Agra DeKala, Insights on Midrash, Targum and Rashi on Bereshit, Noach and Lech Lecha, Rashi
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלה כו' איש צדיק (בראשית ו ט). הואיל והזכירו סיפר בשבחו. דהוקשה לרש"י התחיל בתולדותיו, ומסיים בצדקותיו. ומפרש דהוא כמו אדם שמתחיל לדבר אלו בני פלוני ופלוני הזה הוא צדיק, כי הואיל והזכירו לא היה יכול להתאפק מלהזכיר שבחו, וכיון שהפסיק בענין שבחו, על כן הוצרך מחדש לומר אחר כך ויולד נח. והנה יש לאלקי מילין לפרש דברי רש"י בנסתרות לד' אלקינו, ובפרט שהם לקוחין מן המדרש (ב"ר פ"ל א'), ורש"י ז"ל שינה בלשונו, בין והתבונן ידוע דנ"ח הוא בחינת צדי"ק יסו"ד עול"ם, אשר הצדיק הלז מתחבר להשפיע לבריכה העליונה להעמיד תולדות, וכמו שנאמר לאברהם אבינו והיה ברכ"ה (בראשית יב ב), בשרו הש"י שיעמיד תולדות, והנה בהעדר היחוד ח"ו כשאין הצדיק מעמיד תולדות לברכה, אזי לא יוצדק אז בחינת הזכיר"ה מלשון זכר בחינת המשפיע, ואדונינו דוד אמר בתהלותיו (תהלים קיא ה) טר"ף נת"ן ליראיו יזכו"ר לעול"ם ברית"ו, שיהיה תמיד בחינת הזכיר"ה, שלא יפסק היחוד בשום זמן, וכן אמר (תהלים קה ח) זכ"ר לעולם בריתו, והבן. ומעתה מה מתוק לחיך דברי רש"י ז"ל אלה תולדות נח נ"ח איש צדיק, וקשה כנ"ל, על כן פירש הואיל והזכיר"ו, ר"ל שאמר תולדות נח שזכה להעמיד תולדות שהוא פעולת הזכיר"ה, סיפר בשבחו מהיכן זכה להעמיד תולדותיו שיתקיימו בעולם. וזה אמרו אי"ש צדיק תמים היה, ר"ל שהיה מבחינת צדיק ח"י עולמים. ובזה יונעם מאוד הראיה הנפלאה זכ"ר צדי"ק לברכ"ה (משלי י ז), זכירת הצדיק העליון הוא לברכה העליונה, והבן. #
דבר אחר למד"ך. כתב בכאן תיבת למד"ך. כי לפירוש הא' למדנו דעת להזכיר הצדיק לברכה, והנה זה למדו מדברי שלמה, רק שנרמז זה בתורה. אבל לפירוש הזה דעיקר תולדות הצדיק מעשים טובים, זה לא נמצא פסוק מפורש בנביאים וכתובים, ועיקר הלימוד הוא מהתורה. והנה יש לדקדק דבשלמא לפירוש הראשון יוצדק ב' פעמים נ"ח, לפי מ"ש לעיל דהתחיל לומר כפשוטו תולדות נ"ח, ותיכף כשהזכירו הזכירו פעם שנית לומר הוא נח הצדיק, אבל לפירוש הב' בפעם אחת הוי סגי. והנה יש לדקדק עוד בדברי רש"י דהוה ליה למימר תולדות הצדיק, למה אמר לשון רבים תולדותיהם של צדיקים, גם על כל פנים הוה ליה למימר תולדת הצדיקים, למה האריך תולדותיהם של צדיקים. על כן אחשבה שגם בזה רמוז סוד כמוס מה שכתב האר"י ז"ל שבחינת נ"ח, הוא מיסוד אבא המתלבש ביסוד זעיר אנפין, על כן יראה לדעת שבשביל זה אמר ב' פעמים נ"ח, ולמה שרמז רש"י ז"ל תולדותיה"ם של הצדיקי"ם תרין צדיקים מעשים טובים, היינו עיקר התענוג הוא מעולם העשיה, מהתעוררת מיין נוקבין על ידי צדיקים שבדור:
בדורותיו. יש מרבותינו שדורשים אות לשבח וכו', ויש שדורשים אותו לגנאי, ותרווייהו קשוט כי אלו היה בדורו של אברהם היה צדיק ביותר, אבל המעשים טובים שהיה כעת בידו, לא היה נחשב לכלום לנגד מעשים טובים של אברהם:
