מֵנִיקָה כָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חוֹדֶשׁ אַחַר לֵידַת הַוָּלָד – אֵינָה קוֹבַעַת וֶסֶת. אֲפִילּוּ מֵת הַוָּלָד אוֹ גְמָלַתּוּ, דָּמִים מְסֻלָּקִים מֵהֶן כָּל זְמַן עִיבּוּרָהּ וְכָל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע חוֹדֶשׁ. וּמִכָּל מָקוֹם, חוֹשֶׁשֶׁת לִרְאִיָּה שֶׁתִּרְאֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ. (שלחן ערוך; יורה דעה, קפט:לג)