## Zohar, Toldot

###### Zohar, Toldot 10:1
[Zohar, Toldot 10:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Toldot/r/10:1)

תָּא חֲזֵי, (ס"א זמנא חדא, הוה יתיב רבי שמעון ושאר חברייא, עאל קמיה רבי אלעזר בריה. אמהו ליה לרבי שמעון, מלתא רבתא בעינן למבעי קמך בעניינא דיעקב ועשו. איך לא בעא יעקב למיהב לעשו תבשיל דטלופחין עד דזבין ליה בכירותא דיליה, ועוד דאמר עשו ליצחק אבוהי, ויעקבני זה פעמים.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Come and behold, Rabbi Shimon was sitting with the other friends, when his son, Rabbi Elazar, appeared. The friend said to Rabbi Shimon, We have an important question to ask you concerning Jacob and Esau. Why was Jacob unwilling to give Esau a pottage of lentils unless he sold him his birthright? In addition, Esau said to Isaac, his father, "For he has supplanted me these two times" (Gen. 27:36). How can Jacob deceive Esau?


###### Zohar, Toldot 10:2
[Zohar, Toldot 10:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Toldot/r/10:2)

אמר לון, בהדין שעתא, אתון חייבים לקבלא מלקות. דהאמנתון לפתגמי דעשו ושקרתון לפתגמי דיעקב, דהא קרא אסהיד עליה, (בראשית כ״ה:כ״ז) ויעקב איש תם. ותו כתיב, (מיכה ז׳:כ׳) תתן אמת ליעקב. אלא, כך הוא ענייניה דיעקב עם עשו, בגין דעשו הוה סני לבכירותא בקדמיתא, והוה בעי מניה דיעקב דלסבה ליה אפילו בלא כסף. הדא הוא דכתיב, (בראשית כ״ה:ל״ד) ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה).

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
He responded, Now you deserve a whipping, because you believed Esau and lied about Ya'akov's words. The scripture bears witness that "Jacob was a plain man" (Gen. 25:27), (i.e. he was unable to cheat). Also, it is written, "You will show truth to Jacob" (Michah 7:20). This was the situation concerning Jacob and Esau. Even before, Esau detested his birthright, and he asked Jacob to take the birthright without payment! Thus, it is as written, "and he did eat and drink, and rose up, and went his way, thus Esau despised the birthright" (Gen. 25:34).


###### Zohar, Toldot 10:3
[Zohar, Toldot 10:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Toldot/r/10:3)

(בראשית כ״ה:כ״ט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, וַיָּזֶד יַעֲקֹב, הָא אוּקְמוּהָ דְּהָא בְּגִין אֲבֵלוּתָא דְאַבְרָהָם הֲוָה, אֲבָל וַיָּזֶד יִצְחָק נָזִיד מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָא וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, דְּאִיהוּ הֲוָה יָדַע עִקָּרָא דִילֵיהּ, בְּהַהוּא סִטְרָא דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, וּבְגִין כָּךְ עֲבַד תַּבְשִׁילִין סוּמְקִין. עֲדָשִׁים, תַּבְשִׁיל סוּמְקָא, דְּתַבְשִׁילָא דָא מִתְבַּר חֵילָא וְתוּקְפָא דְּדָמָא סוּמְקָא בָּגִין לְתַבָּרָא תּוּקְפֵיהּ וְחֵילֵיהּ. וּבְגִין כָּךְ, עֲבַד לֵיהּ בְּחָכְמְתָא, כְּהַהוּא גַּוְונָא סוּמְקָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Of the verse, "And Jacob cooked a pottage, and Esau came from the field, and he was faint," Rabbi Elazar explained that, "And Jacob cooked," refers to the mourning for Abraham. But should not it have been written, 'And Isaac cooked a pottage,'? "Jacob cooked a pottage," because Jacob knew the origin of Esau and the side he cleaved to. Therefore, he cooked red dishes, namely, red lentils, for this dish breaks the power and might of the red blood, and can break the power and might of Esau, who is the secret of the red blood, as it is written, "And the first came out red" (Gen. 25:25).


