## Zohar, Tazria

###### Zohar, Tazria 14:1
[Zohar, Tazria 14:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:1)

רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (בראשית ל״ב:כ״ז) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וְגוֹ'. וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, וְכִי עָקוּד הֲוָה בִּידֵיהּ דְּיַעֲקֹב. אֶלָּא זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עַל יְקָרָא דִּלְהוֹן, וְלָא שָׁבִיק לוֹן לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים נ״ה:כ״ג) לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִיק. וְהָא כְּתִיב, (בראשית ל״ב:כ״ו) וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Abba then discoursed on the verse: “And he said, Let me go, for the day breaketh” (Gen. 32, 26)….¹

footnotes:
¹ Here follow in the text certain reflections on the conflict of Jacob and the angel which have appeared in substance elsewhere.


###### Zohar, Tazria 14:2
[Zohar, Tazria 14:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:2)

אֶלָּא לְדִידֵיהּ גָּבָה. וְהָא אִתְּמַר, כְּתִיב (בראשית ל״ב:כ״ב) וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה. וּכְתִיב וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִירֵם אֶת הַנָּחַל מַאי הֲוָה דַּעְתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, לְמַעֲבְּרָא לְהוֹן בְּנַחֲלָא בְּלֵילְיָא. אֶלָּא חָמָא מְקַטְרְגָא אָזִיל בֵּין מַשִּׁרְיָיא דִּילֵיהּ, אָמַר יַעֲקֹב אַעְבָּר לְגִיסָא אָחֳרָא דְּנַהֲרָא, דִּלְמָא לָא יִשְׁתְּכַּח עִרְבּוּבְיָא.


###### Zohar, Tazria 14:3
[Zohar, Tazria 14:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:3)

מַאי קָא חָמָא. חָמָא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא מְלָהֲטָא, אַזְלָא וְטָאס בֵּין מַשִׁרְיָיתֵיהּ אָמַר יַעֲקֹב מוּטָב לְנַטְלָא מֵהָכָא, וְנַהֲרָא פָּסִיק בְּגַוָון, וְלָא יִשְׁתְּכַּח עִרְבּוּבְיָא. מִיַּד וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִירֵם אֶת הַנָּחַל. וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, מִכָּאן אוֹלִיפְנָא מַאן דְּאִשְׁתְּכַח בִּלְחוֹדוֹי בְּבֵיתָא בְּלֵילְיָא, אוֹ בִּימָמָא בְּבַיִת מְיַחֲדָא, כָּל שֶׁכֵּן בְּלֵילְיָא, מַאי מְיַחֲדָא. מְיַחֲדָא מִשְּׁאָר בֵּיתִין. אוֹ מַאן דְּאָזִיל בִּלְחוֹדוֹי בְּלֵילְיָא יָכִיל לְאִתְזְקָא.


###### Zohar, Tazria 14:4
[Zohar, Tazria 14:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:4)

תָּא חֲזֵי וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, כְּדֵין וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ וְגוֹ'. תָּנֵינָן מִסִּטְרָא דְּדִינָא קָא אָתֵי, וְשׁוּלְטָנֵיהּ בִּסְטָר לֵילְיָא. מַאי בִּסְטָר לֵילְיָא. לְאַעֲלָא גָלוּתָא (נ"א בגלותא) כֵּיוָן דְּסָלִיק נְהוֹרָא, תָּשַׁשׁ חֵילֵיהּ, וְאִתְגַּבָּר עָלֵיהּ חֵילֵיהּ דְּיַעֲקֹב. (נ"א הוא) דְּהָא מִסִּטְרָא דְּלֵילְיָא קָא אָתֵי, וּבִזְמְנָא דְּהֲוָה לֵילְיָא לָא הֲוָה יָכִיל בֵּיהּ יַעֲקֹב. כַּד סָלִיק נְהוֹרָא אִתְתְּקַף חֵילָא דְּיַעֲקֹב, וְאָחִיד בֵּיהּ, וְאִתְגַּבָּר עָלֵיהּ. חָמָא לֵיהּ יַעֲקֹב דְּהָא שְׁלִיחָא הוּא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Why was not the angel able to prevail over Jacob? Because the sun had risen and his strength was crippled….


###### Zohar, Tazria 14:5
[Zohar, Tazria 14:5](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:5)

אָמַר לֵיהּ שְׁבוֹק לִי דְּלָא יָכִילְנָא לָךְ. מַאי טַעְמָא לָא יָכִיל לֵיהּ. בְּגִין דְּהֲוָה סָלִיק נְהוֹרָא, וְאִתְּבַּר חֵילָא דִּידֵיהּ, דִּכְתִּיב, (איוב ל״ח:ז׳) בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. מַאי וַיָּרִיעוּ. דְּאִתְּבָּרוּ כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּדִינָא. כְּדֵין אִתְתָּקַּף יַעֲקֹב וְאָחִיד בֵּיהּ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
For when the light appears, all the emissaries of punishment are restrained,


###### Zohar, Tazria 14:6
[Zohar, Tazria 14:6](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:6)

אָמַר לֵיהּ שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, מָטָא זִמְנָא לְשַׁבְּחָא שְׁבָחָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִתְכַּנְּשָׁא. וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי, אִם תְּבָרְכֵנִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אִם בֵּרַכְתָּנִי. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ יַעֲקֹב, וַדַּאי אַבָּא בְּרִיךְ לִי אִינּוּן בִּרְכָאן דְּבָעָא לְבָרְכָא לְעֵשָׂו, וּמִסְתָּפֵינָא מִנָךְ, עַל אִינּוּן בִּרְכָאן, אִי אוֹדִית עָלַיְיהוּ, (או) אִי לָאו, אוֹ תִּשְׁתְּכַח עָלַי מְקַטְרְגָא בְּגִינֵיהוֹן.


###### Zohar, Tazria 14:7
[Zohar, Tazria 14:7](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:7)

מִיַּד אָמַר לֵיהּ, וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ. מַאי קָאָמַר לֵיהּ, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ, לָאו בְּחַכִּימוּ, וְלָאו בְּעוּקְבָא (דילך), רַוְוחַת לְאִינּוּן בִּרְכָאן, לָא יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ יַעֲקֹב, דְּהָא לָאו בְּעוּקְבָא הֲוָה, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל וַדַּאי אוֹדֵי עֲלָךְ, וּמִנֵּיהּ נָפְקוּ בִּרְכָאן, בְּגִין דְּאַנְתְּ אָחִיד בֵּיהּ, וְעַל דָּא, אֲנָא וְכָל שְׁאָר אוּכְלוּסִין, אוֹדֵינָא עָלַיְיהוּ.


###### Zohar, Tazria 14:8
[Zohar, Tazria 14:8](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:8)

כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל, עִם אֱלֹהִים כָּל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּדִינָא קַשְׁיָא. וְעִם אֲנָשִׁים, דָּא עֵשָׂו וְאוּכְלוּסִין דִּילֵיהּ. וַתּוּכָל, יָכִילַת לְהוֹן, וְאִינּוּן לָא יַכְלִין לָךְ. וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ יַעֲקֹב, עַד דְּאוֹדֵי לֵיהּ עַל אִינּוּן בִּרְכָאן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ שָׁם.


###### Zohar, Tazria 14:9
[Zohar, Tazria 14:9](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:9)

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּסָלִיק נְהוֹרָא, אִתְכַּפְיָין כָּל אִינּוּן מָארֵי דְּדִינִין, וְלָא מִשְׁתַּכְּחֵי, וּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִשְׁתָּעֵי בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהַהִיא שַׁעֲתָא עִידָּן דְּרַעֲוָא הוּא לְכֹלָּא, וְאוֹשִׁיט לָהּ מַלְכָּא וּלְכָל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּכְּחֵי עִמָּהּ, שַׁרְבִיטָא דְּחוּטָא דְּחֶסֶד, לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּשְׁלִימוּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְהָא אִתְּמַר.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
For when the light appears, all the emissaries of punishment are restrained, and then the Community of Israel communes with the Holy One, blessed be He, and that hour is a time of grace for all, and the King holds out to her and all who are with her his sceptre of the thread of grace so that they may be wholly united to the holy King.


###### Zohar, Tazria 14:10
[Zohar, Tazria 14:10](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:10)

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתְּכַח בָּהּ בִּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּאִינּוּן זִמְנִין דְּאִשְׁתְּכַח עִמָּהּ, וְהִיא מַתְעָרַת רְעוּתָא לְגַבֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּמַשְׁכַאת לֵיהּ לְגַבָּהּ, בִּסְגִיאוּת חִבָּתָא וְתִיאוּבְתָּא, כְּדֵין אִתְמַלְּיָא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְכַמָּה אוּכְלוּסִין מִשְׁתַּכְּחֵי בְּסִטְרָא דִּימִינָא, בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. וְכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר חֲבִיבוּתָא וּרְעוּתָא בְּקַדְמִיתָא, וְהִיא אִתְּעָרַת לְבָתַר, וְלָאו בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ אִתְּעַר, כְּדֵין כֹּלָּא בְּסִטְרָא דְּנוּקְבָּא אִשְׁתְּכַח, וּשְׂמָאלָא אִתְּעַר, וְכַמָּה אוּכְלוּסִין קַיְימֵי וּמִתְעָרֵי בְּסִטְרָא דִּשְׂמָאלָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. כְּהַאי גַּוְונָא כְּתִיב, (נ"א הדא הוא דכתיב) אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְגוֹ'. מַאי טַעְמָא. תָּנֵינָן, עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְונָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה אִשְׁתְּכַח, וְדָא כְּדוּגְמָא דְּדָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Observe this. When the Holy One, blessed be He, is in the company of the Community of Israel, if she first makes approaches to him and draws him towards her in the strength of her love and desire, then she is replenished from the side of the right and multitudes from the side of the right are found in all worlds. But if the Holy One, blessed be He, is the first to make advances and she only rouses herself afterwards, then all is on the side of the female and many multitudes arise on the side of the left in all worlds. Hence it is written: “When a woman conceives seed and bears a male”, etc., the lower world being on the model of the upper


###### Zohar, Tazria 14:11
[Zohar, Tazria 14:11](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tazria/r/14:11)

וְעַל דָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזַר דְּכַר אוֹ נוּקְבָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא רְעוּתָא בְּעָלְמָא. וּבְכֹלָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּבְּקָא רְעוּתָא לְעֵילָּא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא רַעֲוָון בְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּאִינּוּן יַדְעִין לְאַדְבְּקָא רְעוּתְהוֹן לְגַבֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, עָלַיְיהוּ כְּתִיב, (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Hence it is written: “When a woman conceives seed and bears a male”, etc., the lower world being on the model of the upper, and in all things a man should concentrate his thoughts above on the Holy One, blessed be He, that grace may abound in the world. Happy are the righteous who know how to concentrate their thoughts on the holy King; of them it is written: “Ye who cleave unto the Lord your God are all alive this day” (Deut. 4, 4).