Ahavat Yehonatan, Haftarah of Achrei Mot Kedoshim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הלא כבני כושים אתם לי בני ישראל נאום ה'. יובן עפ"י הפסוק שחורה אני ונאוה דאי' בגמ' הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד שאין לומדין מהם שום חכמה כו' וי"ל הטעם כי זהו מחסד הבורא שלא יהיו העכו"ם עם ישראל באהבה ואחוה מחמת גודל חכמתם והתקרבם באומות וחלילה שלא יעבירו לישראל על דת לכן אנו מורחקים מהם כאבחת חרב. משל לבת מלך הנשבית לבין העכו"ם וברצונה היא משמרת את עצמה כדי שלא יטמאו אותה. כן אני משחירים עצמינו בגלות הזה והיכל הוא כדי שנהיה קשורים בהקב"ה ובעבודתו וזהו שחורה אני ונאוה. וז"ש הכא הלא כבני כושים אתם לי הכל הוא לשמי בני ישראל וא"ש:
או יאמר דאי' בפסוק וכרתי אתכם ברית חדשה לא כברית אשר כרתי אתכם בארץ מצרים פי' היות ידוע דמין הישראלי דבוק בהש"י וגם אחדותו תקוע בלבם ומאליהם לא סר אפי' יסורו במצות השם אפ"ה האחדות תקוע בלבם בטבע וזהו הברית אשר כרת ה' בארץ מצרים לעבוד את ה' אלקינו ונתקשר לנו בטבע כמו שא"א לאדם לשנות טבעו לאכול דבר משוקץ ומתועב כן טבע האדם לעבוד את ה' אלהינו ולא חלילה לע"א. ולעתיד יועד הש"י לכרות ברית חדשה והיינו אפי' כל המצות שיהיו בטבע האדם לעבדה ולשמרה. וחכמי הטבעיים אמרו שזפת השמש גורם לכותי שהוא שחור בעורו בטבע וא"א לשנות כמ"ש היהפוך כושי עורו וגם ישראל קבלו מהשמש כמש"ה שמש ומגן ה' וזש"ה אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש וזהו גורם שאחדות השם תקוע בלבם וז"ש הלא כבני כושים אתם לי. ולא תאמר הא דישראל דבוקים בהש"י הוא על אשר שהוציאם ממצרים ולכך אחדותו תקועה כ"כ בלבם לזה אמר ומפלשתים הוצאתי מכפתור וארם מקיר ואעפ"כ הם עובדין ע"ז. ומוכרח לומר טעם הנ"ל וא"ש:
או יאמר הלא כבני כושים דהנה כושים הם באים מחם אבי כנען וחם חטא במה ששימש בתיבה לכן נענש עד סוף כל הדורות שהוא משונה בעורו ומדת הטובה מרובה ממדת פורענות על אחת כמה וכמה וראוי שיהיה לנו זכות אבות קיימת לעולם וזהו הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל. ונראה לומר טעם בעונשו של חם דהנה מה מדה כ"מ היא זו ששימש בתיבה לכך הם שחורים וגם עבד עבדים יהיו לאחיו משום ששימש בתיבה ומה שייכות העונש לזה החטא. אכן נר' היות ידוע שכל ימות המבול עמדו המזלות ולא שמשו והחמה ג"כ לא הלכה מהלכה בשעת המבול. וזהו אמרו חכמי הטבעיים שהשחרורית באדם הוא מחמת חום השמש וחם רצה שיהי' זרעו מלובן ומזורז לכן שמש בעת שעמדו המזלות לכן נענש מדה כ"מ שזרעו שחורים. וגם עבדים היות דאמרינן אדם אית ליה מזלא ולכך הבהמה משועבדת לאדם והיינו דכל מי שאין לו מזל בהכרח הוא עבד וכושים נמי לית להו מזלא לפי הנ"ל ולכך עבד עבדים יהיה לאחיו. וידוע דישראל גם המה למעלה מן המזל לפי שע"פ המזל הי' אברהם עקר ולא היה מוליד והקב"ה הגביהו למעלה מן המזל כמש"ה ויוצא אותו החוצה שאמר לו צא מאצטגנינות שלך וא"כ אין