###### Zohar, Toldot 10:4
[Zohar, Toldot 10:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Toldot/r/10:4)

וְעַל הַהוּא תַּבְשִׁילָא אִזְדַּבַּן לֵיהּ לְעַבְדָא וְזַבִּין בְּכֵירוּתֵיהּ לְיַעֲקֹב. וּבְהַהִיא שַׁעְתָּא יָדַע יַעֲקֹב דִּבְגִין שָׂעִיר חַד דְּיִקְרְבוּן יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי דַרְגָּא דִּילֵיהּ, יִתְהַפַּךְ לְעַבְדָא לִבְנוֹי וְלָא יְקַטְרֵג לוֹן. וּבְכֹלָּא אֲזַל יַעֲקֹב לְגַבֵּיה דְעֵשָׂו בְּחָכְמָה, בְּגִין הַהוּא דַרְגָא חַכִּים דְּעֵשָׂו, וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה וְאִתְכַּפְיָא וְלָא אִסְתָּאַב (ביה) בֵּיתֵיהּ וְאִיהוּ יָגִין עֲלֵיהּ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
For that dish, by selling Jacob his birthright, Esau became a slave. Instantly, Jacob knew that for the one goat that the children of Yisrael sacrificed on Yom Kippur to his level he becomes a slave to his descendants and will not accuse them. And because of the level of wisdom of Esau, Jacob dealt wisely with Esau everywhere, so that Esau was unable to rule and was submissive. Jacob was not defiled by him, but ruled over him.


###### Zohar, Toldot 10:5
[Zohar, Toldot 10:5](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Toldot/r/10:5)

(חסר, ומצאנו בספרא אחרינא וז"ל ויאמר עשו אל יעקב (בראשית כח) הלעיטני נא מן האדם האדם הזה. אמאי כתיב תרי זמני האדום, אלא, בגין דכל מה דאית ביה אדום, כמה דאת אמר (בראשית כה) ויצא הראשון אדמוני. ותבשילו אדום דכתיב מן האדום האדום הזה, וארעא דיליה אדומה דכתיב (בראשית לב) ארצה שעיר שדה אדום, וגוברין דיליה אדומין דכתיב, (בראשית לו) הוא עשו אבי אדום. ומאן דזמין לאתפרעא מניה אדום דכתיב (שיר השירים ה) דודי צח ואדום, ולבושיה אדום דכתיב, (ישעיה סג) מדוע אדום ללבושך, וכתיב (ישעיה סג) מי זה בא מאדום).


###### Zohar, Toldot 10:6
[Zohar, Toldot 10:6](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Toldot/r/10:6)

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְכֵן בְּלָבָן אִתְחֲזֵי הָכִי, בְּגִין דְּהָא אִיהוּ חֳרָשָׁא הֲוָה, כְּמָה דִכְתִיב (בראשית ל׳:כ״ז) נִחַשְׁתִּי וַיְבָרַכֵנִי יְיָ בִּגְלָלֶךָ, וְאַף עַל גַּב דְּיַעֲקֹב אִקְרֵי גְּבַר שְׁלִים, בְּגִין כָּךְ הֲוָה שְׁלִים עִם מַאן דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמֵיהַךְ עִמֵּיהּ בְּרַחֲמֵי הֲוָה אָזִיל, וְעִם מַאן דְּאִצְטְרִיךְ לְמֵיהַךְ עִמֵיהּ בְּדִינָא קַשְׁיָא וּבַעֲקִימוּ הֲוָה אָזִיל, בְּגִין דִּתְרֵי (קמ"ו ע"א) חוּלָקֵי הֲווּ בֵּיהּ, וְעֲלֵיהּ כְּתִיב, (תהילים י״ח:כ״ז) עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל. עִם חָסִיד בְּסִטְרָא דְּחֶסֶ"ד, וְעִם עִקֵּשׁ בְּסִטְרָא דְדִינָא קַשְׁיָא, כֹּלָּא כְּדְקָא יְאוּת.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Judah said: ‘Of a like manner were Jacob’s dealings with Laban, who was a magician, as it says: “I have observed the signs, and the Lord hath blessed me for thy sake” (Gen. 30, 27); and notwithstanding that Jacob is designated a “simple man”, this means only that he was so in his dealings with anyone who deserved to be treated gently; but where cunning and severity were necessary, he could use these also. For he was of a twofold character, and to him could be applied the words: “With the merciful thou dost show thyself merciful…. And with the crooked thou dost show thyself subtle” (Ps. 18, 26-27), just as required.’