Abarbanel on Guide for the Perplexed, Part 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עין שם משתתף הוא שם העין. הרב הביא בשם עין ג' שתופים. עין המים, ועין רואה, ובהשגחה. והנה הביא ראשונה עין המים קודם לעין הרואה, בהיות ההנחה הראשונה לעין על עין הרואה, לפי שדרכו הוא להקדים השתופים היותר חמריים לשתופים היותר דקות, ולכן הביא ראשונה עין המים שהוא יותר גס וחמרי, ואחריו עין הרואה, למה שיש בו מן הדקות, והפשטה מה (ר"ל קצת הפשטה) מן החמר. ודע שלא חשש הרב להביא שתופים אחרים בשם עין, כעין השמש, ועין הארץ, ועין הבגד, להיותם בלתי צריכים בענייניו. וזה הפרק רומז למה שבא במעשה בראשית ותפקחנה עיני שניהם וידעו, שהשגיחו במה שלא היו משגיחים קודם לזה, גם רומז לעין החשמל שנזכר במעשה מרכבה:
ולמה שזכר מהעין הנאמר באל ית', עיני ה' משוטטות בכל הארץ השגחתו כוללת בכל הארץ. העמיקו שחתו הנרבוני והאפודי במקום הזה, לייחס לרב המורה דעת נפסד בהשגחת הש"י היא כוללת ולא פרטית בארץ, ושזהו פי' שבעה עינים על שבעה כוכבי לכת, ובביאור כתב הנרבוני וזה מסכים עם ההשגחה ירצה שאין השגחה אחרת בעולם הזה כי אם הנהגת המשרתים. חלילה לרב מרשע ומחשוב כדעת הנפסד הזה, והוא יתחיל בפ' י"ו ח"ג דברי הפילוסופים בידיעת הש"י בזולתו סרה גדולה מאד, וכשלו כשלון אין תקומה ממנו. והוא בענין דומה לזה ואם יגזור האל להגיע לשם אפרש פרקיו בהשגחה, ואוכיח מדבריו שאין בהם נפתל ועקש, ושהוא יאמין ההשגחה הפרטית כראוי על פי התורה, ומה שאמר כאן השגחתו כוללת בכל מה שבארץ, אין פירושו שכל השגחתו היא כוללת, ולא כיון לכך כי אם שהשגחתו תכלול כל הדברים אשר בארץ, לא נסתר ממנו דבר מהם, ישגיח בכלל בהשארות מינם ומהם בפרט בהנהגת אישיהם, ואת כלם אם בכלל ואם בפרט תכלול השגחתו וזהו עיניו משוטטות בכל הארץ (ד"ה ב' ט"ז) וזה לא ישלול היות שם השגחה פרטית:
אמנם כשיתחבר בעינים מלת ראיה כו'. הוקשה זה המאמר אצלי כי יראה ממנו שבהתחבר בענינים האלהיים עם עינים ראיה או חזיה, תהיה ההשגה שכלית, לא הרגשית, אבל כאשר לא תתחבר בהם ויבאו עינים בלי פקח או ראה, תהיה ההשגה א"כ הרגשית. והוא סותר למה שכתב למעלה שפירש עינים שבאו בבורא בלי התחברות ראיה או חזיה על השגה שכלית לא הרגשית, ובין שתתחבר בו או לא תתחבר תהיה השגתו ית' שכלית לא הרגשית, מהטעם שהביא הרב באמרו כי כל הרגשה הפעולות והוא ית' פועל לא מתפעל, ולמה הביא הרב המופת הזה על התחברות הראיה או חזיה עם עינים והוא כולל ג"כ לבלתי התחברותה. והנ"ל בזה הוא שהרב לא אמר זה לעשות הבדל וחלוף על שתוף עינים שיבאו עם ראיה או חזיה, או למה שיבא בלתה, כי בשני האופנים יהיה השתוף בהם שוה ומתדמה. אבל בא להתיר ספק אחד יסופק על מה שאמר והוא כי אם היה העין הנאמר בו ית' ענינו ההשגחה, איך יתחברו אליו פעמים חזיה או ראיה אשר המובן ממנו הוא השגת הרגשית, ואיך על ההשגחה שתובן במלת עין, לכן להשיב לזה אמר הרב אמנם כשיתחבר במלת עינים מלת ראיה או חזיה או כמו פקח עיניך (ישעיה ל"ז י"ז), עיניו יחזו (תהלים י"א ד'), אל תחשוב שזה ימנע משנאמר שהעין הנזכר שם פירושו ההשגחה, לפי שבהתחברותם ראיה או החזיה ההיא אינה הרגשית כי אם השגה שכלית, וא"כ אין מונע לשנפרש העין הנסמך אליה להשגה כמו שאמרנו. והביא מופת איך הראיה או החזיה הנאמר בו ית' היא שכלית ולא הרגשית, באמרו כי כל הרגשה הפעלות לפי שהוא קבול דמות המוחש והוא ית' פועל ואינו מתפעל כלל כמו שיתבאר בדרוש התארים ובתחלת הח"ב בביאור שאינו גשם לא מתפעל ולא מתחלק כלל. הנה א"כ לא הביא הרב המאמר הזה לחדש דבר במה שפירש במלת עין, כי אם לבאר חזיה או פקיחה שלא יקשו על מה שפירש בשתוף עין, ואמר שעם היות שראיה וחזיה יאמר על הרגשה חושיית, הנה בהתחברה בו ית' לא תהיה הרגשית כי אם שכלית אחרי שאינו ית' מתפעל, וכבר ביאר הרב בפרק ד' מזה החלק שראה הביט וחזה הם שמות משותפים, יאמרו על השגה הרגשית ויאמרו על השגה שכלית, ושכאשר נאמרו באלוה ית' יאמרו על ההשגה שכלית ולא על ההרגשית: