Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

וילך למסעיו (בראשית יג ג). "כשחזר וכו'. למדך דרך ארץ וכו', דבר אחר וכו', דאם לא כן מה משמיענו:

אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה (בראשית יג ד). ואשר קרא וכו', וגם יש לומר ויקרא שם עכשיו וכו'. תמוהין הדברים למה דחק רש"י מקודם לפרש בענין אחר, כיון דאפשר לפרש כפשוטו. ונ"ל דהוקשה לו מקודם בפסוק דהרי בכאן היה בין בית אל ובין העי, ושם היה המזבח השני שעשה, והאיך אמר בכאן אשר עשה שם בראשונה. על כן פירש דאין הפירוש בראשונה לכל המזבחות שעשה, רק כוונת בראשונה ר"ל שעשה מקודם שנסע, ובאמת הוא המזבח השני, על כן נתן סימן אותו המזבח אשר קרא שם בשם י"י שהוא המזבח השני, ואחר כך פירש רש"י די"ל גם כן שקרא עכשיו בשם י"י, ולזה קרא המזבח השני בראשונה, דר"ל אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה, ר"ל שעשה שם בראשונה פעולה, דהיינו קריאה בשם ד' וגם עכשיו קרא בשם ד', ודוק נ"ל:

ההולך את אברם (בראשית יג ה). מי גרם וכו', דתיבות "ההלך "את "אברם מיותרים:

ויהי ריב (בראשית יג ז). לפי שהיו וכו'. זה נלמד מקודם שאמר שלא נשא אותם מרעה הארץ, ואחר כך "ויהי "ריב, משמע שהמריבה היתה על עסק המרעה. וגם מדסיים והכנעני "והפרזי וכו', שאינו מקושר עם הקודם, ע"כ נלמד דהמריבה היתה על ידי מרעה בגזילה:

אם השמאל ואימינה (בראשית יג ט). בכל אשר תשב וכו'. פירוש מדקאמר ליה שילך אל אותו הרוח שהוא יהיה רק כנגדו, דהיינו זה לצפון וזה לדרום ויהיו שוים מנגד ברוח, ולא יתרחק ממנו ביותר בדרך עקום דהיינו זה לצפון וזה למזרח, בכדי שיהיה מוכן לו להצטרכות, וגם נלמוד דנראה (ד') דיבר לו דרך פיוס אנשים אחים אנחנו, ואי אפשר לומר שדיבר לו תיכף דרך קינטור שארחק ממך כמטחוי קשת, ע"כ פירושו כנ"ל: וסוף דבר הוצרך לו פירוש זה, כי דברי הצדיקים צריך לקיימם באיזה זמן:

ואנשי סדם רעים (בראשית יג יג). ואף על פי כן וכו' ורבותינו וכו', דאם לא כן מה עניינו לכאן:

אחרי הפרד לוט (בראשית יג יד). כל זמן וכו', דאם לא כן מה משמיענו:

אמרפל (בראשית יד א). הוא נמרוד שאמר לאברהם פול וכו'. כבר פירשנו שזה דרך רש"י ז"ל כל מקום שנזכר שם בתורה, ואינו צריך לדבר מאותו השם במקום אחר, על כרחך לדרשא אתי, נ"ל: