## Sifrei Devarim Paragraph 31

###### Sifrei Devarim 31:1
[Sifrei Devarim 31:1](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:1)

(דברים ו ד) **שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד**, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה ב): ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי אַבְרָהָם, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִצְחָק – אֵין כָּתוּב כָּאן; אֶלָּא ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, זָכָה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁיֵּאָמֵר דִּבּוּר לְבָנָיו! לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מְפַחֵד כָּל יָמָיו וְאוֹמֵר: אוֹי לִי שֶׁמָּא תֵּצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצְאָת מֵאֲבוֹתַי, אַבְרָהָם – יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא ט): ״וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית... ״, שֶׁהָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אַרְבָּעָה דְבָרִים הָיָה רַבִּי עֲקִיבָה דּוֹרֵשׁ, וַאֲנִי דּוֹרְשָׁם, וּדְבָרַי נִרְאִים מִדְּבָרָיו. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית״, שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי אוֹמֵר לֹא הָיוּ צָרִים אֶלָּא לְעִנְיַן שָׂדוֹת וּכְרָמִים, שֶׁכְּשֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק הָיָה יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לוֹ: אֲנִי נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁאֲנִי בְּכוֹר. וְכֵן שָׂרָה אָמְרָה לְאַבְרָהָם (בראשית כא י): ״גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ״ וְגוֹ׳, וּדְבָרַי אֲנִי רוֹאֶה מִדְּבָרָיו.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
**Pisqa’ 31**³⁷
1. “Listen, *Israel*!
HASHEM is *our God,* HASHEM is *One*!”³⁸ that is, *uniquely worthy* [*of worship*]. (Dt. 6:4)
Why is [the name, *Israel*,] mentioned in this verse?
Because elsewhere it is said:
“Tell the *descendants of Israel* . . . to gather for Me an offering” (Ex. 25:2).
Neither the *descendants of Abraham* nor the *descendants of Isaac*
is written here.
Rather: “Tell the *descendants of Israel*!” (Ex. 35:2)—
[now what is the explanation]?
Father Jacob deserved that the Utterance
be addressed to his *descendants*.
For Father Jacob worried all his days, saying:
Woe to me if my offspring are trash
like those spawned by my ancestors!
2. Abraham spawned Ishmael,
who served a foreign cult,
for it is said:
“And Sarah saw the son of Hagar, the Egyptian . . . *playing*” (Gen. 21:9)—
that is, she saw that he was *serving* a foreign cult:
words of R. Akiva.
**R. Shimon b. Yohai says:**
**R. Akiva would expound four topics,**
**and I, too, expound them—**
**but my words are lovelier than his.**³⁹
3. [For example, R. Akiva says:]
**Look at what Scripture says:**
**“And Sarah saw the son of Hagar, the Egyptian . . . *playing*” (Gen. 21:9)—**
**that is, she saw that he was *serving* a foreign cult.**
But I say that Isaac and Ishmael would only quarrel
over fields and vineyards.
For when the time came to divide them,
Ishmael said to Isaac:
I should take two shares, since I am the first born.
And so did Sarah say to Abraham:
“Banish that slave and her son,
for that son . . . shall not share with my son in the inheritance” (Gen. 21:10).
**And I prefer my words to R. Akiva’s words.**⁴⁰

footnotes:
³⁷ H;55-59; JN1:83-85
³⁸ ‘ekhad;
³⁹ =T. Sotah 6:6.
⁴⁰ // T. Sotah 6:6.


###### Sifrei Devarim 31:2
[Sifrei Devarim 31:2](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:2)

כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (במדבר יא כב): ״הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם״ – שָׁוֶה לָהֶם, (במדבר יא כב) ״אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם״ – שָׁוֶה לָהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר שֶׁבָּעוֹלָם – סוֹפָם לְרַנֵּן אַחֲרֶיךָ! הֵשִׁיבָה אוֹתוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (במדבר יא כג): ״עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא!״ וּדְבָרַי אֲנִי רוֹאֶה מִדְּבָרָיו.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
4. And, along these lines, you say:
**“If flocks and herds were slaughtered for them,**
**would it be enough?” (Nu. 11:22)—**
**that is, would it make any difference to them?**
**“If all the fish in the sea were gathered for them,**
**would it be enough?” (Nu. 11:22)—**
**that is, would it make any difference to them?**⁴¹ 21.
words of R. Akiva.
But I say the point is that:
**even if you gathered for them**
**all the flocks and herds in the world,**
**they would still murmur against you!**⁴²
**And the Spirit of the Holy One replied to Moses:**
**“Now you will see if My Utterances are potent or not!” (Nu. 11:23).**
**And I prefer my words to R. Akiva’s words.**⁴³

footnotes:
⁴¹ Cf. T. Sotah 6:7; Sifre Nu 95; SZ, beha`alotechah
⁴² Cf. T. Sotah 6:7.
⁴³ // T. Sotah 6:7


###### Sifrei Devarim 31:3
[Sifrei Devarim 31:3](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:3)

כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (יחזקאל לג כד): ״בֶּן אָדָם יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לֵאמֹר: אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וַאֲנַחְנוּ רַבִּים – לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה!״ וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא אֱלוֹהַּ אֶחָד – יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ, אָנוּ, שֶׁעוֹבְדִים אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ דִין שֶׁנִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ? וַאֲנִי אוֹמֵר: וּמָה אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא מִצְוָה יְחִידִית – יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ, אָנוּ, שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִצְווֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ דִין שֶׁנִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ? וּמָה נָבִיא מְשִׁיבָם עַל כָּךְ? (יחזקאל לג כה) ״כֹּה אָמַר ה׳, עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם, וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ, וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ? עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם, עֲשִׂיתֶם תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא – וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ?״ וּדְבָרַי רוֹאֶה אֲנִי מִדְּבָרָיו.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
5. And along these lines you say:
**“O, Human! Those [sinners] dwelling in the ruins of the Land of Israel argue—**
**Abraham was a single person, yet he acquired the rights to the Land;**
**but we are a multitude—to us is it given as an inheritance!” (Ezek. 33:24).**⁴⁴
**Here is the logical proof [according to R. Akiva]—**
**just as Abraham,**
**who served but *one* God, inherited the Land,**
**isn’t it logical that**
**we, who serve *many* gods should inherit the Land?**⁴⁵
**But I say that *this* is the logic of the argument:**
**Just as Abraham,**
**who was ordered to fulfill only a *single* commandment, inherited the Land,**
**isn’t it logical that we,**
**who are ordered to fulfill *many* commandments, should inherit the Land?**
**And how does the Prophet respond to this?**
**“You eat blood! And you gaze at your idols!**
**And you shed blood!—**
**and shall *you* inherit the Land?**
**You live by your sword! You commit abominations!**
**And each pollutes his neighbor’s wife!—**
**and shall *you* inherit the Land?” (Ezek. 33:25).**
**And I prefer my words to R. Akiva’s words.** ⁴⁶

footnotes:
⁴⁴ =T. Sotah 6:9
⁴⁵ Cf. T. Sotah 6:8
⁴⁶ // T. Sotah 6:9


###### Sifrei Devarim 31:4
[Sifrei Devarim 31:4](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:4)

כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (זכריה ח יט): ״כֹּה אָמַר ה׳ צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי״. צוֹם הָרְבִיעִי – זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָה הָעִיר; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְבִיעִי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ רְבִיעִי. צוֹם הַחֲמִישִׁי – זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲמִישִׁי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ חֲמִישִׁי. צוֹם הַשְּׁבִיעִי – זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרֵי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם, וּמִי הֲרָגוֹ? יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה מִיתָתָם שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ צוֹם הַשְּׁבִיעִי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ שְׁבִיעִי. צוֹם הָעֲשִׂירִי – זֶה עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד א-ב): ״וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם, כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם, אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם״. וַאֲנִי אוֹמֵר: צוֹם הָעֲשִׂירִי הוּא יוֹם הַחֲמִישִׁי, אֶלָּא שֶׁבִּיהוּדָה מִתְעַנִּים עַל הַמַּעֲשֶׂה וּבַגּוֹלָה עַל הַשְּׁמוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג כא): ״וַיְהִי בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂירִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט״ וְגוֹ׳. וְשָׁמְעוּ וְעָשׂוּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם שְׂרֵפָה, וּדְבָרַי רוֹאֶה אֲנִי מִדְּבָרָיו.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
6. And along these lines you say:
**“Thus says HASHEM**:
**The fast of the *fourth* month, the fast of the *fifth*,**
**the fast of the *seventh*, and the fast of the *tenth*” (Zech. 8:19).**
**”The fast of the *fourth”* —**
**this refers to the seventeenth of Tammuz,**
**on which the city [Jerusalem] was breached.**
**And why is it called the *fourth*?**
**Because it is the *fourth* month [from the first, Nisan].**
**“The fast of the *fifth*”—**
**this refers to ninth day of Av,**
**on which the Abode was destroyed, the first and second time.**
**And why is it called the *fifth*?**
**Because it is the *fifth* month [from Nisan].**⁴⁷
**“The fast of the *seventh*”—**
**this refers to the third day of Tishrei,**
**on which Gedalya b.Akhiqam was killed.**
And who killed him? Ishmael b. Netanyah.
This teaches you that
the death of the Righteous
pains the Blessed Holy One as much as
the destruction of the Holy Abode.
**And why is it called the *seventh*?**
**Because it is the *seventh* month [from Nisan].**
**“The fast of the *tenth*”—**
**this refers to the *tenth* of Tevet,**
**on which the King of Babylonia**
**laid siege to Jerusalem,**
**As it is said:**
**“In the ninth year, in the *tenth* month,**
**on the tenth of the month . . .”**⁴⁸ **(Ezek. 24:1)**
[The foregoing are all the words of R. Akiva].
**But I say that the fast of the *tenth month***
**falls on the *fifth day* [of that month];**
**but that in Judah they afflict themselves**
**on the day of the event [viz., the fifth],**
**while in the Exile they afflict themselves**
**on the day they heard the report [viz., the tenth].**⁴⁹
**For it is said:**
**“In the twelfth year, in the tenth month,**
**on *the fifth day* of the month of our exile,**
**the refugees came to me” (Ezek. 33:21).**
**They heard about it,**
**and treated the day they heard the report**
**as if it were the day of the burning itself.**
**And I prefer my words to R. Akiva’s words.**⁵⁰, n.4.

footnotes:
⁴⁷ = T. Sotah 6:10.
⁴⁸ // T. Sotah 6:9-11.
⁴⁹ // T. Sotah 6:11.
⁵⁰ =T.Sotah 6:10-11. On the status of all the toseftan material in 31.2-6, see H: ad loc.


###### Sifrei Devarim 31:5
[Sifrei Devarim 31:5](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:5)

אַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, יִצְחָק יָצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אֲבָל אֲנִי – לֹא תֵצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָאת מֵאֲבוֹתַי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כח כ) ״וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר״. עָלַת עַל לֵב שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אוֹמֵר: ״וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״, אִם לָאו אֵינוֹ לִי לֵאלֹהִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית כח כא): ״וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״ מִכָּל מָקוֹם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״? – שֶׁיִּיחֵד שְׁמוֹ עָלַי, שֶׁלֹּא תֵצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת מִתְּחִלָּה עַד סוֹף!

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
7. [Father Jacob said:]
Abraham spawned Ishmael,
Isaac spawned Esau.
But as for me, let my offspring not be trash,
like those spawned by my ancestors!
**And, similarly, He says:**
**“And Jacob took upon himself a vow, saying” (Gn. 28:20)—**
**can you imagine that Father Jacob would say:**
**“If He gives me bread to eat,**
**and clothing to wear,**
**then will HASHEM be *like a god* (*l’elohim*) to me” (Gn. 28:20)—**
**But, if not, he will *not* be *like a god* to me?**
**The Teaching states:**
**“When I return safely to my father’s house,**
**then HASHEM *will be* like a god to me” (Gn. 28:21)—**
**under any circumstances.**
**What does the Teaching mean by:**
**“Then HASHEM will be like a god to me”?**
**That His Name will protect me,**
**so that my offspring will not be trash**
**from the first till the last!”**⁵¹

footnotes:
⁵¹ // T. AZ. 4:5.