מזל לישראל ובהכרח צריכים להיות עבדים וז"ש ועבדום וענו אותם ד' מאות שנה. וז"ש הלא כבני כושים אתם לי כמו שהכושי אין לו מזל כך אין מזל לישראל וא"ש. והנה מלך ראשון נקרא כוש בן ימיני. ויובן בהקדים מ"ש ישראל לשמואל תנה לנו מלך ככל הגוים ואמר הקב"ה לשמואל לא אותך מאסו כי אם אותי ואח"כ אמרו אנשי בליעל מה יושיענו זה והלא היה איש חיל ורוה"ק שורה עליו והוא ראוי למלכות והדבר צריך ביאור. ונראה דהנה בנימוסי העכו"ם הוא שהם בוחרין להם למלך מי שהוא איש מוצלח במזל שלו. וזהו היה חטא ישראל שאמרו תנה לנו מלך ככל הגוים והיינו בעל מזל דבלא"ה לא היו חוטאין דזהו מצות עשה שבתורה שום תשים עליך מלך. והשיב הקב"ה לא אותך מאסו כי אם אותי לפי שהם בוחרין במזל. ולכך בחר להם הקב"ה איש ימיני לפי דכל השבטים נולדו בח"ל ובנימין נולד בא"י וא"י היא למעלה מן המזל דכתיב עיני ה' דורש אותה ולפ"ז לא היה לבנימין מזל כלל לכן נקרא שאול כוש. ולכך אמרו אנשי בליעל מה יושיענו זה היות דאיננו מונהג עפ"י המזל. לכן אמר שמואל לכו הגלגל ונחדש שם המלוכה פי' לפי דבגלגל מלו בני ישראל שנית דכתיב היום גלותי את חרפת מצרים שהמצריים ראו במזל סימן דם ושהוא רע לישראל ולא ידעו שישראל המה למעלה מן המזל והסימן מורה על דם המילה שבגלגל וזהו רמז להם שילכו לגלגל וידעו שישראל המה למעלה מן המזל וגם שאול ראוי למלך וא"ש וק"ל:
ופלשתים מכפתור וארם מקיר. לפי שהם היו קצוצי פאה מא"י והיה תמיד מלחמה עם ישראל. ואברהם נשבע לאבימלך וכרת ברית שלא להלחם עמם לכן הביא פלשתים לכפתור וכפתורים לפלשתים שלא יעברו ישראל על ברית אבותיהם. ונחזור לענין הראשון הנה עיני ה' אלהים בממלכה החטאה פי' מפני שהם היו חוטאין במזל שהיו אומרים מגדולת עבד ניכר גדולת רבו והפעולה הנעשית בעולם השפל הוא מגרמיים השמים ויחסו העבודה לשמש לפי שהיא כוכב גדול מכל ז' משרתים וזהו הי' החטא ביו"ד השבטים. והקדים ה' לאלהים תחילה מדה"ר ואח"כ מדה"ד לפי שזה הוא טובה גדולה לפי שמדה"ר אין עושה פעולתו עד שתמלא סאתו ואלו המתין עד שתמלא סאתו לא היה תקנה ח"ו לכך היה נפרע מהן קודם שתמלא סאתו זה היה רחמים. ובדרך הלצה יש לומר דאי' בגמ' על כל עבירות שבעולם אין הקב"ה נפרע עד שתמלא סאתו חוץ על מי שמדד במדה קטנה נפרעין ממנו מיד והיינו שהקב"ה מודד לו מדה כ"מ לפי שהוא לא מדד יפה לכך אין הקב"ה ממתין עד שתתמלא סאתו ונכרע ממנו מיד וק"ל:
כי הנה אנכי מצוה והניעותי בכל הגוים את בית ישראל ונראה לומר טעם למה גלו ישראל בכל האומות היות דכתיב כי לא אשמיד את בית יעקב והנה ידוע דאין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל וכאשר גלו ישראל בין העכו"ם הוצרך הקב"ה להביא הצרה עליהם ג"כ שלא יאמרו קשה יראתם ומזה הטעם אנו נדחים בארבע כנפות הארץ דאם היינו יושבים תחת אומה אחת היה נקל ח"ו לכלות את ישראל וגם אותה אומה אשר יושבים תחתיה משא"כ עכשיו כשהם מפוזרים א"א לכלות את כל העולם וזהו והניעותי בכל הגוים את בית ישראל וק"ל.
או יאמר דאי' בפסוק ואבדתם בגוים ובגוים ההם לא תרגיע. דהנה האומות הם מתערבים זה בזה כגון עמון ומואב אבל ישראל הם בפני עצמם כמ"ש הן עם לבדד ישכון והיינו מפני שאין להם מנוחה בגוים דאם היו יושבים במקום אחד לעולם היו מתערבין בגוים אבל מפני שנדחים בכל פעם מדחי אל דחי לכן א"א להתערב בהם. וזהו ואבדתם בגוים ובגוים ההם לא תרגיע שאין להם מנוחה כדי שלא יתערבו עמהם. וז"ש נמי הכא והניעותי בכל הגוים אפ בית ישראל כאשר ינוע בכברה וקאמר הטעם כדי שלא יפול צרור ארץ שיהיו כל ישראל הכל ביחד ולא יתערבו בגוים ולא יקטרג מדה"ד עליהם באם הם באגודה אחת וכמ"ש חבור עצבים אפרים הנה לו. וזהו פי' הפסוק ובהקהיל העם יתקעו ובנסוע העם יריעו דידוע דתקיעה הוא סימן טוב ותרועה הוא סימן רע ולכך בהקהיל העם כשהם בחבורה אחת יתקעו אבל בנסוע כשהם נפרדים יריעו. וידוע דצרור הוא חיבור וקישור מעפר וזהו לא יפול צרור ארץ וק"ל:
בחרב ימותו כל חטאי עמי האומרים לא הגיש ותקדים בעדינו הרעה. פי' שהם אומרים לצדיק לא תגיש מפני שע"י הצדיק מעשיהן של רשעים מוכיחין ומדה"ד גובר כמו שאמרה האשה הצרפתית לאליהו באת אלי להזכיר עוני וז"ש לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה וק"ל. או יאמר דאי' בגמ' וישקוד ה' על הרעה כי צדיק הוא צדקה עשה השם שהקדים שתי שנים לונושנתם אכן רשעי ישראל אמרו דלא כן עשה הקב"ה במה שהקדים הגלות וז"ש בחרב ימותו כל חטאי עמי האומרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה דלא ה"ל להקדוש ברוך הוא להקדים הגלות ואדרבה זהו שעמדה לנו וק"ל:
ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. פי' דהנה בכל הדברים צריך להיות ההעדר קודם לכל נברא והעד הוא ביצת תרנגולים קודם שנברא האפרוח הוא נתעב ונאלח ולא יצלח לכל דבר. וכן כשהאדם יודש לעפר בקבר אח"כ יהיה תחיית המתים. וכן הבהמ"ק היה צריך ליחרב כדי שאח"כ יהי' בנין עדי עד וקדושתו קדושת עולם. וזהו נמי היה גבי מעשה בראשית שהיה בונה עולמות ומחריבן וזהו הפי' בפסוק בראשית ברא אלהים והארץ היתה תוהו ובוהו ואח"כ ויאמר אלהים יהי אור. וזהו נמי פי' המדרש והארץ היתה תוהו ובוהו זה חורבן בהמ"ק דעיקר הטעם דלכך נחרב בהמ"ק מפני שההעדר קודם להווה והבן. וזהו ה"נ ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת מקודם לכן ובניתיה כימי עולם כיום שנבראו בו שמים וארץ שהיה מחזירן לתוהו ובוהו כדי שיהיה ההעדר קודם להווה כן הוא גבי בהמ"ק שחרב עכשיו וב"ב יבנה בנין עדי עד וא"ש. וטעם על שנקרא הבהמ"ק בשם סוכות היות ידוע דסוכה צריכה להיות צלתה מרובה מחמתה והיינו דסוכה מורה על ישראל שהם למעלה מן המזל אמנם הפעולה היא נעשית באמצעות המזל וכמ"ש גבי ר"א בן פדת שמזלו היה להיות מחוסר מזונות דאעפ"י שישראל הם למעלה מן המזל מ"מ הכל תלוי במזל ולכך בסוכה בעינן שיהיו כוכבים נראין מתוכה להורות על המזל. וגם צלתה מרובה מחמתה להורות שעיקר השפעתינו הוא מהקב"ה וזהו צל שדי מרובה מחמתה היינו המזלות וידוע דאין בין עה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד וכו' וז"ש ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת דגם הפעולה תהא באמצעות המזל ואח"כ וגדרתי את פרציהן היינו כוכבים הנראים מתוכה ובניתיה כימי עולם ואי' במדרש כשלשה ימים הראשונים של בריאת העולם. והכוונה לפי שהמאורות לא נתלו עד יום ד' ובשלשה ימים הראשונים לא שמשו המזלות. וכזה יהיה בעתיד שלא יפעל המזל כלום על ישראל ואתי שפיר. או יאמר ונקדים מה שתפסו חכמי המחקר על הגמרא דאמרי' אדם אית ליה מזלא ובהמה לית לה מזלא. שאל אל שיח השדה ותורך כי אין עשב למטה שאין לו מזל למעלה ויש לו עת ופגע