Abarbanel on Amos Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ראיתי את יי וגומר עד סוף הנבואה. דעתי הוא שהמראה הזאת ראה אותה עמוס על חרבן וגלות יהודה וירושלים, כי אחרי שניבא על חרבן שמרון וגלות השבטים הראהו גם כן חרבן ירושלים וגלות בני יהודה, ואם אמת היה הדבר שהפרשה של מעלה והשלחתי רעב בארץ נאמרה על בני יהודה שתסתלק הנבואה מהם הראהו השם איך יהיה זה כשהראהו חרבן ירושלים ולכן אמר ראיתי את ה' נצב על המזבח שהוא מזבח השם אשר בבית מקדשו, ושהיה אומר הך הכפתור כאלו היה אומר למלאך המשחית שיכה הכפתור והוא המשקוף אשר שתי מזוזות השער נשענים עליו והוא משל למלך ולשרים, ונקרא המשקוף כפתור כי כן היה מנהג לשום כפתור למעלה מן הפתח והוא כעין תפוח שיסמכו עליו הסיפים, ואומרו ובצעם בראש כולם פירש המפרש ובצעם כמו ופשעם ושהוא צווי שיפצעם, וחז"ל דרשו ובצעם מענין בוצע בצע שהוא לשון גזל וחמס אמרו בויקרא רבה (לג, ג) ר' יהודה בשם רבי יוחנן אומר לקופה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בראש כולם גזל. והיותר נכון אצלי כפי הפשט שבצע יאמר על הכריתה כמו יתר ידו ויבצעני (איוב ו, ט), מדלה יבצעני (ישעי' לח, יג), שכל בצע הוא מענין חלוק, וכבר כתב אבן כספי ששונאי בצע ובוצע בצע הם ג"כ מזה הענין שיקחו חלק וחלקים לעצמם. ולפי שחרבן בני ישראל בכלל היה כולו נמשך מחילוק המלכות כי בהיותם מתאחדים היה השם עמהם וידו לא פרש צר בארצותם לכן אמר ובצעם בראש כלומר, הבציעה וחלוק המלכיות אשר עשו היה בראש כולם כי הוא היה סבה לחרבן בית ישראל ואח"כ לחרבן בית יהודה. ואפשר לפרש ובצעם בראש כולם על מלכות ישראל בלבד שאותן שנכרתו ונחלקו ממלכות בית דוד הוכו בראש כולם כי הם גלו ראשונה ואחריתם שהם בני יהודה ובנימין לא ימלטו גם כן מהחרבן כי בחרב אהרוג אותם ולא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט שינוס וימלט אם מהחרב ואם מהשביה, ומה נכבד דרש חז"ל בויקרא רבה (לג, ג) הך הכפתור זה יאשיה מלך יהודה וירעשו הספים אלו סנקליטין שלו שר"ל גבוריו ועוזריו כי הנה ממיתת יאשיהו התחיל החרבן באמת, וי"ת הך הכפתור יתקטל מלכא יאשיהו וירעשו הספים ויתחרב ביתא ויתפגרון עזרתא ובצעם בראש כולם ומאני מקדשא בשביא יהבון עשה בצעם כמו ממונם והכל עולה לענין אחד.
ולפי שאמר שלא ימלט להם פליט ביאר אופני הפליטה והניסה שאפשר שיחשבו לעשות כי הם אם שיתחבאו בחפירות הקרקע מפני האויבים ועל זה אמר, (ב) ואם יחתרו בשאול משם ידי תקחם כלומר, שלסוף סוף לא יתמידו שם לעולם ויבאו לידי האויבים וישבום, ואולי שיחשבו לנוס אל ראשי ההרים הגבוהים שירושלים הרים סביב לה ואמר שגם זה לא יועילם כי משם יורידם ה' ע"י האויבים וילכו בשביה, (ג) ואם יחבאו בראש הכרמל ר"ל במגדלים ובמבצרים אשר שם משם אחפש ולקחתים והענין שהאויבים יעשו זה, ואם אולי ינוסו לאיי הים גם שם ימותו כי יושביה יהיו להם לנחש בריח וינשכום, (ד) ואם לא ירצו לנוס אבל יכנעו לפני אויביהם וילכו בשבי גם שם תעבור עליהם בגלות חרב הצרות והשמדות וזהו משם אצוה את החרב והרגתם, ועם היות שלא אסיר מהם פני השגחתי הנה תהיה לרעה ולא לטובה, ואין הכוונה בזה שכל ההולכים בגלות יעבור עליהם החרב כי אם שימותו כל הגרים בגלותם ולא יצא מהם איש מהגלות עד ישקיף וירא ה' משמים. והיותר נכון אצלי שעל ההולכים בגלות אמר משם ידי תקחם משם אורידם משם אחפש ולקחתים להגיד שכולם יהיו גולים ולא ימלט איש מהגלות וגם שילכו לאיים הרחוקים אשר כינה בקרקע הים יצוה את האויב לעלות עליהם ולהגלותם. ואמנם אומרו עוד ואם ילכו בשבי לפני אויביהם שהם המצרים עליהם בפרט אמר משם אצוה את החרב והרגתם כי כן ניבא להם ירמיהו וכן היה ששם מתו כולם בחרב מלך בבל כשצר על מצרים, וכאילו אמר להם התחשבו שאראה בעניניכם כאשר עשיתי בימי אבותיכם במצרים לא באמת כי הנה אז אשים עיני עליכם לרעה ולא לטובה וכמו שאמר ירמיהו (מב, טו) כה אמר ה' צבאות אלקי ישראל אם אתם שום תשימון פניכם לבוא מצרים ובאתם לגור שם והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים.
ולפי שייעד הנביא עד כה בחרבן שמרון ובחרבן ירושלים לכן אמר עליהם וה' אלקים הצבאות הנוגע בארץ ותמוג רוצה לומר אל יהיה כל זה רחוק בעיניכם כי כפי יכלתו הבלתי בעל תכלית יגע בהרים ויעשו ועת בוא דברו הרי הוא כאלו נוגע בארץ ותמוג ותתמוגג כולה מפניו ואבלו כל יושבי בה ויעלה האויב עליה כעלות היאור על הארץ, וגם כן תשקע האדמה ברצונו כיאור מצרים שהוא פעם עולה ופעם שוקע.
ואמנם אומרו הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה פירש רש"י אגודתו קבוצת בריותיו, והראב"ע כתב באותו הדרך עצמו אבל אמר שבשמים אמר על שני היסודות אש ואויר שהם גלגלים זה למעלה מזה ואגודת כולם על הארץ שהיא המרכז, וכן זכר המים באומרו הקורא למי הים ונזכרו אם כן ארבע היסודות, וה"ר דוד קמחי פירש בשמים מעלותיו על הגרמים השמימיים ואגודתו על ארץ יסדה על היסודות הארבעה. ולי נראה שלא בא הנביא במקום הזה לבאר זה ההתפלספות הטבעי כי אין בו צורך במקום הזה, אבל ענין הכתוב הוא לומר שאל יחשבו שהיה שנוי בחוקו יתברך מהיותו מטיב את עמו ומגדלו ומרוממו אל היותו מחריבו ומקימו ומגלהו בין האומות, ולזה אמר הנה האל יתברך בהיותו בונה בשמים מעלותיו של ישראל לתהלה ולשם ולתפארת ואגודתו של כלל השבטים בהיותם באגודה אחת יחד שיסד אותה אגודה על הארץ הקדושה והיותו עושה עתה הפך כל זה שהוא קורא למי הים שהמשיל הנביא הזה פעמים רבות באויבים וישפכם על פני הארץ החביבה אצלו הנה בטוב וברע ה' שמו כי אין בו שנוי אלא במקבלים שכפי הכנתם כן הוא משפיע עליהם מהטוב ומהרע, וכן תרגם יונתן הקורא למי הים דאמר לאכנשא אכלוסין סגיאין כמי ימא, וכבר דרשו חכמים זכרונם לברכה האגדה שנזכרה כאן על זה האופן ואמרו בתנחומא (אמור יז, א) ואגודתו על ארץ יסדה בנוהג שבעולם אם אדם נוטל אגודה של קנים בבת אחת שמא יכול לשברם ואלו אחת אחת אפילו תינוק שוברם וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים אלא בהיותם באגודה אחת שנאמר בימים ההם ובעת ההיא נאם ה' יבאו בית ישראל על בית יהודה ויבאו יחדו מארץ צפון כשהן אגודין מקבלים פני שכינה:
הנבואה הרביעית תחילתה הלא כבני כושיים וגומר עד סוף הספר. ויש בה שתי פרשיות: הראשונה, הלא כבני כושיים. השנית, הנה ימים באים. וראיתי לשאול בה ששת השאלות:
The final prophecy begins in this pasuk and goes until the end of Sefer Amos. And it has two parts to it. The first "you are unto Me like the Cushite" and the second "behold days are coming". I have six questions.
השאלה הראשונה באומרו הלא את ישראל העלתי מארץ מצרים ופלשתים מכפתור וארם מקיר, כי אם בא להודיע החסד שעשה לישראל בהוציאו אותם ממצרים איך אמר שכזה בעצמו עשה לפלשתים ולארם והיה אם כן ממעט בזה החסד שעשה לישראל:
The first questions is on the words "Did I not take Israel up from the land of Egypt and the Philistines from Caftor and Aram from Kir" If the purpose of this statement is to tell about the kindness that Gd did for Israel when He took them from Egypt and then mentions that He acted similarly for the other nations, does this decrease the degree of kindness for Israel.
השאלה השנית שהנה פלשתים וכפתור אחים היו כמו שאמר אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים (בראשית י, יד), וירמיהו אמר (מז, ד) כי שודד ה' פלשתים שארית אי כפתור, ואם היו פלשתים וכפתורים כולם עם אחד איך אמר השם יתברך שהעלה פלשתים מכפתור כאילו היו גולים הפלשתים בידי הכפתורים:
THe second question is about that the Philistines and Caftor are brothers which we know from the geneology of the seventy nations in Breishit 10:14 and Jeremiah 47:4 mentions the PHilistins and Caftor in the same verse. If they are indeed one nation, how did Hashem take the Philistines out of Caftor as if the Caftors had exiled the PHilistines there.
השאלה השלישית באומרו וארם מקיר, כי כאשר נאמרה הנבואה הזאת עדיין לא גלו ארם כי הנה בימי אחז הגלה מלך אשור את ארם לקיר וכמ"ש (מ"ב טז, ט) ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה וגם הנביא הזה עצמו ניבא על גלותם באומרו וגלו עם ארם קירה, ואמנם גלות הפלשתים היה בימי צדקיהו יותר ממאה ושלשים שנה אחר זה ואיך א"כ אמר כאן ופלשתיים מכפתור וארם מקיר כאלו כבר העלם:
The third questions about Aram and Kir. When this prophecy was given, Aram had not yet been exiled because they were exiled in the days Achaz by the king of Assyria to Kir (Kings 2 16:9), so this was in fact a prophecy about the exile of Aram as well. And the Philistine exile was during Tzidkiyahu days more than 130 years later so how come it is told in past tense like it already happened.
השאלה הרביעית באומרו הנה עיני ה' אלקים בממלכה החטאה והשמדתי אותה וגומר, ואם זה נאמר על מלכות אפרים כדברי המפרשים איך אמר אם כן סמוך לזה אפס כי לא השמיד אשמיד בית יעקב והנה מלכות אפרים מבית יעקב הוא והם אם כן מאמרים סותרים זה את זה:
The fourth question, "Behold Gd's Eyes are on the sinful kingdom and I will destroy them" if this is about the Kingdom of Efraim, like the commentaries say, why is told right afterwards "but I will not destroy the house of Jacob" when the kingdom of Efraim was from the house of Jacob. Doesn't one phrase contridict the other.
השאלה החמישית באומרו והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ שיובן מזה שלא ימות ולא יאבד א' ומיד סמוך אליו אמר סותר לזה בחרב ימותו כל חטאי עמי וגומר:
The fifth quesion "I will shake the house of Israel among the nations like one shakes a sieve and not a pebble falls to the ground" makes it seem like not one will be lost or dead. And immediately after it is contradicted by saying "and all the sinners in My nation will die".
השאלה הששית באומרו אחר בחרב ימותו כל חטאי עמי וגו' אקים את סוכת דוד הנופלת כי הם ייעודים הפכיים אחד לרעה ואחד לטובה ואיך יאמר שיהיו ויתקיימו שניהם יחד בזמן אחד והנני מפרש הכתובים באופן יותרו השאלות האלה כולם:
The sixth question "the sinners of My nation will die" is followed by "I will restore the fallen sukkah of Dovid" is switching from telling about bad and teling about good. How can they take place at the same time. I will now explain everything according to these questions.
הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא להודיע שבני ישראל כולם זרע יעקב הם עבדי ה' ומקנת כספו וילידי ביתו כי על כן העלה אותם ממצרים להיות לו לעבדים ושלא עשה כן לכל גוי להדבק בשום אומה מהאומות וליחד אליה הנהגתו, ומפני זה אי זו אומה שתשחית את דרכה ישמיד אותה ויביאה לאבדון החלטי מה שלא יעשה לישראל שאע"פ שיענישם לא ימאסם ולא יגעלם לכלותם אבל יביאם בגלות נעים ונדים בארץ שנים רבות, וזכר עם זה שבסוף הגלות בזמן קבוץ הגלויות יתפזרו וינועו בני ישראל בטלטול גדול ובאותו טלטול ימותו החטאים והמורדים, ואחר כך יקים סוכת דוד הנופלת ויקבץ נדחי ישראל ונפוצות יהודה מארבע כנפות הארץ וימליך עליהם מלך מבית דוד ואז יירשו את שארית אדום ויתר הגוים שהחריבום ויתברכו תבואות הארץ כבראשונה וישובו על אדמתם ולא ילכו עוד בגלות אחר עד סוף העולם כמו שיבאר כל זה בפסוקים:
The overarching theme of the prophecy is to tell us that the children of Israel are all from the seed of Jacob and are servants of Gd and His aquirement and children of His house and therefore He took them from Egypt to be His servants and has not done this to other nations to attach Himself to any other nation from the nations of the world and to single out His actions towards them. Therefore when a nation corrupts its ways it brings total destruction. This was not done to Israel that even though they sinned, He did reject them completely but rather brought them to a wandering exile for many years. And then the end of the exile is mentioned and the time of the ingathering of the exiles that throughout the many wanderings the sinners and the rebellious died. And afterwards, He will restore the fallen sukkah of Dovid and gather the scattered of Israel and Judah from the four corners of the land and appoint on them a king from house of Dovid and they will inherit the remainder of Edom and the nations that had destroyed them. And they will be blessed wth the produce of the land as they had previously and be returned to their land with no further exiles until the end of the world like these pesukim explain.
הלא כבני כושיים וגומר עד סוף הספר. המפרשים כולם פירשו הנבואה הזאת שהוא תוכחה למלכות ישראל, ומפני שראיתי אני בפירושיהם בפסוקים דוחקים רבים נטיתי מהם ואבחר דרך אחר בפירושם כמו שתראה ולא אזכור עתה פירושיהם, אבל אבאר לך אשר ישים אלקים בפי בפירושם ראשונה ואחר כך אגיד לך דעתם. ואומר שדעתי בנבואה הזאת הוא שהיא כולה נחמה לבני ישראל ובני יהודה על הייעודים הרעים אשר יעד אותם למעלה, ושראה עמוס לסיים נבואותיו בייעוד טוב ונחמה כזאת, וענין הלא כבני כושיים וגומר הוא שאמר השם לעמו הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל שהכושיים השחורים מבני כוש בן חם עבדים לאדוניהם עבדות עולם כן אתם לי עבדי בהחלט אשר העליתי אתכם מארץ מצרים וקניתי אתכם ביד חזקה, ואם תאמרו שכן העלתי את פלשתים מכפתור וארם מקיר, וכן אומות אחרות מתחת אומות אחרות שהחזיקו בהם זמן רב ולא היו מפני זה לי לעבדים, כי הנה הפלשתים יושבי עזה והם היו העוים והכפתורים באו עליהם והשמידום וכמ"ש התורה (דברים ב, כג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתורים היוצאים מכפתור השמידו את הפלשתים והגלו אותם קודם יציאת מצרים והיה משלו זה אם כן ממה שהיה בזמן שעבר: עוד הביא משל אחר מהעתיד להיות והוא אומרו וארם מקיר כלומר ואעלה גם כן ארם מקיר שמלך אשור הגלם מארצם ולקץ הימים כשתפול מלכות אשור יצאו ויעלו משם הארמים ואם כן זהו דרכו של עולם כן היה וכן יהיה, שפעמים אומה אחת תגבר על אומה אחרת ותמשל בה זמן מה ואחר כך תצא מתחת ידה, הנה אם כן אומרו ופלשתים מכפתור וארם מקיר הוא מה שישיבו בני ישראל לשי"ת, (ח) וע"ז היתה תשובת השם אליהם הנה עיני ה' אלהים בממלכה החטאה ולא אמר זה על מלכות אפרים כי אם להגיד מעלת ישראל על יתר האומות לפניו יתברך שבאהבתו אותם מכל העמים ישמרם שמירה מעליא וזה כי כל אומה שתחטא לפניו יכלה אותה כרגע כי עיני ה' בממלכה החטאה המשרכת דרכיה שגם כן ישגיח בה ובהשחיתה את דרכה ישמיד אותה מעל פני האדמה, הלא תראה כמה מהאומות אשר נזכרו בתורה וגם בספרי ד"ה אשר לגוים ספו תמו מן בלהות מבלתי השאיר להם שריד לפי שבאו לידי השמד ואבדון החלטי, אמנם לישראל לא יהיה כן שאעפ"י שיחטאו לפניו לא ישמיד אותם וזהו אומרו אפס כי לא השמיד אשמיד בית יעקב כלומר, אף על פי שימרדו בו תכלית המרד לא יביאם לידי כליה והשמד וכמו שאמר כן יעמוד זרעכם ושמכם וכן אמרו בתנחומא (נצבים א, א) אל תשמחי אויבתי לי כל זמן שהקדוש ברוך הוא מסתכל ומתהפך למעשיהם של רשעים אין בהם תקומה שנאמר הפוך רשעים ואינם, דור המבול וימח את כל היקום, אנשי סדום ויהפוך את כל הערים האל, מצרים לא נשאר בהם עד אחד, בבל והכרתי לבבל שם ושאר, ועל כולם אמר דוד שם נפלו פעלי און דוחו ולא יכלו קום אבל ישראל אם נופלים עומדים שנאמר אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי ואומר אני ה' לא שניתי ואתם בני ישראל לא כליתם א"ר חנינא בר פפא אמר הקב"ה מעולם לא הכיתי אומה ושניתי אבל אתם בני ישראל לא כליתם, שנאמר חצי אכלה בם חצי כלים והם אינם כלים רצו בזה שהאומה קנתה נצחיות והעמדה מנצחיות אלהיה ולא עשה כן לכל גוי וכמאמר הנביא הזה אפס כי לא השמד אשמיד.