###### Sifrei Devarim 31:6
[Sifrei Devarim 31:6](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:6)

וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית לה כב): ״וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִיא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּלֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל״. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יַעֲקֹב כֵּן – נִזְדַּעְזַע, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁמָּא אֵרַע פְּסוֹלֶת בְּבָנַי, עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״. וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר הֵם! אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה רְאוּבֵן מִתְעַנֶּה כָּל יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז כה): ״וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם״. וְכִי עָלַת עַל לֵב שֶׁהָיוּ אַחִים יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים לֶחֶם, וַאֲחִיהֶם הַגָּדוֹל אֵינוֹ עִמָּהֶם? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה כָּל יָמָיו, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְקִבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג ו): ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, קָרָא לָהֶם לְבָנָיו וְהוֹכִיחָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט א-ח): ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו... רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה... שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים... יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״. מֵאַחַר שֶׁהוֹכִיחָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – חָזַר וְקָרָאָם כֻּלָּם כְּאֶחָד. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא יֵשׁ בִּלְבַבְכֶם מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אָמְרוּ לוֹ: **שְׁמַע יִשְׂרָאֵל** אָבִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ מַחֲלֹקֶת – כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֶלָּא **ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד**!״ וְעַל כֵּן הוּא אוֹמֵר (בראשית מז לא): ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״. וְכִי עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה הִשְׁתַּחֲוָה? אֶלָּא שֶׁהוֹדָה וְשִׁבַּח שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנּוּ פְּסוֹלֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״ – שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה. דָּבָר אַחֵר: שֶׁאָמַר ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַעֲקֹב, הֲרֵי שֶׁהָיִיתָ מִתְאַוֶּה כָּל יָמֶיךָ שֶׁיְּהוּ בָנִים מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְקוֹרִים קְרִיַּת שְׁמַע.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
8. And, similarly, He says:
“Then Reuben went and lay with Bilhah,
his father’s concubine, and Israel *heard*” (Gn. 35:22).
When Jacob *heard this*, he was shattered, saying:
Woe to me
if this one will spawn trash among my offspring!
Until he was informed
from the mouth of the Holy One
that Reuben had become a penitent,
as it is said:
“The sons of Jacob were twelve” (Gn. 35:22).
Now, isn’t it well known that there were twelve?
Rather, he was informed
from the mouth of the blessed Holy One,
that Reuben had become a penitent.
This teaches you that
Reuben fasted all his days,
for it is said:
“And they sat to eat *bread*” (Gn. 37:25).
Can you imagine brothers sitting to eat *bread*
while their oldest brother was *not with them*?⁵² n.16.
Rather, [Reuben’s absence] teaches you that
he fasted all his days until Moses arrived and *accepted* his penitence,
for it is said:
“Long live Reuben! May he not die!” (Dt. 33:6).⁵³ 347.1-2 for another deployment of Dt. 33:6.
9. And, similarly, you find that
when Father Jacob passed from the world,
he called his sons and rebuked them,
each and every one individually,
for it is said:
“And Jacob called to his sons:
Reuben, you are my first-born! . . .
Shimon and Levi are brothers! . . .
You are Judah—
your brothers will *submit to you*!”⁵⁴ a word-play on the Hebrew form of Judah—*yehudah.* (Gn. 49:1-8).
Having rebuked them,
each and every one individually,
he then addressed them all, saying:
Perhaps your hearts harbor some doubt
regarding the One Who spoke and created the world?
They replied to him:
*Listen, Israel*, our father!
Just as your heart harbors *no doubt*,
neither does our heart harbor *any doubt*
regarding the One Who spoke and created the world.
Rather:
“*HASHEM is our God, HASHEM is One*!” (Dt. 6:4)
10. Therefore He says:
“And Israel *prostrated himself* at the head of the bed.” (Gn. 47:31).
Now, did he really prostrate himself (*hishtakhaweh*) at the head of the bed?
Rather, he gave thanks and praise (*shibakh*)
that his offspring were not trash!⁵⁵ and *shibakh*, see H: *ad loc.*, n.19.
And some say:
“And Israel *prostrated himself* at the head of the bed” (Gn 47:31)—
because Reuben became a penitent.
Another word:
For Reuben said:
Blessed is the glorious Name,
may His Kingship abide *forever and ever*.⁵⁶
Said the Blessed Holy One to him:
Jacob!
*All your days* you desired
that your sons might greet
morning and evening by uttering
the Shema-liturgy!

footnotes:
⁵² On Reuben’s fasting, see H: ad loc.,
⁵³ Cf. Pisqah
⁵⁴ Heb: yodukha:
⁵⁵ For a discussion of the assonance of hishtakhaweh
⁵⁶ This phrase is not part of the scriptural text, but is interjected between Dt. 6:4 and 6:5 for the liturgical recitation.


###### Sifrei Devarim 31:7
[Sifrei Devarim 31:7](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:7)

**שְׁמַע יִשְׂרָאֵל**, מִכָּן אָמְרוּ: הַקּוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ – לֹא יָצָא.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
“Listen, Israel!” (Dt. 6:4)—
from this they taught:
**One who utters the Shema-liturgy**
**so softly that his ears cannot hear it—**
**he has not satisfied his obligation**.⁵⁷

footnotes:
⁵⁷ //M. Berakh.2:3.


###### Sifrei Devarim 31:8
[Sifrei Devarim 31:8](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:8)

**ה׳ אֱלֹהֵינוּ**, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר **ה׳ אֶחָד**, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר **אֱלֹהֵינוּ**? עָלֵינוּ הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמות לד כג) ״שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן ה׳״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״? עַל יִשְׂרָאֵל הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. כַּיּוֹצֵא בוֹ (ירמיה לב יד) ״כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ירמיה לב כז): ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר״! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״? – עַל יִשְׂרָאֵל הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
11. **“HASHEM is our God” (Dt. 6:4)**
**Why is this mentioned?**
**For doesn’t it already mention:**
**“HASHEM is One!” (Dt. 6:4).**
**What does the Teaching mean**
**by “our God?”**
**His Name marks us beyond others**.
**And, similarly:**
**“Three times a year shall all your males**
**appear before the face of the *Master*,**
***HASHEM, God of Israel*” (Ex. 34:23).**
**Why do I need [all these epithets]?**
**Doesn’t it already say:**
**“The face of the *Master, HASHEM*?” (Ex. 34:23).**
**What does the Teaching add by**
**“God of Israel?” (Ex. 34:23)**
**His Name marks Israel beyond others.**⁵⁸ 20. In Mechilta, Sifre 31.14-15 appear in reverse order.
And, similarly:
“Thus spoke HASHEM of Retinues,
the God of Israel” (Jer. 32:14).
Why do I need [all these epithets]?
Doesn’t it already say:
“I am HASHEM, God of all flesh!
Is anything too marvelous for me?” (Jer. 32:27).
What does the Teaching add by
“God of Israel?” (Jer. 32:14)
His Name marks Israel beyond others.

footnotes:
⁵⁸ // Mechilta Ishmael, khasp’a


###### Sifrei Devarim 31:9
[Sifrei Devarim 31:9](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:9)

כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (תהלים נ ז): ״שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי״ – עָלֶיךָ הוּחַל שְׁמִי בְּיוֹתֵר.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
And, in the same vein, you can say:
“Hear, My People, for I am speaking!
Israel, for I am testifying among you!
I am God (‘*elohim*), your God” *(‘eloheichah*; Ps. 50:7).
My Name marks you beyond others!


###### Sifrei Devarim 31:10
[Sifrei Devarim 31:10](https://torahapp.org/share/book/Sifrei%20Devarim/r/31:10)

דָּבָר אַחֵר: **ה׳ אֱלֹהֵינוּ** – עָלֵינוּ; **ה׳ אֶחָד** – עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם. **ה׳ אֱלֹהֵינוּ** – בָּעוֹלָם הַזֶּה; **ה׳ אֶחָד** – לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (זכריה יד ט): ״וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״.

**Trans. by Marty Jaffee, 2015:**
12. Another word:
“HASHEM is *our* God” (Dt. 6:4)—over *us*.
“HASHEM is *One*” —over *all inhabitants* of the world.
“HASHEM is our *God*”—in the present eon.
“HASHEM is *One*”—in the coming eon.
And, so He says:
“And HASHEM will be like a King of all the Land.
On that day will HASHEM be *One*, and His Name *One*!” (Zech. 14:9).