A Lifetime Companion to the Laws of Jewish Family Life, Part One; The Study Guide, Chapter 3; The Cessation of the Niddah Status; Counting
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהַזָבָה סוֹפֶרת מַתְחִילִין מִמָּחֳרַת יוֹם שֶׁפַסְקָהּ בּוֹ. (שולחן ערוך; יורה דעה, קצו:א)
וְכָּךְ מִשְׁפָּטָהּ, אִם תִרְאֶה שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלֹשָׁה וּפָסְקָה מִלִרְאוֹת, בּוֹדֶקֶת בַּיּוֹם שֶׁפַסְקָה כְּדֵי שֶׁתִּפְסוֹק בְּטָהֳרָה. (שולחן ערוך; יורה דעה, קצו:א)
וּמִנְהָג כָּשֵׁר הוּא: כְּשֶׁהָאִשָּׁה פּוֹסֶקֶת בְּטָהֳרָה, שֶׁתִּרְחַץ וְלוֹבֶשֶׁת לְבָנִים; אֳמְנָם אִם לֹא רָחֲצָה רַק פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה, דַּי בְּכָךְ, וְכֵן נוֹהֲגִין וְאֵין לְשַׁנּוֹת. (רמא; יורה דעה, קצו:ג)
כָּל בְּדִיקוֹת אֵלּוּ – בֵּין בְּדִיקַת הֶפְסֵק טָהֳרָה, בֵּין בְּדִיקַת כָּל הַשִּׁבְעָה – צְרִיכוֹת לִהְיוֹת בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן לָבָן יָשָׁן אוֹ בְצֶמֶר גֶּפֶן אוֹ בְצֶמֶר לָבָן נָקִי וָרַךְ. וְתַכְנִיסֶנּוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּעוֹמֶק לְחוֹרִים וְלִסְדָקִים עַד מְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ, וְתִרְאֶה אִם יֵשׁ בּוֹ שׁוּם מַרְאֵה אַדְמוּמִית – וְלֹא שֶׁתַכְנִיסֵהוּ מְעַט לְקַנֵּחַ עַצְמָהּ. (שולחן ערוך; יורה דעה, קצו:ו)
וּבְּדִיקָה זוֹ תִּהְיֶה סָמוּך לְבֵין הַשְׁמָשוֹת. (שולחן ערוך; יורה דעה, קצו:א)
וְכֵן נוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה; וּבְדִיְעֲבַד, אֲפִילּוּ לֹא בָדְקָה עַצְמָהּ רַק שַׁחֲרִית וְמָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה, סַגֵּי [דַי] בְכָךְ. (רמא; שם)
לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם בְּתוֹך בֵּיתוֹ שֶׁתְּהֵא בוֹדֶקֶת בְּיוֹם הֶפְסֵק טָהֳרָתָהּ בְּמוֹךְ דָּחוּק וְשֶׁיְּהֵא שָׁם כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁזּוֹ בְּדִיקָה מוֹצִיאָה מִידֵי כָּל סָפֵק. (שולחן ערוך; יורה דעה, קצו:א)
רָאֲתָה יוֹם אֶחָד בִּלְבָד וּפָסְקָה בּוֹ בַּיּוֹם, צְרִיכָה לִבְדוֹק עַצְמָהּ בְּמוֹךְ דָּחוּק וְשֶׁיְּהֵא שָׁם כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. (שלחן ערוך; יורה דעה, קצו:ב)
הרמא מוסיף:
לְהַחְמִיר לְכַתְּחִלָּה [לעשות מוך דחוק]
וּבְדִיְעֲבַד, אִם בָּדְקָה עַצְמָהּ סָמוּך לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וּמָצְאָה עַצְמָהּ טְהוֹרָה –אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הָיְתָה הַמּוֹך אֶצְלָהּ כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – סַגִּי; אֲבָל בְּדִיקַת שַׁחֲרִית לֹא מְהַנֵּי [מוֹעִיל], הוֹאִיל וְלֹא רָאֲתָה רַק יוֹם אֶחָד. (רמא; שם)
בְּיוֹם שֶׁפָּסְקָה מִלִּרְאוֹת וּבוֹדֶקֶת עַצְמָהּ כָּאָמוּר, תִּלְבַּשׁ חָלוּק הַבָּדוּק לָהּ שֶׁאֵין בּוֹ כֶּתֶם, וּבַלַּיְלָה תָּשִׂים סְדִינִים הַבְּדוּקִים מִכְּתָמִים, וּמִיּוֹם הַמָּחֳרָת תַּתְחִיל לִסְפּוֹר שִׁבְעָה נְקִיִּים. (שלחן ערוך; יורה דעה, קצו:ג)
אֲבָל בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְגוֹן אִשָּׁה הַהוֹלֶכֶת בַּדֶּרֶך וְאֵין לָהּ בְּגָדִים, תּוּכַל לִסְפּוֹר שִׁבְעָה נְקִיִּים – רַק שֶׁהַחָלוּק יִהְיֶה נָקִי וּבָדוּק מִדָּם. (רמא; שם)
בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעָה יְמֵי הַסְּפִירָה, צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת לְכַתְּחִלָּה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם – אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת סָמוּךְ לְבֵין הַשְׁמָשׁוֹת. (שלחן ערוך; יורה דעה, קצו:ד)
הַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בִּימֵי סְפִירָתָהּ – אִם הוּא תוֹך שֵׁשׁ עוֹנוֹת לְשִׁמּוּשָׁהּ, סוֹתֶרֶת אוֹתוֹ יוֹם. לְפִיכָךְ; הַמְּשַׁמֶּשֶׁת מִטָּתָהּ וְרָאֲתָה אַחַר כָּך וּפָסְקָה, אֵינָה מַתְחֶלֶת לִסְפּוֹר שִׁבְעָה נְקִיִּים עַד שֶׁיַּעֲבְרוּ עָלֶיהָ שֵׁשׁ עוֹנוֹת שְׁלֵימוֹת שֶׁמָּא תִפְלוֹט; לְפִיכָךְ, אֵינָה מַתְחֶלֶת לִסְפּוֹר עַד יוֹם הַחֲמִישִׁי לְשִׁמּוּשָׁהּ: כְּגוֹן, אִם שִׁמְּשָׁה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֵינָה מַתְחֶלֶת לִסְפּוֹר עַד יוֹם חֲמִישִׁי, דְּקַיְימָא לַן אֵין שִׁכְבַת זֶרַע מַסְרִיחַ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שֵׁשׁ עוֹנוֹת שְׁלֵימוֹת מֵעֵת לְעֵת. וְאִם שִׁמְּשָׁה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּפָלְטָה לֵיל רְבִיעִי קוֹדֶם עֵת שִׁימּוּשָׁהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – עֲדַיִין הִיא עוֹמֶדֶת בְּתוֹך עוֹנָה שִׁשִּׁית לְשִׁמּוּשָׁהּ וְסוֹתֶרֶת, הִילְכָּךְ יוֹם חֲמִישִׁי יִהְיֶה רִאשוֹן לְסְפִירָתָהּ. (שלחן ערוך; יורה דעה, קצו:יא)
וְיֵשׁ שֶׁכָּתְבוּ שֶׁיֵּשׁ לְהַמְתִּין עוֹד יוֹם אֶחָד, דְּהַיְינוּ, שֶׁלֹּא תַּתְחִיל לִמְנוֹת עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהוּא יִהְיֶה יוֹם רִאשׁוֹן לְסְפִירָתָהּ, דְּחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תְשַׁמֵּשׁ בָּיּוֹם הַרִאשׁוֹן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְתִסְבּוֹר שֶׁהוּא יוֹם, וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא לַיְלָה; וְאִם תַּתְחִיל לִמְנוֹת מִיּוֹם חֲמִישִׁי, יִהְיֶה תוֹךְ שֵׁשׁ עוֹנוֹת לְשִׁמּוּשָׁהּ. עַל כֵּן יֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד יוֹם אֶחָד, דְּמֵעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לִידֵי טָעוּת; וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. (רמא; יורה דעה, קצו:יא)