"Are you not like the Kushim... until the end o the sefer. The commentaries explain this prophecy as a rebuke to the kings of Israel. But I see that there are inconsistencies in their explanations. I will choose and explain in a different way sometimes using the commentaries and sometimes not. But always first quoting the commentries. And in my opnion, this prophecy is actually is a comfort to Bnei Israel and Bnei Judah against the bad tidings that are delivered above. The meaning of Bnei Cushim is that Hashem tells His nation that they are like the Cush son of Ham who was cursed to be slaves to their masters eternally and likewise Israel is slaves to Me eternally which was decided when I took you from Egypt and acquired you with My Strong Hand. And if you say that I also took out the PHilistines and Aram and other nations that had ruled them for extended times and did not make them My servants, well the Philistines dwell in Azah and the Avim and Caftorim came to them and destoryed them like it says Devarim 2:23 prior to the Exodus and this is a parable to the past. The prophet gives a parable in the future of Aaram using the future tense, since Aram was exiled by the king o Assyria and they came out of the exile. And if this is the normal way of the world that one nation has power over another and rules it for a time and afterwards is released from that nations hand. therefore what significance does Israle have to Hashem. therfore in the next pasuk, Hashem answers the question about PHilistines and Aram and says that "behold Hashem's Eyes are on on this sinful kingdom" and this is not about the kingsom of Efraim but rather to differentiate Israel from the nations that are distinguished by Hahsme's love to them and His guarding them in an extra way. Meaning that typically a nation sins beore Him and He destroys them utterly, because Gd's Eyes are on a sinful kingdom that corrupts its ways and Hashem takes notices and destoys it from the earth. Do we knot see that many nations that are mentioned in the Torah and in the books of Divrei Hayamim taht are about the nations who were destoyed without a trace but Israel is not that way that rather despite having sinned, "I will not destory the house of Jacob..." That een though they rebelled against Me I will restore your descendants like it says in Medrash Tanchuma (Nitzavim 1:1) "don't rejoice my enemeis on me" whenever Gd sees ways of sinners they have no way to stand against Him like with the generations of the flood and the peopel of Sodom and Egypt and Babylon and the rest about them Dovid Hamelech says in Tehillim "there fell the doers of sin, they fall and were unable to rise" But Israel if they fall they rise Rav Chanina bar Papa says that Hashem never destoryed a nation and then changed His Mind but Israel I will not destroy meaning it will be an eternal nation enduring through Godly Eternity and this not done to other nations
והביא להם ראיה ע"ז מזמן קיבוץ הגלויות שיהיו ישראל מטולטלין במדבר העמים טלטול מופלא ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר ועם כל זה לא יכלו אבל ימותו מהם החוטאים והמורדים ושאר העם יזכו לגאולה ותשועה ועל זה אמר, (ט) הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל אשר הוא בכאן כנוי לכל האומה ותהיה תנועתם כאשר ינוע הדגן בכברה מצד אל צד ברוגז רב מבלי מנוחה כן ינועו וינודו כשכור, ועם כל זה לא יבאו לידי כליה וזהו ולא יפול צרור ארץ והמפרשים פירשו שהצרור הם הצדיקים ושהנופל מהכברה הוא העפר והם הרשעים, ורש"י כתב שאמר ולא יפול צרור ארץ על חוזק התנועה, אבל לי נראה לפרשו מהענין שהוא בו והוא שצרור נאמר על קבוץ וקשור הדברים מלשון וצרת הכסף בידך (דברים יד, כה), צרורות בשמלותם (שמות יב, לו), עד שמפני זה נקרא קבוץ עם רב על עיר אחד מצור, כן אמר בכאן צרור על קבוץ ישראל וכללותו כי לפי שאמר אפס כי לא השמד אשמיד את בית ישראל שלא יביאם לידי כלייה ביאר ואמר שיניעם רוצה לומר כאשר ינוע הדבר המתנועע בכברה ושצרור וקבוץ המתנועעים בה לא יפסד ולא יכלה ולא יפול אותו צרור וקבוץ לארץ (י) אבל הרשעים בפרטיותם ימותו באותו טלטול ויתנועעו איש בעונו ימות וזהו אומרו בחרב ימותו כל חטאי עמי אותם שלרשעתם היו מתיאשים מן הפורענות ואומרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה כלומר, לא תקרב ותמהר לבוא הרעה בעדנו כי אם תבא בדרך מקרה יהיה אבל לא בעדנו ובעבור רוע מעשינו, ולכן אלה בפרטיות ימותו אבל לא יפול הצרור והקבוץ כלו לארץ, וזה כולו על חבלי משיח בקבוץ הגלויות אמרו מסכים למה שניבא יחזקאל (כ, לט) וברותי מכם המורדים והפושעים בי כמו שפירשתי בפירוש נבואת הושע.
and he brings a proof of this from the time of the ingathering that Israel will be wandering in the desert of the nations that it says "I led them from nation to nation, kingdom to kingdom" and despite this all they weren't able, rather the sinners and rebellious among them died ndd the rest of the nation merited redeption. This explains pasuk 9 "behold I am commanding and the house of Israel will be shaken among the nations..." Just like in a sieve, the grain is scattered and moves from side to side without rest, so too you will wander. But despite all this you won't be completely destroyed, which is the meaning of the "pebble will not fall to the ground". The commentaries explain that the pebble is the righteous men and the dust that falls out is the wicked ones. And Rashi writes that the pasuk says that not a pebble will fall from the orce of the movement. But to me it seems that the meaning is that the word "tzarur" (which the commentaries translate as pebble meaning tzadik) is from the meaning of the word to "bind" and gather like the word is used in Deutoronomy 14:25 and Exodus 12:36 and like the word "tzur" from the same root means a siege because the enemy "gathers" around the city. So here it alludes to the ingathering of Israel, because the prophet said "only I will not utterly destroy the house of Israel" meaning that when a small item is in a sieve but it is attached to other items, it will not fall and be lost. The next pasuk (Amos 9:10) but the wicked will die because of the same movement and upheaval. Each man will die from his sin. And this is the meaning of "by the sword, will perish the sins of my nation". The wicked gave up hope from the troubles and said that the bad wasnt coming in an accerlated and "supernatural" way and was rather a happenstance but not as a result of our wayward deeds. This is all speaking about the birth pangs of the Messiah and the ingathering of exiles. Which is in line with the navi Ezekiel 20: 39 that the sinners will be cleansed from you and also similar to the Abarbenel commentary on Hosea.
