## Zohar, Tzav

###### Zohar, Tzav 23:1
[Zohar, Tzav 23:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tzav/r/23:1)

(ויקרא ז׳:ל״ה) זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, זֹאת וַדַאי מְשִׁיחוּתָא דְּאַהֲרֹן. דְּהָא אַהֲרֹן אִתְמְשַׁח, וְאַיְיתֵי מִמְשַׁח רְבוּת עִלָּאָה מֵעֵילָּא, וְנָגִיד לֵיהּ לְתַתָּא. וְעַל יְדָא דְּאַהֲרֹן אִתְמְשַׁח, מִמְשִׁיחָתָא קַדִישָׁא לְאִתְבָּרְכָא, וְעַל דָּא זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו וַדַּאי.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
THIS (*Zoth*) IS THE ANOINTING PORTION OF AARON AND OF HIS SONS. R. Jose said: *‘Zoth* (Shekinah) indeed is the anointing portion of Aaron, for he brought of the oil of the supernal anointing and caused it to flow below; and by the hand of Aaron *Zoth* was anointed with the holy anointing and drew blessing therefrom.


###### Zohar, Tzav 23:2
[Zohar, Tzav 23:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tzav/r/23:2)

רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (מלכים ב ד׳:ב׳) וַיֹאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ הַגִידִי לִי מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּלֵית בִּרְכָתָא שַׁרְיָא בְּפָתוֹרָא רֵיקַנְיָא, וְעַל מִלָּה רֵיקָנִית. וַתֹּאמֶר אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹּל בַּבַּיִת כִּי אִם אָסוּךְ שָׁמֶן. אָמַר לָהּ, ודַּאי סִיּוּעָא דְּנִיסָּא הוּא, דְּהָא וַדַּאי בְּאַתְרֵיהּ הוּא, וּמִתַּמָּן בִּרְכָאן נָפְקִין וְשַׁרְיָין. מַה כְּתִיב הֵם מַגִּישִׁים אֵלֶיהָ וְהִיא מוֹצָקֶת. וְהִיא מוֹצָקֶת סְתָם.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
From this oil blessings flow by the hand of the priest, and the priest causes it to flow below and anoints this *Zoth*; hence, “this (*Zoth*) is the anointing portion of Aaron, etc.”


###### Zohar, Tzav 23:3
[Zohar, Tzav 23:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Tzav/r/23:3)

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, וַיַּעֲמוֹד הַשָּׁמֶן, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דִּכְתִּיב, (ישעיהו ה׳:א׳) בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. וּכְתִיב (שיר השירים א׳:ג׳) שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, לְאַחֲזָאָה דְּהָא מֵהַאי שֶׁמֶן, נְגִּידִין בִּרְכָאן עַל יְדָא דְּכַהֲנָא, וְכַהֲנָא נָגִיד לְהוּ לְתַתָּא, וְאַמְשַׁח (ס"א ואתמשך) לְהַאי זֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו, וּכְתִיב (תהילים קל״ג:ב׳) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ, וְהָא אִתְּמַר.