ענין מה שאמרו בחטא אדם הוא בנסתרות, עיין כל זה במקובלים ויראתי בפצותי פי, וכבר דברנו באיזה רמזים במקראי קדש, ואיזה פרטים ברמזי תורת השם נרשום בכאן :(ב"ר פי"ט ה') סחטה ענבים ונתנה לו. ידוע מה שכתבו המקובלים שהיה החטא פגם קיצוץ בנטיעות, ועיין בספר שערי אורה שער א'. והנה בשם אדנ"י יש ך"ד צירופים, (הוא ענין ך"ד קישוטי כלה שקישט לחוה (זוהר ח"א מ"ח ע"ב) מנין ויבא"ה (בראשית ב כב)). והנה נודע ברוחניות כל אחד כלול מכולם, על כן הוא מנין ך"ד פעמים ך"ד והנה פגמה בכולם, (ונתהווה מן ויבא"ה ואיב"ה אשית כו' (שם בראשית ג טו)). והנה ירמוז בכאן סחיטת ענבי"ם, ר"ל כי כל אות כשרוצין לסוחטו ולפרשו בדיבור, בעל כרחך ימשך ממנו אותיות מילואו, כמו שרוצין לומר אלף, על כרחך ימשך ממנו למ"ד פ"א, ואם כן אותיות המילוי של ענבי"ם נקראים סחיטת ענבי"ם. והנה אותיות המילוי של ענבי"ם כזה י"ן ו"ן י"ת וד"ם, בגימטריא תקע"ו (הוא מנין ב' פעמים רפ"ח והבן), בגימטריא ך"ד פעמים ך"ד, והמ"י. ונאמר עוד סחיט"ת ענבי"ם, היינו ענבי"ם כולו במילואו כזה עי"ן נו"ן בי"ת יו"ד מ"ם, בגימטריא תשמ"ח. כי הנה גרמה היללה בעולם והתעוררה לילית הרשעה כנודע, וז"ש רבנן לקמן התחילה מיללת עליו וכו', ועיקר התיקון בשמחה של מצוה לשמוח בהשם ותורתו ומצותיו, (מה שאין כן המשמח לבו בעבירה ובזחות הדעת ח"ו, הוא עיקר היללה בהתעורר הכח התאונית של לילית הרשעה כנודע), על כן אית שמחה ואית שמחה, על כן נצטווינו בימי הסוכות שלוקחין אתרוג לשמחה למאן דאמר עץ שאכל אתרוג היה (ב"ר פט"ו ז'), (ואלו ואלו דברי אלקים חיים) כנודע ושמחתם לפני י' אלקיכם שבעת ימים (ויקרא כג מ), בין והתבונן יעקב אבינו שופריה דאדם (ב"מ פ"ד ע"א) הוא עיקר תיקונו כנודע, על כן יעקב במילואו כזה יו"ד עי"ן קי"ף בי"ת, גם כן בגימטריא תשמח, (לרמז על שמחת מצוה ותורה ועבודה, לתיקון חטא אדם הראשון שחטא בשמחת לב לעבירה להתעורר שמחה אחרת, ורמז בנביא (הושע ט א) אל תשמ"ח ישרא"ל אל גיל כעמים). ורמז נכון בתורתנו (בראשית לג יז) יעקב נסע סכתה ויבן לו בי"ת, דידוע דאות במילוי נקרא בי"ת, כי בלא המילוי הוא אבן כמ"ש בספר יצירה. וזה שרמז ויעקב נסע סכת"ה, היינו בהגיע חג הסוכות, אז ויבן לו בי"ת נעשה בתים מהאבנים היינו שנתמלא תיבת יעקב, והוא בגימטריא תשמ"ח זמן שמחתנו, והבן:

(ב"ר פי"ט ו') אפילו מצות אחת שהיתה בידם וכו'. יש לרמז היות ידוע שעץ שאכל אדם הראשון חטה היתה, למאן דאמר או תאנה או אתרוג (ב"ר פט"ו ז'), ואלו ואלו דברי אלקים חיים כנודע לחכמי לב. והוא נוטריקון מצוה אח"ת, היינו אתר"ג חט"ה תאנ"ה, נ"ל:

(ב"ר פי"ט ח') וישמעו (בראשית ג ח). אל תקרי וישמעו, אלא וישמיעו. מדלא כתיב ושמע"ו: