Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Onkelos
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואשתכללו. פירש ויכולו (בראשית ב א) מלשון יסוד כל, ור"ל שקנו כל הנבראים בחינת קיום והעמדה ליסוד מוסד, דאי כפשוטו מאי למימרא, הרי כבר מפורש בריאתם במקומם, ועיין מ"ש לעיל בעניי בפירוש דהאי פסוקא:
כד איתבריאו ביומא. הנראה שמפרש כרש"י שכל מעשה בראשית נבראו ביום א':
והוה באדם לרוח ממללא. לכאורה לפי לשון הכתוב הוה ליה לתרגם והוה האדם (בראשית ב ז). אך דלפי לשון הכתוב שעל ידי שנפח נשמת חיים באפיו יש חיות בגוף, ובאמת כשיוצא הנשמה אזי נשאר הגוף בלתי חיות, וכוונת הכתוב באמת החיות רק היא כנשמה כי היא עיקר האדם, מה שאין כן הגוף בשר אדם רק בעיני העולם נקרא הגוף בשם אדם, ובו אין חיות מבלעדי נשמתו, על כן פירש והוה באדם, נ"ל:
מלקדמין. לא רצה לתרגם כפירוש רש"י במזרח, דמאי נפקא מינה אם הוא במזרח או בשאר רוחות, על כן פירש דר"ל קודם בריאת העולם. והכוונה להודיע גודל טובו ית', שקודם בריאת האדם ברא הטובה התכליתית לו:
במציעות. מאי בתוך הגן (בראשית ב ט) שבכאן. על כרחך פירושו באמצע, דאם לא כן לשתוק מתו"ך הגן. ועוד דמאי אשמועינן בזה. אלא על כרחך באמצ"ע להודיע כי הוא מרכז הנקודת, וממנו שואבים כל עצי הגן כדרך הקצוות מן המרכז, להודיעך כמה טובות איבד האדם, ולהודיעך שהנה בעץ החיים בודאי היה יכול לטעום גם טעם עץ הדעת כיון שהוא הכולל, רק לא הותר ליקח עץ הדעת בפני עצמו שיהיה נמשך אחר הרע:
ואילן דאכלין פירוהי וכו'. דהוקשה לו הרי הש"י לא צוה רק על העץ, ובחטא כתיב (בראשית ג ו) ותקח מפרי"ו. אלא על כרחך פירוש עץ הדעת טוב ורע (בראשית ב ט) הוא כך, ע"ץ שמפריו נמשך הדעת טוב ורע, ועיין מ"ש על זה בענייני ע"ז:
לא תקין. הנה על תיבת טו"ב שבמקרא (בראשית ב יח) היה לו לתרגם טב, רק דלא יוצדק לומר שהש"י יברא דבר שאינו טוב. על כן פירש לא תקין, ר"ל שעדיין לא נגמר בתיקונו, ופירוש לא טוב, הוא עדיין אינו במילוי הטוב וגמרו:
ארי מבעלה נסיבא דא. הנה בכל מקום מתרגם על אי"ש גב"ר, ובכאן שינה. והנראה כי הוא מפרש זאת הפעם עצם וכו', (בראשית ב כג) ולא עשה כן לכל הבריות, על כן דייקא לזאת יקרה אש"ה מיוחדת לבת זוג ולא כן בשאר הבריות, על כן פירש מבעל"ה דייקא לבן זוגה:
בית משכב"י אבוהי ואימיה. דאי כפשוטו למה יעזוב את אביו ואמו (בראשית ב כד), והוא מחויב לכבדם כפי יכולתו. על כן פירש בי"ת משכב"ו יעזוב, והוא ריבוי האתי"ן לדעתו הדברים הנטפלין לאביו ולאמו, היינו משכבם יעזוב: