## Zohar, Shmini

###### Zohar, Shmini 1:1
[Zohar, Shmini 1:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:1)

(ויקרא ט׳:א׳) וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ'. רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, (איוב ל״ח:ז׳) בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹּקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא, חֶדְוָותָא דְּכֹלָּא, חֶדְוָותָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַטְיָילוּתָא דִּילֵיהּ, דִּכְתִּיב, (משלי ח׳:ל׳) וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. וְאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא, חַד שְׁמָא קַדִּישָׁא אִיהִי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְאוֹרַיְיתָא אִתְבְּרֵי עָלְמָא דִּכְתִּיב, (משלי ח׳:ל׳) וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן אַל תִּקְרֵי אָמוֹן אֶלָּא אוּמָן.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
AND IT CAME TO PASS ON THE EIGHTH DAY. R. Isaac said: ‘Happy are Israel in that God has given them a holy Law which is the universal delight, the joy of the Holy One, blessed be He, and His recreation, as it is written, “and I was daily his delight” (Prov. 8, 30). The Torah is all one name of the Holy One, blessed be He. By the Torah was the world created, as it is written, “And I was an artificer with him” (*Ibid.*).


###### Zohar, Shmini 1:2
[Zohar, Shmini 1:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:2)

וּבְאוֹרַיְיתָא אִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית א׳:כ״ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוֹרַיְיתָא, בָּעֵינָא לְמִבְרֵי אָדָם. אָמְרָה קַמֵּיהּ, הַאי בַּר נָשׁ זַמִּין לְמֶחֱטֵי וּלְאַרְגְזָא קַמָּךְ, אִי לָא תַּאֲרִיךְ רוּגְזָךְ עָלֵיהּ, הֵיךְ יְקוּם בְּעָלְמָא. אָמַר לָהּ, אֲנָא וְאַתְּ נוֹקִים לֵיהּ בְּעָלְמָא, דְּהָא לָאו לְמַגָּנָא אִתְקָרֵינָא אֶרֶךְ אַפַּיִם. (ס"א דהא כל זמנא דישתדלון באורייתא מתקיימי בעלמא)

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
By the Torah, too, was man created, as it is written, “And God said, Let us make man” (Gen. 1, 26). Said the Holy One, blessed be He, to the Torah: “I desire to create man.” She replied: “This man is destined to sin and to provoke Thee unless Thou art long-suffering with him; how, then, shall he endure?” To which God replied: “I and thou shall maintain him, for not for nothing am I called ‘long-suffering’.”


###### Zohar, Shmini 1:3
[Zohar, Shmini 1:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:3)

רִבִּי חִיָּיא אָמַר, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אוּקְמוּהָ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵינוּ. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר מֵהָכָא, (קהלת ב׳:י״ב) אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, עָשׂוּהוּ וַדַּאי. וְדָא הוּא צֶלֶם וּדְמוּת, צֶלֶם: בִּדְכוּרָא. דְּמוּת: בְּנוּקְבָּא וְעַל דָּא שֵׁירוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא ב', וְאוֹקְמוּהָ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Hiya said that the Oral and the Written Law together preserve mankind, as it is written: “Let us make man in our image, according to our likeness”-“image” having reference to the Masculine and “likeness” to the Feminine; and for this reason the Torah commences with the letter *Beth* (=2), as already explained.


###### Zohar, Shmini 1:4
[Zohar, Shmini 1:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:4)

רִבִּי יִצְחָק אָמַר, מִפְּנֵי מַה ב' פְּתִיחָא וּסְתִימָא. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ אָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בְּאוֹרַיְיתָא, הֲרֵי הִיא פְּתִיחָא לְקַבְּלָא לֵיהּ, וּלְאִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדֵיהּ. וּבְשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ, סָתִים עֵינוֹי מִנָּהּ, וְיֵהַךְ לְאָרְחָא אָחֳרָא, הֲרֵי הִיא סְתִימָא, מִסִּטְרָא אָחֳרָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, אִם יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמַיִם אֱעֶזְבֶךָּ. וְלָא יִשְׁכַּח פִּתְחָא, עַד דְּיֵתוּב לְאִתְחַבָּר בָּהּ בְּאוֹרַיְיתָא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, וְלָא יִתְנְשֵׁי מִנָּהּ. וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא פַּתְחָת קָמֵי בְּנֵי נָשָׁא וְאַכְרְזָא וְקָרֵי לְהוֹן (משלי ח׳:ד׳) אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְגוֹ' וּכְתִיב (משלי א׳:כ״א) בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Isaac said: ‘Why is the *beth* open on one side and closed on the other? To show that when a man comes to attach himself to the Torah, it is open to receive him and to join with him; and when a man closes his eyes to it and walks in the other way, then it turns its closed side to him, according to the saying: “If thou leavest me one day, I will leave thee two days”, until he returns to attach himself to it, never again to abandon it. Therefore the Torah makes the first approaches to men, proclaiming, “Unto you, O men, I call” (Prov. 8, 4); and it is also written of her, “she crieth in the chief places of concourse, at the entering in of the gates” (*Ibid.* 1, 21).’


###### Zohar, Shmini 1:5
[Zohar, Shmini 1:5](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:5)

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, ב' תְּרֵין גַּגִין, וְחַד דְּאָחִיד לוֹן. מַאי קָא מַיְירֵי. אֶלָּא חַד לִשְּׁמַיָּא וְחַד לְאַרְעָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָחִיד וְקַבִּיל לוֹן.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Judah said: ‘The *beth* has two parallel lines and a third joining them. What do these signify? One for heaven, one for earth, and one for the Holy One, blessed be He, who unites and receives them.’


###### Zohar, Shmini 1:6
[Zohar, Shmini 1:6](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:6)

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ג' נְהוֹרִין (צדדים אלין) אִינּוּן עִלָּאִין קַדִּישִׁין, דַּאֲחִידָן כַּחֲדָא, וְאִינּוּן כְּלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְאִלֵּין פָּתְחִין פִּתְחָא לְכֹלָּא. פָּתְחִין פִּתְחָא לִמְהֵימְנוּתָא, וְאִלֵּין בֵּיתָא דְּכֹלָּא. וְעַל דָּא בַּיִת אִקְרוּ, דְּאִלֵּין אִינּוּן בֵּיתָא. וּבְגִין כָּךְ שֵׁירוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא ב'. דְּהָא הִיא אוֹרַיְיתָא (ס"א אביה הוי אסוותא) הֲוִי וְאַסְוָותָא דְּעָלְמָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Eleazar said: ‘These represent three supernal and closely connected holy lights in which the whole Torah is comprised, and which provide the introduction to faith. Therefore to study the Torah is like studying the Holy Name, as we have said, that the Torah is all one holy supernal name.


###### Zohar, Shmini 1:7
[Zohar, Shmini 1:7](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:7)

וּבְגִין כָּךְ, מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, כְּאִלּוּ אִשְׁתָּדַּל בֵּיהּ בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וְהָא אִתְּמַר, דְּאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא, חַד שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה אִיהִי. וּבְגִין דְּאִיהִי שְׁמָא קַדִּישָׁא, פַּתְחָא בְּבֵית, דְּאִיהִי כְּלָלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, בִּתְלַת קִשְׁרֵי מְהֵימְנוּתָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Therefore it commences with the letter *beth*, which symbolizes the holy name with three bonds of faith.


###### Zohar, Shmini 1:8
[Zohar, Shmini 1:8](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:8)

תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, מִתְדַּבְּקִין בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטְּרֵי בְּעִטְרֵי דְּאוֹרַיְיתָא, וְאִתְרְחִימוּ לְעֵילָּא וְתַתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹשִׁיט לוֹן יְמִינֵיהּ (ס"א וקודשא בריך הוא ארשים לון) כָּל שֶׁכֵּן אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא נָמֵי בְּלֵילְיָא. וְהָא אוּקְמוּהָ, דְּאִינּוּן מִשְׁתַּתְּפֵי בִּשְׁכִינְתָּא (נ"א בכנסת ישראל) וְאִתְחַבָּרוּ כַּחֲדָא. וְכַד אָתֵי צַפְרָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְעַטֵּר לְהוּ, בְּחַד חוּטָא דְּחֶסֶד, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
All those who study the Torah cleave to the Holy One, blessed be He, and are crowned with the crowns of the Torah and beloved above and below, and God stretches out to them His right hand; and all the more to those who study at night, who, as we have stated, are associated with the Shekinah and joined with her. When morning comes the Holy One, blessed be He, winds round them a thread of grace to distinguish between the higher and the lower ranks,


###### Zohar, Shmini 1:9
[Zohar, Shmini 1:9](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Shmini/r/1:9)

וְכָל אִינּוּן כֹּכְבֵי צַפְרָא, בְּשַׁעֲתָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אִינּוּן דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא, אָתָאן לְאִתְחֲזָאָה קָמֵי מַלְכָּא, כֻּלְּהוּ מְזַמְּרֵי כַּחֲדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹּקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. מַאי וַיָּרִיעוּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו כ״ד:י״ט) רוֹעָה הִתְרוֹעֲעָה הָאָרֶץ. דְּאִינּוּן דִּינִין מִתַּבְּרִין, וְאַתְּבָּרוּ כֻּלְּהוּ מִקַּמֵּי בֹּקֶר, כַּד אִתְּעַר בֹּקֶר בְּעָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית כד) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר. וְעַל דָּא וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
and all the stars of the morning, what time the Community of Israel and those who study the Torah come to appear before the King, break forth into song together, as it is written, “When the morning stars sing together and the sons of God shout for joy” (Job 38, 7).’