Amudei Yerushalayim on Jerusalem Talmud Beitzah Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עגל שנולד ביו"ט כו'. הגע בעצמך כו'. עי' בקרבן העדה מה שפירש והוא פי' רחוק ודחוק. וגם לפי פירושו נשאר הירושלמי בקושיא וגם לשון הגע עצמך לא משמע שיהיה קושיא אולם ראה נא מ"ש הרב המאירי בפי' לביצה (ד"ו) בביאור הירושלמי ויאירו עיניך:
אסורות משום שקץ ואין לוקין עליהן משום נבילה כ' הקה"ע דלא אתי איסור נבילה וחל על איסור שרץ וצ"ע דהא נבילה הוי איסור מוסיף דהא איסור שרץ נפקע אח"כ כשיהיה לו נוצות ואיסור נבילה הוא לעולם אבל נראה הכוונה משום נבילה דאין לוקין דעדיין לאו בשר היא וכמבואר בתהה"א (בית שני שער ד') ולשיטות בעה"ת שסובר שאית בי' משום נבילה צריכין לפרש הירושלמי כמו שפי' הפר"ח ביו"ד (סי' פ"ו ס"ק כ"ב) ועמ"ש עלי' הפרי תואר (סי' ט"ו סק"א) יע"ש:
מקיש על שובכה ואמר יזכה לי שובכי למחר. עי' בשירי קרבן שהניח בצ"ע ממה שפסק בש"ע (סי' תצ"ז) דאם א"צ אלא לא' לא מהני אם מזמין כל השובך ע"ש ולק"מ דהא אנן לא קיי"ל כהך ירושלמי וכמו שמוכח מדברי התוס' ביצה (ל"ד ב' ד"ה ואומר). וע' שו"ת רדב"ז (ח"ה ס' ש"א קצ"ח) שהאריך להוכיח כן דלא קיי"ל כהך ירושלמי יעו"ש:
מולח הכא ומולח הכא. הפני משה פי' דקאי אמה שחברייא אמרו בשם רב דמולח חתיכה גדולה אע"פ שאינו יכול לאכול אלא דבר מועט ע"ז אמר ר' אחא שהכי מורה רב דדוקא ע"י הערמה מותר שאומר שאני אוכל מכאן מעט כו' ע"ש וליתא דהפי' בירושלמי שקאי על מליחת העור שמולח הבשר ע"ג העור מכאן מעט ואח"כ מולח מכאן מעט עד שהוא מולח את כל העור כולו וכן פירשו הרי"ף והרא"ש וכ"ה בר"מ ה' יו"ט (פ"ג ה"ד). וע' בחי' הרב המאירי לביצה (די"א ע"א) שהביא יש מפרשים הירושלמי כפי' הפני משה ודחה זה ואמר שאין דבריהם כלום ופי' כמ"ש וע' בשער המלך פ"א מהל' יו"ט ה"ד:
[כ"י] תנא ולא את המפתח ב"ה מתירין כו' במפתח של אוכלין. רוקח סי' רצ"ט:
מאן דעבד טבאת לא שחק לה מאתמול. ע' מה שפי' הקרבן עדה וביאורו דחוק. והעיקר דצ"ל שחק לה מאתמול וכן ראיתי בא"ז ה' יו"ט (סי' של"ט) שהעתיק כן ומה דאיתא בירושלמי שחק מרק קונדוטין ביו"ט פי' הקה"ע אם שחק מרק של קונדיטין ואין הבנה לזה איך שוחקין מרק. אולם ברור דט"ס וצ"ל שחק טרא קונדוטין היינו כיון דהוא היה עבדא דנשיאה שאל אלה אם מרין שחק קונדוטין וכ"ה בא"ז יע"ש:
[כ"י] השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן כו'. ברוקח סימך ש' הגירסא אין שוחקין בה שום תבלין אבל שוחקין בה שום שחליים וחרדל:
חיטים שהם מאכל עססיות. כ' השירי קרבן ובבלי הגירסא לעשות מהן לידיות ופרש"י מאכל חיטין וכ"כ הערוך מיהו אם הוא מאכל כל אדם מ"ע דת"ק דאסור עכ"ל. ונעלם ממנו לשון ה"ה (פ"ה מהל' יו"ט ה"ו) שכ' שכיון שרוב התבואות הן עומדין לטחינה אזלינן בתר רובא שהרואה יאמר דהוא מוליך אותם לטחון ע"ש וא"ש ומה שהשיג ע"ד הרא"ש כ' העירו בזה החמד משה והא"ר: