## Zohar, Introduction

###### Zohar, Introduction 9:1
[Zohar, Introduction 9:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Introduction/r/9:1)

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי הָכִי הוּא, וְשָׁמַעְנָא לְבּוּצִינָא קַדִּישָׁא דְּאָמַר הָכִי, דְּמִלָּה סְתִימָאָה אִיהוּ בָּרָא סָגִיר וְלָא פָתַח. וּבְעוֹד דְּהֲוָה סָגִיר בְּמִלָּה דְבָרָא, עָלְמָא לָא הֲוֵי וְלָא אִתְקְיַּים, וְהֲוָה חָפֵי עַל כֹּלָּא תֹּה"וּ, וְכַד שָׁלְטָא הַאי תֹּה"וּ, עָלְמָא לָא הֲוָה, וְלָא אִתְקְיַּים.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Said R. Jose: ‘Assuredly it is so, and I have heard the Sacred Lamp say the same, to wit, that *bara* is a term of mystery, a lock without a key, and as long as the world was locked within the term *bara* it was not in a state of being or existence. Over the whole there hovered *Tohu* (chaos), and as long as *Tohu* dominated, the world was not in being or existence.


###### Zohar, Introduction 9:2
[Zohar, Introduction 9:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Introduction/r/9:2)

אֵימָתַי הַהוּא מַפְתְּחָא פָּתַח תַּרְעִין וְאִזְדַּמַּן לְשִׁמּוּשָׁא וּלְמֶעְבַּד תּוֹלְדִין כַּד אֲתָא אַבְרָהָם דִּכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם וְתָנִינָן בְּאַבְרָהָם. וּמַה דְּהֲוָה כֹּלָּא סָתִים בְּמִלַּת בָּרָא, אִתְהַדְּרוּ אָתְוָון לְשִׁמּוּשָׁא, וְנָפַק עַמּוּדָא דְּעֲבַד תּוֹלְדִין, אֵבֶר יְסוֹדָא קַדִּישָׁא דְּעָלְמָא קַיְימָא עֲלֵיהּ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
When did that key open the gates and make the world fruitful? It was when Abraham appeared, as it is written, “These are the generations of the heavens and of the earth *behibaream*” (when they were created) (Gen. 2, 4). Now, *BeHiBaReAm* is an anagram of *BeABeRaHaM* (through Abraham), implying that what was hitherto sealed up and unproductive in the word bara has by a transposition of letters become serviceable, there has emerged a pillar of fruitfulness: for *BaRa* has been transformed into *AiBeR* (organ), which is the sacred foundation on which the world rests.


###### Zohar, Introduction 9:3
[Zohar, Introduction 9:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Introduction/r/9:3)

כַּד הַאי אֵבֶר אִתְרְשִׁים בְּמִלַּת בָּרָא כְּדֵין רְשִׁים סְתִימָאָה עִילָאָה (נ"א קדישא לגלאה) רְשִׁימוּ אָחֳרָא לִשְׁמֵיהּ וְלִיקָרֵיהּ. וְדָא אִיהוּ מִ"י. וּבָרָא אֵלֶּה וְגַם כֵּן שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְבָּרְכָא דְּאִיהוּ מַ"ה אִתְרְשִׁים. וְאַפִּיק מִן בָּרָא אֵבֶר. וְהוּא רְשִׁים בְּאֵלֶּה מִסִּטְרָא דָא וְאֵבֶר מִסִּטְרָא דָא. סְתִימָאָה קַדִּישָׁא. אֵלֶּה קַיָּימָא. אֵבֶר קַיָּימָא. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא אִשְׁתְּלִים דָּא. גָּלִיף לְהַאי אֵבֶר גָּלִיף לְהַאי אֵלֶּה.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Further, in the same way, as *AiBraHaM* contains *AiBeR*, a transformation of *BaRA*, so it is with the splendour of the name of the Most High and most Concealed One. This is implied in the words *MI BaRA AiLeH*. Add the other sacred name *MaH*. Transpose *BaRA* into *AiBeR*. We have *AiLeH* on one side and *AiBeR* on the other side. Add the *He* (of *MaH*) to *AiBeR* and the *Yod* (of MI) to *AiLeH*.


###### Zohar, Introduction 9:4
[Zohar, Introduction 9:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Introduction/r/9:4)

אִתְעָרוּ אָתְוָון לְאַשְׁלָמָא לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, כְּדֵין אַפִּיק מ"ם. נָטִיל חַד לְהַאי סִטְרָא וְחַד לְהַאי סִטְרָא, אִשְׁתְּלִים שְׁמָא קַדִּישָׁא וְאִתְעֲבִיד אֱלֹהִים גַּם כֵּן שְׁמָא דְּאַבְרָהָם. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא אִשְׁתְּלִים דָּא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּנָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִי וְשָׁדֵי בְּאֵלֶּה וְאִתְעֲבִיד אֱלהִים. וְנָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה וְשָׁדֵי בְּאֵבֶר וְאִתְעֲבִיד אַבְרָהָ"ם. (ומלת מ"י רומז לחמשים שערי בינה ואית בה יו"ד אות קדמאה דשמא קדישא. ומלת מ"ה רומז למנינא דשמא קדישא, ואית ביה אות תניינא דשמא קדישא יהוה. כמא דאת אמר, (תהילים קמ״ד:ט״ו) אשרי העם שככה לו וגו' (איוב כ״ו:ז׳) תולה ארץ על בלי מ"ה. וכדין אתקיימו תרין עלמין. ביו"ד עלמא דאתי, ובה"א עלמא דא. כלומר במ"י ברא עולם הבא ובמ"ה ברא עולם הזה. ודין הוא רמז עילא ותתא). וּכְדֵין עָבִיד תּוֹלְדוֹת וְנָפַק שְׁמָא שְׁלִים מַה דְּלָא הֲוָה קֳדָם דְּנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, כֻּלְהוּ הֲווּ תַּלְיָין עַד דְּאִתְבְּרֵי שְׁמֵיהּ דְּאַבְרָהָם. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים שְׁמָא דָא דְּאַבְרָהָם, שְׁמָא קַדִּישָׁא אִשְׁתְּלִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְיָ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
When we take now the *Mim* of both *MI* and *MaH* and join each to each we have complete the sacred name *AeLoHiM* and also the name *ABRaHaM*. According to another view, the Holy One, blessed be He, took *MI* and joined it to *AiLeH*, so that there was shaped *AeLoHiM*; similarly He took *MaH* and joined it to *AiBeR* and there was shaped *ABRaHaM*. And thus He made the world unfold itself, and made the name complete, as it had not been hitherto. This is meant by the verse “These are the generations (i.e. unfoldings) of the heaven and of the earth *BeHiBaReaM* (when they were created)”. That is, the whole creation was in suspense until the name of *ABRaHaM* was created, and as soon as the name of Abraham was completed the Sacred Name was completed along with it, as it says further, “in the day that the Lord God made earth and heaven”.’