מהמזלות. ונראה לומר דבאמת השבעה משרתים משפיעים לנפש הצומחת אבל לא לנפש המרגשת והי"ב מזלות משפיעים לנפש המרגשת ושפיר אמרי' אדם אית ליה מזלא ובהמה לית לה מזלא מהי"ב מזלות. וידוע דשבעה משרתים נקראין סוכה לפי שהם מקבלים שפע הי"ב מזלות והי"ב מזלות נקראים בית לפי שהם עולם בפני עצמו וזהו נקרא עולם הגלגלים ויובן פי' הפסוק ויבן לו בית דר"ל שיש לו מזל ולמקנהו עשה סוכות שאין להם מזל. וידוע שחכמי המספר בחרו במספר ט' שהוא מספר גדול. אמנם תורתינו הקדושה בחרה ביו"ד כמו יו"ד ספירות. והנה הא' אינו במספר לפי שהיא השורש מכולם. ומן הב' עד הט' הוא מוליד ונולד הסדר אשר ביארו חכמי המספר חוץ מן הז' שאינה לא מוליד ולא נולד ולכן השבת הוא ביום ז' שאין מוליד ונולד. ועונת ת"ח הוא מליל שבת לשבת להורות שהם למעלה מן המזל כי עפ"י המזל אינו מוליד ונולד וז"ש בגמ' אמר שבת לכולם נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג לפי שאינו מוליד ונולד וא"ל הקב"ה ישראל יהיה בן זוגך לפי שגם אין מזל לישראל ולכך כתיב קום בתולת ישראל וגם כתיב רני עקרה שאינו לא מוליד ולא נולד לפי שישראל המה למעלה מן המזל וגם ז' שני השמטה מכוון לפי הנ"ל. והעולה מזה דז' משרתים נקראים סוכה. וז"ש ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת שתהיה הפעולה באמצעות המזלות. כנ"ל דאין בין עה"ז לימות המשיח וכו' ואח"כ בניתיה כימי עולם לפי שעולם נקרא יובל ויובל הוא במספר נו"ן ובמספר קטן עולה חמשה וב' פעמים ה' עולה יו"ד הוא הכולל לכל המספר וזהו יהיה לעתיד כנ"ל וק"ל:
למען ירשו את שארית אדום מפני שבתחלה ירשו ז' ארצות אבל לעתיד ירשו עוד שלשה אומות והם קני וקניזי וקדמוני הם אדום ושאר ארצות עולה במספר יו"ד. זהו השם שבו עתידים ישראל לגאול לכן כתיב נאום ה' עושה זאת פי' בשם של יו"ד וק"ל:
הנה ימים באים נאום ה' ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע. והנה מפאת הטבע הוא תמיה גדולה ונשגבה. וגם מ"ד בגמ' עתידה אשה שתלד בכל יום תמוה. ואמ"ו זצ"ל דהגה לפי הטבע ידוע שאין הוולד נגמר בבטן עד שיעברו עליו ששה מזלות וב' ימים. ובט' מזלות יצא הולד מלובן ומזורז. וידוע שהחמה מקיף בגלגלה בשס"ה יום כל העולם אך ק' הלא החמה הולכת בכל יום ממזרח למערב ומקפת את הגלגל. אכן באמת הילוך החמה שבכל יום היא בהכרח ואין הכרח עשה פעולה בשפלים. משא"כ מהלכה בשס"ה ימים היא ברצונה. ומה שמהלכת החמה בכל יום בהכרח הוא מחמת רשעי ישראל אינה רוצה החמה לזרוח להם. אבל לע"ל יהיו כולם צדיקים ותלך בכל יום בלי הכרח ולכך עתידה אשה שתלד בכל יום וז"ש הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר וכו' וק"ל. והטיפו ההרים עסיס מפני רוב היין ונטעו כרמים ושתו את יינם וכו'. ויש להקשות וכי לשתות יין צריכין לטעות כרמים. אכן נראה דהנה משה רע"ה ביקש לכנוס לא"י כדי לקיים מצות התלוים בארץ כגון ערלה וכלאי הכרם ושאר מצות. ולעתיד כשיגאלו ישראל ימהרו לעשות המצות לפי שביום אחד יוכלו לקיימן כנ"ל לכן ונטעו כרמים ושתו את יינם וא"ש:
ונטעתים על אדמתן וכו' ולא ינתשו מעל אדמתם. ידוע מ"ד בגמ' קללתן של צדיקים טובה מברכתן של רשעים שאחיה השילוני קלל את ישראל שיהיו כקנים על ובלי מים ואפי' כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו. משא"כ בלעם שבירך את ישראל כארזים ואם הרוח בא עוקרתו והופכתו על פניו. והטעם הוא לפי שהקנים אינם נטועים בידי אדם אלא ביד השם לכן אינם נעקרין. אבל ארזים הם נטועים בידי אדם לכן נעקרין ממקומן וזהו ה"נ ונטעתים על אדמתן אני בעצמי לכן לא ינתשו מעל אדמתם שבדבר ה' נעשה בעת יבא הגואל משיחנו. יראו עינינו ויגל לבנו ב"ב אמן: