## Zohar, Vayechi

###### Zohar, Vayechi 21:1
[Zohar, Vayechi 21:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:1)

אָמַר לֵיהּ, אַבָּא, כַּמָּה זִמְנָא יְהִיבוּ לִי בְּהַאי עַלְמָא, אָמַר לֵיהּ, לֵית לִי רְשׁוּתָא וְלָא מוֹדָעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ. אֲבָל בְּהִלּוּלָא רַבָּא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, תְּהֵא מְתַקֵּן פָּתוֹרֵיהּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ג׳:י״א) צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Said R. Isaac: ‘Father, how long am I granted to be in this world?’ He answered: ‘I am not permitted to tell, nor is this made known to a man. But in the great feast of R. Simeon, thou shalt prepare his table.’


###### Zohar, Vayechi 21:2
[Zohar, Vayechi 21:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:2)

אַדְּהָכִי אִתְעַר רִבִּי יִצְחָק, וְהֲוָה חָיִיךְ, וְאַנְפּוֹי נְהִירִין. חָמָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְאִסְתַּכֵּל בְּאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ, מִלָּה חַדְתָּא שְׁמַעְתָּא. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי. סָח לֵיהּ, אִשְׁתַּטַּח קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Isaac then awoke, his face full of smiles. R. Simeon, observing him, said: ‘You have heard something, have you not?’ ‘Assuredly,’ he replied; and he then told him his dream, and prostrated himself before him.


###### Zohar, Vayechi 21:3
[Zohar, Vayechi 21:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:3)

תָּאנָא, מֵהַהוּא יוֹמָא, הֲוָה רִבִּי יִצְחָק אָחִיד לִבְרֵיהּ בִּידֵיהּ, וְלָעֵי לֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא הֲוָה שַׁבְקֵיהּ. כַּד הֲוָה עָאל קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹתְבֵיהּ לִבְרֵיהּ לְבַר, וְיָתִיב קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, וְהֲוָה קָרֵי קַמֵּיהּ (ישעיהו ל״ח:י״ד) ה' עָשְׁקָה לִי עָרְבֵנִי.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
It is related that from that day R. Isaac diligently taught his son the Torah and always had him with him. When he went in to R. Simeon, he used to leave his son outside, and when he sat before R. Simeon he applied to himself the verse: “O Lord, I am oppressed, be thou my surety” (Is. 38, 14).


###### Zohar, Vayechi 21:4
[Zohar, Vayechi 21:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:4)

תָּנָא, בְּהַהוּא יוֹמָא תַּקִּיפָא וּדְחִילוּ דְבַר נָשׁ, כַּד מָטֵי זִמְנֵיהּ לְאִסְתַּלָּקָא מֵעַלְמָא, אַרְבַּע סִטְרִין דְּעַלְמָא קָיְימִין בְּדִינָא תַּקִּיפָא, וּמִתְעָרִין דִּינִין מֵאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא. וְאַרְבַּע קִשּׁוּרִין נָצָאן, וּקְטָטוּתָא אִשְׁתַּכַּח בֵּינַיְיהוּ, וּבָעְיָין לְאִתְפְּרָשָׁא כָּל חַד לְסִטְרוֹי.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
We have learnt that on the dread day when a man’s time comes to depart from the world, four quarters of the world indict him, and punishments rise up from all four quarters, and four elements fall to quarrelling and seek to depart each to its own side.


###### Zohar, Vayechi 21:5
[Zohar, Vayechi 21:5](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:5)

כָּרוֹזָא נָפִיק וּמַכְרְזָא בְּהַהוּא עַלְמָא, וְאִשְׁתְּמַע בְּמָאתָן וְשִׁבְעִין עָלְמִין. אִי זַכָּאָה הוּא, כֻּלְּהוּ עָלְמִין חָדָאן לְקָדָמוּתֵיהּ. וְאִי לָאו, וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ וּלְחוּלָקֵיהּ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Then a herald goes forth and makes proclamation, which is heard in two hundred and seventy worlds. If the man is worthy, all the worlds welcome him with joy, but if not, alas for that man and his portion!


###### Zohar, Vayechi 21:6
[Zohar, Vayechi 21:6](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:6)

תָּנָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּכָרוֹזָא כָּרִיז, כְּדֵין נָפַק חַד שַׁלְהוֹבָא מִסְּטַר צָפוֹן, וְאָזְלָא וְאִתּוֹקַד בִּנְהַר דִּינוּר, וּמִתְפָּרְשָׁא לְאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא, וְאוֹקִיד נִשְׁמַתְהוֹן דְּחַיָּיבַיָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
We have learnt that when the herald makes proclamation, a flame goes forth from the North and passes through the “stream of fire”, and divides itself to the four quarters of the world to burn the souls of sinners.


###### Zohar, Vayechi 21:7
[Zohar, Vayechi 21:7](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:7)

וְנָפַק הַהוּא שַׁלְהוֹבָא, וְסָלְקָא וְנָחֲתָא בְּעַלְמָא. וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא מָטָא בְּגַדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא אוּכְמָא, וּבָטַשׁ בְּגַדְפוֹי, וְקָרֵי בְּפִתְחָא בֵּין תַּרְעֵי.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
It then goes forth and flies up and down till it alights between the wings of a black cock. The cock then flaps its wings and cries out at the threshold of the gate.


###### Zohar, Vayechi 21:8
[Zohar, Vayechi 21:8](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:8)

זִמְנָא קַדְמָאָה קָרֵי וְאָמַר, (מלאכי ג׳:י״ט) הִנֵּה יוֹם ה' בָּא בּוֹעֵר כַּתַּנּוּר וְגו'. זִמְנָא תִּנְיָינָא קָרֵי וְאָמַר, (עמוס ד׳:י״ג) כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ. וְהַהִיא שַׁעֲתָּא, יָתִיב בַּר נָשׁ בְּעוֹבָדוֹי, דְּסָהֲדִין קַמֵּיהּ, וְהוּא אוֹדֵי עֲלַיְיהוּ. זִמְנָא תְּלִיתָאָה, כַּד בָּעְיָין לְאֲפָקָא נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ, קָרֵי תַּרְנְגוֹלָא וְאָמַר, (ירמיהו י׳:ז׳) מִי לֹא יִירָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה וְגו'.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
The first time it cries: “Behold, the day cometh burning like a furnace, etc.” (Mal. 3, 19). The second time it cries: “For lo, he that formeth the mountains and createth the wind and declareth unto man what is his thought” (Amos 4, 13); that is the time when a man’s deeds testify against him and he acknowledges them. The third time is when they come to remove his soul from him and the cock cries: “Who would not fear thee, King of the nations? For to thee doth it appertain, etc.” (Jer. 10, 7).


###### Zohar, Vayechi 21:9
[Zohar, Vayechi 21:9](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:9)

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, תַּרְנְגוֹלָא אוּכְמָא לְמַאי נַפְקָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יְהוּדָה, כָּל מַה דְּעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא, כֻּלְּהוּ רָמִיז בְּחָכְמָה, בַּר דִּבְנֵי נָשָׁא לָא יָדְעֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ד:כ״ד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ, וּמִשּׁוּם דְּאִתְעֲבִידוּ בְּחָכְמָה, כֻּלְּהוּ רְמִיזִין בְּחָכְמָה.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Said R. Jose: ‘Why must it be a black cock?’ R. Judah replied: ‘Whatever the Almighty does has a mystic significance.


###### Zohar, Vayechi 21:10
[Zohar, Vayechi 21:10](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:10)

וְתַרְנְגוֹלָא אוּכְמָא, תָּנִינָן, לֵית דִּינָא שַׁרְיָא אֶלָּא בְּאֲתַר דְּהוּא זִינִיהּ. וְאוּכְמָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא קָאָתֵי. וּבְגִין כָּךְ, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא מַמָּשׁ, כַּד רוּחָא דְסִטְרָא דְּצָפוֹן אִתְעַר, חַד שַׁלְהוֹבָא נָפִיק, וּבָטַשׁ תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְתַרְנְגוֹלָא, וְקָרֵי. וְכָל שֶׁכֵּן בְּתַרְנְגוֹלָא אוּכְמָא, דְּאִתְכַּוֵּון יַתִּיר מֵאַחֲרָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
We have learnt that chastisement does not fall save upon a place which is akin to it. Now black is the symbol of the side of Judgement, and therefore when the flame goes forth, it strikes the wings of a black cock, as being the most appropriate.


###### Zohar, Vayechi 21:11
[Zohar, Vayechi 21:11](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:11)

אוּף הָכָא, בְּשַׁעְתָּא דְּדִינָא דְבַר נָשׁ יִתְעַר, שָׁארֵי וְקָרֵי לֵיהּ, וְלֵית דְּיָדַע לֵיהּ, בַּר הַהוּא בַּר נָשׁ דְּשָׁכִיב. דְּתָנִינָן, בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ שָׁכִיב, וְדִינָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ לְנַפְקָא מֵהַאי עַלְמָא, אִתּוֹסַף רוּחָא עִלָּאָה בֵּיהּ, מַה דְּלָא הֲוָה בְּיוֹמוֹי. וְכֵיוָן דְּשַׁרְיָא עֲלוֹי וְאִתְדָּבַּק בֵּיהּ, חָמֵי מַה דְּלָא זָכָה בְּיוֹמוֹי, מִשּׁוּם דְּאִתּוֹסַף בֵּיהּ הַהוּא רוּחָא. וְכַד אִתּוֹסַף בֵּיהּ וְחָמָא, כְּדֵין נָפִיק מֵהַאי עַלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים ק״ד:כ״ט) תּוֹסֶף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. כְּדֵין כְּתִיב, (שמות ל״ג:כ׳) כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, בְּחַיֵּיהוֹן לָא זָכָאן, בְּמִיתַתְהוֹן זָכָאן.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
So when man’s judgement hour is near, it commences to call to him, and no one knows save the patient himself, as we have learnt, that when a man is ill and his time is approaching to depart from the world a new spirit enters into him from above, in virtue of which he sees things which he could not see before, and then he departs from the world. So it is written: “For man shall not see me and live”; in their lifetime they may not see, but at the hour of death they may.


###### Zohar, Vayechi 21:12
[Zohar, Vayechi 21:12](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:12)

תָּאנָא, בְּשַׁעְתָּא דְּבַר נָשׁ מִית, אִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמֶחֱמֵי, וְחָמֵי גַבֵּיהּ קְרִיבוֹי וְחַבְרוֹי מֵהַהוּא עָלְמָא, וְאִשְׁתְּמוֹדַע לְהוּ. וְכֻלְּהוּ גְּלִיפִין בְּדִיוּקְנֵיהוֹן כְּמָה דְּהֲווּ בְּהַאי עַלְמָא. אִי זַכָּאָה הַהוּא בַּר נָשׁ, כֻּלְּהוּ חָדָאן קַמֵּיהּ, וּמַקְדְּמֵי לֵיהּ שְׁלָם.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
We have further learnt that at the time of a man’s death he is allowed to see his relatives and companions from the other world. If he is virtuous, they all rejoice before him and give him greeting.


###### Zohar, Vayechi 21:13
[Zohar, Vayechi 21:13](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:13)

וְאִי זַכָּאָה לָא הֲוֵי, לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן גַּבֵּיהּ, בַּר מֵאִינוּן חַיָּיבַיָא, דְּטָרְדִין לוֹן בְּכָל יוֹמָא בַּגֵּיהִנָּם. וְכֻלְּהוּ עֲצִיבִין, וּפָתְחִין בְּוַוי וּמְסַיְּימִין בְּוַוי. וְסָלִיק עֵינוֹי, וְחָמָא לוֹן כְּטִיסָא דְּמִסְתַּלְּקָא מִן נוּרָא, אוּף הָכִי, הוּא פָּתַח, וַוי.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
but if not, then he is recognized only by the sinners who every day are thrust down to Gehinnom. They are all in great gloom and begin and end their converse with “woe!”. Raising his eyes, he beholds them like a flame shooting up from the fire, and he also exclaims “woe!”.


###### Zohar, Vayechi 21:14
[Zohar, Vayechi 21:14](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:14)

תַּנְיָא, בְּשַׁעְתָּא דְּנָפַק נִשְׁמָתֵיהּ דְּבַר נָשׁ, אָזְלִין כֻּלְּהוּ קְרִיבוֹי וְחַבְרוֹי דְּהַהוּא עַלְמָא עִם נִשְׁמָתֵיהּ, וּמַחְזְיָין לֵיהּ אַתְרָא דְעִדּוּנָא, וְאַתְרָא דְּעוֹנָשָׁא. אִי זַכָּאָה הֲוִי, חָמֵי דוּכְתֵּיהּ, וְסָלִיק וְיָתִיב, וְאִתְעֲדַן בְּעִדּוּנָא עִלָּאָה דְּהַהוּא עָלְמָא. וְאִי לָא הֲוֵי זַכָּאָה, אִשְׁתְּאָרַת הַהִיא נִשְׁמָתָא בְּהַאי עַלְמָא, עַד דְּאִטָמִיר גּוּפָא בְּאַרְעָא. כֵּיוָן דְּאִטָמַר, כַּמָּה גַרְדִּינִין דְּנִמּוּסִין אַחֲדָן בֵּיהּ, עַד דְּמָטָא לְדוּמָ"ה, וְעָאלִין לֵיהּ בְּמָדוֹרוֹי דְּגֵיהִנֹּם.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
We have learnt that when a man’s soul departs from him, all his relatives and companions in the other world join it and show it the place of delight and the place of torture. If he is virtuous he beholds his place and ascends and sits there and enjoys the delights of the other world. But if he is not virtuous, his soul remains in this world until his body is buried in the dust, and then the executioners take hold of him and drag him down to Dumah and to his appointed storey in Gehinhom.


###### Zohar, Vayechi 21:15
[Zohar, Vayechi 21:15](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:15)

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל ז' יוֹמִין, נִשְׁמָתָא אָזְלָא מִבֵּיתֵיהּ לְקִבְרֵיהּ, וּמִקִּבְרֵיהּ לְבֵיתֵיהּ, וְאִתְאַבָּלַת עֲלוֹי דְגוּפָא. דִּכְתִיב, (איוב י״ד:כ״ב) אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל. אָזְלָא וְיָתְבָא בְּבֵיתֵיהּ, חָמֵי לְכֻלְּהוּ עֲצִיבִין וּמִתְאַבְּלָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Judah said: ‘For seven days the soul goes to and fro from his house to his grave, and from his grave to his house, mourning for the body, as it is written: “His flesh shall suffer pain for him, and his soul shall mourn for it” (Job 14, 22), and it grieves to behold the sadness in the house.


###### Zohar, Vayechi 21:16
[Zohar, Vayechi 21:16](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:16)

תָּנָא, בָּתַר ז' יוֹמִין, גּוּפָא הֲוֵי כְּמָה דְּהֲוָה, וְנִשְׁמָתֵיהּ עָאלַת לְדוּכְתָּא, עָאלַת לִמְעַרְתָּא דְכָפֵלְתָּא, חָמַאת מַה דְּחָמַאת, וְעָאלַת לְאֲתַר דְּעָאלַת, עַד דְּמָטַת לְגַּן עֵדֶן, וְעַרְעָת לִכְרוּבִים, וְשָׁנַן דְּחַרְבָּא דִּי בְּגַּן עֵדֶן דִּלְתַתָּא. אִי זַכָּאָה הוּא דְּתֵיעוּל, עָאלַת.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
We have learnt that after seven days the body begins to decay, and the soul goes in to its place. It enters the cave of Machpelah, where it is allowed in up to a certain point according to its deserts. It then reaches the place of the Garden of Eden and meets the Cherubim and the flashing sword which is in the lower Garden of Eden, and if it is worthy to enter, it enters.


###### Zohar, Vayechi 21:17
[Zohar, Vayechi 21:17](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:17)

תָּאנָא, אַרְבַּע סַמְכִין זְמִינִין, וְחַד דִּיוּקְנָא דְגוּפָא בִּידַיְיהוּ, (שמות ר"י ע"א) מִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ בְּחֶדְוָותָא וְיָתִיבַת בְּהַהוּא מָדוֹרָא דְּגַּן עֵדֶן דִּלְתַתָּא, עַד זִמְנָא דְאִתְגְּזַר עֲלָהּ. לְבָתַר כְּרוֹזָא קָרֵי.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
We have learnt that four pillars¹ are waiting there with the form of a body in their hands, and with this it gleefully clothes itself and then remains in its appointed circle in the Garden of Eden for its allotted time. Then a herald makes proclamation

footnotes:
¹ i.e. angels.


###### Zohar, Vayechi 21:18
[Zohar, Vayechi 21:18](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:18)

וְעַמּוּדָא דִתְלַת גְּוָונֵי אִזְדַּמַּן, וְהַהוּא עַמּוּדָא אִתְקְרֵי, מְכוֹן הַר צִיּוֹן דִּכְתִיב, (ישעיהו ד׳:ה׳) וּבָרָא ה' עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְגו'. סָלְקָא בְּהַהוּא עַמּוּדָא לְפִתְחָא דְצֶדֶק, דְּצִיּוֹן וִירוּשָׁלַם בֵּיהּ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
and a pillar of three colours is brought forward, which is called “the habitation of Mount Zion” (Is. 4, 5). By means of this pillar it ascends to the gate of righteousness, in which are Zion and Jerusalem.


###### Zohar, Vayechi 21:19
[Zohar, Vayechi 21:19](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:19)

אִי זָכֵי לְסַלְקָא יַתִּיר, טַב חוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ, לְאִתְדַּבְּקָא בְּגוֹ גוּפָא דְמַלְכָּא. וְאִי לָא זָכֵי לְסַלְּקָא יַתִּיר, כְּתִיב, (ישעיהו ד׳:ג׳) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. וְאִי זָכֵי לְסַלְקָא יַתִּיר, זַכָּאָה הוּא. דְּזָכֵי לִיקָרָא דְמַלְכָּא, וּלְאִתְעַדְּנָא בְּעִדּוּנָא עִלָּאָה, דִּלְעֵילָא מֵאֲתַר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם. דִּכְתִיב, (ישעיהו נ״ח:י״ד) אָז תִּתְעַנֵּג עַל ה', עַל ה' דַּיְיקָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּמַאן דְּזָכֵי לְחֶסֶד דָּא, דִּכְתִיב, (תהילים ק״ח:ה׳) כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
If it is worthy to ascend further, then happy is its portion and lot that it becomes attached to the Body of the King. If it is not worthy to ascend further, then “he that is left in Zion and he that remaineth in Jerusalem shall be called holy” (*Ibid.* 3). But if it is privileged to ascend further, then it beholds the glory of the King, and enjoys the supernal delight from the place which is called Heaven. Happy he that is vouchsafed this grace.


###### Zohar, Vayechi 21:20
[Zohar, Vayechi 21:20](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/21:20)

וְכִי עַל הַשָּׁמַיִם הוּא, וְהָא כְּתִיב, (תהילים נ״ז:י״א) כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִית חֶסֶד, וְאִית חֶסֶד. חֶסֶד עִלָּאָה, וְחֶסֶד תַּתָּאָה. חֶסֶד עִלָּאָה מֵעַל שָׁמַיִם הוּא. חֶסֶד תַּתָּאָה, הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו נ״ה:ג׳) חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים, וּבְהַנֵּי כְּתִיב עַד שָׁמַיִם.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Jose said: ‘There is a superior grace and an inferior grace. The superior grace is above the heavens, as it is written: “For great *above* the heaven is thy kindness” (Ps. 108, 5). Of the inferior grace it is written: “For great *unto* the heaven is thy kindness” (*Ibid.* 57, 11), and to this class belong the “faithful kindnesses of David” (Is. 55, 3).’