קץ כל בשר (בראשית ו יג). כל מקום שאתה מוצא זנות וכו', והורגת טובים ורעים. כי מלאה הארץ חמס, לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. אי אפשר לומר כי עיקר כעסו ית' היה על הגזל, אם כן למה אמר מקודם (בראשית ו יב) וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה, ואחר כך תיכף סמוך ויאמר אלקים, דמשמע דזה עיקר הקפידא, ואי אפשר לומר דעיקר הקפידא בשביל הזנות, אם כן למה סיים הש"י בטעם מאמרו כי מלאה הארץ חמס. על כן פירש דבאמת נחתם גזר דינם בשביל הגזל, אך אף על פי כן מפני מה יהיה הכליון לכל בשר, דהיינו גם לבהמות וחיות, הגם שגם הם השחיתו דרכם, עם כל זה הרי אינם בני עונשין, וביותר יוקשה למ"ד (סנהדרין ק"ח ע"א) שבני אדם הם שהרביעו הבריות מין לשאינו מינו, אם כן מה פשעם וחטאתם של הבריות. לזה אמר מקודם וירא אלקים וכו' נשחתה כי השחית וכו' ויאמר אלקי"ם ק"ץ כל בש"ר, ר"ל כל הבריות, כי כעין זה אנדרלמוסיא באה לעולם, נ"ל והבוחר יבחר:
עשה לך תבה (בראשית ו יד). הרבה ריוח והצלה כו'. הגם דרש"י ז"ל פירש זה בכדי להבין באמת על מה עשה ד' ככה, עם כל זה נ"ל שכוונתו גם כן להבין תיבת ל"ך דמיותר, ר"ל במה שתעשה ל"ך לעצמך ולא תשתתף זולתך, ישאלוך מה זאת ל"ך. או יאמר עשה ל"ך, כי לך ודאי יועיל הענין, אבל לא לזולתך כי היה גלוי וידוע לפניו ית' שלא ישובו, רק להראות גומל חסדו ית' עשה כן, להראות כי חפץ חסד הוא ורוצה בתשובת רשעים:
בד"ה עצי גפ"ר. כך שמו, ולמה ממין זה וכו', דאי משום דהעץ הזה מסוגל מפני המים, אין מעצור לד' להושיע כי הרבה ריוח והצלה לפניו, רק עשה כן לראות אולי ישובו, ואם כן למה ממין זה דוקא. על כן תירץ על שם גפרית, ור"ל דהנה השואלים ישאלו למה דוקא עצי גפ"ר, והוא ישיב להם על שם גפרית, ובאפשר יתבהלו וישובו. או יאמר על שם גפ"ר, להיות כי הגזירה נגזרה גפרית, ונתהפכה לנח הצדיק לעצי גפ"ר, ועיין מ"ש לעיל על התורה ותבין. בד"ה בכפר וכו'. אבל כאן מפני חוזק המים כו'. גם זה רק בשביל השואלים, שיאמרו להם שעושה כן בשביל חוזק המים:
ואני הנני מביא (בראשית ו יז). הנני מוכן כו'. ר"ל דלא יוצדק הלשון ואני עם הננ"י על פי משפט הלשון, רק הוה ליה למימר ואני אביא את המבול, על כרחך הננ"י מלשון הכנה, ואף על פי כן קשה דהוה ליה למימר הננ"י אבי"א, על כן פירש ואמרו לפני כבר, על כן אמר הננ"י מביא, והבן:
והקמתי את בריתי (בראשית ו יח). ברית ה' צריך וכו', דאי אפשר לומר דברית היה שיבוא אל התבה, דאם כן למה ליה למימר בוא"ו הנוסף ובא"ת, דמשמע דהוא ענין אחר חוץ הברית שמקודם:
ומכל החי (בראשית ו יט). אפילו שדים. דאם לא כן ומכל החי למה לי:
שנים מכל. מן הפחות וכו'. דהרי מן הטהורים נאמר אחר כך שבעה שבעה:
מהעוף וכו' (בראשית ו כ). וכל שהתבה קולטתו וכו'. דאם לא כן מנא ידע נח אותן שדבקו במיניהן: