למפריען קדשו או מכאן ולבא כו'. כתב בשירי קרבן והפוסקים השמיטו בעיא זו ולא ידעתי למה וצ"ע עכ"ל ולענ"ד לק"מ עפ"י מ"ש בס' קהלת יעקב (אות א' סי' ק"ד) להוכיח דש"ס דילן ס"ל דאמדינן דעתו שיחול ההקדש משעה הראשונה והוי כאמר מעכשיו כו' ע"ש באורך וא"כ אין מציאות להאיבעיא זאת לפי סוגית ש"ס דילן דבודאי ס"ל דחל ההקדש משעה הראשונה והוי כאמר מעכשיו וא"ש:

אמר ר' יוחנן בר מרייה כתיב ביום ההוא כרת כו'. כתב הפני משה דצ"ל וירא ה' אל אברהם כו' ואתנה בריתי כו' ע"ש. ובזה מיושב מה שהניח בצ"ע הש"ק על הר"מ בפי' המשנה והתוי"ט שכתב דההתחלה היא מואתנה את בריתי וכ"כ ג"כ הרמב"ם בחיבורו (פ"ג מה' מילה ה"ט) דהוא היפוך דברי הירושלמי ולהנ"ל א"ש דגם הם היו גורסים כגירסת הפני משה. אמנם ראיתי בחי' המאירי לנדרים (ל"א ב') שכתב וז"ל וכשעיינו בשניהם לא מצינו בפרשת מילה אלא י"ב בריתות כו' ומ"מ פירשו בתלמוד המערב י"ג בריתות אלו מביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית כו' והוא בפרשת בתריס עכ"ל מבואר שגרס כגרסתינו בירושלמי. אולם תמהני דלא קחשיב לברית עולם (ועמ"ש המגיה שם) ואולי דסובר דוהקמותי את בריתי אתו לברית עולם הם א' דהפירוש שהברית שהקימותי אתו הוא ברית עולם וע"כ הם נחשבים לא' והוא דחוק. ועי' בס' המפתח לרבינו ניסים גאון (דנ"ב א') שגם שם קחשיב הי"ג בריתות אך שם נדפסו בשיבוש וכמ"ש המגיה שם: