## Zohar, Vayechi

###### Zohar, Vayechi 37:1
[Zohar, Vayechi 37:1](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:1)

רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (ישעיהו ל״ח:ב׳) וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'. הָא אוּקְמוּהָ, דְּלָא לִצְלֵי בַּר נָשׁ אֶלָּא סָמוּךְ לְכוֹתְלָא, וְלָא יְהֵא מִלָּה חָצִיץ בֵּינֵיהּ לְבֵין כּוֹתְלָא. דִּכְתִיב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר. מַאי שְׁנָא בְּכֻלְּהוּ דְּצַלֵּי צְלוֹתָא, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ וַיַּסֵּב פָּנָיו אֶל הַקִּיר, דְּהָא דַי לֵיהּ דְּיֵימָא וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה', דְּהָא מַאן דְּמַצְלֵי צְלוֹתָא, אִיהוּ כִּוִּון דַּעְתֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת, דְּהָא כְּתִיב בְּמשֶׁה, (במדבר י״א:ב׳) וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל ה'. (שמות י״א:ט׳) וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל ה' וְלָא כְּתִיב וַיַּסֵּב פָּנָיו. הָכָא בְּחִזְקִיָּהוּ, מַאי טַעְמָא וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר, וּלְבָתַר וַיִּתְפַּלֵּל.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
R. Judah discoursed here on the text: *Then Hezekiah turned his face unto the wall and prayed unto the Lord* (Is. 38, 2). He said: ‘We have derived from this verse the lesson that a man in praying should stand near the wall, with nothing intervening between himself and the wall. Now the question may be asked, why does it say of Hezekiah in particular that he turned his face to the wall, and of no one else who offered prayer, though with no less devotion, as, for instance, Moses, of whom it is written that he “prayed to the Lord” (*Ibid.* 17, 4), and he “cried to the Lord” (Ex. 15, 25)?


###### Zohar, Vayechi 37:2
[Zohar, Vayechi 37:2](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:2)

אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה אִיהוּ, דְּתָנִינָן, חִזְקִיָּה בְּהַהוּא זִמְנָא לָא הֲוָה נָסִיב, וְלָא הֲוָה לֵיהּ אִנְתּוּ, וְלָא אוֹלִיד בְּנִין, מַה כְּתִיב, (ישעיהו ל״ח:א׳) וַיָּבֹא אֵלָיו וְגו' כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה, וְתָנִינָן כִּי מֵת אַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָא תִחְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּלָא אוֹלִיד בְּנִין.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
The reason is as follows. Hezekiah, as tradition tells us, was at that time not married and had no children. Isaiah therefore came to him and said: “Thou shalt die and not live”, i.e. as tradition explains, “thou shalt die in this world and not live in the next world”. For whoever has not laboured to beget children in this world is not established in the future world,


###### Zohar, Vayechi 37:3
[Zohar, Vayechi 37:3](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:3)

דְּכָל מַאן דְּלָא אִשְׁתַּדַּל לְאוֹלָדָא בְּנִין בְּהַאי עַלְמָא, לָא מִתְקַיֵּים בְּעַלְמָא דְאָתֵי, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּהַהוּא עַלְמָא. וְאִתְתָּרְכַת נִשְׁמָתֵיהּ בְּעַלְמָא (דאתי), וְלָא אַשְׁכָּחַת נַיְיחָא בְּאֲתַר דְּעַלְמָא. וְדָא הוּא עוֹנָשָׁא דִּכְתִיב בְּאוֹרַיְיתָא, (ויקרא כ׳:כ׳) עֲרִירִים יָמוּתוּ, וּמְתַרְגְּמִינָן בְּלָא וְלָד. בְּגִין דְּמַאן דְּאִיהוּ בְּלָא וְלַד, כַּד אָזִיל בְּהַהוּא עַלְמָא, מִית הוּא תַּמָּן. מִית בְּעַלְמָא דֵין, וּבְעַלְמָא דְאָתֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
and his soul is banished thence and can nowhere find rest; and this is the punishment referred to in the Law by the words, “They shall die childless” (Lev. 20, 20).


###### Zohar, Vayechi 37:4
[Zohar, Vayechi 37:4](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:4)

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא עֲלוֹי כְּלָל, כְּדֵין כְּתִיב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר. אוֹלִיפְנָא דְּשַׁוֵּי רַעֲיוֹנוֹי, וְכַוֵּון אַנְפּוֹהִי לְמֵיסַב אִתְּתָא, בְּגִין דְּתִשְׁרֵי עֲלוֹי שְׁכִינְתָּא, רָזָא דְקִיר.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
Further, the Shekinah does not rest upon him at all. Hence Hezekiah “set his face to the wall”, that is to say, he made a resolution to take a wife in order that the Shekinah, which is symbolized by a wall, might rest upon him,


###### Zohar, Vayechi 37:5
[Zohar, Vayechi 37:5](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:5)

וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב לְבָתַר, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה', מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּמַאן דְּאִית בֵּיהּ חוֹבָא, וּבָעֵי לְמִבְעֵי רַחֲמֵי עֲלוֹי, יְכַוֵּין אַנְפּוֹי וְרַעֲיוֹנוֹי, לְאַתְקָנָא גַּרְמֵיהּ מֵהַהוּא חוֹבָא, וּלְבָתַר יִבְעֵי צְלוֹתָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (איכה ג׳:מ׳) נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר וְנָשׁוּבָה. אוּף הָכָא, כֵּיוָן דְּיָדַע חִזְקִיָּהוּ חוֹבֵיהּ, מַה כְּתִיב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר, שַׁוֵּי אַנְפּוֹי לְאַתְקָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לְגַבֵּי אֲתַר דָּא חָב.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
and hence the text continues, “and he prayed unto the Lord”. From here we learn that anyone who is conscious of a sin for which he means to ask forgiveness should first form a resolution to cure himself of that sin and then offer his prayer, as it is written: “Let us search and try our ways” first, and then, “turn again unto the Lord” (Lam. 3, 40). So Hezekiah, recognizing his fault, set his mind to put himself right with the Shekinah, the place against which he sinned.


###### Zohar, Vayechi 37:6
[Zohar, Vayechi 37:6](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:6)

בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא כָּל נוּקְבֵי דְעַלְמָא קַיְימִין בְּסִתְרָהָא. מַאן דְּאִית לֵיהּ נוּקְבָא, שַׁרְיָא אִיהִי לְגַבֵּיהּ, וּמַאן דְּלֵית לֵיהּ, לָא שַׁרְיָא לְגַבֵּיהּ. וְעַל דָּא אַתְקִין גַּרְמֵיהּ לְגַבָּהּ לְאַתְקָנָא, וְשַׁוֵּי עֲלֵיהּ לְאִתְנַסְּבָא, וּלְבָתַר וְיִתְפַּלֵּל אֶל יְיָ.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
For all females are in the shelter of the Shekinah, and it abides with one who has a wife, but not with one who has none, and therefore Hezekiah first resolved to marry, and then offered his prayer.


###### Zohar, Vayechi 37:7
[Zohar, Vayechi 37:7](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:7)

קִיר, דָּא הוּא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, וְדָא שְׁכִינְתָּא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (יהושע ג׳:י״א) הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. קִיר, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיהו כ״ב:ה׳) מְקַרְקַר קִיר וְשׁוֹעַ. קִרְקוּרָא וּנְהִימָא דְקִיר, דְּאִיהוּ אָדוֹן, כַּד אִתְחָרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ירמיהו ל״א:ט״ו) רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, וְהָא אוֹקִימְנָא. וּבְגִין כָּךְ וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר.


###### Zohar, Vayechi 37:8
[Zohar, Vayechi 37:8](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:8)

תָּא חֲזֵי, בִּצְלוֹתָא מַה כְּתִיב, (ישעיהו ל״ח:ג׳) אָנָא יְיָ זְכָר נָא אֶת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ, רָמַז הָכָא, דְּנָטַר בְּרִית קַדִּישָׁא, וְלָא סָאִיב לֵיהּ, וְנָטַר לֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת. כְּתִיב הָכָא הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ, וּכְתִיב הָתָם (בראשית י״ז:א׳-ב׳) הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְהְיֶה תָמִים וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶיךָ, דְּנָטַר בְּרִית קַדִּישָׁא כְּדְקָא יְאוּת. בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, דְּאִתְכַּוֵּון בְּכָל אִינוּן רָזֵי מְהֵימְנוּתָא דִּכְלִילָן בֶּאֱמֶת.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
In regard to the actual language of his prayer, the words “Remember now, O Lord, I beseech thee, how I have walked before thee” allude to the fact of his having kept the holy covenant without defiling it; the words “in truth and with a perfect heart” denote that he clung to all the principles of faith which are comprised under the word “truth”,


###### Zohar, Vayechi 37:9
[Zohar, Vayechi 37:9](https://torahapp.org/share/book/Zohar/s/Vayechi/r/37:9)

וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, דְּסָמַךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה, וְהָא אוֹקִימְנָא. וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא, דְּאִתְכַּוֵּון לְיַחֲדָא יִחוּדָא כְּדְקָא יְאוּת. וּבְגִין כָּךְ, וַיֵּבְךִ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל, דְּלֵית תַּרְעָא דְּקָיְימָא קַמֵּי דִּמְעִין. גְּאוּלָה, דָּא הוּא מַלְאָךְ הַגּוֹאֵל, דְּדָא אִיהוּ דְאִשְׁתַּכַּח בְּכָל פֵּרוֹקָא דְעַלְמָא, וְהָא אוֹקִימְנָא.

**The Zohar; London, Soncino Press, 1933:**
and the words “and have done that which is good in thy sight” indicate that in praying he always concentrated his mind upon declaring the unity of God with full conviction. Finally, Hezekiah “wept sore”, because there is no door which remains closed to tears.’ THE ANGEL WHO REDEEMED ME FROM ALL EVIL. This is the angel who takes part in every deliverance.