא מַאי בְּדָמַיִךְ. אֶלָּא תְּרֵין, חַד דְּמִילָה, וְחַד דִּפְרִיעָה. חַד דִּגְזִירוּ, דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְחַד דִּפְרִיעָה, בְּצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וְאִלֵּין תְּרֵין דָּמִין דְּבַר נָשׁ קָאִים בְּגִינַיְיהוּ בְּקִיּוּמָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּדָמַיִךְ חַיִי.