[כ"י] א"ר לא אם אמרן בב"ד. נ"ב וכ' הפני משה דכיון שבפני הב"ד אמרו ראו מה שהניח לפני אבא כו' וכדי שהב"ד יתאמצו בדבר לתקן מי שיטריח בשביל הקטנים כו' אולם מצאתי בשו"ת הרשב"א (ח"ד סי' קנ"ב) שהביא הירושל' הזה וכתב דבפירוש ר"ח גרס א"ר אמי אם אמרו ראו לא אמרו בב"ד כו' ואם הגירסא כן פירושו דלומר דאמרי ששנו במשנתינו אין צריך בב"ד והגירסא הזאת נראית יותר והעתיקה מר"ן באה"ע (סי' צ"ה) ומהתימה מהפני משה שאשתמיט מיניה:

חד בר נש נפק לשליחותא כו' כך אנו אומרים אדם שיצא כו' בפני משה כתב שהיה מתמיה ר' אמי וכי אם יצא לליסטים כו'. ולפ"ז אם אחד מהשותפים יצא לליסטים אין להאחר חלק אולם באמת פסק בהגמי"י (פ"ה מהלכות שותפין) בשם הר"ר שמשון בן אברהם והבעל העיטור בשם בעל נתיבות דחולקין וכוותייהו פסק הרמ"א בח"מ (סי' קע"ו ס"ק י"ב). והן אמת שהש"כ והט"ז שם חולקין על הרמ"א. אולם עכ"ז לא היה לו להפני משה להשמיט דעתם והמה מפרשים הירושלמי בפשוטו בלא תמיה וכמ"ש הר"ן. והן אמת שמ"ש הש"כ שם ובסי' ס"ב להקשות על הרמ"א דהא בירושלמי מדמה מציאה וגזל לאהדדי לא ידעתי דלפי המבואר בירושלמי שלפנינו אינו מדמה כלל לאהדדי זה לזה וכן היתה גירסת הרמ"א ולק"מ: