## Zohar, Emor

###### Zohar, Emor 36:1
[Zohar, Emor 36:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/36:1)

**רעיא מהימנא** (ויקרא כ״ג:ט״ו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָחֳרָת הַשַּׁבָּת וְגוֹ'. פִּקּוּדָא (ל"א) דָּא, לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעֹמֶר, הָא אוֹקִימְנָא, וְרָזָא דָּא, יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּאִתְדָּכוּ לְמֶעְבַּד פִּסְחָא, וְנָפְקוּ מִמְּסָאֲבוּ, לָא הֲווֹ שְׁלֵמִין וְדַכְיָין כַּדְקָא חֲזֵי. וְעַל דָּא, לָאו הַלֵּל גָּמוּר בְּיוֹמֵי דְּפִסְחָא, דְּעַד כְּעַן לָא אִשְׁתְּלִימוּ כַּדְקָא יָאוּת.


###### Zohar, Emor 36:2
[Zohar, Emor 36:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/36:2)

כְּאִתְּתָא דְּנָפְקָא מִמְּסָאֲבוּ, וְכֵיוָן דְּנָפְקָא, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה, וְסָפְרָה לָהּ. אוּף הָכָא יִשְׂרָאֵל, כַּד נָפְקוּ מִמִּצְּרָיִם, נָפְקוּ מִמְּסָאֲבוּ, וְעָבְדוּ פֶּסַח, לְמֵיכַל בְּפָתוֹרָא דְּאָבוּהוֹן, וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה יַעַבְדוּן חוּשְׁבָנָא, לְמִקְרַב אִתְּתָא לְבַעְלָהּ, לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ, וְאִינּוּן חַמְשִׁין יוֹמִין דְּדַכְיוּ, לְאַעֲלָא לְרָזָא דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וּלְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא, וּלְמִקְרַב אִתְּתָא לְבַעְלָהּ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Just as a woman then has to count seven days, so now God bade the Israelites count days for purity. They were to count “for themselves”, so as to be purified with supernal holy waters, and then to be attached to the King and to receive the Torah. The woman had to count seven days, the people seven weeks. Why seven weeks? That they might be worthy to be cleansed by the waters of that stream which is called “living waters,” and from which issue seven Sabbaths.


###### Zohar, Emor 36:3
[Zohar, Emor 36:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/36:3)

וּבְגִין דְּאִלֵּין יוֹמִין, יוֹמִין דְּעָלְמָא דִּדְכוּרָא, לָא אִתְמְסַר חוּשְׁבָּנָא דָּא אֶלָּא לְגַבְרֵי בִּלְחוֹדַיְיהוּ. וְעַל דָּא חוּשְׁבָּנָא דָּא, בַּעֲמִידָה אִיהוּ, וּמִלִּין דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, בִּישִׁיבָה, וְלָא בַּעֲמִידָה. וְרָזָא דָּא, צְּלוֹתָא דְּעֲמִידָה, וּצְּלוֹתָא מְיוּשָׁב.


###### Zohar, Emor 36:4
[Zohar, Emor 36:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Emor/r/36:4)

וְאִלֵּין חַמְשִׁין, מ"ט אִינּוּן, כְּלַל אַנְפֵּי אוֹרַיְיתָא, דְּהָא בְּיוֹמָא דְּחַמְשִׁין, אִיהוּ רָזָא דְּאוֹרַיְיתָא מַמָּשׁ. וְאִלֵּין אִינּוּן חַמְשִׁין יוֹמִין, דְּבֵיהּ שְׁמִטָה וְיוֹבְלָא. וְאִי תֵּימָא, חַמְשִׁין, מ"ט אִינּוּן. חַד טְמִירָא אִיהוּ, וְעָלְמָא אִסְתְּמִיךְ עָלֵיהּ. וּבְהַהוּא יוֹמָא דְּחַמְשִׁין, אִתְגַּלְיָא טְמִירָא, וְאִתְכַּסְיָא (נ"א ואשתכח) בֵּיהּ. כְּמַלְכָּא דְּאָתֵי לְבֵי שׁוּשְׁבִינֵיהּ, וְאִשְׁתְּכַח תַּמָּן, אוּף הָכָא יוֹמָא דְּחַמְשִׁין, וְהָא אוֹקִימְנָא רָזָא דָּא. (פקודא ל"ב לקרבא קרבן העומר וכו' לעיל עמ' א')