ואפשר עוד לפרש כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל על הגלות בכללו שיאמר השם שלא יעשה כלייה באומה עם כל חטאתם אבל יניעם בגלות כאשר ינוע בכברה רוצה לומר החטה המתנועעת בה שלא יפול הקבוץ כולו או הצרור הטוב ארצה כי אם החטה הרעה שאין בה תועלת כן בגלות בחרב ימותו כל חטאי עמי, (יא) ואחר כך ביום ההוא רוצה לומר באותו זמן רוצה לומר הקצוב לפני והמוגבל אצלי לגאולה אקים את סוכת דוד וגומר, או יאמר והיה ביום ההוא כלומר באותו זמן שיתמו אותם החטאים בהיותם נעים ונדים באותו טלטול אקים את סוכת דוד הנופלת כי עם היות שאמר למעלה נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל ר"ל שלא תקום מעצמה ולהמליך עליה מלך מן השבטים הגיד עתה שהשם יקים סוכת דוד שהיתה נופלת מימי ירבעם וימליך על כל עמו מלך מבית דוד, ולפי שנפילת מלכות דוד ממנה היתה בזמן בית ראשון מירבעם עד הושע בן אלה וממנה בבית שני שלא מלך אדם מבית דוד כי אם מהחשמונאים ובית הורודוס לכן אמר וגדרתי את פרציהן כנגד זמן בית ראשון שנפרץ מלכות דוד והיו פרציהן כל אותם המלכים שמלכו בעשרת השבטים, וכנגד בית שני אמר והריסותיו אקים כי היא היתה הריסה מוחלטת לפי שלא היה שום מלך מבית דוד ולא על שום שבט מן השבטים שם, ואז ובניתיה כימי עולם ר"ל כמו שהיתה סוכת דוד ומלכותו בימיו בנין חזק ואמיץ, וכבר כתבתי למעלה בפסוק הזה פירוש אחר מתישב ואמתי והוא שתהיה מלת את סוכת מקום עם כמו את יעקב איש וביתו באו (שמות א, א), יאמר שיקים ה' עם סוכת דוד אותה הנופלת שהיא בית ישראל וקראה נופלת לפי שאמר עליה נפלה לא תוסיף קום ויקים אם כן שתיהן סוכת דוד שהם בני יהודה והנופלת שהם שאר השבטים ועל כולם אמר בלשון רבים וגדרתי את פרציהן, וכנגד בית דוד אמר והריסותיו אקים שתשוב מלכות ישראל הכללי לזרעו, ובניתיה רוצה לומר סוכתו שהיא ירושלים כמו שנאמר ויהי בשלם סכו (תהלים עו, ג) כימי עולם:
And it's also possible to explain the phrase "I command and the house of Israel will be shaken..." about the total exile (not just the birth pangs/ingathering) that Gd will not destroy Israel because of sin but rather will shake out them among the exile and the sinners wll fall. And afterwards (Amos 9:11) "on that day" meaning to say at that time that is auspcious towards Me for the redemption, "I will raise up the fallen sukkah of Dovid..." An alternative meaning of "on that day" is that at that time when the sinners will be finished because of the movement of the exile, I will raise the fallen sukkah of Dovid. And if you say it will not be raised as Amos said earlier "fallen and will not rise is the virgin daughter or Israel" this means, she will not rise on her own and will not have a king from the shvatim. But now, Gd will raise the sukkah of Dovid that fell in the days of Jerobam and will appoint a king from the house of Dovid Hamelech on His people. And the "fall" of the house of Dovid began during the first Temple era with the splitting of the 10 tribes into a separate kingdom. ANd during the second Temple there was no king from the house of David. Rather the Hasmoneans and Herod's house were the rulers. Therefore the prophet Amos says "I will mend its breaches" the breaches are the kings that the ten tribes set up for themsleves during the first Temple era. And regarding the second Temple "I will rebuild its ruins" ruins indicate a total destruction (as opposed to breaches) because during that era there was no Davidic rule on any of the tribes. And then the pasuk continues "I will build it like the days of yore" as strong and grounded as it was in the past. And I already explained earlier in this pasuk a different and correct explain that the word "et' in "et sukkat" is used similarly to the word "et" in Shemot 1:1 where it means "with". That along "with" the rebuilding of Dovid's sukah, Gd will also raise the fallen, who refer to the tribes of Israel (called fallen by Amos above) . And sukkat Dovid therefore refers to the tribes of Judah. And about both groups the prophet says "I will repair their breaches" about the house of Dovid, I will rebuilt the ruins, beacuse the 10 tribes will be restored to Davidic rule. And the sukkah in this case refers to Jerusalem which will be complete like the days of yore (Psalms 76:3)
ואומרו למען ירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם כתבו המפרשים שהוא הפוך כאלו אמר למען ירשו ישראל אשר נקרא שמי עליהם את שארית אדום וכל הגוים: ואפשר לפרשו מבלי סירוס לפי שהגוים אשר החריבו את ישראל היו כלי מפצו של הקדוש ברוך הוא ולזה אמר שנקרא שמו על אותם הגוים, ובאמרו שארית אדום ייעד הנביא שיהיה חרבן אומת אדום רב יותר מכל שאר האומות ושישראל יירשו את השארית אשר ישאר מאדום מאותה מלחמה, וכבר בארתי זה והוכחתיו בראיות חזקות במקומות מספר משמיע ישועה ובפירושי לספר ישעיהו בפרשת קרבו גוים לשמוע:
עוד ייעד שבזמן ההוא יתברכו התבואות בארץ ישראל עד שלא יוכלו בני אדם לקצור החטים ולדוש אותם ולא לבצור ולעשות היין בזמן קצר חדש ימים כאשר הוא היום, אבל לרבויו יתעסקו בו מראשית התבואה ועד אחרית השנה והוא אומרו, (יג) ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע רוצה לומר שיתעסקו בקצירת התבואה באופן שכאשר יבא זמן החורש לחרוש בתחילת השנה האחרת עדיין יהיה האדם קוצר מהתבואה שעברה עד שיתחברו שתי המלאכות זו לזו, וכן דורך ענבים תמיד במלאכתו עד שיבא מושך הזרע לזרוע וכמו שאמרה התורה בברכותיה והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע (ויקרא כו, ה), ובבראשית רבה דרשו ונגש חורש בקוצר חורש זה יהודה שנאמר ארכיב אפרים יחרוש יהודה בקוצר זה יוסף שנאמר והנה אנחנו מאלמים אלמים ודורך ענבים זה יהודה שנאמר כי דרכתי לי יהודה במושך זה יוסף שמשך זרעו של יעקב למצרים. עד כאן עשו הייעוד הזה המשליי אל התאחדות המלכיות לעתיד לבוא. עוד ביאר כפי הפשט שיתברכו התבואות במעט מהעסק והעמל ועל זה אמר והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה כלומר, שיהיה החלב שיזוב מן הצאן והבקר כאילו הגבעות יהיו נמוגות ומתמוססות, וכן בענין העסיס שהוא היין יהיה כל כך כאילו ההרים מטיפים אותו, ועם היות שלא זכר כאן חלב נסמכה הנבואה הזאת על מה שניבא יואל (ד, יח) שאמר והגבעות תלכנה חלב (יד-טו) ויעדם שלא ישובו עוד לגלות אחר ולא יעלה עוד הכורת עליהם ועל זה אמר ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וגומר ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם, הוא אשר דברתי אליך שעמוס ראה נבואת יואל ולכן התחיל נבואתו מדברי יואל (שם, טז) ה' מציון ישאג ומירושלם יתן קולו וסיים נבואתו כמו שסיים יואל שגם הוא אמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וסוף דבריו ויהודה לעולם תשב וירושלם לדוד ודור, כן עמוס חתם דבריו והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה וגו' ואמר ולא ינתשו עוד מעל אדמתם.
זהו פירוש הנבואה הזאת לדעתי והותרו בו השאלות כולם: אם הראשונה, בשאמרתי שלא אמר ופלשתיים מכפתור וארם מקיר בשם האל יתברך כמשוה ענינם לענין ישראל בעלותם ממצרים, אבל שהמאמר ההוא בא כדמות קושיא כאומר והלא כן יצאו פלשתים מכפתור ויצאו ארם מקיר ומה אם כן החסד המיוחד שעשית עמנו שבעבורו נהיה לך עבדים ככושיים:
ואם השנית, במה שפירשתי שהכפתורים והפלשתים אינו עם אחד וכן פירשו רש"י ז"ל, והרד"ק טעה בזה כבודו במקומו מונח והראיה שהביא עליו מפסוק אשר יצאו משם פלתשים ואת כפתורים אינה ראיה שאמת הוא שכולם נסתעפו ממצרים בנו של חם כמ"ש (בראשית י, יג) ומצרים ילד את לודים וגו' ואת פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתורים, אבל לא אמר שהיו הכפתורים אחים לפלשתים אלא שמהפתרוסים והכסלוחים יצאו משפחות שונות כי מהם יצאו הפלשתים ויצאו מהם גם כן משפחה אחרת שהם הכפתורים והקורבה ההיא לא תמנע מהיות המלחמה ביניהם כי גם שיהיו אחים כבר תקרה ביניהם המלחמה וזה לך האות כי הלא אח עשו ליעקב ולא נתמלא זה אלא מחרבנו של זה, ואמנם מה שאמר ירמיה (מז, ד) כי שודד ה' את פלשתים שארית אי כפתור אין פירושו שהיו הפלשתים מכפתור כמו שחשב החכם הזה אלא שהשם שודד את פלשתים שנשארו ונמלטו מהגלות שהיו גולים באי כפתור, הנה א"כ פי' הכתוב מבואר כפי מה שזכרתי שעשה הש"י להם טענה והוכיח שהם עבדיו מאשר העלה אותם ממצרים וזכר מה שהיה להם להשיב לזה שג"כ העלה את פלשתים שהיו גולים בכפתור וג"כ יעלה ארם שיהיו גולים בקיר:
ואם לשאלה השלישית, שאמרתי שלא אמר וארם מקיר לפי שכבר היה זה כ"א שיהיה לעתיד כי רצה להביא קושייתם ממנהגו של עולם ממה שהיה וגם כן ממה שיהיה לעתיד:
ואם לשאלה הרביעית, אמרתי שלא אמר הנביא עיני ה' בממלכה החטאה על מלכות אפרים כדברי המפרשים כי אם על כל אומה מהאומות כשתחטא בנימוסה וסדורה המדינית ותשחית את דרכה, שישמיד' השם יתברך בהחלט כמו שעשה להרבה מהאומות ושלא עשה כלייה בישראל עם כל רוע עונותיהם:
ואם לחמישית, במה שפירשתי ולא יפול צרור ארצה על כללות ישראל וקבוצם שלא יבא לידי כליה עם היות שהחטאים שביניהם בפרטיותם יענשו וימותו בחרב:
ואם לששית, אמרתי שנאמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת לא אמרו כי אם על הזמן הקצוב לפניו ית' לגאולת עמו מן גלותם ותשועתם מצרותיהם או על זמן קבוץ הגליות וחבלי המשיח שהוא היום הידוע והמיועד בדברי הנביאים כולם.
ואמנם דרכי המפרשים בפירוש הנבואה הזאת הם מתחלפים למה שפירשתי מאד, כי הנה רש"י פירש הלא כבני כושיים אתם לי למה אמנע מלהפר עמכם אחרי שאינכם שבים אלי הלא מבני נח באתם ככושיים שנדמיתם אליהם כמו שאמר היהפוך כושי עורו, ואם תאמר שהוצאתי אתכם מארץ מצרים ומה לי בכך הלא את פלשתים הוצאתי מכפתור שהיו שם גולים וכן אני עתיד להוציא את ארם מקיר שיגלו שמה ולכן השמד אשמיד את הממלכה החטאה שהיא בית יהוא מעל פני האדמה, ואמנם השבטים לא אשמיד אבל אניעם בגלות כאשר ינוע מה שכוברין בכברה שיפול העפר והדבר הבלתי טהור וישאר הצרור, ואחרי שיבא עליהם כל זה מהרעות הנה אז אקים את סוכת דוד הנופלת. ואין אני מוציא טענה בכתוב כפי פירושו האם בעבור שהיו כולם בני נח או בני אברהם שהוא יותר קרוב אלינו יהיו שוים לפניו יתברך הלא אח עשו ליעקב נאם ה' ואוהב את יעקב, גם כי יותר טוב היה להמשילם לחם שקללו אביו מלכושיים. והרב רבי אברהם אבן עזרא כתב בשם יפת כי נשי הכושיים הפקר ואין איש יודע מי אביו ואתם בני אב אחד הייתם כי אני העליתי אתכם מארץ מצרים ואם כן אני אביכם כמו שאמר משה (דברים לב, ו) הלא הוא אביך קנך כי אינכם כמו הפלשתים שהם מכפתור, וארם מקיר שהתערבו, ולפי שהמלכים שבכם הם גרמו לכם להיות כבני כושיים שלא תדעוני לכן השמד אשמיד את הממלכה החטאה שהיא ממלכת ישראל ולא יהיה עליכם עוד מלך כי אניע אתכם בכל הגוים רומז לחלח וערי מדי ולא יפול צרור ארץ שהוא אומרו לא אשמיד בית יעקב רק ממלכתו לבדו. ולא ידעתי מי הגיד ליפת המנהג אשר זכר מהפקר נשות הכושיים כי גם אני ראיתי מהם בארץ מולדתי אוכלוסין רבים מיוחדות נשותיהם אליהם אם לא בשביה שימשלו בהם אויביהם והם אם כן בזה כשאר האומות והרב רבי דוד קמחי פי' ופלשתים מכפתור בדרך תימה וכי העלתי פלשתים וארם מגלותם אשר הגלתי אותם בעבור שהרעו לכם כמו שהעלתי אתכם מארץ מצרים באמת לא העלתי אותם מגלותם עוד, ופירש מכפתור פלשתים שהגליתי מכפתור כי משם היו ואחים הם, ופירש הממלכה החטאה על מלכות אפרים, ופירש בחרב ימותו כל חטאי עמי על אותם חטאים שבדורו ולא כל החטאים כי רבים מהם גלו ומה שפירש עוד בהלא כבני כושיים בשם אביו הנה הוא לקוח מדברי הרב רבי אברהם בן עזרא ומה לו לגנוב דברים אלה הם דרכיהם בפירוש הנבואה הזאת וכל דרך איש ישר בעיניו ותוכן לבות ה':
ובזה נשלם פירוש ספר עמוס והתל"י: